כחלון מנחית מכה על העשירון העליון: רמת החיים תרד ב-50% ביציאה לפנסיה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

כחלון מנחית מכה על העשירון העליון: רמת החיים תרד ב-50% ביציאה לפנסיה

הליכוד וכולנו סיכמו על צמצום הטבות המס על פנסיה בעשירון העליון ■ בעלי פנסיה תקציבית ייצאו שוב ללא פגע

264תגובות

סעיף 83 בהסכם הקואליציוני של מפלגות כולנו והליכוד קובע בלקוניות כי "כדי לעמוד ביעד הגירעון, יינקטו הצעדים הבאים: העלאת מס רכישה על דירות להשקעה, וצמצום הפטור על הפקדות לפנסיה של העשירון העליון". כך, במסגרת הטיפול בגירעון, מתחייב שר האוצר המיועד, משה כחלון, להרעיד את עולם החיסכון הפנסיוני: לפגוע בהטבות המס של כל מי שמשתכר יותר מכ–19 אלף שקל בחודש (להלן: העשירון העליון).

ההצעה של כחלון אינה חדשה. כבר שנים מתנהל במשרד האוצר ויכוח בשאלה אם יש מקום להמשיך לשלם הטבות מס לחיסכון פנסיוני עד לתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק - מי שמשתכר עד 38 אלף שקל בחודש, הפרשות המעסיק לחיסכון הפנסיוני שלו פטורות ממס - או שמא הגיע הזמן לצמצם אותן לרמות שכר נמוכות יותר.

ההצעה שעליה ניטש הוויכוח היא אם לצמצם את הטבות המס מתקרה של ארבע פעמים השכר לתקרה של פעמיים השכר הממוצע במשק - כלומר פטור ממס על הפרשה לחיסכון הפנסיוני יינתן רק לבעלי שכר של עד 19 אלף שקל בחודש. כל מי שמשתכר מעבר לכך, כבר לא יקבל על שכרו העודף הטבות מס. באופן מופלא, 19 אלף שקל בחודש הוא גם הגבול התחתון של העשירון העשירי בישראל.

בהסכם עם כולנו, ההצעה להפחית את הטבות המס לעשירון העליון נובעת משיקולים תקציביים - הצורך במקור לסתימת הבור בתקציב. יש להצעה הזאת סיבה. הטבות המס לפנסיה הן הטבות המס הגדולות ביותר בספר התקציב הישראלי. ב–2014 העריך מינהל הכנסות המדינה את הטבת המס לפנסיה ב–13 מיליארד שקל - הרבה יותר מ–7 מיליארד השקלים שיושבים בהטבת המס השנויה במחלוקת של החוק לעידוד השקעות הון. כלומר בשקט בשקט, עיקר כספי הטבות המס בישראל זולגים לפנסיה - ובעיקר לחוסכים העשירים. מדוע, בעצם, לא לחסוך את הכסף הזה?

על השאלה הזאת, כאמור, ניטש כבר כמה שנים ויכוח עז במשרד האוצר. אגף התקציבים, הלהוט לחסוך בהוצאה התקציבית והאמון על עיקרון השוויון, רוצה מאוד לראות את תקרת ההטבות בפנסיה יורדת ל–19 אלף שקל. הפיקוח על הביטוח, לעומת זאת, מתנגד - ומצביע על הנזק הכבד שייגרם לחוסכים בעשירון העליון. בשל אי־השוויון הגבוה בישראל, העשירון העליון מתחיל כבר בשכר של 19 אלף שקל, ולפיכך הפיקוח על הביטוח מתריע שגם חוסכים ברמות שכר שאינן גבוהות מאוד צפויים להיפגע מאוד.

שכר הנשים צונח לקראת הפרישה

החשש הגדול של הפיקוח על הביטוח הוא שחיקת יחס התחלופה של החוסכים בעשירון העליון. יחס התחלופה הוא היחס בין קצבת הפנסיה המשולמת לאחר הפרישה לבין השכר האחרון לפני גיל פרישה. המטרה היא שהפנסיה תהיה קרובה עד כמה שאפשר לשכר האחרון, כדי שהגמלאי לא יחווה צניחה חדה ברמת החיים עם פרישתו לגמלאות.

בישראל התקבעה במשך השנים ציפייה ליחס תחלופה של 70% -כלומר, שקצבת הפנסיה תהיה 70% מהשכר האחרון. ההערכה היא שבניכוי הבדלי מס, קצבה של 70% מהשכר האחרון מאפשרת לשמור על אותה רמת חיים (במונחי נטו, מדובר בקצבה של יותר מ–80% מהשכר האחרון).

באופן תיאורטי, מי שיחסכו לפנסיה ברציפות 37–40 שנה, לא ימשכו את כספי פיצויי הפיטורים שלהם, ישלמו דמי ניהול ממוצעים וגם שכרם יתנהג יפה - כלומר יעלה בקצב קבוע במשך השנים, ובסוף הדרך יהיה עד פעמיים השכר הממוצע במשק - יכולים להגיע ליחס תחלופה של 72%–75% ברוטו, כולל קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי (בלעדיה יחס התחלופה קרוב יותר ל–55%–60%). אלא שהחישוב הזה הוא כאמור תיאורטי בלבד, ולו בגלל תוואי התפתחות השכר.

השכר נע ונד במשך החיים, ושיאי השכר נמשכים רק כמה שנים מתוך חיי החיסכון. לפני נתוני הביטוח הלאומי, גברים בישראל מגיעים לשיא שכרם (ממוצע של 16.1 אלף שקל בחודש) בגיל 56, אבל אפשר לקבוע שהם שומרים על שכר הקרוב לשיא בין גיל 55 לגיל 67 - שכרם בשנים אלה נע בטווח צר מאוד, בין 15.7 אלף שקל ל–16.1 אלף שקל בחודש. משמע, הגברים נמצאים בשיא שכרם ב–12–13 השנים האחרונות להימצאותם בשוק העבודה - כשליש ממשך העבודה שלהם.

שכרן של הנשים נמוך בהרבה, וגם ההתפתחות שלו שונה. הנשים מגיעות גם הן לשיא השכר בגיל 56, עם שכר ממוצע של כ–9,900 שקל בחודש. עם זאת, השנים שבהן נשים משתכרות שכר הקרוב לשיא שונות מאוד מאלה של הגברים - הנשים שומרות על שכר פחות או יותר דומה בין גיל 49 ל–57, אך לקראת הפרישה שכרן הממוצע צונח בחדות. כלומר, הנשים נמצאות בקרבת שיא השכר שלהן רק כשש שנים. עם זאת, באופן פרדוקסלי, דווקא הצניחה בשכר ערב הפרישה מסייעת לנשים להגיע ליחס תחלופה גבוה יותר - השכר לפני הפרישה נמוך, ולכן גם קצבת פנסיה נמוכה שומרת על יחס תחלופה סביר.

הסיכוי להגיע לחיסכון פנסיוני סביר - נפגע

התפתחות השכר לאורך החיים קריטית להגבלת הטבות המס לפנסיה. בהנחה שבעלי שכר גבוה מרוויחים את השכר הגבוה הזה רק בחלק קטן משנותיהם בשוק העבודה, קטימת הטבות המס באותן שנים גבוהות - מבלי לתת על כך פיצוי בשנים שבהן השכר היה נמוך יותר - תפגע בסיכוי של בעלי השכר הגבוה להגיע לחיסכון פנסיוני סביר ביחס לשכרם האחרון.

בעולם מתמודדים עם הבעיה הזאת באמצעות חישוב הטבות המס לאורך החיים. בבריטניה, למשל, קבעו היקף חיסכון מרבי שמזכה בהטבות מס, נניח מיליון ליש"ט, ולא משנה מתי מגיע החוסך לתקרה הזאת. כך, החוסך יכול לצבור חיסכון גדול יותר בשנים שבהן שכרו גבוה, והדבר מפצה על חיסכון חסר שהיה לו בשנים שבהן שכרו היה נמוך.

בישראל אין חישוב של הטבות המס לאורך החיים, בעיקר בשל בעיות תפעוליות שונות, ובפיקוח על הביטוח חוששים כי בלי החישוב הזה החיסכון של עובדים שזכו להגיע לשכר גבוה יחסית רק לפרק זמן קצר ייפגע.

קרן הפנסיה מבטחים החדשה ערכה בעבור TheMarker חישוב של הפגיעה הצפויה. הנחנו שני חוסכים גברים, שמתחילים מאותו שכר ומגיעים עד גיל 40 לשכר הממוצע במשק. בשלב הזה, חוסך אחד מקבל קידום ושכרו קופץ לפעמיים השכר הממוצע במשק. עד גיל הפרישה, החוסך הראשון, זה שלא קודם, יגיע לשכר של 15.5 אלף שקל בחודש, והחוסך שקודם - לשכר של 31 אלף שקל בחודש.

עופר וקנין

החוסך הראשון אינו צפוי להיפגע מהשינוי האפשרי בהטבות המס לפנסיה, וצפוי להגיע ליחס תחלופה של 72%–75%, כולל קצבת הזקנה. החוסך שזכה לקבל קידום צפוי להגיע ליחס תחלופה נמוך יותר, 52%. הסיבה לכך היא השינוי בשכרו — הוא זכה לחסוך משכרו הגבוה רק 20 שנה מתוך 40 שנות חיסכון, ולכן החיסכון הצבור שלו נמוך ביחס לשכרו האחרון.

נוסף על כך, קצבת הביטוח הלאומי הקבועה, 2,300 שקל, מאבדת ממשמעותה ככל שהשכר עולה. כדאי לציין שחוסך כזה ייאלץ גם לשלם מס הכנסה על הקצבה שלו, כך שיחס התחלופה שלו במונחי נטו יירד עוד יותר.

כלומר, כבר כיום יחס התחלופה של בעל השכר הגבוה הוא כ–52% בלבד. לאחר הפחתת הטבות המס לעשירון העליון, קצבת הפנסיה שלו צפויה להיפגע עוד — בלי הטבות מס אין טעם לחסוך באמצעות קרן פנסיה. ההערכה היא שחוסך כזה יחסוך לפנסיה רק על 19 אלף השקלים הראשונים של שכרו, כלומר רק על 60% משכרו האחרון. לאחר הפחתת הטבות המס, שיעור התחלופה שלו יצטמק ככל הנראה לכ–45% בלבד - צניחה של כ–7%.

הנתון הזה הוא שמדיר שינה מעיני הפיקוח על הביטוח, שחושש מכך שחוסכים במעמד הבינוני־גבוה ייצאו לפרישה עם חיסכון פנסיוני לא מספק. במיוחד הוא חושש מהפגיעה שתיגרם להם בגלל ההתפתחות הלא שווה של השכר לאורך החיים.

מצד שני, אי־אפשר להתעלם מהעלות הכבדה של הטבת המס לחוסכים לפנסיה בעשירון העליון, ואי־אפשר גם להתעלם מכך שבעלי שכר גבוה יכולים לחסוך גם בלי הטבות מס. כלומר, ההנחה היא שמרבית בעלי השכר הבינוני־גבוה יגיעו לגיל פנסיה עם החיסכון הפנסיוני שלהם, שכאמור יכסה פחות מ–50% משכרם האחרון, ועם נכסים נוספים שחסכו מרצונם החופשי ובלי הטבות מס - כך שבסך הכל יצליחו לשמור על רמת החיים שלהם לאחר גיל הפרישה.

מצד שלישי, אי־אפשר להתעלם גם מהעובדה שבכל פעם שהמדינה צריכה כסף, היא שולחת את ידה להטבות המס של החוסכים בפנסיה צוברת, ומשאירה על כנן את ההטבות הניתנות לחוסכים בפנסיה תקציבית. העובדה שהפנסיה התקציבית מוגנת בהסכמי העבודה במשק, כלומר מוגנת באמצעות כוח ההשבתה של ההסתדרות, גורמת לכך שהפוליטיקאים מפעילים את עקרונות השוויון שלהם רק בתוך קבוצת האוכלוסייה שקל לטפל בה (הציבור הרחב), ונמנעים מלטפל באי־השוויון שבין הציבור הרחב לבין העובדים המאוגדים עם הפנסיה התקציבית. כחלון לא שונה מפוליטיקאים שקדמו לו מהבחינה הזאת.

הממונה על שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר
אמיל סלמן
מה דעתכם על התוכנית החדשה של כחלון? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#