נתניהו ודרעי 
עוזרים לעשירים יותר מאשר לעניים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו ודרעי 
עוזרים לעשירים יותר מאשר לעניים

כמה תחסוך הפחתה של מיליארד שקל במע"מ על מזון למשק בית בעשירון התחתון וכמה בעשירון העליון?

40תגובות

ב–2012 פורסם דו"ח הוועדה לבדיקת התחרותיות בשוק המזון — תגובה ישירה ראשונה של הממשלה למחאת יוקר המחיה. הוועדה נעזרה בכתיבת הדו"ח בחברת הייעוץ מוניטור, שסיפקה את הניתוח הכלכלי ליוקר מוצרי המזון בישראל. הממצא העיקרי של דו"ח מוניטור היה שמחירי המזון בישראל, בהשוואה להבדלים בכוח הקנייה, גבוהים ב–10%–20% מבעולם. הממצא הנוסף של מוניטור, לאחר ניתוח פרטני, היה שאת הרוב המוחלט של פערי המחיר צריך לייחס לתחרותיות הנמוכה של שוק המזון הישראלי.

כדי להגיע למסקנה הזאת ניתחה מוניטור את ההסברים לפערי מחירי המזון בין ישראל לבין העולם. אחד ההסברים האלה הוא שיעור המע"מ הגבוה בישראל. בשעת כתיבת הדו"ח של מוניטור, המע"מ בישראל היה 16% (מאז הוא עלה ל–18%), ובשקלול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, המע"מ הממוצע על מזון בישראל הוערך על ידי מוניטור ב–12%. המע"מ הממוצע באירופה על מזון, שוב בשקלול פטורים שונים שקיימים במדינות רבות, הוערך אז ב–8.9%. מוניטור, לפיכך, קבעה כי פערי המע"מ יכולים להסביר רק 3% מתוך פער מחיר של 10%–20% בתחום המזון.

לכן, העמדה הנחרצת של מוניטור היתה שטיפול ביוקר מחירי המזון בישראל דרך הפחתת מע"מ על מזון הוא בזבוז זמן וכסף. מוניטור ציינה שכמחצית ממדינות אירופה מעניקות פטורים ממע"מ על מזון, והניסיון הנצבר עם הפטורים האלה רחוק מלהיות משביע רצון. במלים פשוטות יותר — הפחתת מע"מ במסגרת פטור, במרבית המקרים, לוותה בהפחתת מחירים חלקית וזמנית בלבד. מרבית ההפחתה נבלעה בתוך פרק זמן קצר בפרץ עליות מחירים מחודש.

אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא הפחתת המע"מ על בתי קפה, בתי מלון ומסעדות בצרפת, בקיץ 2009, בניסיון לעודד את התיירות לצרפת. ממשלת צרפת הפחיתה בן רגע את המע"מ על מסעדות מ–19.6% ל–5.5%, ובהתבסס על ניסיון העבר לוותה ההפחתה בהסכם רשמי בין הממשלה ובין ארגוני המסעדות ובתי המלון, בו התחייבו המסעדות כי המחיר ירד כמעט במלוא. לאחר הפחתת המע"מ — מדד מחירי המסעדות ובתי המלון אמור היה לרדת ב–7.5%. מאוחר יותר, כשהתברר שהמחירים אינם יורדים כמצופה, נחתם הסכם נוסף, שבו התחייבו המסעדות ובתי המלון להפחתה מתונה יותר במחירים, בתמורה להגדלת תעסוקה והשקעות. גם זה לא קרה. בדיקה לאחר שנה העלתה כי המדד ירד ב–1%. בדיקה לאחר שנתיים העלתה כי מדד מחירי המסעדות בצרפת חזר לרמתו ערב הפחתת המע"מ.

אמיל סלמן

העולם מזהיר נגד פטורים ממע"מ

הניסיון הצרפתי לא הפתיע רבים. OECD חוזר ומפרסם עבודות כלכליות המטיפות נגד פטורים ממע"מ, לאור הניסיון העולמי העלוב עם הפטורים האלה. גם האיחוד האירופי וקרן המטבע מזהירים מדינות מפני נקיטת מדיניות של פטורים ממע"מ, והאיחוד האירופי אפילו מנסה לפעול באופן אקטיבי לבלימתם — פטור ממע"מ מחייב אישור מיוחד של האיחוד (המקרה הצרפתי ב–2009 נעשה באישור האיחוד). כל הגופים האלה ממליצים לבצע הפחתה אחידה של המע"מ, ולא פטורים למוצרים ספציפיים, בגלל ההונאות והעיוותים שפטור נקודתי יוצר. אם הניסיון העולמי לא מספיק טוב לנו, הרי שגם הבדיקות של גופי המחקר הישראליים מביאות למסקנות דומות. בעיתוי מושלם פירסם בנק ישראל לפני החג דו"ח ל–2014, ובו יש פרק שלם המוקדש לפטור ממע"מ על מוצרי מזון בכלל — ומוצרי מזון מפוקחים בפרט.

בנק ישראל מציין כי עקרונית משקי בית עניים מוציאים נתח גדול יותר מהתצרוכת שלהם על מזון — ועדיין בסכומים כספיים מדובר בפחות כסף. חישוב במשרד האוצר העלה כי ההוצאה לנפש על מזון בפיקוח היא 116 שקל בחודש בעשירון העליון, ו–59 שקל (כמעט מחצית) בעשירון התחתון. במונחים של משקי בית, הפחתה של מיליארד שקל במע"מ על מזון תחסוך למשק בית בעשירון התחתון 345 שקל בשנה, לעומת 590 שקל שיחסוך העשירון העליון. כשמדובר רק במזון מפוקח, הפערים הם יותר קטנים, ועדיין שני העשירונים הנמוכים מוציאים פחות כסף על מוצרי מזון מפוקחים מאשר שני העשירונים העליונים. הפחתת המע"מ על המזון - כפי שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולדרישת ש"ס בראשות אריה דרעי - אפילו אם מתמקדים רק במזון מפוקח, מסייעת לפיכך לעשירים יותר מאשר לעניים. ככלי סיוע לשכבות החלשות — זהו כסף שבעיקרו מבוזבז.

על הבזבוז לכיסי השכבות הגבוהות צריך להוסיף את הבזבוז שלא יגיע לכיס של אף עשירון — לפחות חלק מהפחתת המע"מ זורם תמיד לכיסי היצרנים והמתווכים, וכמובן שמע"מ לא אחיד מעודד רמאויות — ולכן מייצר עלויות אכיפה גבוהות ומיותרות. ההערכה במשרד האוצר שביטול המע"מ על המזון המפוקח יעלה כמיליארד שקל ברוטו (הפסד המע"מ הישיר), וכי בפועל הפסד ההכנסות יגדל לכ–1.5 מיליארד שקל בגלל רמאויות והוצאות אכיפה.

העובדה שביטול המע"מ ייעשה רק על מוצרים מפוקחים תיצור קשר בין הפטור לבין פיקוח המחירים — דבר שייצור לחצים להגדיל מאוד את מספר מוצרי המזון המפוקחים, תוך פגיעה ברורה בתחרות בשוק המזון. הדבר גם יגדיל את הפסד המע"מ לאורך זמן, עם הגידול הבלתי־נמנע ברשימת מוצרי המזון המפוקחים. על ההפסד הזה כדאי להוסיף גם את העלויות המיותרות של יצרני המזון בשכנוע לצרף את המוצרים שלהם לרשימת מוצרי המזון הפטורים (ולכן מוצרים שנהנים מיתרון תחרותי של 18% על פני כל המוצרים המתחרים) — הוצאות על שכירת שירותי לובי במקרה הטוב, או הוצאות על מתן שוחד לפקידי ציבור העובדים בפיקוח המחירים במקרה הרע.

האם הפוליטיקאים יטרחו להקשיב?

צריך להזכיר כי אחת הסיבות שכל הגופים הכלכליים הבינלאומיים מתנגדים בנחרצות לפטורים ממע"מ הוא אופיים הבלתי ניתן לשינוי של הפטורים האלה. משמע, מרגע שהוחלט על פטור על מוצרי יסוד במזון, לעולם הפטור הזה לא ניתן יהיה לביטול. ביטול הפטור משמעו יהיה הקפצת מחירי מוצרי היסוד ב–18% באופן מיידי, ועוד לא קם הפוליטיקאי הישראלי, צרפתי, בריטי או שוודי שיעז להעלות הצעה כזאת במהלך כהונתו. לכן, פטורים ממע"מ הם פטורים לעד, והנזק שהם גורמים להכנסות המדינה הוא תמידי.

מה שכמובן צריך להזכיר שאין ארוחות חינם, וכי את 1.5 מיליארד השקלים של הפטור ממע"מ על מוצרי מזון מפוקחים יצטרכו לממן ממקור כלשהו. מה יהיה המקור הזה? האפשרויות הקיימות הן הטלת מסים נוספים על מעמד הביניים, או קיצוץ בהוצאות הממשלה. אפשר להתווכח איזו החלטה היא הפחות רצויה מבין השתיים, אבל בכל מקרה מדובר במחיר כלכלי משמעותי. המקומם הוא שהמחיר בכל מקרה יעלה על הרווח — גם במקרה הטוב שבו מחירי מוצרי המזון המפוקחים יוזלו במיליארד שקל באופן מלא, עדיין ההוצאות הנוספות מביאות את סך הפגיעה בהכנסה ל–1.5 מיליארד שקל. כלומר בכל מקרה, הקיצוץ בתקציב או העלאות המסים יצטרכו להיות גבוהים מסך החיסכון שהושג בשל הורדת המע"מ על מוצרי המזון המפוקחים.

התוצאה הזאת היא כל כך גרועה עד שהכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל, העז להציע במהלך כהונתו לחלק מיליארד שקל לכל האוכלוסייה — ובלבד שלא להוריד את המע"מ על מוצרי מזון. לפחות החצי מיליארד שקל המבוזבזים הנוספים ייחסכו כך. גם בנק ישראל מציע הצעה דומה: "אם מערכת המסים נדרשת להפחית עוד את האי־שוויון ולהקל על יוקר המחיה, עדיף שתעשה זאת באמצעים יעילים יותר, כמו הגדלת קצבאות ומתן שירותים, ולא באמצעות צעדים יעילים פחות ובזבזניים, כמו הנהגת מע"מ דיפרנציאלי".

אפשר לסכם: OECD, קרן המטבע הבינלאומית, האיחוד האירופי, חברת מוניטור, משרד האוצר ובנק ישראל — כולם, ללא יוצא מן הכלל, סבורים שפטור ממע"מ על מוצרי מזון הוא צעד בזבזני ולא יעיל, שאינו מסייע מספיק לשכבות החלשות, שתורם אך מעט להפחתת יוקר המחיה, ושהורס את התחרות. האם יש סיכוי שהפוליטיקאים בישראל יטרחו להקשיב?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#