ההוצאה על תושב בתל אביב כפולה מזו שבירושלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההוצאה על תושב בתל אביב כפולה מזו שבירושלים

מנתונים שפורסמו על ידי הלמ"ס ומשרד הפנים עולה כי הכנסות הרשויות המקומיות ב–2013 גדלו ב–4.9%, וההוצאות גדלו ב–5.7% ■ הארנונה הממוצעת לנפש: 2,620 שקל בשנה

4תגובות

ההכנסות הריאליות של הרשויות המקומיות ב–2013 עלו ב–4.9% ואילו ההוצאות שלהן גדלו ב–5.7%, כך עולה מנתונים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי הלמ"ס ומשרד הפנים. בסוף 2013 בישראל היו 255 רשויות מקומיות, מהן 75 עיריות, 126 מועצות מקומיות ו–54 מועצות אזוריות.

הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל הסתכמו ב–51.7 מיליארד שקל ב–2013. עלייה גבוהה בהכנסות בין העיריות נרשמה בטירה (18.5%), באום אל־פחם (17.7%), במגדל העמק (15.2%) ובמודיעין עילית (15%). ירידה ריאלית בהכנסות בתקציב הרגיל נרשמה ב–62 רשויות, כאשר הירידה הגבוהה ביותר נרשמה בקריית ביאליק (9.2%), באור עקיבא (7.9%) ובאור יהודה (7.2%).

נרשמה עלייה של 8.4% בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות ב–2103, 19 מיליארד שקל בסך הכל. בנוסף לכך, נרשמה גם עלייה בהכנסות העצמיות של הרשויות, בהיקף של 1.6%.

ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות ב–2013 הסתכמו ב–32.1 מיליארד שקל. ההכנסות העצמיות היוו כ–62.1% מהתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, נמוך מהנתון שנרשם ב–2012, 63.8%. הרשויות שבהן אחוז ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל היה הגבוה ביותר מאופיינות ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה. הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות מאופיינות ברמה חברתית־כלכלית נמוכה, ורוב האוכלוסיה אשר מתגוררת בהן אינה יהודית.

הארנונה הכללית שנגבתה היוותה 65.2% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות ב–2013, גבוה יותר בהשוואה ל–2012, 64.7%. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש הסתכמה ב–2,620 שקל ב–2013. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש בעיריות היתה 2,857 שקל, במועצות מקומיות 1,302 שקל ובמועצות אזוריות 2,801 שקל. מבין העיריות, גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה ברשויות שבהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית - תל אביב־יפו 6,502 שקל, אילת 5,242 שקל - וברשויות המדורגות ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, כמו הרצליה 4,838 שקל ורמת השרון 4,734 שקל.

הארנונה למגורים שנגבתה ב–2013 הסתכמה בממוצע ב–1,129 שקל לנפש, ירידה ריאלית של 0.7% לעומת 2012. אחוז הארנונה שלא למגורים מסך הארנונה הכללית היה 57.3% ב–2013.

יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים למגורים נמצא ברשויות המקומיות המדורגות בקבוצות אשכול חברתי־כלכלי נמוך: לקיה 3% וקלנסווה 6%. עם זאת, שיעור גבוה של גביית ארנונה למגורים נרשם בכל קבוצות האשכולות החברתיים־כלכליים, ולא רק בקבוצות הגבוהות.

בראש פינה ובתל אביב־יפו נרשם יחס גבוה של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים (86% ו–84.8%), מלווה בשיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית (81.2% ו–74.1%, בהתאמה). לעומת זאת, בלקיה יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים מסך החיובים (3.1%) מלווה בשיעור נמוך של ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית (12.8%). העיריות שבהן נרשם שיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך ארנונה כללית הן: טירת כרמל (84%), בית שאן (83.9%), קריית גת (76.3%) ואילת (75.3%).

שיאני צריכת המים - תושבי אילת

סך ההוצאות בתקציב של הרשויות המקומיות ב–2013 היה 52.2 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 5.7%. אחוז ההוצאה בתקציב הרגיל מכלל התקציב (כולל תקציב פיתוח) ברשויות המקומיות היה 78.3%. ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בערים שמנו יותר מ–200,000 תושבים היה 9,875 שקל בתל אביב־יפו, 8,662 שקל בחיפה, 6,752 שקל בראשון לציון, 6,559 שקל בפתח תקוה, 5,792 שקל באשדוד ו–5,210 שקל בירושלים.

ב-2013, שהיתה שנת בחירות ברשויות המקומיות, נרשם גירעון תקציבי של 517 מיליון שקל ברשויות המקומיות, עלייה ריאלית של 271.1% לעומת 2012. ב–108 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי בתקציב הרגיל, ואילו ב–138 רשויות נרשם גירעון תקציבי.

הממוצע של צריכת מים למגורים לנפש ב–2013 היה 49.3 מ"ק בהשוואה ל–48.8 מ"ק לנפש ב–2012. הרשויות שבהן צריכת המים לנפש היתה הגבוהה ביותר היו בעלות רמה חברתית־כלכלית גבוהה (8–10 בדירוג). הרשויות שבהן הצריכה היתה הנמוכה ביותר היו מועצות מקומיות במגזר הערבי, ורשויות מקומיות יהודיות המאופיינות באוכלוסיה חרדית וברמה חברתית־כלכלית נמוכה (1–3 בדירוג).

מבין העיריות, צריכת המים למגורים לנפש הגבוהה ביותר נרשמה באילת (77.9 מ"ק) וברמת השרון (73.2 מ"ק). צריכת המים למגורים לנפש הנמוכה ביותר נרשמה באלעד (33 מ"ק) ובמודיעין עילית (33.7 מ"ק). מבין המועצות המקומיות, צריכת המים למגורים לנפש הגבוהה ביותר נרשמה בכפר שמריהו (308 מ"ק) ובראש פינה (92.8 מ"ק). צריכת המים למגורים לנפש הנמוכה ביותר נרשמה בבועיינה־נוג'ידאת (27.1 מ"ק).

כמות הפסולת עמדה על 1.7 קילוגרם לנפש ליום בממוצע כלל ארצי ב–2013. כמות הפסולת הגבוהה ביותר מבין העיריות נרשמה באילת (3.2 ק"ג לנפש ליום). הכמות הנמוכה ביותר נרשמה בביתר עילית ובאלעד (0.9 בכל אחת מהן). מבין המועצות המקומיות, הכמויות הגבוהות ביותר של פסולת לנפש נרשמו בסביון (7.6 ק"ג לנפש ליום) ובכפר שמריהו (6.2 ק"ג). הכמויות הנמוכות ביותר נרשמו בכסיפה (0.5), בקדומים, בשעב ובאעבלין (0.9 בכל אחת מהן).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#