עוד פצצה של האוצר: קיצוצים של לפחות 10 מיליארד שקל בתקציב 2016 - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד פצצה של האוצר: קיצוצים של לפחות 10 מיליארד שקל בתקציב 2016

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הראל לוקר ויוג'ין קנדל טוענים כי יידרש קיצוץ של 6-4 מיליארד שקל ■ כחלון: לא אעלה את המסים על עבודה ■ לקראת סוף השנה יחוקק תקציב דו־שנתי - עד אז תמשיך הממשלה לפעול לפי תקציב 2014

16תגובות

בתקציב 2016 יהיה צורך בקיצוצים או בהעלאת מסים בהיקף של 10–12 מיליארד שקל - כך העריך ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי. הדברים נאמרו ביום שלישי שעבר בפגישה שבה השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר המיועד משה כחלון ופקידים בכירים במשרדי ראש הממשלה והאוצר.

הפגישה נועדה לקיים דיון משותף יסודי בתקציב המדינה הבא. קדמו לה שורה של פגישות בין נתניהו לכחלון, ובין כחלון ללוי. בפגישה המורחבת נכחו גם יועצו הכלכלי הבכיר של כחלון, גל הרשקוביץ, מי שהיה עד לפני כשנתיים וחצי ראש אגף תקציבים באוצר, וכן החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו; מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; ואחרים.

בפגישה לא השתתפו מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, שהודיעה כי תפרוש מהתפקיד עם כניסתו של שר אוצר חדש, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, ומנהל רשות המסים, משה אשר. בפגישה הובהר באופן סופי כי תקציב המדינה הבא יהיה דו־שנתי, ל–2015 ו–2016, וכי גם התקציב שאחריו, ל–2017 ו–2018, יהיה דו־שנתי. ככל הנראה, המעבר לתקציבים דו־שנתיים יעוגן בקווי היסוד של הממשלה, כדי להגביר את יציבות הממשלה החדשה. הערכה במשרד ראש הממשלה היא כי הממשלה היוצאת לא היתה נופלת אם היתה עובדת עם תקציב דו־שנתי.

1. לוי דורש 200 ימים לאישור התקציב

לוי אמר בישיבה כי אגף התקציבים מבקש, באמצעות הוראת שעה חדשה, כי התקציב הבא יאושר בכנסת בתוך 200 ימים מיום הקמת הממשלה — ולא בתוך 100 ימים כפי שנעשה לפני שנתיים, בעת הקמת הממשלה היוצאת. זאת, כדי לאפשר לממשלה החדשה ואחר כך לכנסת ולוועדות לדון בחוק התקציב ובחוק ההסדרים החדשים ללא לחץ זמנים לא הגיוני.

משמעות הבקשה, אם תתקבל, היא שהמדינה תתנהל עד סוף נובמבר לפי תקציב 2014, ובכל חודש החשבת הכללית באוצר תשחרר לכל משרד ממשלתי 1/12 מתקציבו בשנה שעברה. כלומר, המדינה תתנהל השנה לפי תקציב מהודק מאוד.

שר האוצר המיועד כחלון תומך בדרישה זו. ההערכה היא כי ראש הממשלה והממשלה החדשה יבואו לקראת האוצר, וכי תקופת אישור התקציב תוארך בהוראת שעה ליותר מ–100 יום — אבל לא ל–200 יום, אלא לא יותר מ–150 יום.

2. ממשיכים עם תקציב 2014

עופר וקנין

במוקד הישיבה עמדה סקירה כלכלית של לוי, שהתמקדה בתקציב 2016, מתוך הערכה כי 2015 רובה תמשיך להתנהל, כמו בארבעת החודשים הראשונים של השנה, לפי תקציב 2014. לוי, בסקירה שמרנית, העריך כי תקציב 2016 יהיה בעייתי, וכי יידרשו בו קיצוצים של לפחות 10–12 מיליארד שקל בצד ההוצאות או ההכנסות.

בין הסיבות לצורך בקיצוצים: הגידול הצפוי בתקציב הביטחון וההבטחות הקואליציוניות של ראש הממשלה לשותפותיו לקואליציה החדשה, בעיקר לסיעות החרדיות יהדות התורה וש"ס. לוי הצביע בסקירה על שורה של חששות להתפתחויות כלכליות, חיצוניות ופנימיות. הוא העריך כי גביית המסים השנה תסתכם ב–265 מיליארד שקל — כ–3 מיליארד שקל יותר מאשר תקציב 2015, שהוכן בתקופה שבה לפיד היה שר אוצר, וכי הכנסות המדינה ממסים ב–2016 יהיו בין 273 ל–277 מיליארד שקל.

3. אופק כלכלי מבטיח

לאחר הסקירה של לוי שמעו נתניהו וכחלון שלוש הערכות כלכליות אחרות מפי עבאדי־בויאנג'ו, לוקר וקנדל. שלוש התחזיות היו אופטימיות יותר בשורה של נושאים הנוגעים למצב המשק. תוך התבססות על נתונים עדכניים על מצב המשק — כולל הכנסות המדינה ממסים בחודשים האחרונים, הירידה ביחס החוב־תוצר של המדינה ב–2014 ונתונים מעודכנים של הלמ"ס — טענו השלושה כי הממשלה החדשה מקבלת כלכלה במצב טוב.

לטענתם, גם האופק הכלכלי בטווח הקצר נראה טוב, ואגף התקציבים באוצר, האחראי על הכנת תקציב המדינה החדש, שמרן בתחזיות שלו (אולי כי זה תפקידו), וכי הכנסות המדינה ממסים יהיו גבוהות מהערכות אגף התקציבים, ובתקציב 2016 יהיה צורך לקצץ בהוצאות הממשלה או להעלות מסים לכל היותר ב–6-4 מיליארד שקל.

עיקר הפערים בין לוי לשלושת הדוברים האחרים, פערים שעשויים להגיע ל–8 מיליארד שקל ואף יותר, היו בשאלת הכנסות המדינה ממסים ב–2015 וב–2016. בהערכות נטען כי ההכנסות יגיעו לכ–270 מיליארד שקל ממסים השנה, ולכ–280 מיליארד שקל בשנה הבאה.

בישיבה צוין כי יובל שטייניץ ויאיר לפיד, בשתי ממשלות נתניהו האחרונות, קיבלו משק במצב הרבה פחות טוב, ולפיכך נאלצו להעלות מסים ולקצץ בתקציב בלפחות 20 מיליארד שקל כל אחד. כל הבכירים ציינו כי המשא ומתן הקואליציוני צריך להיות אחראי, ובלי לחלק צ'קים ללא כיסוי.

4. סכום מוגבל לדרישות החרדים

המשתתפים בפגישה ציינו כי האינטראקציה בין ראש הממשלה לשר האוצר המיועד היתה טובה, וכי נראה שקיים ביניהם תיאום בעקבות פגישות קודמות שקיימו ורצון לשיתוף פעולה. כחלון הקשיב לדברי הפקידים הבכירים, שאל שאלות, ולא ניסה לגנוב את ההצגה מאיש.

הרושם של המשתתפים בפגישה היה כי נתניהו וכחלון מתואמים בנושאים הבעייתיים בצד ההוצאה בתקציב, גובה תקציב הביטחון וההבטחות הקואליציוניות.

אוליבייה פיטוסי

בנושא הביטחון, אגף התקציבים, נתניהו וכחלון מודעים לדרישות מערכת הביטחון. ראש הממשלה ושר האוצר המיועד סיכמו כי לאחר הקמת הממשלה החדשה יתקיימו פגישות עם שר הביטחון משה יעלון, ובהן יעשה ניסיון להגיע להסכמות.

נראה כי ראש הממשלה תומך בדרישת מערכת הביטחון להנהגת תקציב רב־שנתי (תר"ש) למערכת הביטחון, וכי לאחר הקמת הממשלה וכניסתו לאוצר יציג צה"ל את תר"ש גדעון, לחמש השנים הקרובות, לכחלון. בנושא ההבטחות הקואליציוניות למפלגות החרדיות, נתניהו וכחלון סיכמו כי הסכום לא יעלה על 3–4 מיליארד שקל. כחלון, בעזרת אנשי אגף התקציבים, ינסה לפרוס את הסכום הזה כך שיהיה פחות סקטוריאלי ויותר אוניברסלי, ויסייע לקיום הבטחותיו בבחירות להקטנת הפערים בחברה.

5. ועדת אלאלוף תיושם

כחלון הדגיש בישיבה שלושה נושאים: הוא לא יקצץ בשירותים החיוניים — אם כי יפעל לייעל אותם, לא יעלה מסים על עבודה (מה שלא סותר הטלת מס ירושה, למשל), ויגלה אחריות תקציבית. הוא יפעל לצמצום הפערים בחברה, כפי שהבטיח בבחירות, דרך יישום המלצות ועדת אלאלוף, טיפול בדמי האבטלה, ודאגה לעצמאים.

בדעתו לפעול, כפי שהבטיח במצע הכלכלי שלו בבחירות, לביצוע רפורמות. הרפורמה הראשונה והמיידית תהיה בתחום הדיור. הרפורמה השנייה תהיה במערכת הבנקאות. אחרי כן יבוא יישום המלצות ועדת אלאלוף.

הרפורמה בדיור תורכב משורה ארוכה של צעדים, קודם כל בצד ההיצע. מדובר ברפורמות בתחום התכנון, השיווק, הפיתוח והרישוי. כחלון ציין כי אין פתרונות קסם וכי יפעל להסרת חסמי הבנייה. אם התוכנית לשינוי מבני תבוצע ותיושם היא תבוא לידי ביטוי בטווח הקצר ובעיקר בטווח הבינוני ואילך.

גם בתחום הבנקאות מתוכננת שורה ארוכה של מהלכים, כולל שינויי חקיקה. אם כל שותפי הקואליציה יפעלו בלויאליות אפשר יהיה להעביר את השינויים, כולל שינויי החקיקה, במהירות, להסיר חסמים ולהביא להקמת רשות רגולטורית אחת.

6. בכנסת תוקם ועדה לענייני רפורמות

אף שהדבר לא צוין בישיבה, לכל הנוכחים בה היה ברור כי בממשלה החדשה יהיו לכחלון כוח וסמכויות חסרות תקדים שלא היו לשרי אוצר בממשלות קודמות, במיוחד בתחום הדיור. ההחלטות בנושא הסמכויות התקבלו בשבועות האחרונים בסדרה של פגישות שקיימו נתניהו וכחלון, רובן בארבע עיניים. כחלון יהיה ראש הקבינט הכלכלי־חברתי וראש קבינט הדיור. הוא יהיה האחראי על רשות מקרקעי ישראל, הנמצאת כיום במשרד הבינוי, ועל מינהל התכנון, שכיום במשרד הפנים. שר הבינוי יהיה יואב גלנט מכולנו. ככל הנראה תוקם ועדה חדשה בכנסת, ועדה לרפורמות, בראשות ח"כ של כולנו — כדי לעקוף את ועדת הכספים.

בתום הישיבה הביעו גורמים שונים דאגה והפתעה על כך כי שבועיים לפני הקמת הממשלה החדשה וכניסתו של כחלון למשרד האוצר, לא הציג השר המיועד את מועמדיו לתפקידי מפתח במשרד (גל הרשקוביץ, יועצו הכלכלי של כחלון, אינו מתכוון לחזור לאוצר). כך למשל, לא ברור מי יהיה מנכ"ל האוצר במקומה של המנכ"לית הפורשת אנדורן. לאיש לא ברור מדוע כחלון נמנע עד כה מלהציג את הצוות המסייע שלו.

לדבריהם, כפי שכחלון עוסק בשבועות האחרונים בלמידה של משרד האוצר, גם מועמדיו לתפקידים בכירים באוצר צריכים "ללמוד את החומר", כדי שכניסתם לתפקיד תהיה מהירה וחלקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#