הדילמה שמחכה לכחלון: מה לעשות בעודפי המיליארדים שגבו מכם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדילמה שמחכה לכחלון: מה לעשות בעודפי המיליארדים שגבו מכם

התחזית ל-2015: עודף של 16-12 מיליארד שקל ■ במשרד האוצר יציעו לכחלון: צא לקרב מול משרד הביטחון

37תגובות

יאיר לפיד נכנס למשרד האוצר במארס 2013, ואחד הנושאים הראשונים שעמם נאלץ להתמודד היה בור תקציבי ענק. משה כחלון צפוי להיכנס לאוצר במאי הקרוב כשמצב קופת המדינה טוב, וכנראה אף יותר מכך. בהודעה שפירסם האוצר בסוף השבוע האחרון נאמר כי ברבעון הראשון של השנה גבתה המדינה מסים ב–3 מיליארד שקל מעבר למתוכנן.

חשיפת TheMarker: שמעון פרס מקבל מבנק הפועלים 30 אלף דולר בחודש

יעד גביית המסים ל–2015 של הממשלה היוצאת היה זהיר מאוד, 261.8 מיליארד שקל (לא כולל ויתור על 2 מיליארד שקל בגין פרויקט מע"מ 0% על דירה ראשונה). ברבעון הראשון נגבו מסים בסך כולל של 69.4 מיליארד שקל - גידול ריאלי 5.3% לעומת הרבעון הראשון של 2014. גביית המסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות ומסי מקרקעין) גדלה ריאלית ב–8.6% וגביית המסים העקיפים (מע"מ, מס קנייה ומכס) גדלה ריאלית ב–1.6% — ובאוצר מעריכים כי מדובר בהאצה בקצב הגידול השנתי בגביית המסים.

אמיל סלמן

1. התחזית ל‐2015: עודף של 12‐16 מיליארד שקל

מומחים לתקציב המדינה מחוץ לאוצר מעריכים, בהתבסס על נתוני הגבייה של הרבעון הראשון, כי גביית המסים ב–2015 כולה תהיה גבוהה ב–12–16 מיליארד שקל מתחזית הגבייה בתקציב שהכין שר האוצר הקודם. אלא שהאוצר אינו מזדרז לפרסם בהודעה רשמית את דבר קיומו של עודף בסך מיליארדי שקלים עקב עלייה ריאלית מתמשכת בגבייה — הרי התפקיד הלא רשמי של האוצר הוא להגיד אין לי.

ואכן, באוצר חוששים כי הבשורה על המצב הטוב של קופת המדינה תתפשט ותגיע לדרגים הפוליטיים, וזאת דווקא בשעה שלישראל אין עדיין תקציב מאושר ל–2015, ובקרוב עומדים להתחיל הדיונים גם על תקציב 2016. באוצר מזכירים כי לפני שנתיים, בסיטואציה דומה של ערב הקמת ממשלה חדשה, הוכן תקציב דו־שנתי, ל–2013 ו–2014, בלי דרישה לתקציבים קואליציוניים מצד השותפות בממשלה החדשה, ואילו עתה יש דרישה ברורה מצד הסיעות החרדיות לתקציבים קואליציוניים בהיקף של 3 מיליארד שקל לפחות.

אבל גם באוצר מבינים כי תחזית הגבייה המקורית בתקציב 2015 מוטה כלפי מטה. בדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר בהשתתפות בכירים במשרד, דובר על העלאת הרף ל–265 מיליארד שקל, כלומר עלייה של יותר מ–3 מיליארד שקל בגבייה, אך טרם התקבלה החלטה. ההערכה של בכירים באוצר היא כי היעד יגדל ב–4 מיליארד שקל לפחות, כנראה יותר. קרוב לוודאי ששר האוצר המיועד, כחלון, יבקש להיות מעורב בדיונים בסוגיה זו. הוא בהחלט עשוי להעלות את הרף, לפחות באופן זהיר.

2. הפרקטיקה של סטנלי פישר

אז אם יש עודף בגביית המסים, מה עושים אתו? ב–2007, בסיטואציה דומה, הפעיל מי שהיה אז נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את מלוא השפעתו — והממשלה קיבלה את דעתו. האוצר גרס אז כי חלק מהעודפים צריכים לעבור לתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות. פישר טען כי כל הכספים צריכים לעבור להקטנת החוב הממשלתי, ועמו להקטנת יחס החוב־תוצר של ישראל. מאז זו הפרקטיקה: כל העודפים עוברים להקטנת יחס החוב־תוצר.

אז אם כחלון ישאל מדוע הצמיחה הנאה במשק בשנים האחרונות לא חילחלה לשכבות החלשות ולצמצום הפערים, התשובה תהיה שבשנים טובות כל העודפים בתקציב הולכים להקטנת יחס החוב־תוצר של המדינה, ובשנים לא טובות מאזנים את התקציב באמצעות קיצוץ בתקציבי החינוך, הרווחה, החינוך והתשתיות. כי במה יקצצו, בתקציב הביטחון?

3. באוצר לא אוהבים להוריד מסים

יחס החוב־תוצר של ישראל בסוף 2014 היה 67.6%. היעד של הממשלה הוא יחס חוב־תוצר של כ–60% ב–2020. בשיח הציבורי בישראל משווים הכלכלנים את יחס החוב־תוצר של ישראל לזה של מעצמות כלכליות כמו ארה"ב ויפן. היחס שלהן גבוה יותר (ארה"ב) וגבוה הרבה יותר (יפן).

אבל זו לא ההשוואה שעושות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הגדולות, סטנדרט אנד פורס, פיץ' ומודיס. הן משוות את ישראל למדינות בעלות מאפיינים דומים, כלכליים ולא כלכליים, כמו סלובניה, סלובקיה, קוריאה הדרומית, פולין וצ'ילה, ובהשוואה לממוצע שלהן, יחס החוב־תוצר של ישראל גבוה. ואם ישראל רוצה להעלות את דירוג האשראי שלה, או אף לשמור שלא יירד, היא צריכה להוריד את יחס החוב־תוצר שלה.

אז מה עושים עם עודפי הגבייה? שני שרי האוצר הקודמים, יובל שטייניץ ויאיר לפיד, העלו את המע"מ ב–1% — הראשון ל–17% והשני ל–18%. שניהם טענו כי הם נאלצים להכביד את נטל המס בשל מצוקת קופת המדינה, וכאשר המצב יתהפך הם יורידו את המס. באוצר לא אוהבים להוריד מסים. כל אחוז מע"מ שווה לקופת המדינה 4.4 מיליארד שקל. ואולם, מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר פוגע יותר בשכבות החלשות, ולכן אחת האפשרויות היא ששר האוצר החדש יוריד אותו בחודשים הקרובים מ–18% ל–17%.

4. הדאגות בצד ההוצאה בתקציב

באוצר אומרים שנכון שמצב המסים בסדר, אבל לא צריך להשתולל. ראשית כל, איש לא יודע כיצד תתפתח השנה, וייתכן שמה שנראה כעת משביע רצון יתהפך ברבעון השני או בבאים אחריו. שנית, צריך לזכור כי לתקציב המדינה יש שני צדדים — צד ההכנסות וצד ההוצאות. וצד ההוצאות מדאיג, אפילו מדאיג מאוד.

לפני שמתחילים לדבר על צד ההוצאות בתקציב 2015, חשוב לענות על כמה שאלות מפתח. השאלה הראשונה היא מה יהיה גובה הגירעון בתקציב השנה. השאלה השנייה היא מהי תחזית הצמיחה המעודכנת של האוצר ל–2015. שאלות לא פחות חשובות הן מה יהיה תקציב הביטחון ומה יהיה גובה ההתחייבויות הקואליציוניות לסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה.

כשמדובר בצד ההוצאות, חשוב מאוד להדגיש כי הממשלה, הכנסת והאוצר צריכים לנקות את התקציב שהגיש לפיד מכל מיני "גימיקים" שאסור שיהיו בתקציב המדינה. על אחד מהם התריעה החשבת הכללית — הכוונה לא לרשום את הוצאות החברה להעברת צה"ל לנגב, 18 מיליארד שקל, בספר התקציב, אלא בספרי רשות מקרקעי ישראל.

5. 2.5%, 3% או 3.4% — מה יהיה גובה הגירעון?

כפי שהממשלה קבעה בחוק לפני כשלוש שנים, גובה הגירעון בתקציב 2015 אמור להיות 2.5% תוצר, כ–27 מיליארד שקל, וגובה הגירעון בתקציב 2016 אמור להיות 2% תוצר. לפיד לחץ, ולמורת רוחם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנגידה, קרנית פלוג, שהציעו כפשרה גירעון של 3% תוצר, הצליח להעביר בממשלה ובכנסת בקריאה ראשונה יעד גירעון של 3.4% לשנה זו (הנגידה טענה כי מדובר למעשה בגירעון של 3.6% תוצר). כלומר, גירעון של כ–37 מיליארד שקל. גירעון גבוה יותר נועד לאפשר לממשלה להגדיל את סך ההוצאות שלה על חשבון משכון העתיד.

לקראת הדיון המחודש בתקציב 2015 בממשלה, השאלה של גובה הגירעון תעלה שוב — 2.5%, 3%, או 3.4%. בנק ישראל יתמוך בגירעון של 2.5%. לדעת הבנק, ישראל מתנהלת עתה לפי יעד גירעון של 2.5% ולא תהיה כל בעיה לסיים את השנה עם גירעון של 2.5%. לא ידועה עמדת האוצר, אך היא לבטח לא תהיה יעד גירעון של 3.4%. ייתכן שהאוצר ימתין עם קביעת היעד לכניסתו של שר האוצר החדש למשרד.

גירעון גבוה יותר מגדיל את יחס החוב־תוצר של ישראל, אך מאפשר לממשלה לתת יותר כסף לתקציבים החברתיים ולתשתיות. ההערכה היא כי האוצר יתמוך ביעד גירעון של 2.75% תוצר או ביעד של 3%. יש לזכור כי חברות דירוג האשראי עוקבות מקרוב אחרי החלטות האוצר.

יעד הגירעון בתקציב 2016, לפי החלטת הממשלה מלפני כשלוש שנים, הוא 2%. בבנק ישראל אומרים כי בניגוד ליעד גירעון של 2.5% בתקציב 2015, שהוא בר־השגה, היעד של 2% ב–2016 בעייתי. אם ההכנסות לא יגדלו משמעותית, יהיה הכרח לקצץ בצד ההוצאות בתקציב כ–8 מיליארד שקל, אלא אם הממשלה החדשה תחליט לבטל פרויקטים פחות חשובים שעליהם החליטה הממשלה היוצאת, וששוקלים הרבה כסף.

6. בנק ישראל: לקצץ 8 מיליארד שקל

בניגוד להערכות האופטימיות באוצר, בבנק ישראל משמיעים הערכות ספקניות הרבה יותר באשר לנתוני השנתיים הקרובות. ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר בתשובה לשאלת TheMarker כי "בבנק מעריכים כי אם הממשלה החדשה תחליט לא להגדיל את ההוצאות מעבר להחלטות שכבר קיבלה הממשלה הקודמת או שנקבעו בחקיקה, ולא תפחית מסים או תרחיב את הפטורים ממס, היא תוכל לעמוד ביעד הגירעון ל–2015 — 2.5% תוצר.

"תקציב 2016 יהיה מאתגר יותר, מכיוון שהוצאות שונות שאינן מבוצעות ב–2015 בשל הפעילות על בסיס של תקציב המשכי ייהפכו למחייבות ב–2016. דוגמה לכך היא קייטנות משרד החינוך לתלמידי כיתות ג' ו–ד', שכנראה לא יופעלו השנה בהיעדר תקציב, אך אם לא תתקבל החלטה המבטלת את החלטת הממשלה לקיימן, הן יחלו לפעול בקיץ 2016".

ברנרד הוסיף כי "להערכת הבנק, גם ללא החלטות חדשות להגדלת ההוצאות, הממשלה תידרש להקטין תוכניות הוצאה קיימות בהיקף של כ–8 מיליארד שקל כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות ב–2016, וזאת תחת הנחות שמרניות לגבי גודלו של תקציב הביטחון. יתר על כן, כדי להקטין את הגירעון ל–2% תוצר ב–2016, כפי שקובע החוק, תידרש גם העלאה של שיעורי המס, או ביטול פטורים ממס. כל החלטה של הממשלה להגדיל את ההוצאות, להפחית את שיעורי המס או להרחיב את הפטורים ממס תחייב צעדים נוספים כדי למנוע חריגה של הגירעון מיעדו ולאפשר ירידה של יחס החוב־תוצר".

7. האוצר שוב נגד הביטחון

מה שישפיע על צד ההוצאות בתקציב הוא היענות ראש הממשלה, הממשלה והקואליציה החדשה לתביעות הקואליציוניות של ש"ס ויהדות התורה. ההערכה היא כי הדרישות להגדלת קצבאות הילדים והתמיכה הממשלתית בתלמידי הישיבות ובחינוך הנפרד של החרדים במסגרות השונות ולפטור ממע"מ על מזון, יגיעו ל–3 מיליארד שקל. לקראת הצגת תקציב 2015 המעודכן, ראש הממשלה ושר האוצר יצטרכו לומר מאין יבוא הכסף הזה, ועל חשבון מה.

ואולם, הבעיה בצד ההוצאות בתקציב 2015, מבחינת האוצר, היא תקציב הביטחון. כאשר מדברים על ביטחון, מדברים על כסף גדול. ההערכה בירושלים היא כי בין השבעת הממשלה החדשה לאישור תקציב המדינה בכנסת, יוגשו לממשלה המלצות ועדת לוקר לתקציב רב־שנתי למערכת הביטחון (2025-2016). למסקנות הוועדה עשויות להיות השלכות ניכרות על תקציב המדינה, לא כל שכן על תקציב הביטחון בכלל וצה"ל בפרט.

יתרה מזאת, אף שמסקנות הוועדה אמורות להשליך על תקציב מערכת הביטחון מ–2016 ואילך, ייתכן מאוד כי הן ישפיעו גם על תקציב הביטחון ב–2015. כבר כעת ברור כי הרמטכ"ל החדש, גדי איזנקוט, שבתפקידו הקודם כסגן רמטכ"ל היה אחראי במידה רבה על תקציב צה"ל, מתכוון לפתוח דף חדש, ידידותי יותר, בדיאלוג עם האוצר על תקציב הביטחון.

בתקציב 2015 של לפיד נקבעה תוספת מכובדת, 6 מיליארד שקל, לתקציב הביטחון. מתוך סכום זה, 1.7 מיליארד שקל הוכנסו לבסיס התקציב (כלומר יופיעו בכל תקציבי הביטחון מ–2016 ואילך) ו–4.3 מיליארד שקל סומנו כתוספת חד־פעמית והוגדרו "קופסה". שר הביטחון, בוגי יעלון, טען כי התוספת אינה מספיקה. הוא דרש עוד 5.6 מיליארד שקל. הדרישה הזאת הונחה על שולחן ראש הממשלה נתניהו ולא הגיעה לכלל הכרעה עקב הקדמת הבחירות.

לקראת הדיונים על תקציב 2015 נודע ל–TheMarker כי האוצר מתכוון לפתוח מחדש את הדיונים על גובה תקציב מערכת הביטחון, ולערער על התוספת של 6 מיליארד שקל. לטענת האוצר, אין הצדקה לתוספת זו. זה בדיוק הכסף החסר בתקציבים האזרחיים. מכאן יובן מהי עמדת האוצר בנוגע לדרישה לתוספת נוספת של 5.6 מיליארד שקל.

ואולי זו רק הטקטיקה, לדון על 6 מיליארד השקלים כדי להסיר מהשולחן את 5.6 מיליארד השקלים. לא ברורה מהי עמדת שר האוצר החדש, משה כחלון, בעניין גובה תקציב הביטחון, אך לעמדתו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על האופי האזרחי או הביטחוני של תקציב המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#