הפוליטיקאים רבים על הכיסאות - והמדינה פועלת בהילוך נמוך - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפוליטיקאים רבים על הכיסאות - והמדינה פועלת בהילוך נמוך

לאחר אישור התקציב ייוותרו רק חמישה חודשים עד סיום 2015, צפויה להיות שנה אבודה מבחינת היכולת לבצע רפורמות לרווחת המשק ■ הפתרון: לקצר את המועד שניתן לראש הממשלה להרכיב ממשלה מ–42 ל–21 יום - ולחייב אותו להציג תקציב מאושר בתוך 60 יום מהקמת הממשלה

תגובות

מערכות השלטון בישראל שקועות בתרדמה, אף שחלף כבר כמעט חודש מאז הבחירות. הכנסת לא מתפקדת - ולא רק בגלל פגרת הפסח, אלא נוכח העובדה שעדיין לא הוקמה קואליציה, והממשלה היוצאת כבר קוצבת את ימיה לאחור. הבעיה החמורה יותר מתעוררת כשנזכרים שהמדינה פועלת בהילוך נמוך כבר כחמישה חודשים, מאז תחילת דצמבר — אז התקבלה ההחלטה על פיזור הכנסת.

הממשלה החדשה צפויה לקום ב–6 במאי, כלומר כ–50 יום לאחר הבחירות - פרק זמן ארוך ולא סביר. הנשיא ראובן ריבלין אמנם העניק לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ארבעה שבועות להקמת הממשלה (שיחלפו ביום רביעי בעוד שבוע), אבל הוא צפוי להאריך את המועד האחרון להקמת הממשלה בשבועיים נוספים, כפי שמתיר החוק.

המשא ומתן הקואליציוני ארוך מדי, ונמשך בעצלתיים - וכל צד מנסה לסחוט עוד אגפים ועוד תקציבים. לראשי המפלגות לא אצה הדרך, כי הציפייה היא שכמו תמיד, העניינים ייסגרו רק ברגע האחרון.

בינתיים, הפקידים שהגו רפורמות ומהלכים להגברת התחרות נאלצו להכניס את המסמכים למגירות — כי בתקופת בחירות אי־אפשר לבצע מהלכים כאלה. הם יכרכו את כל ההצעות בחוברות מהודרות ויגישו אותן לשרים החדשים. אלא שגם אז יחלוף הרבה זמן עד שמשהו יתחיל לזוז: השרים הרי ירצו ללמוד את הנושאים לעומק ולהוכיח שאינם "חותמת גומי", ואז יבקשו להכניס שינויים ברפורמות המוצעות — וכך יחלפו עוד כשלושה חודשים עד שיונעו גלגלי העבודה והרפורמות במשרדי הממשלה.

אמיל סלמן

תשעה חודשים של שיתוק בממשלה

בינתיים, מאז תחילת ינואר המדינה פועלת לפי תקציב חודשי של 2014. הצעת התקציב, כנראה לשנה וחצי, תוגש לכנסת רק בסוף יוני — והכנסת יכולה לאשרה בקריאה שנייה ושלישית עד תחילת אוגוסט 2015. יוצא איפוא שבמשך תשעה חודשים (מדצמבר 2014 ועד אישור התקציב), משרדי הממשלה בשיתוק חלקי.

הפתרון ההכרחי הדרוש הוא לקצר את התקופות. יש להקצות למועמד לראשות הממשלה להקים את הממשלה החדשה בתוך שלושה שבועות לכל היותר מיום קבלת המנדט (שניתן על ידי הנשיא כשבוע לאחר הבחירות). נכון, קיצור התקופה מ–42 יום ל–21 יום יכניס את המערכת הפוליטית ללחץ. אבל מפלגה שרוצה להיות בקואליציה ובממשלה החדשה יכולה לסיים את המשא ומתן בפרק זמן קצר יותר — ולא למשוך אותו. קיצור הזמן המותר להקמת הממשלה יאותת לשותפים הפוטנציאליים שיש גבול לכל סחיטה ויש משק ומדינה שצריך לנהל.

לאשר את התקציב בשלושה חודשים

אישור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת (במקרה שהמדינה פועלת בלי תקציב מאושר) צריך להיעשות בתוך 60 יום ממועד הקמת הממשלה (לעומת יותר מ–100 כיום). בתוך חודש ממועד הקמת הממשלה — היא תגיש את התקציב לכנסת, שתתבקש לאשרו בתוך חודש. בסופו של דבר, בלוח זמנים צפוף של שלושה חודשים מהבחירות — הממשלה החדשה תוכל באמת להתחיל למשול.

הכללים החדשים המוצעים לא יחולו כעת, אבל כדי להימנע ממצב דומה בבחירות הבאות, ראוי שנתניהו יכניס אותם לקווי היסוד של ממשלתו. אם ראשי המפלגות המיועדים לכהן בממשלה — משה כחלון, אביגדור ליברמן, יעקב ליצמן, אריה דרעי ונפתלי בנט — אכן רוצים בקידומו של המשק ובהורדת מחירי הדיור ויוקר המחיה, כפי שהבטיחו בבחירות, הם צריכים לחוקק את החוק בעניין כבר בשבועות הקרובים. כך נדע שהציבור והמשק עומדים בראש מעייניהם — ולא תביעות סקטוריאליות ומפלגתיות וג'ובים על חשבון משלמי המסים.

באוצר מסתדרים ללא שר / מוטי בסוק

בדצמבר האחרון, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את שר האוצר, יאיר לפיד, ותפס את מקומו בתפקיד, מינה נתניהו את עו"ד נמרוד ספיר, 31, לראש מטה שר האוצר. המודל הזה, עם נתניהו כממלא מקום שר האוצר וספיר כזרועו הארוכה — עבד עד סוף מארס, אז הסתיימה כהונת נתניהו וספיר בשל הבחירות. כך נוצר מצב משונה, שבו במשך קרוב לשלושה שבועות האוצר פעל ללא שר אחראי. למרבה המזל לא נוצר בתקופה זו הכרח בנוכחות פעילה של שר אוצר, אבל מדובר בלקונה בחוק שיהיה הכרח לתקנה עם כינונה של הכנסת החדשה.

ואולם זמן קצר לאחר הבחירות, בעקבות משאל טלפוני בין כל השרים ובהתאם לחוק, חזר נתניהו לעמוד בראש האוצר, ועמו זרועו הארוכה ספיר. נראה כי הצמד נתניהו־ספיר יתפקד באוצר עד להקמת ממשלה חדשה ומינויו של שר אוצר חדש.

ספיר יושב בלשכת שר האוצר. אותה לשכה, שבימים כתיקונם היא הלב הפועם של המשרד, כעת כמעט מושבתת. ספיר יושב בחדרו של ראש מטה שר האוצר לשעבר, דני וסלי. הוא נפגש, בהתאם לצורך, עם בכירי המשרד — ומתעדכן מכלי ראשון מה קורה ומה עתיד לקרות.  

מדוע מינה נתניהו את ספיר, בעוד שבחמישה משרדים אחרים שנותרו ללא שר במשרה מלאה בתחילת דצמבר אין לו נציג מיוחד? לפי אחת הערכות, הסיבה לכך היא חשיבותו ומרכזיותו של האוצר. לפי הערכה אחרת, נתניהו לא אהב לקרוא בעיתונים הצהרות שונות של בכירי אוצר אנונימיים, הדוחים תוכנית ויוזמות שלו.

המצב של משרד אוצר בלי שר במשרה מלאה אינו טוב ואינו תקין, אך במצב המיוחד שנוצר עם פיטורי לפיד, האוצר המשיך לתפקד ללא תקלות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#