משרד החינוך מציג: לא ראיתי, לא שמעתי, לא בדקתי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

משרד החינוך מציג: לא ראיתי, לא שמעתי, לא בדקתי

ליקויים בגני הילדים, בבתי הספר התיכוניים ובהעסקת עובדי קבלן נחשפו בבדיקה שערך מבקר המדינה במשרד החינוך ■ עוד גילה המבקר כי בנוסף לכשלים העלולים לפגוע בילדים החל בגיל 3 - המשרד כלל לא בקיא בפרטים בסיסיים כמו הצוותים בגני הילדים ומספר מורי הקבלן בארץ

תגובות

משרד החינוך טוען כי יישם בהצלחה מרובה את התוכנית לחינוך חינם מגיל 3, וכי היא מיושמת באופן מלא בכל הארץ ונותנת מענה לכל התלמידים - אך מבקר המדינה חושף נתונים אחרים, של יישום חלקי בלבד לתוכנית. עוד גילה המבקר ליקויים בבתי הספר התיכוניים ובהעסקת עובדי קבלן במערכת החינוך.

לפי המבקר, שלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה ליישם את התוכנית לחינוך חינם מגיל 3, "קיימות לא מעט רשויות מקומיות, הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי, שבהן החוק לא יושם". החוק מיושם רק עבור 74% מבני ה–3 במגזר הערבי, ו–86% מהילדים במגזר היהודי. זאת, אף שכבר בשנת הלימודים הקודמת החוק היה אמור להיות מיושם במלואו. "המשרד לא הקים ועדת היגוי למהלך המורכב של יישום החוק שעלותו מיליארדי שקלים", ציין המבקר, "ולא גיבש תוכנית עבודה מפורטת, לא מינה גורם שיעקוב אחר היישום וייתן מענה לקשיים, לא קבע הליכי ליווי ובקרה ובפועל לא בוצע תהליך בקרה ממצה". לדברי המבקר, לא היו למשרד נתונים שוטפים על הליכי יישום החוק ועל קשיים, אם נוצרו.

מוטי מילרוד

בנוסף, מהביקורת עולה כי 10% מגני הילדים בישראל כלל לא מפוקחים על ידי משרד החינוך. מעקב אחר יישום התוכנית לחינוך חינם החל מגיל 3 מצא כי למרות פתיחת יותר מ–1,740 גני ילדים חדשים בשנים האחרונות, לצורך יישום התוכנית, משרד החינוך גייס רק שבעה מפקחים נוספים לגיל הרך - פחות משליש ממשרות הפיקוח שמשרד האוצר הקצה לו.

הצפיפות רק עולה

גני הילדים בישראל הם הצפופים ביותר במערב. בעקבות תקן משרד החינוך הקובע שיבוץ של עד 35 תלמידים בגן עם גננת וסייעת, מספר תלמידי הגן על כל גננת הוא הגבוה ביותר במדינות OECD. לפני עשר שנים המליצה ועדת דברת להפחית את מספר הילדים בגני הילדים לעד 20 - אך ההמלצה לא אומצה.

אייל טואג

המבקר העיר למשרד החינוך על כך שלא מצא לנכון לבחון את התקן גם כשהתחיל ליישם את התוכנית לחינוך חינם לגילאי 3–4, שהחמירה את הצפיפות בגנים. "על משרד החינוך לבחון בהקדם אם התקן הקיים נותן מענה ראוי לצרכים החינוכיים בגנים הייחודיים לבני 3–4", קבע מבקר המדינה. "בתחום הפדגוגי עשה המשרד רק מעט כדי לתת מענה לבני גילים אלה, ובכלל זה לא נתן מענה חינוכי טיפולי הולם לבני 3, הדורשים טיפול אינטנסיבי יותר, ולא הגדיל ופיתח כנדרש את המערך המסייע לצוות החינוכי".

המבקר מצא כי כדי לנסות לשפר את המצב בגנים, 47 רשויות מקומיות - רובן בעלות אוכלוסייה מהמעמד הבינוני או הגבוה - מעסיקות סייעת שנייה, מהלך המגדיל את הפערים בין התלמידים ברשויות השונות. מהדו"ח עולה שלמשרד החינוך אין כלל מידע על הרכב הצוות החינוכי בגני הילדים, והוא לא אוסף מידע מהרשויות המקומיות על הסייעות שמועסקות בגנים או בודק אם יש להן הכשרה כלשהי לתפקיד.

המבקר מציין גם את כישלון תוכנית הוספת בנות שירות לאומי כסייעות לגני הילדים, שלא עמדה ביעדיה לפי בדיקת TheMarker, והשפעתה הורגשה בעיקר בהתנחלויות.

הפערים מתחילים כבר בגיל 3

ניר כפרי

כפי שנחשף ב-TheMarker באחרונה, קיימים פערים בהקצאות משרד החינוך לתלמידים השונים כבר בשלב הגן. מנתוני משרד החינוך שנבדקו על ידי המבקר עולה כי המשרד מעביר מדי חודש לרשות מקומית במגזר המיעוטים תקציב של כ–692 שקל לילד בממוצע, לעומת כ–807 שקל לילד לרשות במגזר היהודי.

מבקר המדינה מצא כי קיימים פערים במספר ימי הלימוד בגני הילדים במגזר היהודי לבין ציבור המיעוטים, דבר "שמציב אותם מאחור באופן קבוע", לפי המבקר. במגזר היהודי לומדים הילדים כ–35 שעות שבועיות, ואילו במגזר המיעוטים רק כ–30 שעות שבועיות. "המשרד אינו מפעיל מנגנון מפצה בגין פער זה, לא במתכונת של תוספת שעות לימוד והוראה ולא בפעילויות העשרה", קבע המבקר.

לפי מבקר המדינה, בינואר 2014 החל משרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד החינוך, לגבש תוכנית רב־שנתית חדשה למערכת החינוך במגזר הערבי כדי לצמצם את הפערים בחברה. עד דצמבר 2014 הוועדה לא גיבשה את הנוסח הסופי של התוכנית ולא קבעה יעדים ודרכים להשגתם.

"הנהגת שוויון בחינוך בין כל הילדים במדינה היא חובה המוטלת על המדינה. כשמדובר באוכלוסיית המיעוטים, כרבע מאוכלוסיית המדינה, איכות החינוך כמפתח להצלחה בחיים מקבלת משנה חשיבות", כותב המבקר. "תוכניות שגיבשו משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה במרוצת השנים לא הביאו לצמצום הפערים. הדבר בולט בעיקר בחלוקה לא שוויונית של התקציב והמשאבים לגיל הרך".

מבקר המדינה מצא כי שיעור התלמידים בגיל הרך בציבור הערבי והמיעוטים הלומדים בגני הילדים הציבוריים היה נמוך משמעותית מזה של הציבור היהודי. כך למשל, כשליש מבני ה–3 במגזר הבדואי לא לומדים בגנים, בין היתר בגלל היעדר תשתיות ומשאבים. בנוסף, נמצאו ליקויים פיזיים בתשתיות בגני הילדים. 35% מהגנים הרשמיים במגזר המיעוטים פועלים במבנה שלא עומד בתקני משרד החינוך, 42% מהגנים הרשמיים שפעלו במגזר הערבי ב–2012 לא התאימו כלל לילדים, ב–14% מהם לא היו משחקים וב–13% לא היה ציוד מספק לילדים בגן.

מבקר המדינה מתעכב בסקירתו גם על הפערים בחינוך הנגרמים על ידי הרשויות המקומיות, המעסיקות מורי קבלן בתוכניות שונות כדי לתגבר את התלמידים. תופעת מורי הקבלן צברה תאוצה עם פתיחתן של תוכניות שנועדו לסייע בעיקר לישובים החלשים, על ידי לימודי השלמה והעשרה לאחר הלימודים הרשמיים, אך מבקר המדינה מצא כי בפועל, מורי הקבלן מועסקים בעיקר במרכז הארץ וברשויות היהודיות. "דווקא בתי ספר הזקוקים להשלמת פערים ותגבור למידה מקבלים בפועל פחות שעות הוראה ממקורות נוספים", כתב המבקר.

ליקויים באופק חדש בגני הילדים

רפורמת אופק חדש בגני הילדים היתה אמורה לשפר את איכות ההוראה והיחס לתלמידים בגנים. אך מבקר המדינה מצא כשלים גם ביישומה. כך למשל, משרד החינוך החליט שלא לחייב את הגננות לבצע מפגשים אישיים עם התלמידים במהלך הלימודים - ללא דיון בנושא אצל מנכ"לית המשרד או במינהל הפדגוגי, וצימצם את חובת העבודה של הגננת בקבוצות קטנות של תלמידים משלוש פעמים בשבוע לפעמיים בלבד, כאשר גם הנחיה זו מיושמת באופן חלקי. בחיפה, למשל, כ–60% מהגננות לא קיימו את הדרישה, ובתל אביב לא קיימו אותה כ–30% מהגננות.

המבקר מצא עוד כי הגננות מיישמות באופן חלקי בלבד את חובתן להיפגש עם ההורים ולדווח להם על התקדמות ילדיהם. לפי המבקר, משרד החינוך לא מפקח ועוקב כראוי על יישום הרפורמה, ואף שהיה אמור כבר להתחיל לבצע הערכה מקיפה לגננות המלמדות בגני הילדים - התהליך עדיין לא התחיל. המבקר ציין גם כי יש להסדיר את מעמד הסייעות בגן ולהשוות אותו למעמד הגננות, וכן להסדיר את הכשרתן.

העסקת מורי הקבלן לא צומצמה

ב–2011, בדיון של ועדת החינוך, אמר שר החינוך לשעבר גדעון סער כי החליט לבחון לעומק את נושא מורי הקבלן ולצמצם את ממדי התופעה. כחודש לאחר מכן, בדיון נוסף, נדרש משרד החינוך לרכז מידע ונתונים על מורי הקבלן. ב–2013 טען שר החינוך לשעבר, שי פירון, כי בתוך שנתיים לא יועסקו מורי קבלן במערכת. ואולם לפי המבקר, מאז 2011 משרד החינוך לא העביר את המידע הנחוץ, לא צמצם את מספר מורי הקבלן ולא פעל להגברת הפיקוח על העסקתם.

המשרד מינה ועדה שתאתר מורי קבלן ותגבש מדיניות לטיפול בנושא (ועדת בר גיורא), אך הוועדה לא הגישה מעולם דו"ח סופי והמשרד לא ערך כלל דיון בנושא. הוועדה מצאה כי 12,900 מורי קבלן מועסקים במערכת החינוך, אך מדובר בהערכת חסר, מאחר שלא העריכה את מספר המורים המועסקים על ידי ההורים או על ידי חברות בת של הרשויות המקומיות. לפי מבקר המדינה, מדובר בכ–4,000 מורים נוספים.

"מלבד בזבוז כספי הציבור הכרוך בכך, נפגע גם אמון הציבור בשירות המדינה ובטיב עבודת הממשלה", כתב המבקר, והוסיף: "בתשובתו למבקר המדינה כתב שר החינוך לשעבר פירון כי הציב כיעד את צמצום התופעה של העסקת עובדי הוראה באמצעות גופים מתווכים במערכת". המבקר מציין כי ההפך הוא הנכון: "הביקורת העלתה כי המשרד לא הגדיר את המושג עובדי קבלן, וכי בידי מטה המשרד ומחוזותיו אין מידע על אודות מורים אלה".

לפי כללי משרד החינוך, רק מורי קבלן המועסקים באופן ישיר על ידי המדינה בבתי ספר יסודיים, או על ידי הרשויות המקומיות ורשתות החינוך בבתי ספר תיכוניים, יכולים ללמד את המקצועות בתוכנית הלימודים. את המורים המועסקים בדרכים אחרות ניתן להעסיק רק בשיעורי השלמה לאחר שעות הלימודים הרשמיות. ואולם, מבקר המדינה גילה כי אלפי מורים מועסקים על ידי חברות קבלן או תאגידים עירוניים בניגוד לכללים ברשויות המקומיות.

"במשך שמונה שנים לא פעל משרד החינוך להגברת הפיקוח על העסקת מורי קבלן המלמדים מקצועות חובה", ציין המבקר. לפי המבקר, הנתונים שנאספו במשרד היו "דלילים מאוד ולא תאמו את הנתונים שאסף משרד מבקר המדינה בעצמו". מדובר "בחשש ממשי לפגיעה באיכות ההוראה", הוסיף המבקר. מבקר המדינה אסף נתונים מדאיגים נוספים על מורי קבלן בתוכניות משלימות (לאחר הלימודים הרשמיים), שכלל לא הוסמכו להוראה.

רפורמת עוז לתמורה תקועה

ב–2011 הכריז שר החינוך לשעבר, גדעון סער, יחד עם רן ארז, יו"ר ארגון המורים, על רפורמת עוז לתמורה - הרפורמה הגדולה ביותר שנערכה עד כה בתיכונים, ושהיתה אמורה לשפר באופן משמעותי את הלימודים בהם ואת תנאי העסקת המורים. הרפורמה הבטיחה תוספת שכר ממוצעת של 42% למורים לצד מעבר לשבוע עבודה של 40 שעות. עלותה המשוערת של הרפורמה, אם תיושם במלואה בכל החטיבות העליונות, היתה כ–3 מיליארד שקל בשנה.

ואולם, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי משרד החינוך לא עמד ביעדים שקבע, ועד 2014 צורפו רק 231 בתי ספר לרפורמה - כמחצית מהיעד שקבע. גם בבתי הספר שהצטרפו, הרפורמה לא מיושמת באופן מלא - מאחר שיותר משליש מהמורים בהם סירבו להצטרף אליה או שלא עמדו בתנאי הקבלה. בבתי הספר המשתתפים ברפורמה נמצאו גם ליקויים רבים במרכיבים חשובים בה.

כך למשל, נמצאו ליקויים בלימודים בשעות פרטניות, שבהן המורים מלמדים את התלמידים בקבוצות קטנות. התברר שבניגוד ליעדי הרפורמה, השעות לא ניתנות לכל התלמידים הזקוקים להן, ומשמשות רק לתגבור לימודים לקראת בחינות הבגרות. גם הבקרה על התהליך לקויה. בנוסף, ב–13% בלבד מבתי הספר שהצטרפו לרפורמה, המורים עברו הכשרה מתאימה. ב–2013 אמור היה להתחיל תהליך של הכשרת עובדי הוראה, אך הוא נדחה.

כחלק מהרפורמה, הסכימו המורים להגדיל את מספר שעות העבודה השבועיות שלהם בבית הספר ל–40, כולל שעות שבעבר הוקדשו לעבודה בבית - כמו למשל בדיקה והכנה של מבחנים. ואולם, המבקר מצא כי בתי הספר לא מנצלים את השעות כנדרש, ולכן המורים עדיין נדרשים לעבוד בביתם לאחר הלימודים.

727 בתי ספר קיבלו ממשרד החינוך תקציב להקמת פינות עבודה למורים, אך ברבע ממעט בתי הספר שמיישמים את הרפורמה עדיין לא הוקמו פינות העבודה.

מבקר המדינה מציין כי משרד החינוך בעצמו, באמצעות החברה הפרטית מרמנת, מצא ליקויים רבים ביישום הרפורמה בבתי הספר - אך לא ביצע מעקב אחר תיקון הליקויים. שלוש שנים לאחר תחילת יישום הרפורמה, למשרד החינוך עדיין לא היתה תמונת מצב ברורה ומקיפה על יישום הרפורמה ותוצאותיה.

הלימודים הרשמיים אך מבקר המדינה מצא כי בפועל, מורי הקבלן מועסקים בעיקר במרכז הארץ וברשויות היהודיות. "דווקא בתי ספר הזקוקים להשלמת פערים ותגבור למידה מקבלים בפועל פחות שעות הוראה ממקורות נוספים", כתב המבקר.

ח"כ לשעבר, שמעון אוחוין (ישראל ביתנו), תקף את שר החינוך לשעבר שי פירון, שלטענתו, עיכב במשך חודשים את הצעת החוק שהגיש, ועברה בקריאה טרומית, להעסקה ישירה של מורי הקבלן במערכת החינוך וביטול מעמד מורי הקבלן. "שר החינוך התנהג בחוסר אחריון וצרות עין פוליטית", אומר אוחיון. "כעת מבקר המדינה מצביע גם הוא על המצב החמור. משרד החינוך לא יודע מימינו ומשמאלו ואפילו לא יודע כמה מורי קבלן מועסקים במערכת, יש מורים שאין להם זכויות סוציאליות והתופעה גורמת גם להעמקת הפערים בחברה. בסופו של דבר בפריפריה לא מקבלים את המורים החזקים והרשויות המבוססות מממנות מורים באמצעות חברות קבלן".

לדברי אוחיון, "התחלנו את התהליך, אם פירון לא היה מקלקל המצב היום אולי היה נראה אחרת והיינו מצליחים לתקן את אחד הבזיונות הגדולים במדינה כיום". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#