7 דרכים לחסוך הרבה כסף - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כך תעשו את זה נכון

7 דרכים לחסוך הרבה כסף

"מי שלא מבין את המשמעות של חיסכון בגיל צעיר, מקטין מאוד את סיכוייו להגיע אי פעם לעצמאות כלכלית"

13תגובות

99 עצות שיהפכו את החיים שלכם לנוחים יותר

1. לדעת מה קורה/עמי גינזבורג

הבורות היא החטא הגדול ביותר בהתנהלות פיננסית. רוב האנשים פשוט לא בודקים את הדו"חות הרבעוניים שהם מקבלים מקרן הפנסיה שלהם, מחברת הביטוח או מהבנק שבו מתנהלים חסכונותיהם. הם לא יודעים כמה הם חוסכים, לא בודקים אם נפלו טעויות ברישום החיסכון, ולא מתאימים את תמהיל חסכונותיהם לשינויים במצבם המשפחתי. הרוב בוחרים באלטרנטיבה הקלה יותר — עצלות והדחקה. אין דרך יפה לומר זאת, אבל מי שמעדיף להדחיק ומתעצל לפשפש במסמכים הפיננסיים שלו — לא ממש לוקח אחריות על מצבו הכלכלי. ובלי אחריות, לעולם לא תהיה עצמאות.

2. להתאים הוצאות להכנסות/עמי גינזבורג

למשך תקופה מסוימת בחיים מותר, ואפילו רצוי, לחיות מעל לאמצעים. בעיקר אם אתם סטודנטים שמשקיעים בעתיד שלהם — השקעה שתניב תשואה בעתיד. אבל בשלבים מאוחרים יותר בחיים, זה כבר לא נכון. זאת אולי קלישאה, אבל היא נכונה: אדם צריך לחיות בהתאם לרמת ההכנסה שלו. הדברים נשמעים כמו עצה פשוטה, אבל היא קשה לביצוע. לראיה, חשבונות הבנק של 34% ממשקי הבית בישראל היו במשיכת יתר במשך עשרה חודשים לפחות ב–2013, לפי נתוני הלמ"ס — כלומר, חיו מעבר ליכולתם הכלכלית.

דניאל בר און / ג'ינ

3. אל תשקיעו במקום לא מוכר או מפוקח/אסא ששון

לא פעם מקבילים בין השקעות שונות, כמו נדל"ן, בורסה או מט"ח - להימורים. אמנם גם בהשקעות האלה וגם בהימורים יש ניסיון להרוויח כסף באמצעות כסף, ובשניהם יש למזל תפקיד — אבל יש הבדל בין הימור להשקעה. בהימור, מה שקובע אם תרוויח או תפסיד, הוא רק המזל. בהשקעה, לעומת זאת, יש למזל משקל, אך ניתוח כלכלי נכון, עם הערכת ההסתברויות של מצבים שונים וניתוח ההפסד שעלול להיגרם, מאפשר להרוויח כסף בלי להמר. גם בבורסה אפשר להמר, אפילו בלי להבין מה עושה החברה שאתם רוכשים את מניותיה. זה לא מומלץ, אך אפשרי. העיקר, לא להשקיע כסף במקומות שאינם מפוקחים או מוכרים. אל תשימו כסף אצל חבר של חבר, שמישהו אמר שהוא יודע להרוויח כסף; אל תסחרו באתרי אינטרנט; ואל תתפתו להבטחות של חברות ואנשי שיווק על כסף מהיר — בין אם זה מט"ח, ובין אם זה רובוט מסחר במניות או דירות בבוסטון.

4. להתחיל לחסוך בגיל צעיר מאוד/עמי גינזבורג

הכלל לגבי חסכונות הוא פשוט: כסף יכול לצבור ערך על פני זמן, וככל שהזמן ארוך יותר — אפקט הריבית דריבית יהיה גדול יותר. מי שיחסוך בכל חודש 400 שקל וישיג תשואה שנתית של 4% החל מגיל 25, יצבור עד לגיל 55 סכום נאה של 275 אלף שקל. מי שיתחיל בכך רק בגיל 35 — ייאלץ להסתפק ב–146 אלף שקל. לחיסכון בגיל צעיר יש עוד יתרון: ככל שטווח החיסכון ארוך יותר, ניתן להפקיד את הכסף באפיק השקעה בעל סיכון גבוה יותר, שלו גם פוטנציאל תשואה גבוה יותר (כלומר, יותר מניות ופחות אג"ח). ניתן לעשות זאת בלי לחשוש יותר מדי ממפולות שבוודאי יהיו בדרך.

בסופו של דבר, התשואה לאורך זמן תהיה גבוהה יותר. כך, אותו חיסכון של 400 שקל בחודש, שיניב תשואה שנתית ממוצעת של 6%, יתפח אחרי 30 שנה ל–392 אלף שקל. ואם התשואה תגיע ל–7%, החיסכון כבר יעלה ל–471 אלף שקל. בתרבות המודרנית, לאנשים צעירים קשה מאוד לחסוך, במיוחד לעשרות שנים. אבל אין ארוחות חינם: מי שלא מבין את המשמעות של חיסכון בגיל צעיר, מקטין מאוד את סיכוייו להגיע אי־פעם לעצמאות כלכלית. עם זאת, ירידת הריבית בשנים האחרונות פגעה קצת בתיאוריה הזאת — וכיום ברור שהרווחים של השנים הבאות יהיו נמוכים מאוד.

5. לא להשתגע גם כשנכנס כסף/ עמי גינזבורג

ירושה שמגיעה פתאום, זכייה בהגרלה, מימוש נכס שערכו עלה בחדות, או תקבולי ביטוח — בחייו של אדם קורה שלפתע נוחת עליו סכום כסף גדול באופן חד־פעמי. כשזה קורה — עלולים להתבלבל. מי שמקבל מתנה של חצי מיליון שקל, וכתוצאה מכך מעלה את רמת ההוצאות החודשית שלו ב–10,000 שקל, יחסל את הסכום שקיבל בתוך ארבע שנים. כשהכסף ייגמר, הוא יגלה שלרדת ברמת החיים הרבה יותר קשה מאשר לעלות. אנשים נבונים ואחראים יותר יעדיפו להשקיע את הכסף שקיבלו בתבונה, וישתמשו רק בריבית שהוא מניב או בחלקים קטנים מהסכום המקורי. התנהלות כזו תאפשר לשמר את הכסף הנוסף שהתקבל לאורך זמן, וליהנות ממנו על פני תקופת זמן ארוכה הרבה יותר.

6. להימנע מקניית ביטוחים מיותרים/עמי גינזבורג

בעולם מלא פחדים וחרדות מפני העתיד, עסקי הביטוח משגשגים — והלקוחות קונים לא אחת יותר ממה שהם צריכים. דוגמה טובה לכך היא ביטוח "שבר שמשות" במכונית. זה כלל לא ביטוח, אלא תשלום מראש על אירוע שאולי יקרה, ואולי לא. אנשים מוכנים לשלם כמה מאות שקלים בשנה עבור נזק כספי שיגיע, אם יגיע, לכמה אלפי שקלים בודדים. לקטגוריה הזאת נכנסים ביטוחי רכוש רבים, כמו ביטוח לתיקון המקרר, מכונת הכביסה או מכשיר הטלוויזיה. אלה הוצאות מיותרות, שמוטב להימנע מהן.

7. לא לקחת סתם הלוואות/עמי גינזבורג

נניח שיש לכם 100 אלף שקל בבנק. הכסף שוכב בפק"מ או בקרן כספית ומקבל ריבית נמוכה כלשהי. ונניח שאתם רוצים לשפץ את הבית או לקנות מכונית. מה תעדיפו: למשוך את כספי החיסכון או ליטול הלוואה? טעות נפוצה היא לקחת הלוואה, כי "לא רוצים לגעת בחיסכון". אבל על הלוואה כזאת ישלם הלקוח ריבית גבוהה בהרבה מהריבית שהוא מקבל בחיסכון שלו. הדבר הנכון לעשות, מבחינה כלכלית, הוא לקחת את הכסף שנמצא בחיסכון ומניב ריבית נמוכה, ולוותר לגמרי על ההלוואה. התלבטות קצת יותר קשה היא אם להוציא כסף מחסכונות לטווח בינוני, כמו קרן השתלמות או קופת גמל נזילה.

אם מדובר בגישור לתקופה קצובה, ייתכן שעדיפה בכל זאת הלוואה — אבל אם מדובר בעניין ארוך טווח, כדאי לשקול את הוצאת הכספים. ואולם זו כבר החלטה כבדת משקל, מאחר שאפיקי השקעה כאלה נהנים מהטבות מס מהותיות. הוצאת כספים מקופת גמל או קרן השתלמות נזילה חוסמת את האפשרות להפקיד בה כספים נוספים. מומחים פיננסיים מציעים פעמים רבות להתייחס לכסף בקופות גמל עצמאיות ובקרנות השתלמות כאל רובד פנסיה משני, ולא לגעת בו אלא כמוצא אחרון. אם קיים חיסכון אחר נזיל, שאינו נהנה מהטבות מס, עדיף להשתמש בו קודם.

8. להיזהר מעיתונות כלכלית/איתן אבריאל

מוזר, נכון? בדרך לקבלת החלטות השקעה, TheMarker מציע לכם כלל אצבע: להיזהר ממה שכתוב בעיתונות. מדוע? כי מחקרים אקדמיים מבהירים שחלק גדול מהתוכן של עיתונים, אתרים ותוכניות טלוויזיה יוצר "רעש", שאינו מסייע לקבלת החלטות פיננסיות. במקרים רבים, הרעש אפילו פוגע בהחלטות, על ידי יצירת עומס במידע מיותר ומבלבל. מחקרים אחרים מראים שככל שאדם בודק מספר פעמים רב יותר את ביצועי תיק ההשקעות שלו, כך התשואה שלו יורדת. למה? כי בכל פעולה יש סיכוי רב לביצוע שגיאה אנושית, והתעסקות מיותרת עם תיק ההשקעות — אולי על בסיס דבר מה שמישהו קרא בעיתון — עלולה לפגוע בתשואת לאורך זמן. לבסוף, אסור לשכוח שלחלק מהעיתונים יש אינטרסים כלכליים — בדרך כלל האינטרסים של בעל השליטה, חבריו, שותפיו או גופים עסקיים ופיננסיים שבהם הוא תלוי — ואלה משפיעים לעתים על התוכן. במקרה כזה התמונה שמצטיירת בעיתון מותאמת לאותם אינטרסים ואינה משקפת את המציאות — והיא תפיל בפח את מי שמתבסס עליה בעת קבלת החלטות השקעה.

9. לוותר על מתווכים/איתן אבריאל

לפעמים יש מתווכים טובים, שנותנים שירות טוב במחיר סביר. אם סוכן הנסיעות, למשל, באמת מתאמץ — עונה לטלפונים, מחפש חלופות, מחזיק לכם את היד, נועל לכם טיסות או מבטל אותן — אז ההחלטה לשלם לו כמה מאות שקלים הגיונית, גם אם אתם יכולים לקנות את כרטיס הטיסה באינטרנט במחיר נמוך יותר. אבל במקרים רבים מאוד זה פשוט לא כך, והמתווך גוזר קופון על חשבונכם בלי שהביא שום ערך מוסף. בחלק מהמקרים הוא אפילו לא עובד עבורכם, אלא אצל מישהו אחר. כך למשל, סוכן הביטוח הפנסיוני, שמקבל את התשלום שלו מחברת הביטוח או מבית ההשקעות — יקבל יותר ככל שאתם תשלמו יותר; מתווך הנדל"ן המצוי רוצה בעיקר לסגור עסקה בכל מחיר — לאו דווקא את העסקה הטובה עבורכם; סוכני נסיעות רבים יציעו לכם את מה שאתם יכולים למצוא ב–60 שניות באפליקציה של הזמנת טיסות או בתי מלון, אבל ביותר כסף; ומנהל ההשקעות רוצה עמלה כמה שיותר גבוהה, ומקווה שלא יצטרך לדבר אתכם לעולם. כלל האצבע לחיסכון צריך להיות: ותרו על המתווכחים, ובכל מקום שהדבר אפשרי בצעו את העסקה באופן ישיר — למשל, באמצעות האינטרנט.

דניאל צ'צ'יק

99 עצות שיהפכו את החיים שלכם לנוחים יותר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#