הבדיקה שחושפת: בכמה קונות רשתות השיווק מוצרים - ובכמה הן מוכרות לכם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבדיקה שחושפת: בכמה קונות רשתות השיווק מוצרים - ובכמה הן מוכרות לכם

הפיקוח על המחירים מסיים בימים אלה בדיקה ראשונה אי פעם של מרווחי הרווח ברשתות השיווק ממכירה של מוצרי מזון מפוקחים - הממצאים לפניכם

38תגובות

בדיקה ראשונה אי פעם של מרווחי הרווח ברשתות השיווק בישראל - מדגם של כל הרשתות המובילות, וגם הערכה של הנעשה במכולות - מסתיימת בימים אלה בממצאים מעורבים. הבדיקה התמקדה במרווחי הרווח של הרשתות במוצרי המזון המפוקחים, והעלתה כי המרווחים הממוצעים ברשתות השיווק גדולים מאוד בכמה מהמוצרים וקטנים במוצרים אחרים.

לאור התוצאות המעורבות, בוועדת המחירים (המורכבת בין השאר מנציגים של משרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות) מתלבטים כעת מה לעשות עם הממצאים. האם יש מקום להתערב בקביעת מרווחי השיווק של הרשתות, ואם כן - כיצד צריכה ההתערבות הזאת להיעשות?

זאת הפעם הראשונה שמתבצעת בדיקה של מרווחי הרווח ברשתות השיווק. מתברר כי עד היום, הפיקוח על המחירים נהג לקבוע בכל מוצרי המזון המפוקחים שני מחירים (מחירי מקסימום): מחיר ליצרן, שבו נמכר המוצר לרשת השיווק, והמחיר לצרכן, שבו מוכרת הרשת את המוצר. הפער בין שני המחירים הוא הרווח שגוזרת הרשת, והוא נקבע באופן שרירותי לפני עשרות שנים ומעולם לא נבדק.

בשנים האחרונות, בעקבות מחאת יוקר המחיה, ותלונות שהגישו יצרני מזון מפוקח (בעיקר יצרני הלחם האחיד) כי רשתות השיווק דורשות מהם הנחות שאינן באות לידי ביטוי במחיר לצרכן - התעורר הצורך לבדוק את מרווח הרווח שנקבע לרשתות השיווק. בשנה האחרונה התקיימה בדיקה כזאת על ידי רואי חשבון חיצוניים שאת שירותיהם שכרה ועדת הפיקוח על המחירים.

לחם אחיד, מרווח חריג

הבדיקה, שמסתיימת בימים אלה ועדיין לא התקיים דיון מקיף אודות ממצאיה, נעשתה לגבי כ–20 מוצרי מזון מפוקחים (ביצים, לחם, מלח, חלב, שמנת, גבינות קשות, גבינה לבנה, חמאה). הבדיקה בוצעה בכמה רשתות שיווק, והיא כללה גם הערכה לגבי מרווחי הרווח הנהוגים במכולות.

כצפוי, ברשתות השיווק ובמכולות נמצאו מרווחי רווח שונים (המכולות נחשבות הרבה פחות יעילות מהרשתות), וכך גם בין הרשתות השונות (רשתות יעילות יותר ופחות). בכל מקרה, מרווחי הרווח הממוצעים שנמצאו בבדיקה העלו תמונה מעורבת. בכמה מהמוצרים מתעורר חשד למרווח רווח גדול מאוד של הרשתות, כלומר הרשתות "חוגגות" על חשבון המחיר המפוקח שקבעה המדינה.

עופר וקנין

בדרך כלל, מדובר במוצרים שרשתות השיווק רוכשות מכמה יצרנים - תחומים שאין בהם מונופול (כמו לחם אחיד) - ולכן הן מצליחות לכופף את היצרנים לתת להן הנחות. במלים אחרות, רשתות השיווק קונות את המוצר המפוקח במחיר נמוך מהמחיר המרבי שנקבע ליצרן, אבל מוכרות אותו במחיר המפוקח המלא לצרכן - כך שכל ההנחה שהצליחו להשיג מיצרן המזון זורמת לכיסן.

רק לפני כשנתיים שינה הפיקוח על המחירים את מרווח הרווח של תחנות הדלק, לאחר שקבע כי הוא מסרב להכיר בהנחות שחברות הדלק מעניקות לקבוצות עובדים גדולות (דלקנים למיניהם) בתוך מרווח הרווח שלהן. בפיקוח על המחירים טענו כי מתן הנחה צריך לבוא על חשבון רווחי חברת הדלק, ולא על חשבון ציבור המתדלקים. חברות הדלק עתרו לבג"ץ בגין החלטת ועדת המחירים, אבל עתירתן נדחתה.

גם במקרה של ההנחות ברשתות השיווק, שוקלים בפיקוח על המחירים מדיניות דומה. כלומר, לדרוש מהרשת כי ההנחה תבוא לידי ביטוי במרווח הרווח שלה - מה שאומר שהמחיר לצרכן צריך לרדת בגובה ההנחה. כאמור, עדיין לא התקבלה החלטה בעניין.

מצד שני, נמצאו גם מוצרים עם מרווח רווח קטן מזה שהיה אמור להיגזר מהפער שבין המחירים המפוקחים ליצרן ולצרכן. כמו כן, יש מוצרים שלגביהם מתנהל ויכוח לגבי מרווח הרווח - למשל, כיצד מעמיסים את עלות עבודתו של פורס הגבינות במעדנייה על מחיר הגבינה?

עלות העסקתו של עובד המעדנייה מייקרת את הגבינה, ושוחקת את מרבית מרווח הרווח של רשת השיווק במכירת הגבינות המפוקחות במעדנייה (עמק וגלבוע של תנובה). מדובר בשתי גבינות שמחיריהן מפוקחים, האחראיות לעיקר המכירות של הגבינות במעדניות של הרשתות. עם זאת, רשתות השיווק חייבות בכל מקרה להעסיק עובד שיפרוס את הגבינות, בדיוק כמו שהן מעסיקות עובד כזה במחלקת הנקניקים, אף שנקניקים אינם כלולים ברשימת המוצרים שמחירם מפוקח.

צריך להביא בחשבון
 גם את המכולות

בפיקוח על המחירים במשרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות מתלבטים בימים אלה כיצד להגיב לממצאי הבדיקה. אפשרות אחת היא להתערב בכמה מוצרים שבהם נמצאה חריגה גדולה במרווח הרווח - כלפי מעלה או כלפי מטה - מהחישוב השרירותי הנהוג כיום.

אפשרות אחרת היא להסתכל על המרווח הממוצע של כל מוצרי המזון המפוקחים, ולהתערב רק במידה שבמרווח הממוצע של הסל כולו יש חריגה כלשהי (כנראה שאין חריגה ממוצעת כזאת). נשקלת גם האפשרות להתערב רק בכל הנוגע למדיניות ההנחות.

ההתערבות במרווחים צריכה להביא בחשבון גם את רווחיות המכולות, שהן הרבה פחות יעילות מרשתות השיווק, ולכן נזקקות למרווח רווח גדול יותר. קביעת מרווח קטן מדי עלולה לדחוק את המכולות החוצה משוק המזון. מכלול השיקולים האלה מעורר התלבטות, ובשלב זה עדיין לא גיבשה ועדת הפיקוח על המחירים את מדיניותה בעניין מרווחי הרווח ברשתות השיווק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#