בבנק ישראל רוצים שקיפות כמו באמריקה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

בבנק ישראל רוצים שקיפות כמו באמריקה

משלחת קרן המטבע שביקרה באחרונה בישראל הציעה לפרסם בהרחבה את כל ההתחייבויות העתידיות של ממשלת ישראל ■ 
בבנק ישראל רואים בהצעה כלי לשינוי תרבותי ניהולי של התקציב ומציעים לחייב את הממשלה בדיווח קבוע על ההתחייבויות 
הכספיות שלה - "כדי שהציבור והשרים יבינו שהממשלה מבטיחה הבטחות שהיא לא תוכל לקיים"

תגובות

בבנק ישראל מציעים להעתיק את שלט החוצות הדיגיטילי המוצב בטיימס סקוור בניו יורק, ומראה את הגידול המתמיד בחוב החיצוני של ארה"ב, ולהציב שלט דומה גם בישראל. אלא שבבנק ישראל מציעים שהשלט המקומי ימנה את סך ההתחייבויות התקציביות של הממשלה לשנים הבאות - כדי שהציבור והשרים ייווכחו לדעת כיצד הממשלה מתחייבת להבטחות בהיקפים עצומים, שהתקציב אינו מסוגל לעמוד בהן.

ההצעה המבודחת של בנק ישראל מגיעה בעקבות הביקור של נציגי קרן המטבע הבינלאומית בישראל, שהתקיים במארס. נציגי הקרן הגיעו בהזמנת משרד האוצר, כדי לייעץ בניהול תקציב המדינה.

הזמנת האוצר הגיעה לאחר השבר הגדול של ניהול התקציב ב–2012–2013, כשלפתע התברר כי ההתחייבויות שהממשלה לקחה על עצמה בחמש השנים הקודמות התרכזו כולן לשנתיים אלה, ויצרו חריגה תקציבית עצומה. בשיא, היתה סכנה כי הגירעון בתקציב יהיה גבוה מ-4.5%, אף שבשנתיים המדוברות ישראל המשיכה לצמוח, ולא היתה כל סיבה מקרו־כלכלית לצבור חובות עצומים. הסיבה לכך היתה כישלון בניהול התקציב - הממשלות לדורותיהן הבטיחו הבטחות תקציביות לשנים הבאות, כשאיש לא עצר לסכום את ההבטחות האלה ולא בדק כיצד הן מתיישבות עם תקרת ההוצאה המותרת בתקציב.

בקרן המטבע נדהמו

חברי משלחת קרן המטבע, שהורכבה ממומחים בניהול תקציב מכמה מדינות, נדהמו מהמציאות שנפרשה לפניהם, שלפיה מדי יום ראשון הממשלה מקבלת החלטות בעלות השלכות תקציביות, בלי לבדוק את מקורות המימון להחלטות אלה — ובלי לבדוק שהן מתיישבות עם החלטות קודמות של הממשלה לגבי מסגרת ההוצאה התקציבית ויעד הגירעון לשנים הבאות.

קרן המטבע המליצה להימנע מקבלת החלטות תקציביות בכל החלטת ממשלה, ולכל הפחות לרכז את כל ההחלטות אחת לרבעון.

בנוסף, המליצה הקרן לפרסם באופן קבוע את הצטברות החלטות הממשלה ביחס לתקרות התקציב והגירעון של השנים הבאות.

בלומברג

בקרן המטבע ממליצים גם להפוך את ריכוז ההחלטות למחייב — כלומר שהממשלה לא תוכל לקבל החלטה עתידית בלי להציע את מקור המימון שלה (קיצוץ תקציבי מקביל או העלאת תקרת ההוצאה והעלאת מסים).

התחייבויות של יותר מ-25 מיליארד שקל

במשרד האוצר שוקלים לאמץ את המלצות הקרן, ובבנק ישראל מברכים על כך. האוצר כבר כלל את ריכוז ההתחייבויות לשנים הבאות במסגרת הצעת התקציב ל–2015–2019. ההתחייבויות מצטברות לסכום של יותר מ–25 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה בתקציב. עם זאת, מדובר בדף בודד ולא מחייב.

קרן המטבע המליצה כי ריכוז ההתחייבויות ייהפך לפרק שלם בתקציב, ובבנק ישראל מציעים כי יהיה גם פרסום חודשי קבוע של ההתחייבויות — כחלק מהדו"ח החודשי של אגף החשב הכללי על הכנסות והוצאות הממשלה. זאת, כדי לשקף לציבור ולחברי הממשלה את העובדה שמתקבלות החלטות שהתקציב אינו מסוגל לעמוד בהן.

"צריך שלט חוצות שמתעדכן בכל שבוע אחרי ישיבת הממשלה ומסמן את היקף ההתחייבויות של הממשלה לעתיד — כדי שהציבור והשרים יבינו שיש בעיה, ומפה לשם ההתחייבויות צומחות לסכומים עצומים", אמרו בכירים בבנק ישראל. "זה יחשוף את העובדה שהממשלה מקבלת החלטות שהיא לא באמת תוכל לעמוד בהן. הממשלה קובעת את כללי המשחק בתקציב, והיא לא יכולה לקבל החלטות תקציביות שחורגות מכך. שישנו את כללי התקציב, או שיתנו פחות הבטחות — אי־אפשר 
גם וגם".

בבנק ישראל מציינים כי הדרך שבה מנוהל התקציב כיום — הממשלה מקבלת החלטות לגבי העתיד מבלי לבדוק את ההיתכנות שלהן — יוצרת נזק כבד לניהול התקציב והמשק. המנהג הקבוע, של קיצוץ אדיר בתקציב מדי שנה מכיוון שההתחייבויות בו (בעגה של משרד האוצר — "הטייס") עולות על תקרת ההוצאה המותרת בתקציב, מאיימת לרסק פעם אחר פעם את היעדים המרכזיים של ניהול התקציב — יעד ההוצאה ויעד הגירעון.

בנוסף, בניסיון לדחוס את הר ההתחייבויות לתוך מסגרת נתונה, הממשלה מקצצת בתוכניות חשובות רבות, כשהדחוף דוחק את החשוב. כך, לא רק המסגרת המקרו־כלכלית, אלא גם ההחלטות המיקרו־כלכליות נמצאות בסכנה — פעם אחר פעם הממשלה יוצאת בהכרזות על תוכניות רב־שנתיות חשובות, ופעם אחר פעם התוכניות האלה מבוטלות תוך שנה או שנתיים. מצב זה יוצר ציניות בציבור כלפי 
הבטחות הממשלה.

בשוודיה מתכננים שלוש שנים קדימה

בכך, ממשלת ישראל מפגרת משמעותית אחרי הממשלות המודרניות בעולם. דיוני התקציב בשוודיה, למשל, נעשים כמעט תמיד לשלוש שנים קדימה - מכיוון שהתקציב לשנתיים הקרובות כבר סגור עם תוכניות ארוכות טווח שלא סוטים מהן. כך מתאפשר תכנון לטווח ארוך, וגם הקפדה על ביצוע בהתאם לתכנון. פרודקסלית, גם בישראל יש תוכניות תקציביות ארוכות טווח - ובהן מתווה ברודט לתקציב הביטחון, מתווה נתיבי ישראל להשקעה בתשתיות - רק שהיעדר השמירה על מסגרת התקציב מביא לכך שסוטים מתוכניות אלה שוב ושוב, תוך גרימת נזק עצום למשק.

מערכת הביטחון, למשל, המחויבת לחוזים ארוכי טווח, מתלוננת מרה על הנזק שנגרם לה בשל השינויים התכופים במסגרת התקציב שלה.

לכן, בבנק ישראל תומכים בהמלצה לפרסם את צבר ההתחייבויות של הממשלה באופן פומבי וקבוע. בבנק המרכזי אמנם היו שמחים כי צבר ההתחייבויות ייהפך למחייב, כלומר שהממשלה לא תוכל לקבל החלטות תקציביות בלי להצביע על מקור מימון להן, אולם מעריכים שלפחות פרסום פומבי קבוע - שישקף את צבר ההתחייבויות ואת הסתירה בינן 
לבין יעדי התקציב - עשוי לחולל את השינוי התרבותי בהתנהלות הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#