גלעד ארדן: להפוך את תמ"א 38 לחובה - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גלעד ארדן: להפוך את תמ"א 38 לחובה

לדברי שר הפנים, הטיפול ברעידות האדמה נותר בלי "אבא" פוליטי אחרי פירוק המשרד להגנת העורף ■ ארדן קורא להקצות תקציב של מיליארדי שקלים למיגון הפריפריה בעשור הקרוב

13תגובות

"זאת היתה טעות לפרק את המשרד להגנת העורף - הטיפול ברעידות אדמה נותר בלי אבא פוליטי" - כך אומר בראיון ל-TheMarker שר הפנים, ולשעבר השר להגנת העורף, גלעד ארדן.

ארדן, שערב פירוק המשרד להגנת העורף הגיש לראש הממשלה תוכנית רחבת היקף למיגון העורף מפני טילים ורעידות אדמה, קורא להפוך את המיגון באמצעות תמ"א 38 לחובה, וכן לסייע לפריפריה הענייה במיגון תמ"א 38 באמצעות מענקים ממשלתיים. הוא אומר את הדברים על רקע המראות הקשים מרעידת האדמה בנפאל, והחשש מפני השלכות של רעידת אדמה קשה גם בישראל. ארדן פנה לנתניהו בבקשה לקיים דיון מחודש בשאלת היערכות העורף.

במאי 2014 הגיש המשרד להגנת העורף, בראשות ארדן, המלצות של צוות בין־משרדי למיגון העורף. הדו"ח שהגיש המשרד הוא אחד המשמעותיים ביותר שבדק את מיגון העורף נגד טילים ורעידות אדמה כאחד, ובחן את הפתרונות האפשריים להיעדר מיגון אזרחי בישראל - 800 אלף דירות אינן עמידות בפני רעידות אדמה, וב-600 אלף דירות אין מיגון כלשהו מפני טילים.

אילן אסייג

הצוות המליץ על תוכנית מרחיקת לכת למיגון העורף, ולה שתי רגליים עיקריות: הפיכת המיגון של הבתים בישראל לחובה; וסיוע לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בהתמודדות עם חובת המיגון באמצעות מענקים ממשלתיים. הערכת הצוות היתה כי העלות הלאומית של התוכנית תהיה כ-35 מיליארד שקל בעשור, מתוכם 6–10 מיליארד שקל בהוצאה תקציבית על סיוע במיגון דירות פרטיות בפריפריה ועל מיגון של מבני ציבור בפריפריה. לאחר פירוק המשרד להגנת העורף, המלצות הצוות - יחד עם כל פעילות המשרד להגנת העורף - הועברו לרשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון. בפועל, הגנת העורף נבלעה בתוך שלל עיסוקיו של משרד הביטחון.

לדברי ארדן, הפירוק של המשרד להגנת העורף היה טעות, מכיוון שבמשרד הביטחון הגנת העורף מקבלת חשיבות משנית בלבד, ולכן אין שר בעל עוצמה פוליטית שיכול להילחם על קידום הצעה מרחיקת לכת להגנת העורף. "האסון בנפאל הוא תמרור אזהרה", אומר ארדן. "יש לנו אחריות אדירה על מיליוני ישראלים שגרים, לומדים ועובדים במבנים שיקרסו ברעידת אדמה. משרד האוצר, הממשלה והרשויות המקומיות לא יוכלו להתחמק מאחריותם".

ארדן מדגיש את המורכבות הרבה של ההצעה שהעלה - להפוך את מיגון הבתים בישראל לחובה - שמחייבת תמיכה פוליטית יוצאת דופן כדי להתממש. "לא יכול להיות שמפני ש-50% מהדיירים לא מסכימים לעשות תמ"א 38, אז ה-50% הנותרים נשארים בסכנת חיים - זה אבסורד", הוא אומר.

דו"ח הצוות הבין-משרדי ציין כי במדינות החשופות לרעידות אדמה, כמו יפן, ניו זילנד וקליפורניה, הממשלות העניקו תמריצים כלכליים למיגון (בדומה לתמריצים הקיימים בתמ"א 38), אך בסופו של דבר הצעד האפקטיבי ביותר היה הטלת חובת מיגון. בשל התנגדות משרד המשפטים, שראה בחובה למגן בתים התערבות פולשנית של המדינה בנכסים פרטיים, המלצות הצוות היו על חובת מיגון מינימלית בלבד - המלצה שפיקוד העורף התנגד לה, בטענה כי מדובר במיגון שאינו מספק. לפיכך, ארדן קורא היום להרחיב את חובת המיגון על תמ"א 38 כולה - כלומר לקבוע חובה לבנות ממ"דים.

עופר וקנין

ההצעה של ארדן מורכבת גם מבחינת החלק העוסק בסיוע לפריפריה, שבה אין כל היתכנות כלכלית לתמ"א 38, וגם קיים קושי אובייקטיבי לאוכלוסייה ענייה לעמוד בהוצאות הבנייה הכרוכות במיזמי תמ"א 38. לדברי ארדן, "מזעזע שהמדינה מאפשרת מסלול מיגון וחיזוק ללא עלות לתושבי המרכז, תוך הפקרה למעשה של תושבי הפריפריה לגורלם - אף שתושבי הפריפריה נמצאים בסכנה הגדולה ביותר להיפגע מרעידת אדמה".

לדבריו, נדרש סיוע של מיליארדי שקלים מתקציב המדינה כדי לסייע במיגון הפריפריה, ובכך למנוע את האפליה הגלומה בתמ"א 38, המגיעה עד כדי סכנת חיים. לדברי ארדן, הוא פנה לנתניהו בבקשה לקיים דיון דחוף על מוכנות העורף, ובמסגרתו מתכוון ארדן לתבוע תקצוב של מיליארדי שקלים למיגון הפריפריה.

לדברי ארדן, מהלך של מיגון הפריפריה מכספי המדינה ישיג מטרות כלכליות, מיגוניות וחברתיות בו-זמנית. "זה יכול להיות פרויקט לאומי - ממש פרויקט שיקום שכונות, אבל במתכונתו המודרנית", הוא אומר.

משרד השיכון התחיל בשנה האחרונה להפנות את כספי פרויקט שיקום שכונות לשם סבסוד תוכניות תמ"א 38 לבעלי דירות בפריפריה הגיאוגרפית. עם זאת, הסכומים שהוקצו נמוכים - רק כ-100 מיליון שקל בשנה.

שיקום שכונות בלבוש חדש

הדו"ח של המשרד להגנת העורף על מיגון העורף נקבר עוד לפני שנולד. שתי המלצות שנויות במחלוקת הביאו לכך. האחת - ההמלצה לחייב את אזרחי ישראל להוציא מכיסם עשרות אלפי שקלים, אם לא יותר מכך, כדי למגן את ביתם. עוד לא קם הפוליטיקאי שיתאבד על הצעה כזו. השנייה היא לחייב את המדינה להוציא מכיסה 6–10 מיליארד שקל על סבסוד המיגון, בעיקר בפריפריה. עוד לא קם הפקיד במשרד האוצר שיסכים לכך.

מותו בטרם עת של המשרד להגנת העורף סייעה לקבורתו הסופית של הדו"ח, כי אם אין שר שידחף את ההמלצות השנויות במחלוקת, בוודאי שאין שום סיכוי שהדבר יקרה. כך שוב טיאטאנו מתחת לשטיח את הסוגיה הקריטית של מיגון העורף - מיגון מפני האיום המוחשי של טילים ומפני האיום המוחשי פחות (ומסוכן לא פחות) של רעידת אדמה.

זאת כמובן טעות אסטרטגית, כי מיגון העורף מחייב התייחסות לאומית, בשל שני האיומים יחד, וגם כי היה ניתן לגשר על הפערים עם מעט רצון טוב. בפועל, מדינת ישראל החלה לממן מיגון בתים בפריפריה. היא עשתה זאת פעם אחת בשדרות - חדרי הביטחון בעיר נבנו על ידי המדינה - ובשנה שעברה החלו לעשות זאת בשאר האזורים, באמצעות מימון מיגון בתים פרטיים במסגרת תמ"א 38 בשכונות מצוקה.

משרד הבינוי, האחראי על הבינוי בפרויקט שיקום שכונות, החליט לעשות מעשה: הוא הפנה את תקציב הבינוי בשכונות מצוקה לתמיכה בתמ"א 38, עם סובסידיה של 20–100 אלף שקל לכל יחידת דיור מחוזקת. 100 מיליון השקלים הראשונים נחטפו כמו לחמניות חמות.

ההתחלה הזעירה הזאת עשויה להיות סימן לבאות. הרוביקון כבר נחצה, ו-100 מיליון שקל כבר הוצאו על מיגון דירות פרטיות. כל שצריך עכשיו הוא להגדיל את הסכום, אפילו בתוספת לא גדולה של עוד 200 מיליון שקל בשנה. כך המדינה תקצה 300 מיליון שקל בשנה למיגון בתים בפריפריה, ובתום עשור נגיע ל-3 מיליארד שקל - לא רחוק בהרבה מההמלצות של צוות המשרד להגנת העורף.

כלומר, בסכום לא מאוד גדול, אפשר להתחיל להתניע את מיגון הדירות הרגישות ביותר בפריפריה. על הדרך אפשר להשיג עוד כמה מטרות: חידוש המבנים הישנים בפריפריה, שיפור מראה השכונות החלשות ואיכות החיים של תושביהן, וגם תוספת של אלפי דירות חדשות, תוך תרומה להפחתת מחירי הדיור. המטרות הן ביטחוניות, כלכליות וחברתיות גם יחד. אפשר לכנות זאת הדור החדש של פרויקט שיקום שכונות, 40 שנה אחרי שמנחם בגין קנה את עולמו עם הפרויקט המקורי. האם בנימין נתניהו יפסע בדרכו של בגין?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם