"לשכה של ח"כ היא לרוב שני צעירים - שהם היועצים, הדוברים וגם המזכירה" - פוליטי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לשכה של ח"כ היא לרוב שני צעירים - שהם היועצים, הדוברים וגם המזכירה"

שבעה יועצים פרלמנטריים ודוברים של ח"כים מספרים על שיתופי הפעולה חוצי המפלגות ביניהם, למרות המחלוקות - אבל גם על מאבקים על קרדיט ויוקרה ■ הקילומטראז' שהם צוברים במשכן הכנסת הופך אותם לעובדים מבוקשים במשרדי ממשלה, בחברות עסקיות ובמשרדי לובינג

תגובות

גורם כלכלי בכיר שהוזמן לפני כמה חודשים לישיבה של ועדת הכספים התחמק מלהגיע, ולוועדה נמסר כי הוא נמצא בבדיקות רפואיות. הסיפור לא היה מעורר עניין אלמלא גילה רועי וולף - הדובר של יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) - שאותו בכיר יושב באותה השעה בבית קפה בתל אביב. הבכיר התבקש להגיע לישיבה, כדי למנוע אי־נעימות.

סיפור זה ורבים אחרים משקפים את אופי העבודה של הדוברים והיועצים הפרלמנטריים של חברי הכנסת (ערב הבחירות החליטה ועדת הכנסת לשנות את שם התפקיד מעוזר פרלמנטרי ליועץ פרלמנטרי).

לכל חבר כנסת יש שני יועצים, אחד מהם משמש גם דובר. בפועל, ידם של היועצים נוגעת בכל — הם מטפלים בכל הפניות שמגיעות אל לשכות הח"כים; יוזמים הצעות חוק, הצעות לסדר ושאילתות; ומעורבים בפגישות, בדיונים, בקשר עם התקשורת ובמגעים עם גורמים שונים. יש כאלה שגם מסיעים את הבוס ברכב החכור ודואגים לשטיפת המכונית. בקדנציה קודמות התלוננו עוזרים פרלמנטריים שנאלצו לרכוש תרופות עבור הח"כים.

אמנם הפעילות במשכן עדיין על אש נמוכה עד להרכבת הממשלה, אבל כ–180 היועצים של הח"כים (שאינם שרים) כבר עובדים במלוא המרץ ומסביב לשעון. עוזריהם של הח"כים החדשים מלמדים אותם את העבודה ואת סודות המשכן, והעוזרים הוותיקים מנסים בין היתר לפעול לשדרוג הח"כים — בשיפור מיקום הלשכות, שיבוצם בוועדות השונות, בהגשה של הצעות חוק שלא התקבלו בקדנציה הקודמת ועוד.

אמיל סלמן

לעתים, היועצים הפרלמנטריים נמצאים עם המחוקקים יותר שעות מאשר בני משפחותיהם. העבודה בכנסת היא בדרך כלל בימים שני עד רביעי, אך בשאר הימים הם חורשים עם המחוקקים את כבישי ישראל.

היועצים והדוברים צוברים ניסיון בעבודה הפרלמנטרית — ולאחר מכן הם מבוקשים במשרדי הממשלה (למשל, כיועצים לשרים), במשרדי הלובינג כ"פותחי דלתות" במסדרונות הממשל והכנסת וכן בחברות עסקיות ובמשרדי עורכי דין ורואי חשבון.

שכרו של יועץ פרלמנטרי מורכב מכמה רכיבים, בהתאם לתואר, לוותק ולמקום המגורים. שכר הבסיס של יועץ פרלמנטרי ללא תואר אקדמי הוא כ–9,800 שקל ברוטו בחודש, כולל דמי כלכלה בהתאם למרחק מגוריו מהכנסת.

שכרו הבסיסי של יועץ פרלמנטרי בעל תואר אקדמי, הסמכה לרבנות או ותק של ארבע שנים כעוזר פרלמנטרי או עוזר שר הוא כ–10,500 שקל ברוטו בחודש, כולל דמי כלכלה בהתאם למקום המגורים.

שכרו הבסיסי של יועץ פרלמנטרי בעל תואר שני או שלישי הוא כ–11 אלף שקל ברוטו בחודש, כולל דמי כלכלה בהתאם למקום המגורים. בנוסף, זכאים היועצים לקצובת ביגוד בסך 2,095 שקל בשנה. יועץ פרלמנטרי רשאי להשתכר מחוץ למשכן יותר מ–50% משכרו הכולל כיועץ, רק אם יקבל אישור בכתב מהיועץ המשפטי לכנסת כי אין בעבודה הנוספת חשש לניגוד עניינים, ויעביר דיווחים בעניין לחשב הכנסת כנדרש.

לרגל פתיחת מושב הקיץ של הכנסת ה–20, כינסנו כמה יועצים בולטים, אחד מהם חדש בתפקיד.

רועי וולף 
היועץ של ח"כ
 ניסן סלומינסקי: "כשהתקשרו אלי טייקונים - לא התרגשתי"

במהלך דיוני ועדת הכספים בחוק הריכוזיות לפני כשנה וחצי, הטלפון הסלולרי של וולף, 35, לא הפסיק לצלצל. וולף, המשמש זה שנתיים יועץ כלכלי ודובר של יו"ר ועדת הכספים היוצא, ח"כ ניסן סלומניסקי (הבית היהודי), הוצף בטלפונים על ידי לוביסטים ונציגי חברות שרצו להגיע אל הוועדה או להיפגש עם סלומינסקי כדי לרכך את החוק.

וולף מעיד כי "האתגר הגדול של ועדת הכספים היה חוק הריכוזיות. הופעלו לחצים מכל הכיוונים. בדיון עצמו ישבנו לילות כימים עד שהחוק יצא אל הפועל. בסופו של דבר, הוועדה החמירה את נוסח החוק שהוגש על ידי הממשלה. גם כשהתקשרו אלי טייקונים ידעתי להתייחס בצורה מקצועית - בלי להתרגש מזהות המתקשר".

בעבר שימש וולף יועץ פרלמנטרי של ח"כ לשעבר אריה אלדד, יועץ לציר הכלכלי של ישראל בשגרירות ישראל בוושינגטון, ויועץ לראש העיר ירושלים, ניר ברקת. לוולף תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני בניהול לוגיסטי מאוניברסיטת בר־אילן.

"התפקיד של יועץ ליו"ר ועדת הכספים כרוך בעבודה מסביב לשעון — אין ימים ולילות. עובדים בסופי שבוע. למזלי, סלומינסקי הוא אדם דתי, אז יש הפסקה של 25 שעות בשבת, שאותה אני מנצל לקריאת עיתונים.

"התפקיד מרתק וחולש על כל התחומים במשק הישראלי.הוא מחייב להיות מעודכן כל הזמן גם בתחום הפוליטי וגם בתחום הכלכלי".

וולף עסק רבות בסוגיית ההעברות התקציביות שנידונו בוועדה, ולעתים אושרו בהינף יד. "בדיונים שנערכו בקדנציות קודמות בוועדה על העברות תקציביות, לא היה כמעט דיון ממשי. סלומינסקי הגיע לסיכום עם משרד האוצר, לפיו הפניות התקציביות מועברות שבוע מראש, וחברי הכנסת יכולים לשאול שאלות לפני ואחרי. הוא גם פתח את הדיונים לשידור באינטרנט והפך את הוועדה לשקופה ביותר בכנסת", מספר וולף.

כך או כך, באחת הישיבות אישר סלומניסקי לבדו העברת 888 מיליון שקל ופעל להעברת כספים לחטיבה להתיישבות — וספג ביקורת ציבורית על כך. "לפעמים יש פופוליזם בהצגת עבודת הוועדה. כל הפניות להעברות תקציביות, ובהן גם החטיבה להתיישבות, מועברות על ידי משרד האוצר. כחבר קואליציה, סלומינסקי מעלה את כל הבקשות לדיון ולאישור הוועדה".

וולף, שגמא קילומטרז' נאה במשכן הכנסת, סבור כי "הכנסת לא רחוקה מהסדרה 'פולישוק'. ברור שיש אלמנטים דומים — הכותב, שמואל הספרי, לקח נקודות קטנות וניפח אותן. אני כמו קוזו, רק שבשונה מפולישוק, סלומינסקי הוא ותיק, מבין ויודע את דרכו".

לפי שעה לא ברור איזה תפקיד יקבל סלומינסקי בקדנציה הבאה. וולף מתכוון להמשיך להשפיע במגזר הציבורי או הפרטי.

סיון שור 
הדוברת של ח"כ 
סתיו שפיר: "מיידעת את הציבור מה באמת קורה עם כספי המסים"

"כשאנשים מדמיינים לשכה של חבר כנסת, הם בטוחים שיש מזכירה, נהג, יועץ חקיקה ויועץ פוליטי, כמו בסדרות האמריקאיות. בפועל, מדובר בשני אנשים, לרוב צעירים, שצריכים להיות היועצים, החוקרים, הדוברים וגם המזכירה" — כך מספרת סיון שור, 30, המשמשת זה שנתיים הדוברת של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני).

שור היתה עורכת יומן הערב של גלי צה"ל ועורכת חדשות התרבות ב"הארץ". היא בעלת תואר ראשון בתוכנית בינתחומית במדעי הרוח ואמנויות ותואר שני בספרות.

"אופי העבודה אינטנסיבי מאוד, ודורש לבצע המון דברים בבת אחת, כשהכל דחוף לאותו הרגע. עבדתי בעבר בדד־ליינים לחוצים ומסביב לשעון, אך אופי העבודה הזו לא דומה לשום דבר שהכרתי — אני יכולה למצוא את עצמי עובדת על מסרים לראיון שיתקיים בעוד כמה שעות, ותוך כדי חייבת גם למצוא נתונים על נושא שתיכף עולה להצבעה, להזיז פגישות בגלל משהו לא מתוכנן בלוח הזמנים, לרוץ למליאה לצלם משהו, לנסח הודעה לעיתונות, לדאוג למים חמים לקפה לכנס שדולה שאירגנו ולכתוב פנייה דחופה לשר".

שור מסבירה כי תפקיד הדובר הוא להיות קשוב, ערני וזריז בקרב על תודעת הציבור — גם מול חברי כנסת אחרים. "עיקר העבודה שלי הוא לחשוב כל הזמן איך אני הופכת את מה שאני רואה בכנסת לדבר הכי מעניין שקרה באותו יום. על פניו, הדיונים בכנסת, בעיקר בוועדות, הם לרוב ארוכים, משמימים ומלאים בפרטים אפרוריים.

"אפילו מרבית העיתונאים מתקשים לשבת ולהאזין לכל הדיון, ומחכים שייתנו להם את ההיי־לייטים. פה נוצר פתח — לזהות מה הדבר הכי מעניין שהתרחש בדיון ולדאוג להפיץ אותו בכל דרך שעומדת לרשותי — משיחות טלפון לעיתונאים, דרך צילום והעלאה מיידית ליוטיוב של הרגעים הדרמטיים, וכמובן עדכון שוטף של עמוד הפייסבוק".

"פעם היכולת של חבר הכנסת להגיע לציבור היתה תלויה במידה רבה בקשר שלו עם עיתונאים כאלה ואחרים, והיום זהו כלי נוסף מתוך סט כלים שעומד לרשותו. המאבק של שפיר בוועדת הכספים, למשל, כמעט שלא סוקר בכלי התקשורת השונים בתחילת הדרך, והתהודה הציבורית שהוא קיבל היתה אך ורק מעדכון שוטף ויומיומי של מה שקורה בוועדה בעמוד הפייסבוק של שפיר".  

חלק ניכר מהעבודה בלשכתה הפרלמנטרית של שפיר מתנהל באמצעות קבוצת הווטסאפ המשותפת, שזכתה לשם "הלשכה". "כמות השאלות והתשובות שאנחנו מעבירים בקבוצה של הלשכה היא אסטרונומית, כמעט כל דבר שאנחנו עושים הוא פרי של שיתוף פעולה של שלושה אנשים. זה לא עובד כך בכל הלשכות, אני רואה חברי כנסת שכמעט לא משתפים את העוזרים שלהם בדילמות או בהחלטות, ומצד שני יש הרבה עוזרים שמחליטים על אילו הצעות חוק הח”כים יחתמו ועונים לכל המיילים בשמם. אלה דרכי עבודה שאני פחות מתחברת אליהן, ובמובן הזה הגיל הצעיר של שפיר הוא יתרון.

"אף שברור ששפיר היא זו שמקבלת את ההחלטות בסופו של דבר, העבודה היא עבודת צוות, וברור לנו בכל רגע נתון שאנחנו חלק ממשהו ולא רק ממלאים הוראות כמו רובוט".

כדוברת היא נאלצת להתמודד גם עם פניות מוזרות ומשעשעות. כך, למשל, היא קיבלה באחרונה פנייה מהפקה של תוכנית ריאליטי מוזיקלית בבקשה לשלב את בן זוגה של שפיר בתוכנית.

שלומי פולק
, היועץ של ח"כ משה גפני: "רק בבחירות פעלנו באמצעות הפייסבוק"

במאי 2009 הגיע דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, ללשכתו בבני ברק של יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, רצה להדיח את דנקנר מתפקידו. דנקנר יזם את הפגישה והגיע למשרדו של גפני במפלגת דגל התורה — אך ללא הועיל. שבועיים לאחר מכן פורסם שגובש הסדר פשרה, לפיו דנקנר יפרוש מתפקידו שלושה חודשים מאוחר יותר.

שלומי פולק (34, נשוי+3), שמשמש כיועצו של גפני כשמונה שנים, לא ישב בפגישה ההיא, אבל היה בלשכה. הוא אומר כי "כשגפני שימש יו"ר ועדת הכספים הוא נפגש עם כולם — החל בדני דנקנר ואחרים, וכלה באזרחים מן המניין שביקשו למחות על נושא תמלוגי הגז וכדומה. הוא אמר אז והוא אומר גם כיום שהוא נפגש עם כולם, כולל כולם, מעל השולחן ובצורה שקופה".

פולק הגיע לעבוד עם גפני לאחר ששימש מנכ"ל רשת בתי ספר חרדיים. הוא בעל השכלה ישיבתית, ומסיים כעת תואר ראשון במשפטים. הוא הגיע לתפקיד לאחר שהיה ידיד קרוב של אחד העוזרים דאז של גפני, שמואל גרינברג, שמונה בינתיים לסגן ראש העיר בית שמש.

פולק מטפל בין השאר בפניות הציבור שמגיעות אל לשכת גפני — לעתים אלפי בקשות בחודש. חלקן נוגעות לעיקולים בבנקים, בעיות בתחבורה הציבורית, פניות אישיות למציאת מקום עבודה, בעיות מול ביטוח לאומי ושאר בעיות אישיות וכלליות של מוסדות וארגונים שצריכים עזרה מול הרשויות.

כך, למשל, טיפל פולק לפי בקשת גפני בבקשה של אזרח שהתקשר מווינה וביקש סיוע בהטסת גופתו של אביו לישראל. האב נפטר ביום ראשון, שבו הקונסוליה סגורה, ולבן לא היתה אפשרות לקבל חתימה על הטסת הגופה עד יום שלישי — דבר שמהווה פגיעה בכבוד המת. "גפני לא הכיר את המשפחה, אבל התקשר מיד ליועצו של שר החוץ 
וביקש שיסייעו".

פולק מספר כי קיים שיתוף פעולה בין חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. לדוגמה, בסוף 2012 גיבשו גפני (אז בקואליציה) ויו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון (שבאופוזיציה) הצעת תקציב חלופי, שאותה שיגרו אל שר האוצר דאז, יובל שטייניץ. שיתוף פעולה פורה היה גם בין גפני לבין ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) וח"כ דב חנין (חד"ש) .

פולק מספר כי קיימים קשרי עבודה לא רק בין ח"כים ממפלגות שונות, אלא גם בין היועצים. "הקשר שלנו עם עוזרי הח"כים הוא גם מרכיב משמעותי, מכיוון שאנחנו בונים קואליציות משלנו בהגשת חקיקות ובשאילתות", הוא אומר.

חברי הכנסת החרדים לא מרבים בפעילות ברשתות החברתיות, ופולק מגלה כי "רק בבחירות פעלנו באמצעות הפייסבוק, שכן היתה דרישה עצומה מהמגזר הכללי להיחשף לפעילות של חברי הכנסת שלנו. בדרך כלל אנחנו לא פועלים בפייסבוק, אבל שומרים על קשר עם הציבור והמדיה בכל דרך אחרת".

גפני צפוי להתמנות בקרוב ליו"ר ועדת הכספים, ופולק יהיה לצדו, ליד ה"שיבר" של המדינה. "אני לא רואה את עצמי במקום מועיל ומשפיע יותר מזה שאני בו כיום", הוא אומר.

גיא לוי 
הדובר של ח"כ מיקי לוי: "למדנו להיזהר מעוזרים שדחפו לנו תשובות כי לא רצו להשיב עליהן"

"התשובות לשאילתות והצעות לסדר היום ששיכתבנו בתחילת הקדנציה של הכנסת ה–19 לסגן שר האוצר דאז, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), כללו נימוקים מפורטים ומבוססים. לוי נדרש מתוקף תפקידו כסגן שר האוצר להשיב לאינספור הצעות חוק שהאופוזיציה העלתה רק כדי לנגח את הממשלה. עם הזמן למדנו שתשובה מפורטת מדי עלולה לסבך אותנו ולתת בידי המציעים כלי ניגוח תקשורתיים, והתשובות התקצרו לכדי המינימום הנדרש" — מספר גיא לוי, 34, הדובר של ח"כ מיקי לוי.

לוי הוא ידוע בציבור של אמיר — הורים ליונתן, בן שלושה חודשים, שנולד בנפאל בהליך פונדקאות. בשנתיים שלפני כן עבד כדוברו של ח"כ לשעבר ניצן הורוביץ (מרצ).

למרות הניסיון בכנסת, רק בלשכת סגן שר האוצר הוא למד "שגם מחברי הממשלה צריך להיזהר. לא אחת נתקלנו בעוזרי שרים שניסו לדחוף לנו איזו תשובה להצעת חוק שלוי יקריא במקום השר שלהם, כי 'השר לא מרגיש טוב', או שקר אחר כלשהו. בסופו של דבר התברר לנו שלא היה נוח לשר להשיב בגלל הנושא".

לוי אומר כי "קשה להפריד בין האישי לציבורי ולתפקיד. בקדנציה האחרונה היה לי קשה לא פעם לשבת בוועדת שרים לחקיקה סביב השולחן כשעלו לדיון חוקים למען הקהילה הגאה, כמו חוק הפונדקאות. אתה יושב פנים מול פנים מול שרים, בעיקר מהבית היהודי, אבל לא רק, שמדברים בצורה קשה נגדך בעצם, מערערים על הזכות הבסיסית שלך כאדם וכאזרח, ומרימים נגדך יד בהצבעות. אתה רוצה לענות להם, וכמובן שאתה מנוע. זוהי סיטואציה מאתגרת שהצריכה מבחינתי הרבה חריקות שיניים. בסופו של דבר, בפוליטיקה — פעמים רבות הציבורי הוא גם האישי".

באופוזיציה גילה לוי כי יש סוד גדול שרוב הציבור לא מודע לו כלל ועיקר, והוא שהכנסת היא מועדון חברים חוצה מחנות ומפלגות. החברויות והקשרים שנוצרים שם חשובים לעתים יותר מכל אמירה או הכפשה. במהלך הקדנציה נוצרו יחסי חברות קרובים בין מיקי לחברי כנסת ממפלגות שונות, והמעניין שבהם הוא עם ח"כ איציק כהן (ש"ס) — למרות המחלוקות האידיאולוגיות ביניהם.

כדובר פוליטי מדגיש לוי את היכולות של טוויטר: "מצד אחד, התפוצה שלו בישראל עדיין מוגבלת, אבל מצד שני כל אנשי המפתח כבר שם. אני משתמש בו בעיקר כדי לאסוף מודיעין ולקבל פרספקטיבה על הסוגיות הרלוונטיות שעל השולחן. בניגוד לפייסבוק, בטוויטר כתבים ואנשי מפתח מדברים אחד עם השני פומבית. הם גם נוטים להוריד את העניבה כשהם מצייצים — ועדיין להישאר חדים בשל מגבלת התווים".

בעקבות פיטוריו של יאיר לפיד מתפקיד שר האוצר, פקעה כהונתו של מיקי לוי. "בתוך 24 שעות נפרדנו מצוות שלם שעבדנו אתו בלשכת סגן השר, והרגשנו על בשרנו את הכוח וההשפעה שנלקחו מאתנו. זה רגע מאוד חזק שמחדד את ההבנה של מה זה שלטון. כמה כוח יש לנו בידיים וכמה ענווה חייבת להיות כשמקבלים אותו".

מוטי בבצ'יק 
היועץ של 
ח"כ יעקב ליצמן: "משתדלים לענות 
לכל אחד"

ב–2009 הגיע ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), שהיה אז סגן שר הבריאות החדש, לבית החולים סורוקה בשעה 02:00 לפנות בוקר. ליצמן החל אז לבצע ביקורות בבתי החולים, אבל בסורוקה לא נתנו לו להיכנס, כי לא הכירו אותו. הוא ועוזרו, מוטי בבצ'יק, המתינו עד שקיבלו אישורים להיכנס לבית החולים. הביקור חיזק אצל ליצמן את ההחלטות להקמת חדרי מיון קדמיים דוגמת "בטרם" בערי הפריפריה, כדי להקל את העומס על חדרי המיון בערים הגדולות יותר.

בבצ'יק (33, נשוי+4) עובד עם ליצמן זה שש שנים, והיה מקורב לו לפני שהחלו לעבוד ביחד — בבצ'יק הוא חסיד גור, וליצמן הוא הנציג של חסידות גור בכנסת. בבצ'יק שימש מנהל לשכתו של ליצמן כסגן שר הבריאות, וצפוי לשוב לתפקיד עם הקמת הממשלה, כשליצמן יחזור למשרד הבריאות. קודם לכן היה מנהל מחלקת התרבות בעירו, קרית גת.

בקדנציה היוצאת ליווה בבצ'יק את ליצמן בדיוני ועדת הכספים בחוק מע"מ 0%. ליצמן היה מתעצבן וצועק על נציגי יש עתיד, תוך שהוא מבטיח שהחוק לא יעבור. אורי שני, מקורבו של שר האוצר דאז לפיד, קרא לעברו "אתה תצעק — והחוק יתקבל". הסוף ידוע: חוק מע"מ 0% נקבר.

"ליצמן מקפיד להבדיל בין השקפת עולם, שעליה לא יתפשר לעולם, לבין יחס אנושי ומכבד לכל אדם ודעה. יש לנו מערכת שיתופי פעולה עם נציגים מכל סיעות הבית — קואליציה ואופוזיציה — לצורך קידום יוזמות ומהלכים לטובת הציבור, גם עם ח"כים שלכאורה מנוגדים בהשקפת העולם היומיומית".

ומה עם לוביסטים ופניות?

"יש הרבה מאוד פניות, מכל הסוגים, ואנו משתדלים לענות לכל אחד".

שאדי ח'ליליה, 
היועץ של 
ח"כ איימן עודה: "פעם ראשונה שיש התעניינות מסיבית 
של התקשורת"

"לפני שעבדתי בכנסת חשבתי שרמת העבודה גבוהה יותר ממה שהיא באמת, וכשהתחלתי לערוך ולשלוח מסמכים ולקבל תשובות הזדעזעתי. המצב חמור עד כדי כך שאתה מקבל תגובות משרים, והם חתומים על המכתבים, ואתה מגלה שיש בעיה, כי התשובה היא על דבר אחר — ולא על מה ששאלת. וזה קרה גם בשאילתות, ולפעמים בצורה מביכה". זהו הרושם של שאדי ח'ליליה, היועץ הפרלמנטרי של ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת).

ח'ליליה (38, נשוי+1) היה עוזר פרלמנטרי של ח"כ חנא סוויד (חד"ש) מ–2009, ועבר באחרונה לעבוד עם עודה. הוא למד לתואר ראשון בפילוסופיה ומדעי המדינה.

"לפני שעבדתי עם סוייד עבדתי במרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, שם ריכזתי כמה פרויקטים. בלשכתו של סוייד לא היתה חלוקת נושאים בעבודה. אני והעוזר הנוסף, סאמר, עשינו הכל ביחד — דוברות, ניהול המשרד, שאילתות, הצעות חוק ועוד", הוא אומר.

כיועץ פרלמנטרי ליווה את סוויד בין היתר בדיוניה של ועדת הפנים בנושא חוק הוד"לים — ועדות דיור לאומי. "סוייד פעל כדי לשנות את תנאי הסף ולהתאימן ליישובים הערבים. בנוסף, הוא ניצל את נוכחות ראש הממשלה נתניהו במליאה, ופנה אליו מעל הדוכן בבקשה שיורה על שינוי שיאפשר הכללת היישובים הערבים בתוכנית זו, ואמר לו ששלח אליו מכתב בעניין. נתניהו נענה בחיוב, בדק את הדברים, והורה לצוות משרדו לטפל בעניין בתיאום אתנו, ואכן ניסחנו את השינוי בתיאום ובהסכמה", הוא מספר. "אך הבעיה היתה שביום ההצבעה על השינוי סוייד נעדר מישיבת ועדת הפנים, אני וסאמר היינו שם, ולתדהמתנו כשעלה הנושא לדיון התחילו כמה ח"כים לריב מי עשה את השינוי, ומי שיכנע את נתניהו, ומי דאג שהשינוי הזה אכן ייעשה. מזל שהיינו שם כדי לצעוק בוועדה ולהתעקש שזה היה ההישג של סוייד ולא של אף אחד אחר".

כיועץ של ח"כ באופוזיציה, מתרשם ח'ליליה כי "יותר מהכל יש דורסנות של הרוב השולט. אנחנו האנדרדוג, תמיד באופוזיציה, תמיד נלחמים נגד הממשלה, בדברים שבאמת מצריכים חשיבה אחרת ומצריכים רצינות אמיתית ולא להסתפק בלהעביר הלאה. שיתופי פעולה נוצרים לפעמים, אך לצערי הרבה הצעות שלנו לא קודמו בשל העיקרון שיוזמה כזו צריכה להיות ממשלתית".

במערכת הבחירות האחרונה גילה ח'ליליה את התעניינות התקשורת בעודה. "במהלך עבודתי עם עודה, התקשורת נהפכה ליותר אקטיבית. נראה לי שזו הפעם הראשונה שיש התעניינות מסיבית מהסוג הזה".

עמרי שינפלד, 
היועץ של ח"כ 
רחל עזריה: "אחרי חצות היא לא מצפה לקבל 
תשובות מיידיות"

עמרי שינפלד (32, נשוי+2), הדובר של ח"כ רחל עזריה (כולנו) בשלוש השנים האחרונות, עבד עם עזריה בתפקידיה הקודמים — חברת מועצת העיר ירושלים ולאחר מכן סגנית ראש העיר. בעבר היה מנהל דוברות והסברה לסיעת "ירושלמים" בקמפיין לבחירות המקומיות 2012–2013, תחקירן ועורך בערוץ הכנסת, מדריך סיורים בכנסת וחבר ועד מנהל ויו"ר הפועל קטמון ירושלים. הוא בעל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, והכיר את עזריה מהתקשורת במהלך המחאה החברתית ומהמאבקים בהדרת נשים בעיר.

"העבודה עם עזריה היא אינטנסיבית עם דרישות וציפיות גבוהות מאוד. היא לא מוכנה לקבל חוסר הצלחה, אף פעם, וזה אומר עבודה קשה ומקצועית סביב השעון. מלבד בשבתות וחגים, תודה לאל, כי היא דתיה".

אמיל סלמן

"ההצטרפות של עזריה למפלגת כולנו נעשתה בעת שהייתי בחופשת לידה עם בני הצעיר, אלרואי. הייתי מאכיל אותו ומחליף לו חיתולים כשהאוזניה של הנייד כמעט תמיד באוזן. למסיבת העיתונאים של רחל עם משה כחלון הגעתי עם תינוק בן שלושה חודשים, שהחליט לפרוץ בבכי בזמן נאומו של כחלון, כנראה כאות הזדהות עם דבריו".

העבודה בלשכתה של עזריה מתחלקת בין שינפלד, שעוסק בדוברות ובייעוץ הפוליטי, לבין שי ויסמן, שאחראי על העבודה הפרלמנטרית בחקיקה ובוועדות ועל פניות הציבור. "יום העבודה מתחיל בסביבות השעה 08:00 בבוקר, אחרי פיזור הילדים והיציאה מהבית. בדרך לעבודה ואני ועזריה מדברים בטלפון לקראת היום שמתחיל. אני בדרך כלל נמצא אתה ברוב הפגישות והאירועים, בזמן שויסמן מנהל את העניינים מהלשכה בכנסת. ב–08:30 מגיעים למשרד ומתחילה העבודה האמיתית.

"הימים מגוונים מאוד. כל עוד הממשלה לא קמה והכנסת עוד לא התכנסה, הימים מורכבים בעיקר מפגישות עם אנשים שונים לבניית תוכניות העבודה לקדנציה: חברי כנסת בעבר ובהווה, ארגונים חברתיים, מנהלי אגפים בכנסת, אנשי מפלגת כולנו ועוד. כרגע מנצלים את הפגרה כדי לעשות גיחה קטנה הביתה בסביבות השעה 17:00–18:00 כדי להיות קצת עם הילדים. בערב, לקראת 20:00, אנחנו חוזרים לעבודה — זה יכול להיות השתתפות באירועים או עבודה מהבית בטלפון ובמחשב. עזריה ממעטת מאוד בשעות שינה, כך שהודעות ובקשות יכולות להגיע עד 02:00 בלילה, אבל זה בסדר — אחרי חצות היא לא מצפה לקבל תשובה מיידית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#