הרמטכ"ל אייזנקוט מתכנן מהפכה בניהול תקציב צה"ל: "אם לא תהיה ברירה, נאכל פחות" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרמטכ"ל אייזנקוט מתכנן מהפכה בניהול תקציב צה"ל: "אם לא תהיה ברירה, נאכל פחות"

הרמטכ"ל קבע סדר עדיפויות חדש: מוכנות למלחמה מעל לכל ■ בכיר בצה"ל: הצבא יקבל כ-13 מיליארד שקל מהסכום שהמדינה תרוויח מפינוי הבסיסים - למרות התנגדות באוצר

107תגובות

בשעה שהפוליטיקאים עסוקים בקרבות על התיקים בקואליציה העתידית, גם בצה"ל נערכים לקרבות על התקציב מול הממשלה החדשה. ההערכה בצבא היא שבחודשים הקרובים, בתקופה שבין הקמת הממשלה לאישור תקציב 2015, תגיש ועדת לוקר, שבוחנת את תקציב הביטחון, את המלצותיה. בצה"ל מגבירים כוננות לקראת האירועים האלה, ומגבירים לחץ כדי שדרישותיו יתקבלו.

הרמטכ"ל הנכנס, גדי איזנקוט, מתכנן מהפך בניהול התקציב הצבאי. בצה"ל מתחילים להפנים שיש למדינה צרכים נוספים, והוא יצטרך — עם התקציב שהמדינה תאשר לו — להשיג את המקסימום. כחלק מהמהפך איזנקוט קבע גם סדר עדיפויות חדש לצה"ל: מוכנות למלחמה מעל לכל, ואחר כך דאגה לתנאים. לכן, צה"ל לא יפסיק להתאמן השנה, בניגוד לשנה שעברה.

"ואם לא תהיה ברירה, נאכל פחות, אבל נתאמן", ציטט השבוע בכיר בצה"ל את הרמטכ"ל. הבכיר התלונן על כך שצה"ל עובר תהליכי התייעלות מרשימים בשנים האחרונות — תהליכים שהמגזר הציבורי אינו יודע ומוכן לעשות — אבל לא זוכה להתייחסות בעניין, ובטח שלא למלה טובה מנציגי הציבור או מכלי התקשורת.

מוטי מילרוד

מאז תחילת 2014, הצבא הפחית את מספר אנשי הקבע שלו ב–1,700, ועד סוף 2015 ישלים פיטורים של 2,500 אנשי קבע. באיזה עוד גוף ציבורי, תוהה הבכיר, מקצצים כוח אדם בסדרי גודל כאלה? צמצום סדר הכוחות הוא חלק מהתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, ואת העבודה כאן מרכז ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי.

עוברים לתר"ש גדי

תקציב מערכת הביטחון ב–2013 היה 64.3 מיליארד שקל, וב–2014 הוא תפח ל–70.45 מיליארד שקל. תקציב מערכת הביטחון ל–2015, לפי התקציב שאושר בממשלה ובכנסת הקודמת בקריאה ראשונה בלבד, היה 64.8 מיליארד שקל. אבל תקציב צה"ל בכל השנים האחרונות — תקציב השרירים וההתעצמות של הצבא — היה סביב 30 מיליארד שקל. כלומר, פחות מחצי תקציב משרד הביטחון. במלים אחרות, בעימותים הרבים על גובה תקציב הביטחון, תקציב צה"ל נשאר קבוע, פלוס מינוס. תקציב הביטחון כולל, מעבר לתקציב צה"ל, תשלומי גמלאות לאנשי הקבע ולאנשי מערכת הביטחון (קרוב ל–8 מיליארד שקל בהצעה ל–2015), מימון של שיקום (5 מיליארד שקל), וכן תשלומים למשפחות שכולות ולמימון הבנייה והעברת בסיסי צה"ל.

צה"ל נערך בשבועות האחרונים להצגת תר"ש (תוכנית רב־שנתית) ל–2016–2020, תר"ש גדעון. החבילה החדשה שהרמטכ"ל החדש איזנקוט מגבש באחרונה עם צמרת צה"ל, תיכנס לתוקף בהדרגה בצה"ל כבר השנה. היתרונות של תוכנית רב־שנתית לגוף כמו צה"ל ברורים וידועים: ודאות, ראייה יותר ארוכת טווח וחיסכון כספי. ובכל זאת, בהיסטוריה של ישראל צה"ל ביצע עד כה, מתחילתה ועד סופה, רק תוכנית רב־שנתית אחת, תפ"ן, ב–2012–2008. בשנים שאחרי כן, דובר בצה"ל על חלמיש, עוז ותעוזה — אבל התוכניות האלה לא אושרו בקבינט המדיני־ביטחוני וממילא לא יצאו אל הפועל, וצה"ל עבד לפי תוכנית חד־שנתית.

תומר אפלבאום

חיסכון של 25 מיליארד שקל

ועדת ברודט, לתקציב רב־שנתי לצה"ל, מונתה בידי ראש הממשלה (אז אהוד אולמרט) ושרי האוצר והביטחון ב–2006. הוועדה קבעה תקציב לעשר שנים (2008–2017) למערכת הביטחון. בראש הוועדה עמד דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל וראש אגף תקציבים באוצר, וכיום יו"ר בנק לאומי. הוועדה המליצה על מתן תוספת של 100 מיליארד שקל למערכת הביטחון ב–2008–2017 — 46 מיליארד שקל ממקורות המשק, 24 מיליארד שקל מגידול צפוי בסיוע האמריקאי, ו–30 מיליארד שקל מהסטת מקורות פנימיים בתקציב הביטחון (תוכנית התייעלות). לפי המתווה, הצבא אמור היה להתייעל ב–30 מיליארד שקל בתוך עשר שנים, כשכל כספי ההתייעלות היו אמורים להיות מופנים למטרה אחת — התעצמות צה"ל.

אבל במאי 2013 החליט הקבינט המדיני־ביטחוני להוציא לגמלאות את המלצות ועדת ברודט. הערכה בציבור (גם בתקשורת, גם בקרב מקבלי ההחלטות וגם בגופים ציבוריים רבי השפעה) היתה שצה"ל כמעט ולא התייעל — ודרש מדי שנה תוספות תקציב גדולות. בהמשך אותה שנה, הוקמה ועדת לוקר לתקציב רב־שנתי למערכת הביטחון החל ב–2016.

לדברי הבכיר בצבא, והוא מבסס את דבריו על מסמכים, הדברים לחלוטין לא נכונים. להפך, הצבא המשיך לעבוד בכל מה שקשור להתייעלות, על פי מתווה ברודט גם אחרי מאי 2013, והוא ממשיך להתייעל על פי המתווה הזה גם כיום, ומתכוון להמשיך בכך עד 2017, כמתוכנן. עד כה, הצבא חסך 19.4 מיליארד שקל. כל הכספים שנחסכו, הופנו להתעצמות. עד סוף מתווה ברודט, נותרו עוד שנתיים וחצי, ועד אז הצבא מתכוון להתייעל בכ–25 מיליארד שקל.

באחרונה הוזמן ברודט לקריה בתל אביב. הוא נכנס לפגישה עם בכירים בצה"ל סקפטי לחלוטין. בסיום הפגישה, לפי הבכיר בצבא, ברודט לחץ את ידם של הבכירים, ואמר: "כל הכבוד, עשיתם את זה". פרטי החיסכון וההתייעלות הוצגו גם בפני ועדת לוקר.

הבכיר מדגיש כי קשה להתייעל כשתקציב הביטחון סובל מחוסר יציבות, כאשר לעתים מזומנות הוא עובר קיצוצים, כאשר בשלוש מהשנים האחרונות הצבא עבד במציאות מטורפת של העדר תקציב מאושר, ועם תקציב חודשי בשיטת 1/12 (של תקציב השנה הקודמת) — ובכל זאת הצבא חסך והתייעל.

סימולטורים במקום שעות טיסה

התייעלות בשנה מסוימת נכנסת לבסיס התקציב, כלומר היא תירשם בתקציב גם בשנים העוקבות. ב–2014, סכום ההתייעלות גדל ב–1.1 מיליארד שקל, וסך כל ההתייעלות היה גבוה מ–3 מיליארד שקל. ב–2015, סכום ההתייעלות צפוי לגדול ב–600 מיליון שקל נוספים — ולהסתכם בקרוב ל–3.5 מיליארד שקל. כך, הוקטן ב–30% שטח מחנה נתן, בלב באר שבע, מה ששיחרר קרקעות למדינה, ובמקביל הפחית את הארנונה לעיריית באר שבע ב–20–30 מיליון שקל בשנה. בדומה, הוקטן גם שטח מחנה הקריה בתל אביב, בקצוות הדרום־מערבי והצפון־מזרחי שלו. השטחים שפונו הוחזרו לרשות מקרקעי ישראל, ובכך פחתו הוצאות הארנונה של צה"ל.

הופחת גם מספר שעות הטיסה, כש–30% מהשעות נעשות בסימולטורים. הצבא רכש 4,000 רכבי האמר יד שנייה מארה"ב בעלות של 10% מהמחיר של האמר חדש, שיפץ אותם — וחסך מיליארד שקל. בגזרת המחשבים האישיים, נחסכו 10.5 מיליון שקל כשאנשי הסייבר קיבלו מחשבים משוכללים, והפקידים צוידו במחשבים ייעודיים המתאימים לצורכיהם.

למפקדים בצבא ניתן תקציב שנתי הכולל את סכום ההתייעלות שעליהם להגיע אליו. אם הם לא יעמדו ביעד ההתייעלות שהוצב, יהיה חסר להם כסף בתקציב. הבכיר מדגיש: הצבא מיישם שינוי תרבותי עמוק, רציני, יסודי — ההתייעלות והחיסכון הם חלק מהתרבות של המפקדים.

מתחילים לאכלס 
את עיר הבה"דים

אליהו הרשקוביץ

עיר הבה"דים, קרית ההדרכה של צה"ל, שמוקמת בנגב, ליד באר שבע, תקלוט בחודש הקרוב את בסיס ההדרכה הראשון שלה. בהמשך השנה, הקריה תאוכלס בבסיסי ההדרכה של צה"ל. בשנים הקרובות, יעברו לנגב גם מערכי התקשוב והמודיעין של צה"ל. המעבר מתעכב בשל אתגריים הנדסיים וטכנולוגיים, שכן מדובר במהלך חסר תקדים שנעשה פעם הראשונה, אבל גם בשל ביורוקרטיה ממשלתית.

לדברי הבכיר בצבא, המהלך יניב למדינה רווח של כ–40 מיליארד שקל (ההכנסות ממכירת הקרקעות בקיזוז עלות ההקמה של הבסיסים החדשים), ממכירת הקרקעות שפונו באזור המרכז. צה"ל יקבל כשליש מהסכום הזה, כ–13 מיליארד שקל. כל הכסף יושקע בבניית הכוח — השלמה למה שלא נעשה בשנים קודמות בשל מצוקת תקציב. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מערערת על החלטת הממשלה בעניין זה — לדעתה, כל 40 מיליארד השקלים צריכים להיכנס לקופת המדינה.

גיל הפרישה 46.8 וזוחל כלפי מעלה

הבכיר בצה"ל מקווה גם שהממשלה החדשה תתקן החלטה של הממשלה לפני האחרונה — תוריד את גיל הפרישה מצה"ל ותצעיר את הצבא. לדבריו, פעם מג"ד היה נכנס לתפקיד בגיל 28, לעומת בגיל 35 כיום; פעם מח"ט היה מתחיל בתפקיד בגיל 33, וכיום בגיל 39, וזה המצב בכל שרשרת הפיקוד. עוד אומר הבכיר כי בגיל 39 כבר לא רוצים להתמנות לתפקיד מח"ט — הם חושבים על מה הם אמורים להקריב תמורת התפקיד, ולא מתלהבים. כיום, הגיל הממוצע של פרישה מהצבא הוא 46.8.

אם גיל הפרישה מהצבא לא ישונה, מדגיש הבכיר, אזי לפי המתווה הקיים, בתוך כמה שנים גיל הפרישה מהצבא יזחל כלפי מעלה, ל–50 שנה. לדבריו, המדינה התבלבלה: אנחנו צבא לוחם אמיתי, לעומת מדינות מפותחות אחרות. רס"ן שעומד לקבל קידום לתפקיד מג"ד, וחושב כי בגילו המתקדם יהיה רק פעם בשבועיים בבית, חושב פעמיים אם הוא רוצה להישאר בצבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#