רשות ההגבלים תאסור על מונופולים מתן הנחה שמותנית ביעד מכירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים תאסור על מונופולים מתן הנחה שמותנית ביעד מכירות

המגבלה תחול על מונופולים, ובאה עקב תלונות שהגיעו לרשות על חסימת תחרות דרך הנחות כמות ■ הרשות מתכננת להרחיב את האכיפה באמצעות הרחבת הסעיפים בחוק ההגבלים שאוסרים על תימחור בלתי־הוגן וקשירת מוצר במוצר

3תגובות

רשות ההגבלים מחריפה את המאבק במונופולים. בימים הקרובים תפרסם הרשות גילוי דעת להערות הציבור, שימנע ממונופולים במתן הנחות, או הטבות אחרות בגין כמות, לאחר שהתברר לרשות כי שיטה זו מחליפה בפועל את הדרישה לבלעדיות - שאסורה על פי חוק ההגבלים אם היא פוגעת בתחרות.

הנחות כמות הן מהלך עסקי מקובל, אך לרשות הגיעו תלונות על מונופולים שחוסמים תחרות בצורה מוחלטת באמצעות מתן הנחות במגוון רחב של ענפים במשק. מכיוון שספקים מכירים היטב את לקוחותיהם, הם גם יודעים מה היקף הרכישות שלהם מהם ומהמתחרים. לפיכך, לדוגמה, אם מונופול יודע שלקוח מסוים צריך 1,000 יחידות קפה נמס בחודש, הוא יכול לומר לו שאם ירכוש ממנו 1,000 יחידות, יקבל בונוס גדול - ובדרך זו המונופול מתמרץ את הלקוח לרכוש רק ממנו. רשות ההגבלים העסקיים תאסור על מונופולים להשתמש בפרקטיקה זו.

עם זאת, מונופולים כן יורשו להעניק ללקוח בונוס על כל רכישה נוספת מעבר לרף שסוכם עליו. בדרך זו הלקוח יעמוד מול ברירה של בונוס על יחידה נוספת מול הצעת מחיר של מתחרה על אותה יחידה - והמתחרה יוכל להציע הצעה זולה יותר.

אוליבייה פיטוסי

הנחה גדולה מדי תיחשב "טורפנית"

בנוסף, מונופול יוכל לתת הנחת כמות סבירה - אך לא כזו שתרחיק מתחרים. לדוגמה, אם מונופול מוכר 100 יחידות ללקוח במחיר של שקל ליחידה, הוא יוכל להציע על כל יחידה נוספת הנחה של 10%. הנחה גדולה מדי תיחשב "טורפנית" - כזו שנועדה להרחיק מתחרים מהלקוח.

איסור ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי למתן הנחה משמעותית נהוג באירופה. אחד המקרים הבולטים בעניין הוא המקרה של אינטל - שמחזיקה בכ–80% משוק שבבי המחשב באיחוד האירופי. אינטל הואשמה על ידי רשות התחרות האירופית בניצול מעמדה המונופוליסטי לרעה, לאחר שהציעה ללקוחות החברה המתחרה AMD מחירים נמוכים במיוחד. החברה טענה להגנתה כי לא הפרה את חוק ההגבלים וכי פעילותה נועדה להיטיב עם לקוחותיה.

הרשות מתכוונת גם לאסור על מונופול להציע סל מוצרים לעסק - ובכך לדחוק מתחרים. לדוגמה, אם בית מלון צורך סל של 300 מוצרי מזון, מונופול לא יוכל להציע לו הטבות אם ירכוש ממנו את הסל כולו, מכיוון שבכך הוא פוגע באפשרות של יצרנים קטנים למכור לאותו בית מלון.

עופר וקנין

תופעות אלה נפוצות במיוחד בענף המזון. יצרנים קטנים רבים נתקלו בלקוחות שסירבו לרכוש מהם מוצרים, בטענה שבכך יאבדו את הבונוס הגדול שהובטח להם.

בסעיף תימחור אסור בחוק המזון נאסר על בעל מונופול למכור יותר יחידות בפחות כסף. כלומר, אסור לו למכור, לדוגמה, 100 יחידות בפחות כסף משהציע לגבות עבור 99 יחידות - מצב שמתרחש כשמונופול מבטיח ללקוח בונוס מעבר ליעד רכישה של 100 יחידות. חוק המזון אוסר על פרקטיקה זו בין ספקים גדולים לקמעונאים גדולים בלבד, אך לא חל על כלל השוק. בכוונת הרשות להחיל מעתה את האיסור על כלל המשק.

ברשות מתכוונים להרחיב את הסעיף לאיסור גורף מאוד על מונופולים. ההרחבה באה לידי ביטוי, לדוגמה, בסוגיית פריקת מכוניות בנמל אשדוד, שנמצאת תחת שימוע. נמל אשדוד הוא מונופול מוחלט בפריקת כלי רכב מארה"ב ומאירופה, ונמל חיפה ניסה להציב לו תחרות בתחום. על פי מידע שגיע לרשות ההגבלים, אנשי נמל אשדוד בדקו לכאורה אצל היבואן כמה כלי רכב בכוונתו לייבא, והציעו לו לכאורה שאם יגיע ליעד זה בנמל אשדוד - יזכה בבונוס.

את המאבק במונופולים מוביל הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, והרחבת האיסורים נגדם מתאפשרת בין השאר בשל הקמת המחלקה הכלכלית החדשה בראשות אסף אילת, שמספקת בסיס מידע לצורך זה. ברשות מייחסים חשיבות גדולה לצמצום הנזק התחרותי שלו גורמים המונופולים, והרחבת האכיפה מולם תתבצע דרך סעיפים בחוק ההגבלים שעוסקים בתימחור בלתי־הוגן של בעל מונופול או איסור קשירה של מוצר במוצר.

סעיף התימחור מתייחס למחיר גבוה או נמוך בצורה מופרזת, שמשקף ניצול מעמד לפגיעה בתחרות או לגביית מחיר מופרז. סעיף הקשירה אוסר על מונופול להתנות מכירת מוצר שבו הוא מונופול ברכישת מוצר נוסף שלו. לדוגמה, איסור קשירה בין מכירת קוקה קולה למוצר חלב של טרה, שנמצאים תחת אותה בעלות. מעתה, יתייחסו ברשות גם לקשירה בין יחידה מספר 100 ממוצר כלשהו שנמכר ללקוח ליחידה מספר 101 (שלגביה מובטח הבונוס המשמעותי) כקשירת מוצר במוצר.

האיסור החדש על קשירת הנחה לכמות נחשב לקשה לאכיפה, מכיוון שקשה לקבוע מהו הגבול שמעליו מדובר במהלך אגרסיבי ומוגזם של מונופול, שנועד לדחוק מתחרים מהשוק. דיני אכיפה נגד מונופולים נחשבים "נושא חם" ברשות ההגבלים, מכיוון שיש לו השלכה ישירה על מבנה השוק.

תזכיר חוק חדש מרחיב את ההגדרה של מונופול - ממי שמחזיק בנתח שוק של יותר מ-50% ל"בעל כוח שוק"

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה השבוע הצעה לתיקון חוק ההגבלים, שמרחיבה את תחולת הכללים שחלים על מונופולים בחוק. בהתאם לתיקון המוצע, כללים אלה יחולו גם על אדם או גוף שיש לו "כוח שוק", ושהממונה על הגבלים העסקיים הכריז עליו בעל מונופולין. זאת, אף אם אותו אדם או גוף אינו מחזיק בנתח שוק של יותר מ–50%.

כיום, מונופול הוא רק מי שמחזיק ב–50% ומעלה משוק מסוים, גם אם הממונה לא הכריז עליו רשמית מונופול. ההגדרה החדשה תוכל לחול גם על מי שמחזיק, לדוגמה, 40% משוק מסוים, אך יש לו השפעה מהותית על המחיר והתחרות בשוק. נוכח המורכבות בקביעת קיומו של "כוח שוק" וכדי לאפשר ודאות משפטית, ההגבלות על מי שיוכרזו כבעלי מונופולין על בסיס היותם "כוח שוק" יחולו רק אם הממונה הכריז עליהם ככאלה מפורשות. 

בין היתר, ניתן להסיק על קיומו של כוח שוק במקום בו קיימת אפליית מחירים; הכתבת תנאי שוק לא תחרותיים; חסמים גבוהים לכניסה לענף או התרחבות משמעותית של מתחרים; הצלחה של פרקטיקות דוחקות־תחרות בצמצום התחרות בשוק; או תמחור גבוה ממחיר תחרותי.

הגדרה של בעל כוח שוק קשה לאכיפה גם בעולם. השינוי הנוכחי מתבסס, בין השאר, על החקיקה באירופה, שממנה שאב החוק הישראלי את האיסורים הסטטוטוריים על ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה. שם הבסיס לתחולת האיסורים הוא קיומה של עמדה דומיננטית בשוק ולא נתח שוק קבוע, כנהוג בישראל.

נתח שוק של יותר מ–50% אכן מהווה אינדיקציה חזקה לקיומו של כוח שוק המצדיק הטלת חובות ואיסורים מיוחדים למניעת פגיעה בתחרות ובציבור. אלא שבהחלט ייתכן מצב שבו גוף כלשהו נהנה מכוח שוק, ובהתאם עלול לפגוע בתחרות ובציבור - גם אם הוא מחזיק בנתח שוק קטן יותר.

קביעת תנאי שעניינו נתח שוק גבוה לתחולת דיני המונופולין יוצרת פיקציה, שלפיה גופים בעלי נתח שוק בשיעור נמוך מ–50% בהכרח אינם מחזיקים בכוח שוק שבאפשרותם לנצל למניעת תחרות, בעוד שלעתים הם מחזיקים בכוח שוק משמעותי - שיש לרסנו.

בפורום הגבלים עסקיים ורגולציה של מכון אלי הורוביץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב הוסיף אסף, כי "נתקלנו במספר דו ספרתי של מקרים מסוג זה במיגוון תחומים, בהם נמלים, מזון ותקשורת. מגיע אלינו מתחרה קטן שאומר, שהוא לא יכול להסתדר כשבאים ללקוח ואומרים לו – אם תקנה מהמתחרה הקטן תקבל כזה עונש שלא יהיה כדאי לך".

עורכי דין המייצגים מונופולים, שהשתתפו בכנס, מתחו ביקורת על כוונת הרשות להגביר את המגבלות עליהם.

עו"ד טליה סולומון, ממשרד הרצוג פוקס נאמן אמרה כי העמדות הללו מבטאות שיכלול גישה למחיר טורפני. לדבריה, הקשר בין ניצול מעמד לרעה למתן הנחות קלוש למדי. כעיקרון, הנחה היא פרקטיקה חיובית וצריך לאסור עליהן רק בנקודות קיצון ובוודאי לא לפסול אותה ללא הוכחה של פגיעה בתחרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#