הביטוח הלאומי חייב 300 מיליון שקל לפחות לאזרחי המדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

הביטוח הלאומי חייב 300 מיליון שקל לפחות לאזרחי המדינה

מבקר המדינה קובע כי הביטוח הלאומי לא עושה די כדי ליידע את המבוטחים על קצבאות שהם זכאים לקבל, ואף מקשה עליהם למצות את זכויותיהם. בנוסף, המוסד מבצע גביית יתר של עשרות מיליוני שקלים בשנה

10תגובות

הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכל תושבי ישראל - אך חייב בין 300 מיליון למיליארד שקל לאזרחים שזכאים לקצבה ולא מיצו את זכותם מסיבות שונות, כמו חוסר ידיעה או קשיים שהביטוח הלאומי מערים עליהם. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

לפי הדו"ח, לא רק שהביטוח הלאומי אינו עושה מספיק כדי ליידע את המבוטחים על קצבאות שהם זכאים לקבל, אלא הוא גם מקשה עליהם לקבל אותן - בשל ביורוקרטיה ושירות לקוי. במקרים מסוימים הביטוח הלאומי גם גובה ממועסקים גביית יתר - כלומר, גובה תשלומים גבוהים יותר מאלה שהוא אמור לגבות, מבלי לידע את המבוטחים שהם זכאים לדמי ביטוח נמוכים יותר. מבקר המדינה העריך כי הביטוח הלאומי חייב לפחות 300 מיליון שקל לזכאים לקצבאות שונות, וכ–670 מיליון שקל נוספים כתשלום לחיילי מילואים - אך הסכום נתון בוויכוח בין צה"ל לביטוח לאומי.

בנוסף, לפי דו"ח המבקר, לביטוח הלאומי אין מידע עדכני על שכרם של כ–3 מיליון עובדים שכירים - שהם 85% מהעובדים השכירים במשק, אף שעל המעסיקים מוטלת חובה לדווח לביטוח הלאומי מדי חודש על השכר שהם משלמים לכל עובד. בדו"חות קודמים מבקר המדינה ביקר את הביטוח הלאומי על כך שאינו קולט דיווחים מכלל המעסיקים, ועדיין הוא אינו דורש מכל המעסיקים דיווח חודשי שוטף על כל עובד, ומסתמך על מידע שהוא מקבל מרשות המסים.

עופר וקנין

"רבים מאזרחי המדינה אינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם", קבע המבקר, והוסיף כי "אי מיצוי זכויות פוגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה. חומרת הממצאים מחייבת את המוסד לביטוח הלאומי לבצע בחינה מעמיקה ומקיפה של הנתונים ולפעול למיצוי זכויותיהם של כלל הזכאים, ובייחוד בקרב השכבות החלשות".

המבקר קובע כי הביטוח הלאומי לא עושה מספיק כדי להביא למיצוי זכויות מרבי של האזרחים. עד 2014, המוסד לא הכין תוכנית לבחינת היקף תופעת אי־מיצוי הזכויות, אף שכבר ב–2005 החליט כי עליו לפעול להגדלת מיצוי הזכויות בקרב מבוטחיו. רק ב–2008 התחיל המוסד לבצע מחקרים על היקף התופעה, אבל באופן מצומצם. המבקר מצא גם כי המוסד לא פועל לאתר ולנתח את החסמים למיצוי זכויות לקצבאות, אף שגילה מיצוי חלקי בכמה מהתחומים.

בדו"ח מציין משרד מבקר המדינה כי הליכי התביעה למיצוי הזכויות מורכבים, טופסי הגשת התביעה ארוכים ומסובכים ו"התובע נדרש להמציא מידע או להתייצב לפני כמה פקידים במועדים שונים כדי לקבל את הזכות". מהביקורת עלה עוד כי את הרוב המוחלט של טפסי התביעה כלל אי אפשר להגיש באינטרנט, וכי המכתבים שהביטוח הלאומי מגיש למבוטחיו אינם אחידים וכתובים בלשון משפטית סבוכה. בביקורת שערך מבקר המדינה בבתי החולים ובקופות החולים ובלשכות הרווחה ברשויות המקומיות הוא מצא כי גם הם לא עושים מספיק כדי להנגיש את כלל הזכויות לתושבים.

גביית יתר של יותר מ–160 מיליון שקל

בביקורת נמצאו שני מקרים שבהם הביטוח הלאומי גובה מהמבוטחים סכומים גבוהים יותר מאלה שהוא אמור לגבות. כך, עובדים שמקבלים קצבת זקנה פטורים מתשלום ביטוח לאומי, אך מבקר המדינה מצא כי בכל אחת מהשנים 2009–2012, כ–13 אלף שכירים המקבלים קצבת זקנה ופטורים מתשלום לביטוח הלאומי, המשיכו לשלם את דמי הביטוח - בהיקף של 84.6 מיליון שקל - שלא לצורך.

בנוסף, עובדים שכירים המועסקים בכמה עבודות זכאים לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי ולשלם תשלום מופחת של דמי הביטוח. ואולם, מבדיקת המבקר עלה כי ב–2009–2012, כ–30 אלף מבוטחים שכירים בשנה לא מיצו את זכותם, ולמעשה שילמו תשלומים עודפים בהיקף של כ–80 מיליון שקל. "יודגש כי רוב השכירים הללו שייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה", כותב המבקר.

כמה כסף חייבת המדינה לחיילי המילואים?

גדי ימפל / דובר צה"ל

בין 8,500 ל–20 אלף איש שהיו זכאים לקצבת אבטלה ב–2011 לא מיצו את זכותם לקבלה. מדובר בכ–6%–15% מהזכאים לקצבת אבטלה באותה שנה. לפי חישוב שנערך במשרד מבקר המדינה, החוב של הביטוח הלאומי לאנשים אלה מסתכם בכ–100–240 מיליון שקל.

בנוסף, לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב–2011 כ–5,000 נשים לא מיצו את זכותן לקבל דמי לידה (כ–5% מהיולדות באותה שנה), בהיקף של 35 מיליון שקל. במשרד מבקר המדינה הבהירו כי מדובר בנשים בעלות שכר נמוך במיוחד. במדגם שערך הביטוח הלאומי בקרב היולדות עלה כי רובן המוחלט לא היו מודעות לכך שהן זכאיות לקצבת לידה וכמה מהן כלל לא ידעו על קיומה.

לפי הביטוח הלאומי, המוסד לא שילם עבור כמיליון ימי מילואים לחיילי המילואים או למעסיקיהם הזכאים לכך. מדובר בתשלומים בהיקף של כ–670 מיליון שקל שאמורים להתקבל במוסד ממשרד הביטחון, והוא אמור להעביר אותם לחיילי המילואים או למעסיקיהם, אך צה"ל מסר למבקר כי הוא אינו מסכים עם החישוב שנערך במוסד וכי הוא "תמוה" ו"חסר בסיס".

במשרד מבקר המדינה מסבירים בדו"ח כי ניסו להביא את צה"ל והביטוח הלאומי ליישב את המחלוקת, אך התהליך כלל בעיקר "טענות הדדיות בנוגע לחוסר מוכנות לשיתוף פעולה".

מהביטוח הלאומי נמסר כי "בצד הליקויים שמונה מבקר המדינה, אותם התחייבנו לתקן בהקדם, מציין המבקר (שלא כבשגרה) בחיוב את פעילותנו הענפה בתחום מיצוי הזכויות, וכותב כי 'ביטוח לאומי רואה בהגדלת השיעור של מיצוי הזכויות את אחד מתפקידיו. הוא מציין זאת בדו"ח השנתי שלו ובתוכניות העבודה שלו, ואף שילב זאת בחזון הארגון, שגיבש לראשונה ב–2013. יצוין כי בשנים האחרונות פועל הביטוח הלאומי למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה, משלם למבוטחים על פי נתוניו יותר ממיליון תשלומים אוטומטיים בקצבאות השונות בלי לדרוש הגשת תביעה, ומקל על הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות'.

"עוד כתב המבקר: 'כמו כן ביטוח לאומי משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי. משרד מבקר המדינה רואה לנכון לציין לחיוב את פעילותו של הביטוח הלאומי להגדלת שיעור מיצוי הזכויות'".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל פועל לטיפול מיטבי באנשי המילואים כאשר התשלום של המוסד לביטוח לאומי לחייל המילואים הינו מיידי, אינו תלוי בגורם כלשהו ומתבסס על הגשת טופס שמתקבל בסוף תקופת שירות המילואים. את הטופס ניתן להגיש בכל עת לביטוח הלאומי. יצוין כי המודעות בקרב חיילי המילואים לסוגיית הזנת ימי המילואים שביצעו וכן הזכאות לתגמולים היא גבוהה מאוד שכן היא מהווה חליף שכר לחיילי המילואים. כמו כן, צה"ל עוסק כל העת בהנגשת המידע למשרתי המילואים והעלאת המודעות לזכויותיהם. בין היתר נשלחות איגרות מידע למפקדים, באתר המילואים החדש קיים מידע רלוונטי וקישור לאתר הביטוח הלאומי ובימים אלו נבחנות פעולות נוספות להגברת המודעות בקרב חיילי המילואים בדבר מימוש זכותם. צה"ל עשה מאמצים רבים על מנת לקבל את בסיס הנתונים העומד מאחורי הנתון המופיע בדו"ח, אך המוסד לביטוח לאומי סירב למסור אותו. מבדיקה שערכנו הנתונים המובאים רחוקים מלהיות מדויקים. על בסיס הנתונים שבידנו, שנמסרו למשרד מבקר המדינה, הפער מסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד ולאור חוסר שיתוף הפעולה, נראה שהנתון המוצג בדו"ח לא נבדק כלל והינו חסר בסיס. צה"ל יבדוק כל מידע נוסף שיגיע לידיו בכדי להגיע לפיתרון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#