ממשלת האשליות העצמיות, הילולת הבזבוזים של נתניהו - והמבול שיגיע בקרוב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממשלת האשליות העצמיות, הילולת הבזבוזים של נתניהו - והמבול שיגיע בקרוב

נתניהו מוכר את עתיד המדינה למען האינטרס קצר הטווח והאישי שלו - הקמת ממשלה בכל מחיר, במקום להיצמד לאינטרס האסטרטגי ארוך הטווח של ישראל - הקמת ממשלה שמשרתת את האינטרס הלאומי ■ רק כך אפשר לתאר את כניעתו במשא ומתן הקואליציוני

256תגובות

באופן משונה, רבים בישראל מלינים על כך שאיכות החיים שלנו נמוכה מזו שבארצות סקנדינביה. זו השוואה מופרכת. ארצות סקנדינביה אינן חשופות לאיומים ביטחוניים, שמביאים להסטת משאבים מצמיחה לביטחון. הילודה בהן נמוכה מאוד, ולכן קל למדינות אלה להשקיע תקציבים עצומים בחינוך הילדים ובעידוד הילודה.

בארצות סקנדינביה יש אוכלוסיה הומוגנית למדי, בלי יחסים קשים עם מיעוטים גדולים מאוד כמו החרדים והערבים בישראל. אלה הן מדינות אירופיות עשירות, שקוטפות עתה את הפירות של מאות שנים של השקעה בתשתית עשירה ואיכותית. במדינות אלה שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה והפריון בעבודה גבוהים לאין שיעור מאלה שקיימים בישראל; יש מי שעובד ומייצר הרבה תוצר.

אוליבייה פיטוסי

ולבסוף, וללא ספק החשוב מכל, בארצות סקנדינביה יש ממשלות מנוהלות היטב, הדואגות שהתוצר המקומי יושקע בפיתוח בר קיימא של המדינות - וכך הן מבטיחות כי היתרון העכשווי שלהן ישאר גם לעתיד לבוא.

ארבעה מתוך ששת היתרונות של ארצות סקדינביה על ישראל הם נתונים קבועים, ואין כל דרך לגשר עליהם. שני היתרונות האחרונים - של התעסוקה והפריון ושל הניהול הלאומי - אינם נתונים קבועים כלל וכלל. שני היתרונות האחרונים הם עניין של בחירה לאומית, של ניהול ושל אסטרטגיה, של אחריות של הממשלות לדורותיהן לקדם את האינטרס הלאומי האסטרטגי בלבד. שני היתרונות האחרונים הם בראש ובראשונה בחירה של ראש הממשלה, שצריך להרכיב את ממשלתו ולנווט את המדיניות שלה לפי הצרכים האסטרטגיים של המדינה, תהיה זו שוודיה או ישראל.

רק שזה לא קורה. עוד לפני שהוקמה הממשלה החדשה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר הכריע את גורלה לשבט. זו לא הכרעה מובנת מאליה, אלא הכרעה שנתניהו בחר בה. הוא העדיף להיכנע לאינטרס הפוליטי קצר הטווח והאישי שלו - הקמת ממשלה בכל מחיר, על פני היצמדות לאינטרס הפוליטי האסטרטגי ארוך הטווח של ישראל - הקמת ממשלה שמשרתת את האינטרס הלאומי.

אין דרך אחרת לתאר את תמונת הכניעה המבישה של נתניהו במשא ומתן הקואליציוני.

מהבחירות לכנסת ה–20 יצא נתניהו כמנצח בלתי מעורער. הניצחון הסוחף והמשכנע - שהיה ניצחונו שלו ולא של מפלגת הליכוד - הפך אותו לפוליטיקאי בעל עוצמה אישית נדירה. נתניהו היה יכול לתרגם את העוצמה הזאת להרכבת כל קואליציה שיחפוץ בה, ולהקים קואליציית ימין או ממשלת אחדות. הוא בוודאי היה יכול לתרגם את העוצמה הזאת להרכבת קואליציה שהוא מכתיב את תנאיה ואת מדיניותה. הכל היה תלוי רק בנחישות שלו לא לוותר על עקרונות אסטרטגיים מרכזיים. תחת זאת, נתניהו נכנע בלי קרב - הוא מאפשר לחברי הקואליציה להכתיב לו ממשלה בלתי אפשרית עם מדיניות הרסנית. בדיוק הממשלה שלא תקדם את מדינת ישראל אל המסלול הסקנדינבי.

למה בוזבזו שנתיים בממשלה הקודמת?

לא צריך לחדד באוזני נתניהו את הצרכים האסטרגיים של ישראל. מעבר לצרכים הביטחוניים, הצרכים החברתים־כלכליים חדים וברורים: הסדרת מערכת יחסיה של המדינה עם אזרחיה הערבים, הסדרת מערכת יחסיה של המדינה עם אזרחיה החרדים, ושיפור התחרותיות הנמוכה והפריון הנמוך (בעיה שאוצרת בתוכה את חוסר התחרות של המשק, חוסר היעילות הממשלתי, יחסי עבודה מיושנים, וגם את הבעיות עם החרדים והערבים). זהו. אלה הן שלוש מטרות־העל, שכל ממשלה בישראל חייבת להיות ממוקדת בהן. נתניהו מבין זאת היטב, אבל בין ההבנה לביצוע פעורה תהום.

מההסכמים הקואליציוניים שגובשו עד כה עולים סעיפים שעומדים בניגוד גמור לאותן שלוש מטרות־על. כך, עם מפלגת יהדות התורה סוכם על תוספת של כ–3.5 מיליארד שקל לקצבאות ילדים ולתקציבי האברכים והישיבות. בנוסף, כל החוקים שנחקקו בממשלה הקודמת, ושנועדו להאיץ את השילוב של החרדים בשוק התעסוקה, בוטלו לאחר יד.

בשביל מה בוזבזו שנתיים בממשלה הקודמת, גם היא בראשות נתניהו, אם כל המדיניות שלה מבוטלת? איך נגיע אי־פעם להיות סקנדינביה אם כל שנתיים נשנה אסטרטגיה ונבטל את כל מה שנעשה קודם לכן - וזאת, כאשר מדובר באותו ראש ממשלה!

נזכיר כי החרדים מהווים כיום כ–11% מהאוכלוסייה בישראל. לפי תחזית הלמ"ס, עד 2060 שיעורם באוכלוסייה יגיע ל–25%. נזכיר עוד כי שיעור ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה הוא כמחצית מזה של גברים יהודים לא חרדים. ישראל לא תוכל לעולם להיות סקנדינביה אם תישא על גבה את החטוטרת של רבע מהאוכלוסייה שממעטת לעבוד, ואם היא עובדת אז זה בדרך כלל בעבודות בפריון נמוך מאוד בשל ההשכלה הירודה שרוכשים החרדים.

שילוב החרדים בשוק התעסוקה, שכמובן חייב להתחיל משילוב החרדים בשוק ההשכלה, אינו עניין של גחמה או של שנאת חרדים. זוהי מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה, שכל ממשלה שאינה מקדמת אותה חוטאת לתפקידה ההיסטורי.

נתניהו כעת עושה בדיוק את זה. בעיניים פקוחות הוא מוכר את עתידה של מדינת ישראל על מזבח הקמת ממשלה נוספת שלו - רביעית במספר - בכל מחיר. המחיר הפיננסי, אגב, הוא 3.5 מיליארד שקל - כסף מבוזבז שאינו משרת אף מטרה אסטרטגית. לכך צריך להוסיף 1.5 מיליארד שקל שדורשת ש"ס על תוכנית מע"מ 0% למוצרי יסוד, גם זה כסף מבוזבז.

חולשה של מי שמתעקש לא להנהיג

אם כן, ממשלת ישראל הבאה הולכת לשרוף 5 מיליארד שקל בשנה על אף שידוע לה כי מדובר בכסף שאין כל תועלת בצדו. גרוע מכך, הכסף הזה יצטרך להיות ממומן ממקור כלשהו. קיימים שלושה מקורות אפשריים. הראשון הוא העלאת מסים, כדי שהישראלים העובדים יממנו את המשך אי־העבודה ואי־תוספת התוצר של האוכלוסייה החרדית. אין צורך להסביר את חוסר התועלת בכך. המקור השני הוא קיצוצים תקציביים, שמטבע הדברים יפגעו בשירותים נחוצים ובכך יסכנו את המשך הצמיחה של ישראל. המקור השלישי, הגדלת הגירעון, הוא ההחלטה הכי קלה אבל גם הכי גרועה. הגדלת הגירעון היא בפועל "אכול ושתה כי מחר נמות"; יותר נכון, הילדים שלנו ימותו כי הם ישלמו את המחיר של החגיגה החרדית ששולטת עכשיו במדינה.

גודלן של ההתחייבויות התקציביות שממשלת נתניהו הרביעית לוקחת על עצמה הוא מופרך. על 5 מיליארד שקל שיעברו לחרדים ייתוספו עוד מיליארדים רבים שיקבלו חברי הקואליציה האחרים, כאילו שיש מהיכן להביא את כל הכסף הזה.

התקציב הראשון של הממשלה החדשה יהיה תקציב 2015–2016, שעל פי הפרסומים אמור להיות מאושר עד אוקטובר השנה. בתוך חצי שנה תצטרך ממשלת האשליות העצמיות לפרוע את הצ'קים שהיא מחלקת עתה לכל עבר - בבחינת אחרינו המבול. אבל המבול יגיע בתוך כמה חודשים בלבד. איך נתניהו, השואף ככל הנראה להיות ראש ממשלה נצחי, מתכוון לשרוד אם הוא מכין לעצמו מבול מיד עם יציאת הממשלה לדרכה?

המגוחך הוא שנתניהו המנוסה, המשכיל, הנבון - זה שיצא מחוזק מהבחירות האחרונות - בוחר להתנהל בדרך שלא בלבד שאינה משרתת את המדינה, אלא גם מכשילה אותו עצמו. גם אם האינטרס העצמי של נתניהו גובר על האינטרס הלאומי, קשה להבין איך הוא מסכים לסנדל את עצמו עם ממשלה גרועה, שמובילה מדיניות גרועה, שתגבה ממנו את מחירה כבר בתקציב הקרוב. אסטרטגיה לאומית אין בכך, ואפילו לא אסטרטגיה אישית. זו סתם חולשה נמשכת של מי שמתעקש שלא להנהיג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#