השותפות הקואליציוניות מרוצות: 
נתניהו נכנע - וחילק 8 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השותפות הקואליציוניות מרוצות: 
נתניהו נכנע - וחילק 8 מיליארד שקל

החרדים וכחלון קיבלו כמעט את כל מה שרצו, בנט לא קופח למרות הכל - ובקרוב ימונו לשרים חדשים כמה מצעירי הליכוד 
■ הממורמרים היחידים מחלוקת השלל: שרי הליכוד הוותיקים ■ המנצחים והמפסידים של המשא ומתן הקואליציוני

9תגובות

במשרדי האוצר וראש הממשלה מחפשים מקורות תקציביים למימון ההסכמים הקואליציוניים, שעלותם נאמדת עד כה ב–8 מיליארד שקל. לדברי מקורבים למגעים, ניתן למצוא את המקורות לדרישות המפלגות שהתקבלו במסגרת התקציב המתגבש, בין השאר בעקבות עודף ההכנסות בתקציב לעומת התקציב המקורי של 2015 (שאושר בקריאה הראשונה בלבד), המגיע ל–3.5 מיליארד שקל מתחילת השנה. לפי הערכות, העודף בצד ההכנסות לעומת התחזית צפוי להיות גבוה אף יותר עד סוף השנה.

לדברי המקורבים, אפשר למצוא מקורות גם בצד ההוצאה בתקציב, בעקבות העובדה שהביצוע בתקציב המדינה הצפוי ב–2015 יהיה נמוך מהתחזית בתקציב המקורי. המדינה פועלת לפי תקציב חודשי של 2014 מתחילת ינואר 2015 - ותפעל כך עד לסוף אוקטובר, מה שיאפשר את הידוק החגורה התקציבית.

שני הגורמים האלה איפשרו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר המיועד, משה כחלון (כולנו), להיות נדיבים עם השותפות הקואליציוניות.

ביום רביעי יגיע ראש הממשלה אל נשיא המדינה ראובן ריבלין ויודיע לו שעלה בידו להרכיב ממשלה חדשה. בעוד שמונה ימים צפויים השרים החדשים להישבע בכנסת. בינתיים מתארך מצעד המנצחים בממשלה החדשה. לפי שעה, אלה המנצחים והמפסידים של המשא ומתן הקואליציוני.

המנצחים

1. ראש הממשלה. בנימין נתניהו צפוי לחתום בימים הקרובים על הסכמים קואליציוניים עם ש"ס והבית היהודי. נתניהו מבקש לצרף לקואליציה גם את ישראל ביתנו, כדי להשיג קואליציה בת 67 ח"כים. כדי שכולם יהיו מרוצים, נתניהו חילק את התיקים הבכירים לשותפות הקואליציוניות - ואף יגדיל את מספר השרים ל–22 ואת מספר סגני השרים ל–7–8. הוא גם "עטף" את היענותו לדרישות הסקטוריאליות של יהדות התורה וש"ס בהגדלת תקציבים חברתיים (העלאת קצבאות הילדים, שכר החיילים בשנה האחרונה, הורדת מחירי המזון, סייעת שנייה בגני הילדים, העלאת קצבאות הקשישים במסגרת יישום המלצות אלאלוף, דיור ציבורי ועוד). נתניהו השאיר בידי הליכוד את שלושת התיקים החשובים לו: תקשורת (כך יוכל להמשיך לשלוט בתקשורת), משפטים (כך יוכל למנות יועץ משפטי לממשלה כלבבו) וביטחון פנים (כך ישפיע על מינוי המפכ"ל הבא).

רויטרס

2. משה כחלון. כחלון קיבל את ארגז הכלים שדרש: שר האוצר, יו"ר קבינט הדיור, מינהל התכנון, שיועבר ממשרד הפנים - כולל הסמכות למנות ראשי ועדות תכנון ועוד - רשות מקרקעי ישראל, וכן תיקי הבינוי והגנת הסביבה. בנוסף, כולנו תקבל גם משרת סגן שר ואת ראשות ועדת העבודה והרווחה.

אמיל סלמן

הדרישות התקציביות: הדרישות של כחלון שהתקבלו מוערכות ב–2 מיליארד שקל בשנה, ובהן יישום הדרגתי של המלצות ועדת אלאלוף - בעלות של 700–800 מיליון שקל בשנה והעלאת שכר החיילים בחובה בשנה השלישית או הגדלת מענק השחרור (הנושא יוכרע בקרוב על ידי כחלון ושר הביטחון משה יעלון). לפי דרישת כחלון (כמו גם ש"ס וישראל ביתנו) יתוספו 700 יחידות דיור לדיור הציבורי.

כחלון טרם החליט בכמה יוגדל מס הרכישה על דירות להשקעה. בהסכם הקואליציוני מופיע סעיף בעניין, אך לא נקבע שיעורו. אגף התקציבים הציע באחרונה להעלותו ל–25% מהשקל הראשון, לעומת 3%–10% כיום. מבין כל הפוליטיקאים, כחלון יימדד לפי התוצאות שיביא: כלומר, אם יצליח לממש את ההבטחותיו בבחירות: הורדת מחירי הדיור, יוקר המחיה, והנהגת רפורמות בבנקים, בעסקים קטנים, בפיננסים ועוד.

3. יעקב ליצמן ומשה גפני. יהדות התורה הצליחה להחזיר עטרה ליושנה באמצעות חזרה לתפקידים שבהם נשאה בכנסת ה–18. ליצמן יחזור למשרד הבריאות כסגן שר עם סמכויות שר, וגפני יהיה יו"ר ועדת הכספים. כמו כן, ח"כ מאיר פרוש יהיה סגן שר החינוך, ח"כ אורי מקלב ימונה ליו"ר ועדת המדע למחצית הקדנציה וח"כ ישראל אייכלר יהיה סגן יו"ר הכנסת.

תומר אפלבאום

הדרישות התקציביות: התקבלו דרישות יהדות התורה לביטול קיצוצים למוסדות הדת החרדים וקצבאות הילדים שבוצעו בתקופתו של יאיר לפיד כשר אוצר, בעלות מוערכת של כ–4 מיליארד שקל.

4. אריה דרעי: דרעי אמנם ויתר על משרד הפנים, שהיה משאת נפשו, אך יקבל את תיק הכלכלה ותיק נוסף (כנראה הרווחה). דרעי צפוי לקבל גם את תיק הדתות, אבל על כך יש מחלוקת עם הבית היהודי. ש"ס אף צפויה לקבל משרת שר (או סגן שר) במשרד האוצר עבור ח"כ יצחק כהן וכן שני סגני שרים, משולם נהרי בחינוך ויעקב מרגי בחינוך.

הדרישות התקציביות: דרעי הודיע בסוף השבוע כי שיכנע את נתניהו לפטור ממע"מ מוצרי מזון מפוקחים, בעלות המוערכת במיליארד שקל. לפי ההסכם הקואליציוני, יינתן פטור ממע"מ על מוצרי מזון מפוקחים ושרי האוצר והכלכלה יהיו אחראים על היישום. נתניהו עצמו הבטיח במערכת הבחירות להעניק פטור ממע"מ על מוצרי מזון מפוקחים, אבל נסוג באחרונה, נוכח התנגדויות של הדרגים המקצועיים באוצר ובבנק ישראל. במשרד הכלכלה הזהירו כי אם יוענק פטור ממע"מ על מוצרי מזון מתוצרת מקומית, יש להעניק פטור זהה גם על מוצרי מזון זהים מיובאים, כדי לא להפר הסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל. הדרישה לפטור למוצרים מיובאים תקפיץ את העלות הכוללת לכ–2 מיליארד שקל.

אוליבייה פיטוסי

בהסכם עם כולנו נקבע כי "שרי האוצר והכלכלה יקבעו את רשימת המוצרים שיוזלו". לפי שעה לא ברור אם יוענק לבסוף הפטור ממע"מ או שתתקבל הצעת כחלון להרחבת מס ההכנסה השלילי והגדלת קצבאות של הורים יחידים, והגדלת קצבאות הקשישים.

במפלגה אומרים כי יש הסכמה עם הליכוד בנוגע לתביעת ש"ס להקצאת 5% מהקרקעות שישווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל לדיור ציבורי, אך לא ברור איך היא תבוצע ואיך תבוצע הקצאת הדירות לדיור הציבורי. לצורך כך נדרש לקבוע איך יועברו הדירות לחברות המשכנות, או אם הן יימכרו והתמורה תועבר לחברות המשכנות לרכישת יחידות דיור. בכולנו מציעים לרכוש דירות ציבוריות לצורך מציאת פתרונות דיור לזכאים, בעלות המוערכת במאות מיליוני שקלים.

5. נפתלי בנט. נתניהו "ייבש" את בנט תקופה ארוכה ושיחק אתו במשחקי חתול ועכבר. תיק החינוך הוצע לבנט דרך התקשורת, לאחר שלפני הבחירות נתניהו הבטיח לו את תיק הביטחון. אך לבסוף בנט הסכים לקבל את תיק החינוך, לאחר לחץ מפלגתי כבד. הוא יקבל גם את תיק התפוצות, יחד עם סמכויות של משרד לענייני ירושלים - שבו החזיק בקדנציה היוצאת - אך בלי התואר "שר לענייני ירושלים", שבו חושק ראש העיר ירושלים ומקורבו של נתניהו, ניר ברקת.

ההתנגדות לצירופה לממשלה של איילת שקד מכיוון משפחת נתניהו הוסר, והיא צפויה להתמנות לשרת התרבות. ח"כ אורי אריאל יהיה שר החקלאות, עם אחריות על החטיבה להתיישבות. ח"כ ניסן סלומיאנסקי מוזכר כיו"ר ועדת החוקה (או סגן שר), כך שהחלת שקיפות על החטיבה להתיישבות תזדקק לאישורו. בבית היהודי תובעים למנות את ח"כ אלי בן דהן לסגן שר הדתות. לנוכח התנגדות של דרעי הועלתה הצעה שלפיה ימונה כסגן שר המשפטים עם אחריות על בתי הדין הרבניים. המינהל לזהות יהודית צפוי לעבור ממשרד ראש הממשלה למשרד החינוך.

אילן אסייג

הדרישות התקציביות: בשבוע שעבר תבע בנט הקצאת כמיליארד שקל לתוספת של סייעת בגני ילדים. בסוף השבוע הסתמנה הבנה בעניין בצוות המשא ומתן, וכעת מחפשים את המקורות לכך. בבית היהודי אומרים שכל ההתחייבויות לחרדים כמו גם הגדלת מספר הסייעות לא תבוא מתקציב החינוך. מקורבים למשא ומתן אומרים שיש די מקורות במשרד החינוך, וניתן למצוא מקורות מהאוצר לצעדים.

על הגדר

1. אביגדור ליברמן

לאביגדור ליברמן, ראש מפלגת ישראל ביתנו, הובטחו תיקי החוץ והקליטה - אך הוא עדיין במגעים עם ראש הממשלה. ליברמן דורש הקצאת 5% יחידות לדיור הציבורי והעמדת ערבות מדינה למשכנתא של עד 90% מערך הדירה (המדינה תעניק ערבות להפרש בין 70% מערך הדירה למחיר בפועל). ליברמן כועס על ההסכמות עם החרדים לשינוי חוק הגיור וחוק השיוויון בנטל.

אמיל סלמן

המפסידים

1. השרים הוותיקים בליכוד: למרות 30 המנדטים שהשיגה המפלגה, התיקים הבכירים חולקו על ידי נתניהו לשותפות הקואליציוניות. תיק הביטחון אמנם יישאר אצל משה יעלון ותיק התחבורה אצל ישראל כ"ץ, אבל גלעד ארדן, סילבן שלום ויובל שטייניץ המאוכזבים ציפו לקידום. ארדן עשוי לקבל את תיק הפנים המקוצץ ואת תיק ביטחון הפנים; ושטייניץ עשוי לקבל את המשפטים (אף שרעייתו שופטת). לא ברור אם שלום ייוותר שר האנרגיה.

דודו בכר

מי שמתחרים על המשרדים הנותרים הם זאב אלקין, יריב לוין, מירי רגב, גילה גמליאל, אופיר אקוניס, בני בגין, צחי הנגבי, חיים כץ וציפי חוטובלי.

בביטוח הלאומי מרוצים מהעלאת קצבאות הילדים

בביטוח הלאומי מקבלים בחיוב את היענות הליכוד לדרישת יהדות התורה להעלות את קצבאות הילדים, בעלות של כ–2.6 מיליארד שקל בשנה. עלות הגדלתן ממאי 2015 (התשלום יבוצע בנובמבר) תהיה כ–1.5 מיליארד שקל.

לפי הסיכום, הקיצוץ בקצבאות באוגוסט 2013 יבוטל. לאחר הביטול, הקצבה לילד הראשון (שנולד אחרי 31 במאי 2003) תהיה 175 שקל בחודש ולילד השני, השלישי והרביעי - 263 שקל בחודש.

ביהדות התורה תבעו בשבוע שעבר להעלות את הקצבאות רטרואקטיבית מתחילת 2015; ואילו בליכוד ביקשו להחיל את ההעלאה ממועד אישור התקציב (כמסתמן: אוקטובר 2015). בישיבה אצל נתניהו הוכרע שההעלאה תהיה ממאי 2015.

בנובמבר יקבלו משפחות עם ילדים עד גיל 18 סכום חד־פעמי של כמה אלפי שקלים עבור הגדלת קצבה רטרואקטיבית. משפחה עם שלושה ילדים תקבל 4,200 שקל. משפחה עם ארבעה ילדים תקבל 5,800 שקל. ממועד זה ישולמו קצבאות מוגדלות.

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ל–2011 קבע כי 39.3% מהמשפחות נחלצו מעוני כתוצאה מתשלום קצבאות, ובהן גם קצבאות הילדים; וכן מדמי ביטוח לאומי ומדיניות המסים של הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#