כאב הראש של נתניהו וכחלון: גירעון צפוי של 51 מיליארד שקל ב-2016 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאב הראש של נתניהו וכחלון: גירעון צפוי של 51 מיליארד שקל ב-2016

נתניהו וכחלון יצטרכו להחליט אם להעלות מסים, לקצץ בתקציבי המשרדים האזרחיים, להעלות את יעד הגירעון - או לדחות חלק ניכר מדרישות מערכת הביטחון

38תגובות

הגירעון בתקציב המדינה ב–2016, שהיה אמור להיות 27.5 מיליארד שקל לפי החישובים המוקדמים של אגף התקציבים באוצר (יעד גירעון של 2.5% תוצר), צפוי לגדול ב–23.6 מיליארד שקל. זאת, בשל הבטחות קואליציוניות בהיקף של 10 מיליארד שקל, חיסול הגירעון המבני בתקציב השנה הבאה בעלות של 8 מיליארד שקל, ודרישות מערכת הביטחון לתוספת של 5.6 מיליארד שקל בתקציב 2015. כך, סך הגירעון שעמו יידרשו להתמודד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר המיועד, משה כחלון, הממשלה והקואליציה החדשות, מגיע בחישוב שמרני ל–51.1 מיליארד שקל - קצת פחות מ–5% תוצר.

בממשלה ובאוצר מעריכים כי המדינה תפעל כמעט כל השנה הנוכחית, עד נובמבר, לפי תקציב 2014. הממשלה החדשה צפויה לאשר תקציב דו־שנתי, ל–2015–2016. תקציב 2015 הוא למעשה עובדה מוגמרת, ואם ייערכו בו שינויים - הם יהיו רק בשוליים. בשל כך, כל הדיונים שנערכים כעת במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, וכל הדיונים שייערכו בעוד כמה שבועות בממשלה ובהמשך בכנסת, הם על תקציב 2016.

כדי להתמודד עם הגירעון החדש בתקציב 2016 - 23.6 מיליארד שקל (כ–2% תוצר), הקרוי הבור התקציבי החדש, ועם הגירעון ה"ישן" - 27.5 מיליארד שקל, הממשלה תידרש לנקוט שורת מהלכים בשני צדדי התקציב - הכנסות והוצאות. הצעדים האפשריים כוללים העלאות מסים, ביטול פטורים ממס, קיצוץ בתקציב הממשלה האזרחיים - שכבר כיום הם מהנמוכים בעולם המפותח, העלאת יעד הגירעון בתקציב ו/או דחיית חלק ניכר מדרישות מערכת הביטחון לתוספת תקציב.

שירן גרנות

מספרי הבור החדש בתקציב 2016 מבוססים על הערכות שמרניות, על נתוני האוצר, בנק ישראל ומנהלי המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה החדשה (ראו טבלה).

הסכמים קואליציוניים ב-10 מיליארד שקל

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני בין נתניהו והליכוד ליהדות התורה, שייצגה למעשה גם את ש"ס, סוכם על הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי לילדים לרמה שבה היו בממשלת נתניהו השנייה, ב–2009–2013 - כלומר תוספת תקציב שנתית של 2.5–3 מיליארד שקל (ודובר גם על תוספת רטרואקטיבית, שאם תתקבל תגדיל את הסכום).

בנוסף, המפלגות החרדיות ביקשו וקיבלו תוספות לחינוך החרדי, וכספי תמיכה לקיום ועוד לאברכים - כדי להחזירם לרמתם בתקופת ממשלת נתניהו השנייה. שוויה של הטבה זו הוא 1–1.5 מיליארד שקל.

יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, דרש וקיבל את ביטול המע"מ על מוצרי יסוד, דרישה שהיקפה הכספי הוא כמיליארד שקל. כחלון לא מתלהב מהמהלך, וגם בכירים במשרד ראש הממשלה, כל צמרת האוצר ובנק ישראל מתנגדים לו. סוכם כי תוקם ועדה לנושא זה, בהשתתפות נציגים של כחלון, של דרעי ואחרים. ההערכה היא שביטול המע"מ יתקבל, שכן במערכת הבחירות נתניהו תמך במהלך, בניגוד לעמדתו בעבר.

לפי דרישת ח"כ יעקב ליצמן מיהדות התורה, המיועד לחזור לתפקיד סגן שר הבריאות, ההסדר שהנהיג בעבר לטיפולי שיניים בחינם עד גיל 12 יורחב עד גיל 18, בעלות של רבע מיליארד שקל.

בהסכם הקואליציוני עם כולנו סוכם ששכר החיילים הסדירים יעלה מ–540 שקל בחודש בממוצע כיום ל–1,300 שקל בחודש. עוד סוכם כי מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יופעלו בהדרגה, בעלות של מיליארד שקל ב–2016, כאשר בכל שנה נוספת תגדל העלות במיליארד שקל, עד שתגיע להבשלה מלאה ב–2022.

אוליבייה פיטוסי

סך כל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, הסעיף הראשון בטבלה, הוא 7.05–8.05 מיליארד שקל. סכום זה צפוי לגדול בעוד 2 מיליארד שקל עם החתימה על הסכמים קואליציוניים גם עם סיעות הבית היהודי וישראל ביתנו. ההערכה היא שכל אחת משתי המפלגות האלה תדרוש תוספות כספיות של כמיליארד שקל. בבית היהודי כבר הודיעו כי ידרשו תוספת של מיליארד שקל לתקציב החינוך.

בנק ישראל: חסרים 
8 מיליארד שקל

כמה חודשים לפני מערכת הבחירות - עוד לפני שהיה ידוע על ההתחייבויות הקואליציוניות - פירסם בנק ישראל נייר עמדה, שקבע כי לפי התחייבויות הממשלה והחלטות הכנסת, בתקציב 2016 יהיה צורך לבצע קיצוץ ו/או העלאת מסים בהיקף של 8 מיליארד שקל כדי לעמוד במסגרות וביעדי התקציב.

בישיבה שהתקיימה אצל נתניהו ב–21 באפריל, ערב יום הזיכרון, בהשתתפות כחלון, הוזכר המספר שבו נקב בנק ישראל על ידי כמה מהמשתתפים. ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, שאחראי על בניית תקציב המדינה ל–2015–2016, אמר כי לדעת האגף שלו, הגירעון ההתחלתי בתקציב 2016 עמוק יותר - 
10–12 מיליארד שקל. לעומת לוי, העריכו החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, כי הגירעון ההתחלתי נמוך יותר - 4–6 מיליארד שקל.

אמיל סלמן

לפני כשבועיים אמר ד"ר עדי ברנדר, בכיר בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ל–TheMarker כי "בבנק מעריכים שאם הממשלה החדשה תחליט לא להגדיל את ההוצאות מעבר להחלטות שכבר התקבלו על ידי הממשלה הקודמת או קבועות בחקיקה, ולא תוריד מסים או תרחיב את הפטורים ממס, היא תוכל לעמוד ביעד הגירעון ל–2015, שהוא 2.5% תוצר".

עם זאת, לדבריו, "תקציב 2016 יהיה מאתגר יותר, מכיוון שהוצאות שונות שאינן מבוצעות ב–2015, בשל הפעילות על בסיס תקציב המשכי, יהפכו למחייבות ב–2016. להערכת הבנק, ללא החלטות חדשות להגדלת ההוצאות, הממשלה תידרש להקטין ב–2016 תוכניות הוצאות קיימות בהיקף של כ–8 מיליארד שקל כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות, וזאת בהנחות שמרניות לגבי גודלו של תקציב הביטחון.

"יתר על כן, כדי להקטין את הגירעון ל–2% תוצר ב–2016, כפי שקובע החוק, תידרש גם העלאה של שיעורי המס או ביטול פטורים ממס. כל החלטה של הממשלה להגדיל את ההוצאות, להפחית את שיעורי המס או להרחיב את הפטורים ממס תחייב צעדים נוספים כדי למנוע חריגה מיעד הגירעון ולאפשר ירידה של יחס החוב לתוצר".

הביטחון קיבל מפרעה של 3.4 מיליארד שקל

לסך המספרים המרכיבים את הבור התקציבי הצפוי יש להוסיף את דרישת מערכת הביטחון, שהוצגה בתקיפות רבה מאוד על ידי שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, לתוספת תקציב של 5.6 מיליארד שקל עוד ב–2015. לא ברור אם זו דרישה חד־פעמית או קבועה, בחלקה או במלואה. כלומר, אם יעלון דורש להכניס את התוספת לבסיס התקציב - כך שתחול גם על תקציב 2016.

מערכת הביטחון בונה על כך שוועדת לוקר לקביעת תקציב ביטחון רב־שנתי, תמליץ בקרוב על תוספת מכובדת לתקציבה ב–2016, וכי נתניהו יתמוך בהמלצות הוועדה. במקרה כזה, הבור התקציבי יהיה גדול בכמה מיליארדים מ–23 מיליארד שקל.

בשבוע שעבר פורסם 
ב–TheMarker כי ועדת החריגים של האוצר נענתה במארס לבקשת מערכת הביטחון, והגדילה את תקציבה ב–3.4 מיליארד שקל. בוועדה יושבים נציגי אגף התקציבים והחשב הכללי. ממסמכי האוצר היה קשה להבין לאיזו מטרה יועדו הכספים. כל שאר משרדי הממשלה קיבלו יחד תוספת של 750 מיליון שקל. הדבר מצביע על אהדה בקרב מקבלי ההחלטות לבקשות מערכת הביטחון להגדלת תקציבה.

סביר מאוד להניח כי התוספת שכחלון מבקש לתת לחיילי החובה, בסך 1.3 מיליארד שקל, תגדיל את תקציב הביטחון בסכום זה - משרד הביטחון צפוי לדרוש כיסוי מלא של האוצר להוצאה הזאת.

מי שהתנגד לתוספת של 5.6 מיליארד שקל לביטחון על חשבון המשרדים האזרחיים, וצפוי להעלות את הנושא עם כניסת כחלון לאוצר, הם אנשי אגף התקציבים. עמדתם ידועה לנתניהו, אך לא בטוח שהוא תומך בה. כנראה שלא.

כאב הראש הראשון 
של כחלון

האוצר תיכנן את תקציב 2016 לפי גירעון של 2.5% תוצר, 27.5 מיליארד שקל. הגירעון בפועל יגדל ב–2016 ב–23.6 מיליארד שקל, ויגיע ל–51.1 מיליארד שקל - פחות מ–5% תוצר. הבור הגדול בתקציב צפוי להיות כאב הראש הראשון של כחלון כשר אוצר. כחלון יצטרך לבחור באחת או יותר מהאפשרויות הבאות: להעלות את יעד הגירעון; להעלות מסים ו/או לבטל פטורים ממס; לקצץ בתקציבי המשרדים האזרחיים; לדחות את דרישות מערכת הביטחון.

האפשרות שככל הנראה תהיה המועדפת על ידי שר האוצר, ראש הממשלה והממשלה, כמו בשתי ממשלות נתניהו הקודמות, היא העלאת יעד הגירעון בתקציבי 2015 ו–2016. זהו צעד שכרוך בהחלטת ממשלה, ואינו כואב היום - רק לדורות הבאים, שאת מי הם מעניינים.

עם זאת, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות (פיץ', מודי'ס ו–S&P), לא אוהבות את המהלך. הן יודעות שישראל מקבלת החלטות דומות כל שנתיים, וכשיחליטו להגיב באמצעות הורדת דירוג האשראי של ישראל - זה יהיה יותר מכואב.

לפני כשלוש שנים נקבע בחוק כי גובה הגירעון בתקציב 2015 יהיה 2.5% תוצר, כ–27 מיליארד שקל, וגובה הגירעון בתקציב 2016 יהיה 2% תוצר. שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לחץ, ולמורת רוחם של נתניהו ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הצליח להעביר בממשלה החלטה כי יעד הגירעון בתקציב 2015 יהיה 3.4%, כלומר 37 מיליארד שקל. צעד זה נועד לאפשר לממשלה להגדיל את סך ההוצאות שלה ב–10 מיליארד שקל על חשבון משכון העתיד.

כיום ברור עוד לפני הדיון בתקציב 2015 בממשלה החדשה, כי זו תהיה הדרך שבה יבחרו נתניהו, כחלון ועמיתיהם להתמודד עם הבור התקציבי. יעד הגירעון בתקציבי 2015 ו–2016 יועלה. אף שהגירעון בפועל בתקציב 2015, כפי שנראה עכשיו, יהיה 2.5% תוצר, נראה כי הממשלה החדשה תגדיל את יעד הגירעון בחצי אחוז, אולי בעוד כמה עשיריות - ל–3%–3.2% ב–2015 ו–2.5%–2.8% ב–2016, מה שיאפשר לה להקטין את הבור בתקציב ביותר מ–10 מיליארד שקל.

מקור שני למלחמה בבור הוא המסים. כחלון אמר לפני הבחירות כי יתנגד להעלאת מסים על עבודה. ככל הידוע, הוא תומך במס ירושה, שלא קיים בישראל וקיים ברוב המדינות המפותחות. אך העלאת המס על ירושות, שתחייב גם מס מתנות, היא בעייתית בקואליציה החדשה.

כחלון גם סיכם עם ראש הממשלה כי יעלה את מס הרכישה על דירות להשקעה במידה ניכרת, כנראה ב–20%, אף שמדובר במהלך בעייתי שיזיק יותר משיועיל.

החששות של האוצר

נתוני גביית המסים בשליש הראשון של 2015, כולל אפריל (שנתוניו יפורסמו השבוע), טובים מאוד. עלייה בגביית המסים מאפשרת למדינה להוציא יותר כספים, כלומר האוצר צריך לעדכן כלפי מעלה את תחזיות הגבייה שלו ל–2015 ול–2016. אלא שתחזיות הגבייה של הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, ושל מנהל רשות המסים, משה אשר, הן שמרניות מאוד. במלים אחרות - הן סופר זהירות, על כל פנים עד היום. אולי כניסת שר אוצר חדש תשכנע אותם להעלות את התחזית, מה שיאפשר להקטין את הבור בתקציב ב–2016.

בכל מקרה, יש לזכור כי גניזת הפרויקט המיותר של לפיד למע"מ 0% על דירות חדשות, תגדיל את הכנסות המדינה ממסים השנה ובשנה הבאה ב–2 מיליארד שקל.

בכירים בירושלים מעריכים כי אם רשות המסים, שקיבלה בשנים האחרונות תוספת של מאות עובדים להגברת הגבייה מההון השחור, אכן היתה עומדת במשימה - גביית המסים היתה נותנת עוד אוויר לנשימה בדמות מיליארדי שקלים, לצד ההוצאה בתקציב. כל המודלים שבודקים את גביית המסים מחוץ לרשות המסים מעלים כי אין תוספת גבייה בשנים האחרונות מההון השחור. יש לקוות כי שר האוצר החדש יבדוק מדוע.

כחלון הבטיח כי לא יקצץ בכספים ייעודיים בצד ההוצאות בתקציב. לא בטוח שהוא יעמוד בהבטחה הזאת כשייכנס לאוצר. כשמדובר בצד ההוצאות, חשוב מאוד להדגיש שהממשלה, הכנסת והאוצר צריכים לנקות את תקציב 2015 שהגיש בשעתו לפיד (ולא אושר בכנסת) מכל מיני "גימיקים" שאסור שיהיו בתקציב של מדינה מתוקנת. על אחד מהם התריעה החשבת הכללית לאחרונה - הכוונה לא לרשום את הוצאות החברה החדשה להעברת מחנות צה"ל לנגב - 18 מיליארד שקל - בספר התקציב, אלא בספרי רשות 
מקרקעי ישראל.

החרדים דואגים לכולם

ולסיום הערה חשובה. תוקפים את החרדים על הישגיהם הקואליציוניים, אך צריך להיות כנים - חלק חשוב מהישגי החרדים משרתים את כל האוכלוסייה. מדובר בהעלאת קצבאות הילדים, מע"מ 0% על מוצרי יסוד, וטיפול שיניים בחינם עד גיל 18.

ראשית, יש להניח כי אלמלא דרישות החרדים, חלק ניכר מהעלות של דרישות אלה, כ–4 מיליארד שקל, היה עובר לתקציב הביטחון. וכן, מהעלאת קצבאות הילדים ייהנו יותר חילונים. נטען כי יש דרכים טובות יותר לסייע להקטנת הפערים ולצמצום העוני בישראל. אכן יש, אבל עובדה שאף לא אחד מראשי ממשלות ישראל ושרי האוצר בעשרות השנים האחרונות לא אימץ את המהלך של מע"מ 0% על מוצרי יסוד ורפואת שיניים חינם לילדים - למרות חשיבותו הרבה לשכבות החלשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#