הפתק שחושף: מה באמת חושב מיקי לוי על יאיר לפיד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתק שחושף: מה באמת חושב מיקי לוי על יאיר לפיד

אלון, הקורא הנבון, שוטט לו בענייניו, כשאת תשומת לבו צד נייר בגודל איי־4, שהתגולל לו מבויש ורמוס על רצפת דיזינגוף סנטר ■ אחד הסעיפים הבולטים היה "טעויות ברמה האישית המשותפות לשנינו"

83תגובות

סיפורנו הבא מתחיל במרכז הקניות ההומה דיזנגוף סנטר בתל אביב, בעיצומו של חול המועד פסח. אלון, הקורא הנבון, שוטט לו שם בענייניו, כשאת תשומת לבו צד נייר בגודל איי־4, שהתגולל לו מבויש ורמוס על רצפת הקניון. משהו בכתב היד המעוגל והקפדני לכד את עינו. הוא לא התבייש להתכופף ולאסוף את הנייר הממורטט. מכאן, הדרך לתיבת הדואר של הח"מ היתה קצרה.

לכתבות נוספות ב-TheMarker:

"שמשון, יובב וג'יימס בונד": מה חושפים תמלילי החקירה של איתי שטרום, הנאשם במשפט דנקנר

תעלומה: משלמים הכי הרבה 
מסים - ומאושרים מאוד

הרעיון הכי מטומטם בעולם \ גיא רולניק

עיון מהיר במה שייקרא מעתה "הפתק" גילה כי הכותב - אלמוני לפי שעה - הוא מן הסתם יועץ בכיר או חבר כנסת מסיעת יש עתיד, שנמנה עם המעגל הקרוב למיודענו ח"כ יאיר לפיד. וגם, כי דעתו של הכותב אינה נוחה, בלשון המעטה, מהתנהלותו האישית, המפלגתית, המיניסטריאלית, וה"קמפיינית" של הבוס, הן במשרד האוצר והן במערכת הבחירות; הערותיו ותובנותיו הביקורתיות, וברובן גם הנבונות, היו מרבית תוכנו של הפתק. מנוסח הדברים ניתן היה ללמוד כי האיש שכתבם בדם לבו עשה זאת כהכנה לפגישת הפקת לקחים עם לפיד. כעת, נותר רק לפענח מי המשורר.

האקדח המעשן, לכאורה, אותר בסעיף שכותרתו: "טעויות ברמה האישית המשותפות לשנינו (אני לוקח אחריות)". מתחת לכותרת המסקרנת פורטה מה שבעיני הכותב היתה שורת משגים של לפיד כשר האוצר, בין היתר בסוגיית התוכנית המונומנטלית, שאיש מלבדו לא התלהב ממנה, במלים עדינות, להנהגת מע"מ אפס לרוכשי דירות חדשות. "טעות אורי שני", מציין הכותב, בכוונו למקורבו של לפיד שהגה את הרעיון ורתם אליו את לפיד. "הפתרון שהבאתי, החזר מע"מ, היה מנתק את הקשר לאפשרות שהקבלנים יעלו מחירים", הוא קובע ופוסק: "הבאתו של אורי שני לא הוסיפה אלא גרעה". ההתייחסות הזאת, וקבלת האחריות, מיקדו את הזרקור בח"כ מיקי לוי, שהיה סגנו של לפיד במשרד האוצר. תחום האחריות של לוי במשרד היה רשות המסים. בירור קצר העלה כי הרעיון החלופי למע"מ אפס בדמות מענק, או החזר סכום המע"מ, נולד ברשות המסים. גם באוצר סברו כי תוכנית לפיד היא רעיון נפל, רע ומיותר, וביקשו למצוא לה חלופות.

אגב, מתברר שדעתו של המשרבט לא היתה נוחה גם מן הקיצוץ בקצבאות הילדים שהנהיג לפיד עם כניסתו למשרד. "אף אחד לא אוהב לפגוע בילדים, גם במחיר המטרה הקדושה של יציאה לעבודה", הוא כותב לשר שפוטר.

לפני שנמשיך בסיפורנו הבלשי (לעניים), הנה עוד לקט מן המחשבות ששרבט הכותב, עדיין אלמוני; באשר לקמפיין הבחירות שניהלה יש עתיד הוא מחווה דעתו כי "שיתוף של ח"כים ברמה הרחבה יותר היה יכול להביא את הדופק של השטח". ועוד הוא מציע ללפיד: "אני ממליץ שתבדוק את נתוני הקמפיין — מי השקיע מה, מי לא הופיע לפאנלים, מי נתן שיעורי תורה וסיפורים" (באמת, מעניין מי).

לגבי הסלוגן של לפיד במסע הבחירות, "ביבי לא יהיה ראש הממשלה!", הוא קובע: "התקיפה של ביבי... הבריחה לנו שני מנדטים לפחות של בוחרי ליכוד". על הופעתו של לפיד בעימות הטלוויזיוני בערוץ 2 הוא כותב את המשפטים הבאים: "הגעת עייף, לא היית טוב. לא תקפת את כחלון, נתת לו לתקוף אותך... תקפת את דרעי, הבוחרים שלנו לא שם. גם המשפט 'אנחנו נשקם אותך' לא היה במקום".

הוא מביע צער על ש"נהגנו בממלכתיות יתר, לא תקפנו את מפלגת העבודה ואת כולנו, שם מצויים הבוחרים שלנו. אני מטבעי", הוא מעיד על עצמו, "לוחם עם סכין בין השיניים וניצוצות בעיניים. חבל". לסיכום, הוא נותן ללפיד עצות באשר לעתיד העגום המצפה להם: "נהיה אופוזיציה לוחמת. נביא לידיעת הציבור את כלל המהלכים. עם זאת נהיה ממלכתיים. מה שיהיה טוב לחברה ולמדינה, נצביע בעד".

עד כאן הציטוטים, בהשמטות ובתיקונים קלים ומחויבים. טלפנתי לח"כ לוי, מספר 11 ברשימת יש עתיד לכנסת החדשה. האחרון להשתחל הפעם. הוא אישר כי היצירה הזו יצאה מתחת ידיו. היא כנראה נשמטה מכיס הז'קט שלו כשבילה עם רעייתו בסנטר. "מאוד אשמח אם לא תפרסם", הוא אמר, "זה משהו אישי".

הסברתי לו כי עם כל הצער שבדבר, יש כאן מה שמכונה "עניין לציבור"; מי שהיה סגן שר האוצר עד לפני כארבעה חודשים חלק באופן גורף על מדיניותו העיקרית של השר שלו, מדיניות הדגל המפארת את מצע יש עתיד.

הצעתי ללוי להתראיין ולומר און רקורד את הדברים שכתב. הוא סירב. אמרתי לו שבתנאים מסוימים נשקול ב"הארץ" לפרסם את עיקרי הדברים בלי להסגיר את זהות הכותב, אך נציין כי הדברים משקפים את עמדתו של אדם אחד בלבד, שהוא ח"כ. לוי שקל את הדברים והחליט, באומץ, חייבים לומר, כי אין לו עניין להטיל דופי בעמיתיו. מבחינתו, אין בעיה שהפתק יפורסם במלואו (הוא ביקש להסיר אמירה אישית כלפי מאן דהוא, ובקשתו התקבלה). הוא גם ביקש שיובהר כי הנייר נפל מכיס מקטורנו עת היה בדרכו עם רעייתו לסרט. באו לתל אביב ליום כיף, וזה מה שיצא.

אחר כך הוא העביר באמצעות דוברו את התגובה הבאה: "הפתק הוא פתק אישי שלי ומייצג את עמדתי בלבד. לאחר הבחירות ריכזתי מספר תובנות שלי על מה שעברנו כפי שלדעתי ראוי שכל אחד יעשה. הדברים נאמרו בשיחה אישית שלי עם לפיד כפי שאנו נוהגים לעשות מעת לעת. אנו מסכימים בנושאים רבים, אך ברור כי ישנן גם מחלוקת והן נידונות בינינו בצורה פתוחה".

עד כאן סיפורו של פתק. ויש גם לקח, כפול וסותר: מצד אחד, אין ספק שלוי יצא גבר־גבר. גילה יושרה והגינות. מצד שני, היכן היתה היושרה הזו במשך 20 חודשים עת כיהן כסגן של לפיד וייצג במליאת הכנסת כבכיר דוברי שר האוצר, ובראיונות לתקשורת, מדיניות שכעת מתברר עד כמה הוא לא תמך בה, בלשון המעטה. יידעו מעתה כל צופי ערוץ הכנסת כי מה שעיניהם רואות ואוזניהם שומעות מסתיר לעתים אמת הפוכה. וגם כי ביש עתיד יש מי שמעז לחלוק על דעתו של המנהיג הכל יכול, הדיקטטור הנאור לפיד.

לטור המלא של יוסי ורטר ב"הארץ" לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#