שי פירון: "דרישות החרדים כמעט חזיריות. ההסכם עם יהדות התורה - הכרזה על מלחמת תרבות" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שי פירון: "דרישות החרדים כמעט חזיריות. ההסכם עם יהדות התורה - הכרזה על מלחמת תרבות"

לפי ההדלפות מההסכם בין הליכוד ליהדות התורה, החרדים דרשו להשוות את תנאיהם של זרמי החינוך החרדיים לחינוך הממלכתי

160תגובות

ההדלפות מההסכם הקוליאציוני שנחתם בין הליכוד ליהדות התורה, שלא פורסם עדיין רשמית, מעידות על הישג חסר תקדים ליהדות התורה של הכרה בזרמי החינוך החרדיים - גם תקציבית וגם משפטית.

למעשה, יהדות התורה דרשה, וכנראה גם קיבלה, השוואת תנאים מלאה של זרמי החינוך החרדיים לחינוך הממלכתי, אף שהחינוך החרדי אינו מלמד ליבה, אינו עומד בחובת בחינות, אינו כפוף לפיקוח, אינו מכשיר מורים באופן מסודר, וכמובן - מפלה בין תלמידים. אם אכן הליכוד אישר את הדרישות האלה, מדובר בריקון מתוכן של חלק גדול מהדרישות החינוכיות הממלכתיות של ישראל.

שי החינוך לשעבר, שי פירון, שניסה בשתי שנות כהונתו להסדיר את הפיקוח על החינוך החרדי, להכניס לימודי ליבה ולהכפיפו לתנאים המקובלים בחינוך הממלכתי - באמצעות הקמת זרם חינוך ממלכתי־חרדי - אמר בסוף השבוע כי ההסכם המסתמן עם יהדות התורה הוא בבחינת "מלחמת תרבות".

אלון רון

"עזבו את הכסף", אמר פירון, "החמור בהסכם הקואליציוני הוא שינוי תרבותי של מדינת ישראל באמצעות הסכם פוליטי - שינוי בגיור, בקבורה, בנישואים, במעמד בתי הדין, במעמד בתי הספר החרדיים. באמצעות סיטואציה פוליטית משנים את פניה של האומה. אני חושב שבעוד שנתיים־שלוש הציבור החרדי יבין את גודל הטעות שהוא עושה עכשיו: מדובר ברשימת דרישות מוגזמת, כמעט חזירית, שפוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל ולכן תקומם עליו את הציבור החילוני. גם כל התהליכים החיוביים שהחלו בציבור החרדי ייגדעו באִבם".

רשימת הדרישות שהציגה יהדות התורה - וההערכה היא שחלק גדול מהן אכן כלולות בהסכם הסופי - חסרת תקדים. מדובר לא רק בביטול כל השינויים שחלו במעמד החינוך החרדי בשנתיים של יש עתיד במשרד החינוך, אלא בקביעת תקדימים חדשים לחלוטין.

כך, ההסכם דורש כי מעמדו של החינוך החרדי ייקבע ב"חוק ייעודי", וכי "יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותקציבו היחסי של החינוך החרדי בתוך המערכת הכללית, לרבות עניין שעות תמרוץ וטיפוח". מדובר למעשה בקביעה כי החינוך החרדי יהיה שווה במעמדו לחינוך הממלכתי, וכי הדבר גם ייקבע בחוק. עד היום זכה החינוך החרדי - רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה, ורשת מעיין החינוך התורני של ש"ס - להכרה בחוק יסודות התקציב, שלפיה התלמידים החרדים בשתי הרשתות הגדולות זכו לתקציב "ככלל ילדי ישראל".

שי פירון
אמיל סלמן

אלא שהתקצוב הזהה לשאר ילדי ישראל נגע רק לסל השעות הבסיסי. הוא לא נגע לזכויות נוספות שמקבלים בתי ספר ממלכתיים מעצם היותם כפופים באופן מלא למשרד החינוך, כמו בינוי ושעות טיפוח. החרדים מבקשים עתה לשנות את תמונת התקצוב, וגם לקבע אותה בחוק, כך שבתי הספר החרדיים יהיו זהים לממלכתיים מבחינת התקצוב.

נזכיר כי החוק היסודי של החינוך בישראל קובע כי כדי לקבל תקציב מלא על בית ספר להיות ממלכתי, וכי אחת הדרישות לממלכתיות היא לימוד לימודי ליבה. מי שאינו עומד באחת מדרישות הממלכתיות נחשב לבית ספר שאינו רשמי, והוא מקבל מהמדינה תקצוב חלקי בלבד.

הדרישות שמעלים כעת החרדים מבטלות בפועל את ההבחנה בין בית ספר רשמי ולזה שאינו רשמי, מאחר שהם דורשים לקבל זכויות תקציביות מלאות כאילו היו זרם חינוך רשמי. מסמך הדרישות מעקר את היכולת להבחין בין בתי ספר רשמיים ללא רשמיים, ומעקר את היכולת לפעול נגד בית ספר שאינו עומד בדרישות החוק. אחת הדרישות היא כי בית ספר שנתפס עובר על החוק, ולכן יש לקנוס אותו ולשלול ממנו תקציב - הקנס יוטל עליו בהדרגתיות, ורק בכפוף לתנאים שונים.

דרישה נוספת שהתקבלה היא לחייב את הרשויות המקומיות לבצע בינוי בבתי הספר החרדיים על חשבונן (חוק נהרי) - שוב מדובר בביטול ההבחנה בין בית ספר רשמי לזה שאינו רשמי. דרישה אחרת היא לחזור לשלם קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, וזאת אף שבג"ץ קבע כי מדובר באפליה, מאחר שסטודנטים אינם זכאים לקבל תמיכה דומה.

בנוסף, החרדים דורשים להכיר בלימודים בישיבות כלימודים גבוהים - ככל הנראה כדי שהלימודים בישיבה ייחשבו כתואר אקדמי לצורך קבלה לעבודה במגזר הציבורי. דרישה דומה היא כי תקצוב הגנים החרדיים ייעשה בהתאם לנהוג בגנים הממלכתיים - לפי הוותק וההשכלה של הגננת. גם כאן צפוי כי החרדים יפעלו בהמשך להכרה בהסמכה של הסמינרים להכשרת מורות כתואר אקדמי.

ההסכם כולל כנראה גם תקצוב מחודש ללימודי חרדים מחו"ל בישיבות בישראל. לדברי פירון מדובר באבסורד, מאחר שהחרדים החלו להביא תלמידי ישיבות מחו"ל לישראל, במימון מלא של המדינה, תחת התנאים של פרויקט תגלית. מדובר בתקצוב של קרוב ל–100 מיליון שקל בשנה, שכשליש מהם זורם לישיבה יחידה, ישיבת מיר.

אוליבייה פיטוסי

כשר חינוך הסכים פירון לממן את הגעת התלמידים החרדים מחו"ל, אך דרש להחיל עליהם תנאים דומים לאלה של תגלית - פרויקט שנועד לקרב צעירים יהודים לישראל ולרעיון הציוני, ולכן כולל סיורים ופגישות ברחבי המדינה. פירון דרש כי התלמידים מחו"ל לא ישהו רק בין כותלי הישיבות - שככל הנראה אינן מחנכות לציונות - אלא יצטרכו גם לסייר בחמישה אתרי מורשת בישראל. החרדים סירבו לתנאי הזה.

גפני: "הדרישות 
אינן חדשות"

ח"כ משה גפני, המוביל את הטיפול בחינוך החרדי מטעם יהדות התורה, הכחיש כי ההסכם הקואליציוני שנחתם (וטרם פורסם) הוא תקדימי, או שהוא משנה את מעמדו של החינוך החרדי. לדבריו, חלק מהדרישות המופיעות בהסכם, כגון הדרישה שמעמדו של החינוך החרדי יובטח בחוק ייעודי, נכללו גם בהסכם הקואליציוני ב–2009. "החוק יתייחס לכך שמדובר בחינוך לא רשמי", אומר גפני, וטוען כי השינוי התקציבי היחיד הוא זה הנוגע לשעות תמרוץ וטיפוח. "זהו תקציב שנלקח בידי סיעת הבית היהודי, נגרע מהחינוך החרדי והועבר לאולפנות של הציונות הדתית כתשלום על שעות תפילה ומינוי רבנים".

גפני הבהיר כי ההסכם אינו פוטר בתי ספר חרדיים שעברו על החוק מתשלום קנסות, אלא רק קובע כי סכום הקנס יוגבל כך שתפקוד בית הספר לא ייפגע. הוא אישר כי יהדות התורה דורשת להחזיר את הבטחת ההכנסה לאברכים, ומאחר שבג"ץ פסל את הקצבה בשל היותה לא שוויונית, כי היא אינה משולמת לסטונדטים, יהדות התורה מציעה כי הקצבה תשולם מעתה גם לסטודנטים.

לדבריו, אין סיבה כי מי שהוסמך לרבנות, ההסמכה שלו לא תיחשב כתואר לצורך משרות הרלוונטיות לנושא הרבני. הוא הוסיף כי מאותה סיבה אין מקום להפלות גננות חרדיות, בוגרות הסמינרים החרדיים, שהתואר שלהן מהסמינר אינו מוכר. לדבריו, גם גננות חרדיות בוגרות מכללה להוראה מופלות לרעה בתנאי השכר שלהן.

"אני מתפלא על הטענה כי החינוך החרדי מופלה לטובה, בשעה שהוא מופלה לרעה בתקציבים ובתנאים", תוקף גפני. "מדוע תלמידים חרדים לא זכו להשתתף בקייטנות המסובסדות של משרד החינוך? מדוע תלמיד חרדי נכה בחינוך המיוחד מקבל שליש או רבע מהזכויות שמקבל ילד נכה חילוני? מדוע פגעו בסבסוד במעונות של אמהות חרדיות עובדות? זו האפליה האמיתית, ואותה יש לתקן".

על השאלה מדוע, אם כך, סירב להצעת פירון להצטרף לזרם חרדי־ממלכתי - זרם שהיה אמור לכבד את התכנים החרדיים אך לעמוד בכל הדרישות הממלכתיות, ולכן לקבל את מלוא התקציב הממלכתי - השיב גפני כי "אנחנו לא מתכוונים להצטרף לחינוך הממלכתי. ראינו לאן החינוך הממלכתי מוביל, לסמים ולעוד תופעות שליליות. אין לכם מה ללמד אותנו על חינוך. להפך, תלמדו מאתנו".

לדברי גפני, הדרישה הנוגעת לתלמידי ישיבות מחו"ל היא לא מימון הגעתם לישראל, כפי שנעשה במסגרת תגלית, כי אם מתן תקציבים לישיבות בגין לימודיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#