רק התחילה התחרות בחלב - 
וכבר מחסלים אותה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק התחילה התחרות בחלב - 
וכבר מחסלים אותה

בחסות מלים יפות על דאגה לרפתנים ולצרכנים, הפיקוח על מחירי המזון מנציח מחירי מזון גבוהים ושוק לא תחרותי - ומיטיב בעיקר עם היצרנים הגדולים ■ כעת, עם מתן פטור ממע"מ על מוצרי המזון המפוקחים, כל היצרניות ירצו להיכלל בפיקוח - והתחרות המעטה תיעלם

36תגובות

ארבע שנים אחרי המחאה החברתית, שאחד הדגלים הבולטים שלה היה הדרישה להורדת יוקר המחיה בישראל, הבשיל אתמול אחד מפירותיה: שופרסל הודיעה שהיא עומדת להיכנס ראש בראש לתחרות בענף היקר ביותר בשוק המזון הישראלי, עם רמת התחרות הנמוכה ביותר - ענף החלב.

שופרסל הודיעה על כוונתה להשיק מותג פרטי בתחום החלב, ובעקבותיו גם מעדני חלב שונים, במחירים נמוכים ב–10%–20% ממחירי מעדני החלב המפוקחים על ידי המדינה, לרבות מחיר החלב עצמו. בכך מונופול החלב האימתני מכל, תנובה, נחשף לראשונה לתחרות במוקד הפעילות החשוב ביותר שלו - החלב הניגר. ובכך נחשף גם האבסורד של פיקוח המחירים בישראל, ושוב מתברר שהמחירים המפוקחים הם גבוהים, וניתן למכור ולהרוויח במחירים נמוכים מהם.

אנשי שופרסל הודו כי מחיר החלב שהם עומדים למכור יהיה אמנם נמוך ב–14% מהמחיר המפוקח של תנובה וטרה, אבל עדיין יהיה גבוה ב–14% לעומת בריטניה - זאת מאחר שמדינת ישראל, שהיא כידוע שיאנית עולמית בתנובת החלב של הפרות שלה, סובלת ממחירי חלב גבוהים היות שהמדינה מתעקשת לקרטל את ענף הרפתות.

חלב שופרסל

מחיר המטרה, שבו מוכרות הרפתות את החלב שלהן למחלבות, נקבע בידי המדינה, והוא כמובן גבוה מהמחיר התחרותי - ומונע ממתחרה חדשה כמו שופרסל, הפועלת דרך המחלבה העצמאית היחידה כיום בישראל, מחלבת רמת הגולן, להוריד עוד את מחיר החלב.

האבסורד שלפיו דווקא במדינה שהיא שיאנית בתנובת חלב מייצרים חלב יקר, בגלל התערבות לא תחרותית של המדינה, ממחיש עד כמה ממשלת ישראל היא הגורם העיקרי ביצירת יוקר המחיה כאן. בכל מקום שבו יש סיכוי לתחרות שתייעל ותוריד מחירים, שם המדינה דואגת לשלוח את ידיה ולבלום את התחרות בעודה באבה.

הכל נעשה במסווה חברתי - מחיר המטרה נועד להגן על הרפתנים, הפיקוח נועד להגן על הצרכנים, ותכף נגיע למע"מ 0% שנועד להגן על השכבות החלשות - אבל בפועל, הכל משרת את האליטות המקורבות על חשבון התחרות, הורדת יוקר המחיה והפריון וההתייעלות המשקית.

המצאה ישראלית

האיוולת האחרונה של המדינה, במסגרת מצעד האיוולת הנמשך של חיסול התחרות וכפועל יוצא העלאת המחירים, הוא ההסכמה במשא ומתן הקואליציוני בעניין ביטול המע"מ על מוצרי מזון מפוקחים. עינינו הרואות שגם עם המע"מ, שוק החלב מצליח להיכנס לתחרות שמורידה את המחירים בו ב–10%–20%. מתברר שהלחץ הציבורי, כמו גם המהלכים שנקטה המדינה לפתוח את שוק החלב ליבוא מתחרה של גבינות זולות, משיגים את התוצאות היעילות ביותר בעידוד התחרות והפחתת המחירים.

רק שלנוכח הצלחה זאת מגיעה ממשלת ישראל - כלומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתעקש להיכנע לתכתיבים של ש"ס - וגודעת את התחרות על ידי ביטול המע"מ על מוצרים מפוקחים. משמע, הפחתת מחירם ב–18%.

למוצרים המפוקחים יהיה יתרון תחרותי מוחץ על המדף, או במלים פשוטות יותר: מי שירצה מעתה להתחרות בתנובה, שטראוס וטרה, יהיה חייב גם הוא להיכנס לפיקוח, אחרת אין לו סיכוי. או שאתה מפוקח - או שאתה Out.

כיום החברות משתדלות לברוח מפיקוח מחירים, ובצדק מבחינתן. אין אף מדינה מפותחת אחרת המפקחת על מחירי המזון, מהסיבה שמדובר ברעיון אידיוטי. איזה צורך יש למדינה מתוקנת לפקח על מחירי מוצרי המזון שלה? השוק עושה את הפיקוח, דרך המנגנון התחרותי, בצורה הטובה ביותר.

הפיקוח נדרש, לכן, רק היכן שהמנגנון התחרותי נכשל, מאחר שהשוק נשלט בידי כמה יצרנים ריכוזיים. מרבית מדינות העולם השכילו לוודא שיהיו להן מספיק יצרני מזון. רק ישראל הקטנה שבויה בידי שלוש מחלבות גדולות - שתיים מהן, תנובה ושטראוס, אפילו מוכרזות מונופול - ועוד כשלושה ספקי מזון גדולים. כלומר, רק מדינת ישראל סובלת משוק מזון לא תחרותי, כזה שיצרנים גדולים יכולים לנצל בו לרעה את כוחם ולמכור במחירי עושק.

הפתרון המתבקש היה, כמובן, לדאוג לתחרות. רק שבישראל תחרות היא מלה גסה - ראו את חוק החלב, המקרטל את הרפתות ודרכן הורס את התחרות בשוק החלב כולו - אז בהיעדר תחרות, הטילו פיקוח.

פתח למניפולציות

מטרת הפיקוח היא למנוע ניצול לרעה של כוח שוק. לכן, הפיקוח יבדוק כמה עולה לייצר לחם, נניח 4.5 שקלים, ויקבע כי המחיר המפוקח הוא 5 שקלים - מחשש שבלי פיקוח, הלחם עלול להימכר ב–10 שקלים. כמובן שמרבית הסיכויים שהמחיר האמיתי אינו 4.5 שקלים כי אם 3.5 - היצרנים מתמרנים את הפיקוח ומצליחים להוציא ממנו מחירים שהם בעליל גבוהים מהמחיר הכלכלי האמיתי.

זאת הבעיה הקשה של פיקוח המחירים, שהוא לעולם פרוץ למניפולציות של היצרנים, והעובדה שמחלבת רמת הגולן הקטנה מצליחה למכור חלב ניגר במחיר נמוך מהמחיר המפוקח היא הוכחה ניצחת לכך. ועדיין מבחינת היצרנים הפיקוח הוא צרה צרורה - כי הוא מונע מהם למכור ב–10 שקלים.

רק שעכשיו, מה שהיה צרה צרורה ליצרנים, עומד להיהפך לברכה - מי שיפוקח, כאמור, ייהנה מיתרון מחיר של 18%. בפועל, פיקוח המחירים נהפך לסובסידיה - המוצרים המפוקחים מקבלים מעתה סובסידיה של 18% מהמדינה. 30 שנה אחרי שישראל חדלה לסבסד מוצרי מזון, היא חוזרת לשם דרך התחפושת של פטור ממע"מ - ודרך הכלי הממשלתי הבעייתי של פיקוח מחירים.

הסובסידיה בתחפושת של פיקוח, לכן, תגרום לכך שיצרני המזון - שעד היום ניסו לצאת מפיקוח המחירים - יפעילו מעתה מכבש לחצים להיכנס אל תוך הפיקוח. מחלבת רמת הגולן, המחלבה התחרותית היחידה כיום בישראל, תהיה הבאה בתור לדרוש להיכנס לפיקוח עם המוצרים שלה. במקום תחרות, נקבל עוד יצרנים בפיקוח, כשהיצע המוצרים שלהם יותאם גם במגוון, וככל הנראה גם במחיר, לדרישות הפיקוח.

הבאים בתור לדרוש את הפיקוח יהיו היבואנים. מדוע שהגבינה שמייבאת וילי פוד, המתחרה בגבינה המפוקחת עמק של תנובה, לא תיהנה גם היא מסובסידיה של 18%? יכול להיות שאפילו הסכמי הסחר הבינלאומיים יחייבו את ישראל להעניק את הפטור ממע"מ גם למוצרי המזון המיובאים.

כך נגיע למחוזות האבסורד כשגבינות מיובאות, שבעליל אין שום בעיה תחרותית לגביהן וגם אין לנו מושג מה עלות הייצור שלהן, ייכנסו תחת המעטה של פיקוח המחירים. כך, הכלי שנועד להילחם בגופים מונופוליסטיים לא תחרותיים נהפך לכלי שמאגד גם חברות תחרותיות בעליל.

התוצאה תהיה התרחבות עצומה של הפיקוח, לרבות גם על יצרנים תחרותיים. במקום תחרות משוכללת, שזה הכיוון שבו שוק המזון התחיל להתקדם אליו לאט־לאט, נקבל שוק מולאם, המנוהל בידי פיקוח המחירים הממשלתי.

אפשר להעריך שההתאגדות תחת הפיקוח תצמק את התחרות - בשביל מה להתחרות, אם יש מחיר מפוקח שכולם מתכווננים אליו. אפשר להעריך גם שמגוון המוצרים במקרר החלב יקטן, כי מול סובסידיה של 18% יהיה למוצרים אחרים קשה להתחרות. אפשר להעריך גם כי מי שייהנו מכך יותר מכל יהיו מלכי הפיקוח הנוכחיים - שלוש המחלבות, שהמוצרים הגדולים שלהן יקבלו את עיקר הסובסידיה הממשלתית החדשה. אפשר להעריך גם כי זה יבלום את ירידת המחירים בשוק המזון, כי כבר ראינו כמה קל לתמרן את הפיקוח לקבוע מחיר גבוה מהמחיר הכלכלי.

במקום לשכלל את שוק המזון ולפתור את בעיות הריכוזיות שבו, ישראל צועדת בדיוק לכיוון ההפוך: היא מעניקה סובסידיה למוצרים הריכוזיים והלא תחרותיים, תוך פגיעה בחדשנות, בפריון ובמגוון המוצרים בענף המזון. 1.5 מיליארד השקלים של הפטור ממע"מ - מיליארד שקל פטור, ועוד כחצי מיליארד שקל שיבוזבזו על עלויות אכיפה - עוד ייהפכו לנזק הקטן מן הצעד הזה. העיקר שנתניהו הצליח להקים לעצמו קואליציה יציבה.

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#