גם המפקחים לא מאמינים בפיקוח מחירים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם המפקחים לא מאמינים בפיקוח מחירים

צביה דורי, שהיתה המפקחת על מחירי המזון במשך 15 שנה, הודתה שהפיקוח אינו יעיל ■ ואכן, רק אחרי עשרות שנים נזכרו בפיקוח לבדוק את רווחי רשתות השיווק

3תגובות

נראה כי כמעט בכל המפלגות שנאבקות על מקומן בקואליציה החדשה, בראשות בנימין נתניהו, מסכימים על נקודה אחת: הדרישה לבטל את המע"מ על מוצרי המזון המפוקחים (או להורידו ל–1%). מתברר שביטול המע"מ על מוצרי מזון מגשר על פני פערים בין מפלגות, נבחרי ציבור וקבוצות בציבור - אבל לא ברור כיצד ביטול כזה יגשר על פני הפער בין המציאות לאבסורד הפיקוח על המחירים בישראל.

משהו מהאבסורד הזה נחשף אתמול, עם השלמתה של בדיקת המרווח הקמעוני - מרווח הרווח של רשתות השיווק. כ–20 מוצרי המזון המפוקחים (מוצרי חלב, ביצים, לחם ומלח) נהנים מפיקוח מחירים כפול. ועדת המחירים - המשותפת למשרדי האוצר, החקלאות והכלכלה - קובעת לכל מוצר את המחיר שבו יימכר לרשת השיווק (המחיר ליצרן), ואת המחיר שבו יימכר לצרכן. הפער בין המחיר ליצרן לבין המחיר לצרכן הוא מרווח הרווח הקמעוני - הרווח של רשת השיווק.

איך נקבע המרווח הזה? מתברר שלאיש אין תשובה על כך. מתישהו לפני הרבה זמן, איש אינו יודע בדיוק מתי ואיך, נקבע מרווח שיווק לכל מוצר — והוא נשאר מאז. המרווח הזה לא נבדק מעולם, כנראה גם לא כאשר קבעו אותו. אבל זה לא הפריע לכל מוצרי המזון המפוקחים בישראל להימכר מאז במחיר המפוקח, שכולל בתוכו רכיב נכבד של מרווח שיווק.

באיחור אלגנטי של עשרות שנים נזכרו בוועדת המחירים שכדאי לבדוק את מרווח השיווק. זה קרה בעיקר בעקבות מחאת יוקר המחיה, שעוררה מחדש את הדיון במחירי המזון בישראל וביכולת להוריד מחירים באמצעות פיקוח עליהם. הצורך בבדיקת המרווחים קיבל דחיפה גם מתלונות חוזרות ונשנות של כמה מיצרני המוצרים המפוקחים, שטענו כי רשתות השיווק מאלצות אותם לתת להן הנחות — כלומר, הרשת קונה את המוצר המפוקח במחיר נמוך מהמחיר ליצרן, אבל לא מגלגלת את ההנחה אל הצרכן. ההנחה נשארת כולה בכיסה של רשת השיווק. תלונה כזאת הגיעה אפילו לבירור פלילי, במשפט. שמתנהל נגד כמה מאפיות לחם, המואשמות כי יצרו קרטל לתיאום ההנחות לרשתות השיווק.

עופר וקנין

פיקוח - על מה ולמה?

העובדה שהפיקוח על המחירים בישראל מתנהל עשרות שנים בלי שטרחו עד כה לבדוק רכיב מרכזי במחירים המפוקחים, מלמדת על חולשתו של הפיקוח הזה. החולשה היסודית עוד יותר היא היעדר התשובות לשאלות מהו בכלל תפקיד הפיקוח, ואיך הוא אמור לפעול.

על שתי השאלות כאחת אין תשובה ברורה. ראשית, מטרתו של הפיקוח אינה ברורה כלל — פיקוח מחירים אינו סובסידיה, ואין מוצר מזון מפוקח שהוא גם מסובסד. התערבות באמצעות פיקוח שמורה למקרים של כשל תחרותי — למצבים שבהם השוק אינו תחרותי וקיים חשש כבד שהיצרנים ינצלו את כוחם כדי לעשוק את הציבור. רק שאם המטרה היא תחרותית בלבד, אז לא ברור מדוע יש פיקוח על מאפיות הלחם האחיד — ענף שהוא כנראה תחרותי למדי, והטענה הקשה היא שדווקא הפיקוח מביא לשחיקת הרווחים של המאפיות וליציאת מתחרים מהענף.

ואם המטרה היא תחרותית בלבד, הרי לא ברורה גם ההצעה לבטל את המע"מ על מוצרי המזון המפוקחים — הצעה כזאת הרי תחסל בן רגע את התחרות, מאחר שהיא תיצור יתרון מובנה של הנחה בשיעור 18% על כל המוצרים המפוקחים, וכמובן תעורר לחצים אדירים של כל יצרני המזון להיכנס לפיקוח.

אם כיום יצרני המזון משתדלים להימנע מפיקוח, בגלל הביורוקרטיה הכרוכה בכך ומפני שהפיקוח מונע מהם לנצל לרעה את כוחם (כלומר, מביא כנראה בממוצע למחירים נמוכים יותר), הרי שבעולם של פטור ממע"מ — ההפך צפוי להתרחש. כל יצרני המזון, בלא יוצא מן הכלל, יפעילו במקרה הטוב מכבש לחצים לוביסטי כדי להצטרף לרשימת המוצרים המפוקחים. במקרה הרע, היצרנים יפעילו אמצעים נוספים — כי הפיקוח ייהפך לכלי ממשלתי שמחלק הטבות ענק למגזר הפרטי, מה שמוליד? פתח לשחיתות.

ההידפקות הצפויה על דלתות הפיקוח תיעשה על רקע פיקוח חלש במיוחד, שאינו יודע לעבוד. הראיה לכך היא שרק עכשיו נזכרו לבדוק את אחד המרכיבים החשובים במחיר המפוקח, ועדיין לא סיימו את הבדיקה היסודית עוד יותר — איך צריך בכלל לקבוע את המחיר המפוקח?

הפעם האחרונה שבה המדינה עשתה בדיקה כזאת היתה ב–1996, אז קבעה ועדת סוארי את נוסחת המחירים המפוקחים. מאז חלפו 19 שנה, ומדינת ישראל ממשיכה לפקח לפי אותה נוסחת מחירים, שלא עודכנה ולא נבדקה מאז. רק בחודשים האחרונים התחילה המדינה לבדוק מחדש את הנוסחה.

מעורבות פוליטית

מספר העובדים בפיקוח על המחירים הוא מצומצם מאוד, ולכן הפיקוח מתמצה בבדיקת הדו"חות הכספיים של יצרני המזון המפוקח מדי כמה שנים. כך לא מתנהל פיקוח אפקטיבי, מה שמאפשר ליצרנים לתמרן בקלות את המפקחים לאשר להם העלאות מחיר בלתי מוצדקות.

למעשה, הפיקוח על המחירים הוא הראשון להודות שאינו יודע לעבוד. צביה דורי, מי שהיתה עד לאחרונה המפקחת על מחירי המזון במשרד הכלכלה במשך 15 שנה ברציפות — ללא ספק, אחת המומחיות בישראל לפיקוח מחירים — הודתה באחרונה בעדות בבית המשפט כי פיקוח המחירים אינו יעיל, ומוטב לבטלו. "אחרי 15 שנה בפיקוח", אמרה דורי לבית המשפט, "אני לא מאמינה שפיקוח הוא דבר יעיל. אני מאמינה שיצירת תנאי שוק תחרותיים יעילה הרבה יותר מפיקוח. זוהי עמדתי העקרונית".

העמדה הזאת הושמעה במשפט נגד מאפיות הלחם האחיד, שבו הושמעו גם הקלטות סתר של מנהלי המאפיות החוששים — שומו שמים — מהסרת הפיקוח עליהם. "זה נכון", אישרה דורי בעדותה בבית המשפט. "להערכתי, המאפיות חוששות כנראה שאם לא יהיה פיקוח, רשתות השיווק לא יאשרו העלאת מחיר. כלומר, הפיקוח עוזר להן, למאפיות, להעלות מחיר. לכן, אני תומכת מאוד בהסרת הפיקוח, מה שיכול רק להגביר את התחרות". כלומר, מי שהיתה המפקחת על המחירים במשך 15 שנה הודתה בבית המשפט שלא רק שהפיקוח על המחירים אינו מוזיל את הלחם האחיד — הוא כנראה מסייע למאפיות בהעלאת מחיר הלחם.

הכשל העיקרי של פיקוח המחירים הוא המעורבות הפוליטית העמוקה בו — הזכות של השרים להתערב בהחלטות הפיקוח ולאשר את ההמלצות לייקר את המוצרים המפוקחים. דורי סיפרה בעדותה כיצד התעקשו בעבר שרי התמ"ת (דליה איציק בעיקר) לא לייקר את הלחם האחיד — גם כשהפיקוח קיבל את טענת המאפיות על הפסדים, והמליץ על העלאת המחיר. כפשרה, אישרה איציק לייקר את הלחם הפרוס, בתנאי שמחיר הלחם האחיד שאינו פרוס יישאר נמוך.

לפרוס את הפיקוח

התוצאה היתה פער מחירים מגוחך בין הלחם האחיד (שמחירו היה 2.32 שקלים לכיכר ב–2002) ללחם האחיד הפרוס (3.80 שקלים לכיכר) — פער של 1.5 שקלים, שכמובן הביא לכך שהמרכולים רכשו מכונות לפריסת לחם כדי לאפשר לרכוש את הלחם האחיד בזול ולפרוס אותו. דורי אינה מסתירה שזאת היתה החלטה פוליטית, מנותקת מכל שיקול מקצועי וכלכלי, ושהדרג המקצועי התנגד לה. "ההחלטה לא נבעה מפערי עלויות", היא הסבירה, "זה היה בגלל השיקול של להשאיר את הלחם האחיד זול, כך שאנשים משכבות חלשות יוכלו לקנות אותו".

בפיקוח על המחירים, לפיכך, משוכנעים שפיקוח על מחירים הוא מנגנון מנוון, פוליטי ולא יעיל בעליל, וכי תחרות היא כלי טוב פי כמה להביא להורדת מחירי המזון. רק שהפוליטיקאים מתעקשים לעשות בדיוק את ההפך, ולהביא לכך שכל שוק המזון ייכנס לפיקוח — שהרי עם פטור ממע"מ לא ייוותר יצרן אחד שלא ינסה להיכנס לפיקוח. בכך ישראל תצעד בבטחה חזרה אל המאה הקודמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#