העלאת גיל הפרישה תחסוך למדינה ולציבור עשרות מיליארדי שקלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העלאת גיל הפרישה תחסוך למדינה ולציבור עשרות מיליארדי שקלים

ניתוח של בנק ישראל מעלה כי ההוצאות שישראל תצטרך להתמודד עמן עקב הזדקנות האוכלוסייה בעשורים הקרובים יהיו אמנם כבדות, אבל נמוכות ביחס לעולם ■ נשמע נסבל? הבעיה היחידה היא שהניתוח מבוסס על ההנחה שגיל הפרישה יועלה ל-69 - לנשים וגברים כאחד

106תגובות

שר האוצר הבא עדיין לא התמנה, אבל כבר ברור שעם תחילת כהונתו הוא יצטרך להתמודד עם נושאים סבוכים, כבדים ולא פופולריים במיוחד. נבחרי הציבור והציבור לא אוהבים שמטרידים אותם בנושאים כבדים ומשעממים - גם כשאלה נושאים חורצי גורלות, כמו שאלת מעמדו של המוסד לביטוח לאומי.

כבר ארבע שנים שכמה פקידים בממשלה - בבנק ישראל, במשרד האוצר, במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי - מנסים לעורר את דעת הקהל לשאלת מעמדו של הביטוח הלאומי, ונכשלים. דו"ח שפירסם הצוות לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי ב–2012, ושנועד להבטיח כי גם בעוד 30 שנה יהיה למוסד די כסף לשלם קצבאות, עורר לא יותר מפיהוק בציבור - אף שמסקנותיו היו דרמטיות. הוא כן עורר תגובה דרמטית במשרד האוצר, שהיה חבר בצוות - ואימץ תחילה את המסקנות שלו, אך מעט זמן לאחר מכן הוא דחה אותן.

סבב חדש של הוויכוח בשאלה איך מבטיחים שהביטוח הלאומי ישרוד גם בדורות הבאים מתעורר כעת, ברקע המשא ומתן להקמתה של ממשלה חדשה, שבמסגרתו כבר הובטחה לחרדים העלאה של קצבאות הילדים ב-2.5 מיליארד שקל. השאלה איך תשפיע העלאת הקצבאות על מצב הביטוח הלאומי לא עלתה כלל במשא ומתן הקואליציוני, וזאת אף שמאז 2011 נמצא הביטוח הלאומי בגירעון למעשה (עודף הוצאות שוטפות על הכנסות שוטפות, בלי הכנסות מימון. אם מתחשבים בהכנסות מימון, הביטוח הלאומי אמור להיכנס לגירעון רק בעוד 30 שנה), ובכך הוא מגדיל את הגירעון בתקציב. גם הגירעון בתקציב, ככל הידוע, לא עלה כלל במשא ומתן הקואליציוני.

גיל כהן-מגן

ההתעלמות של הפוליטיקאים מהשלכות החלטותיהם על מצב הביטוח הלאומי ועל הגירעון בתקציב הולידה באוצר הצעה שלפיה הביטוח הלאומי ייבלע בתוך תקציב המדינה. התקציב ממילא מממן כיום כ–40% מהקצבאות - ולפחות גודלן של הקצבאות, וההשלכה שלהן על גודל התקציב ועל הגירעון בו, יהיו שקופות וברורות יותר.

אין כנראה הבדל כלכלי בין כך שהביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח ומשלם קצבאות בעצמו, ובין כך שהוא ייגבה יחד עם מס הכנסה וישולם מתוך כספי התקציב. עם זאת, יש הבדל פוליטי גדול בין שתי ההצעות מבחינת ההתייחסות של הציבור ושל הפוליטיקאים לגודלן של הקצבאות, ומבחינת התפישה הציבורית את הביטוח הלאומי כגוף שעוסק בביטוח - ולא במס.

ההצעה של האוצר, לפיכך, שנויה במחלוקת. הנהלת הביטוח הלאומי חולקת עליה בתוקף, אף שגם שם מודים כי האוצר צודק באבחון הבעיה הבסיסית: המערכת הפוליטית מטאטאת כיום מתחת לשטיח את הגירעון הנבנה והולך של הביטוח הלאומי, וקשה לגרום לה להתעורר.

זינוק בהוצאות בגלל הזדקנות האוכלוסייה

הטאטוא מתחת לשטיח מונע את הדיון בהחלטה אחת שככל הנראה תפתור כמעט את כל בעיות הביטוח הלאומי. זו ההצעה הפשוטה של העלאת גיל הפרישה.

ההערכה היא שהעלאת גיל הפרישה ל-69, לגברים ונשים כאחד, תגמד את הבעיות הדמוגרפיות של ישראל. למעשה, המהלך יהפוך את ישראל לאחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם מבחינה דמוגרפית.

בנק ישראל פירסם ב-2013 ניתוח של אסף גבע, כלכלן באגף הכלכלה באוצר, לגבי "השינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם על ההוצאה הציבורית עד 2059". זהו ניתוח של ההשלכות שצפויות להזדקנות האוכלוסייה על המצב המקרו־כלכלי של ישראל. גבע הסתמך על תחזית הלמ"ס לגבי השינויים הדמוגרפיים בישראל: מבחינת תוחלת חיים, שיעור הגמלאים יעלה מ-10% ל-17% מהאוכלוסייה; ומבחינת מגזרי אוכלוסייה, חלקם של היהודים הלא חרדים יירד מ-70% ל-50% , חלק החרדים יעלה מ-10% ל-27%, וחלקם של הערבים יעלה מ–20% ל-23%.

גבע מנתח את השפעת השינויים הדמוגרפיים האלה על הוצאות הממשלה. הוא מגיע למסקנה כי כתוצאה מהם, ההוצאה הממשלתית צפויה לעלות עד 2029 (כ–15 שנה מהיום) ב–2.1% מהתוצר. משמע, ההוצאה הממשלתית צפויה לגדול בכ–22 מיליארד שקל מדי שנה כתוצאה מההזדקנות האוכלוסייה. ההוצאה הגדולה יותר מתייצבת לאחר מכן, ונותרת פחות או יותר ללא שינוי עד 2059.

תוספת של כ–22 מיליארד שקל לתקציב מדי שנה היא כמובן תוספת עצומה - מדובר בגידול של 10% בהוצאה הציבורית (מ–20.5% מהתוצר ל–22.6% מהתוצר). המעניין הוא, עם זאת, הפירוט של רכיבי ההוצאה שיגדלו. מתברר כי שני רכיבי הוצאה צפויים לגדול באופן דרמטי. האחד הוא ההוצאה על בריאות, שמזנקת עד 2059 ב–0.9% מהתוצר, בשל העלויות הכבדות הנובעות מטיפול באוכלוסייה מזדקנת. הרכיב הנוסף שמזנק בחדות הוא זה של קצבאות הביטוח הלאומי - הן גדלות ב–1.4% מהתוצר, בעיקר בשל זינוק של 0.8% בקצבאות זקנה ושל 0.6% בקצבאות סיעוד. שאר קצבאות הביטוח הלאומי משתנות בשיעורים לא דרמטיים. הבעיה של הביטוח הלאומי, לפיכך, היא גידול צפוי של כ–15 מיליארד שקל בקצבאות שהוא משלם, שהן כולן קצבאות הקשורות לזקנה.

לעומת זאת, הניתוח של גבע מגלה כי דווקא בתחום הפנסיה המצב של ישראל משתפר. ההוצאה לפנסיה של הממשלה, בשיעור של 3% תוצר כיום, צפויה להתכווץ לכ–2.3% בלבד עד 2059. הסיבה: היעלמותה של הפנסיה התקציבית מהמפה.

אפשר להשמיע אנחת רווחה? לא בטוח

הממצא של גבע, שלפיו שינויי הדמוגרפיה בישראל צפויים להכביד על ההוצאה הציבורית בכ–2% מהתוצר, מתוכם 1.4% מהתוצר בביטוח הלאומי, הוא ממצא לא קל. הוא מחייב הבנה כי הזדקנות האוכלוסייה תגדיל את ההוצאה הממשלתית בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, ותחייב היערכות פיננסית (העלאת מסים או קיצוצי תקציב מקבילים) וגם תפעולית (הגדלת הקיבולת של מערכת הבריאות). עם זאת, מדובר בממצא שהוא כמעט הכי קל בעולם המפותח - הגידול הצפוי של כ–2% מהתוצר מתגמד מול גידול של כ–13% בנורווגיה.

למעשה, במונחים דמוגרפיים, הממצא של גבע הוא אנחת רווחה: הבעיה של ישראל מתמצה, בסופו של דבר, בכ–2% מהתוצר בשנה. זו בעיה לא קלה, אבל לא כזאת שאי־אפשר להתמודד אתה - וזאת כמובן בשל שיעורי הילודה הגבוהים בישראל, המפצים במידה רבה על הזדקנות האוכלוסייה. הבעיה היחידה באנחת הרווחה הזאת היא ההנחה שעליה היא מסתמכת: גבע מעריך בניתוח שלו שגיל הפרישה יעלה ל–69, לגברים ונשים כאחד.

ומה יקרה אם גיל הפרישה לא יעלה, ויישאר בעינו (67 לגברים ו-62 לנשים)? במקרה כזה, קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי יעלו לא ב-0.8% מהתוצר, כי אם ב-1.4% מהתוצר. מדובר בגידול של כ-54% בקצבאות הזקנה ביחס לקצבאות המשולמות כיום, והגדלת הבעיה של הביטוח הלאומי לכ-22 מיליארד שקל בשנה.

בעבור הממשלה, מדובר יהיה בגידול ההוצאה מכ-22 לכ-29 מיליארד שקל בשנה, מדי שנה, באופן קבוע. גיל הפרישה, כלומר, הוא המשתנה הקריטי ביותר ביכולת של ישראל להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. אם נטפל בו, יכול מאוד להיות שפתרנו את מרבית הבעיה של הביטוח הלאומי - ושל כולנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#