מתקפה על עצירת התקציבים לחטיבה להתיישבות: "התקבלה בחוסר סמכות" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתקפה על עצירת התקציבים לחטיבה להתיישבות: "התקבלה בחוסר סמכות"

בחוות דעת משפטית של פורום קהלת נקבע כי דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי שהורתה על הפסקת התקצוב של החטיבה להתיישבות, פעלה ללא סמכות, בדרך לא תקינה ועל סמך תפישת עולם פוליטית ■ משרד המשפטים: "הממשלה מחויבת לפעול על פי חוות הדעת"

20תגובות

המאבק סביב החטיבה להתיישבות מגיע לטונים צורמים. פורום קהלת, פורום חשיבה ליברלי, תוקף בחריפות את חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), עו"ד דינה זילבר, שהורתה להפסיק לתקצב את החטיבה כבר בתקציב 2016. הפורום דוחה את קביעותיה של זילבר, וטוען כי הן חסרות בסיס, אינן מנומקות, חורגות מסמכות ולא תקינות.

חוות הדעת של הפורום נכתבה על ידי עו"ד אהרן גרבר ואריאל ארליך. השניים מתייחסים לחוות דעת של זילבר מלפני כחודש, שבה קבעה כי פעילותה של החטיבה להתיישבות מהווה התפרקות של המדינה ממשילותה - החטיבה מנהלת בפועל את מדיניות ההתיישבות הכפרית של ישראל, לרבות הקצאת כספי תמיכה לרשויות מקומיות בשם המדינה - וכי מכיוון שהחטיבה היא גוף פרטי (זרוע של ההסתדרות הציונית), מדובר באצילת סמכויות אסורה. זילבר קבעה כי הסעיף התקציבי שמכוחו מתוקצבת החטיבה אינו חוקי, וכי התקצוב צריך להיפסק לאלתר.

הדו"ח של קהלת נשלח בסוף השבוע למזכירות הממשלה, בנוסף למכתב ששלח בא כוחה של החטיבה להתיישבות, עו"ד צבי אגמון, המפרט שורה של טענות משפטיות נגד חוות הדעת.

בהנחיית זילבר, פתחו משרדי הממשלה בעבודת מטה לשם העברת כל פעילויותיה של החטיבה להתיישבות לידי משרדי הממשלה השונים כבר בתקציב 2016. בפועל, קביעתה של זילבר אמורה להביא להפסקת חלק גדול מפעילות החטיבה, הנתפשת כזרוע המימון הבולטת ביותר כיום של מפעל ההתנחלויות. זילבר לא קבעה כי החטיבה צריכה להיסגר, אלא רק שתקציבי הממשלה יפסיקו לזרום אליה - דבר שבפועל יפגע במרבית פעילותה. קביעתה של זילבר נעשתה על דעתו של היועמ"ש, יהודה וינשטיין.

"שיקוף תפישת עולם אידיאולוגית"

בפורום קהלת חולקים עובדתית ומשפטית על חוות הדעת של זילבר - וראשית על הקביעה שהעברת פעילויות ליבה של הממשלה, לרבות פעילויות של קביעת מדיניות, לגוף פרטי היא עניין נדיר, חריג או בלתי־מקובל. בפורום קהלת קובעים כי העברת סמכויות כאלה נעשית באופן שגרתי, ויש לה הצדקה מלאה בשל היתרונות של הפעלת גופים פרטיים מתמחים, שאינם כפופים למגבלות של המגזר הציבורי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר
אוליבייה פיטוסי

הפורום מונה שורה ארוכה של גופים שקובעים מדיניות בשם הממשלה, אף שהם פרטיים. למשל, מגן דוד אדום עוסק בפעילות הצלת חיים ומתן שירותי רפואה מיידיים; ההשכלה הגבוהה מתוקצבת בידי הוועדתה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), זרוע התקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ובכוונת מכוון כל עובדי ות"ת אינם עובדי מדינה; למעשה, האוניברסיטאות כולן אינן גופים ממשלתיים, והן מפעילות שיקול דעת מוחלט בהקצאת תקציבי מדינה במיליארדי שקלים; וגם בנק ישראל נהנה ממעמד עצמאי בחוק, וכמובן שהוא מפעיל סמכויות רבות של קביעת מדיניות ממשלתית.

פורום קהלת ממשיך ומונה את מיליארדי השקלים שמקבלות רשתות החינוך החרדיות - רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס ורשת החינוך העצמאי של יהדות התורה - באמצעות סעיף ייחודי להן בחוק יסודות התקציב, מבלי שעובדי הרשתות כפופים לתקנון שירות המדינה (תקשי"ר) או לכללים של המגזר הציבורי. הפורום מציין גם את כספי התמיכות הרבות שמעבירה המדינה בתחומי החינוך, התרבות והרווחה לידי עמותות שונות. בין השאר מצוין המקרה של מועצת הקולנוע, המעבירה תקציבים לקרנות הקולנוע - והן מחלקות את הכספים הללו לבמאים שונים לפי שיקול דעת שקובעות הקרנות בעצמן, וללא כל פיקוח או מעורבות של המדינה על כך.

לבסוף, הפורום מזכיר את מערכת היחסים המיוחדת של המדינה עם המוסדות הלאומיים - הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קק"ל והג'וינט - שהחטיבה להתיישבות היא חלק מהם. המוסדות הלאומיים פטורים בחוק מחובת המכרזים, והם מנהלים בעבור המדינה מדיניות במשך שנים. למשל, נושא קליטת העלייה מנוהל בידי הסוכנות, לרבות הסמכות של עובדי הסוכנות לקבוע מיהו יהודי, ולפיכך זכאי לעלות מכוח חוק השבות.

לאור זאת קובע פורום קהלת כי "ייתכן שיש בפעילות החטיבה להתיישבות ליקויים הדורשים תיקון, כפי שייתכן שיש לשפר את מנגנוני הבקרה של הממשלה על פעילותה, ואולם אין בכך כדי להצדיק את מסקנתה הגורפת והרדיקלית של חוות הדעת (...) לכל היותר, יש בכך משום שיקוף לתפישת עולם אידיאולוגית ביחס למידת הריכוזיות שעל המדינה לנקוט".

לא מתפקידו 
של היועץ

פורום קהלת תוקף את זילבר גם על קביעתה כי מדיניות ההתיישבות של ישראל היא נושא ליבה שלטוני, ועל כן אסור להעביר את ניהולו לידי גופים חיצוניים. "זו הנחה שובת לב", כותבים בפורום בציניות, "ואולם היא אינה מבוססת לא במציאות ולא במשפט".

בהקשר זה הפורום מזכיר כי מעולם לא נקבע מהם תחומי הליבה השלטוניים של ישראל, וכי אפילו פסק הדין של בג"ץ נגד בית הסוהר הפרטי נמנע מקביעה כי יש תחומי ליבה שאסור למדינה להפריט. "ההחלטה בשאלות אלה היא שאלת מדיניות גרידא, הנתונה להחלטת הממשלה. חוות הדעת הרואה בהעברת תחום ההתיישבות משום התפרקות מתפקידים שחובה על המדינה לבצע בעצמה אינה מבוססת על כלל משפטי כלשהו, והיא מבטאת לכל היותר השקפה פוליטית ותפישת עולם אידיאולוגית באשר לתפקידיה של המדינה".

בהמשך טוענים בפורום כי הקביעה של זילבר שפעילותה של החטיבה להתיישבות היא בבחינה אצילת סמכויות אסורה אינה מנומקת ואינה מבוססת - ומזכירים כי המדינה פטרה בחוק את המוסדות הלאומיים מחובת העמידה במכרז.

בקהלת אף לועגים לקביעתה של זילבר כי תקצוב החטיבה להתיישבות באמצעות סעיף תקציב ספציפי אינו חוקי - ומציינים כי עצם העובדה שהכנסת מאשרת את הסעיף הזה בתקציב הופכת אותו לחוקי (זילבר אינה טוענת כי הסעיף העומד בסתירה לחוקי יסוד כלשהם). "בדומה לכך", נכתב על ידי קהלת, "ההנחיה שלא להעביר כספים לחטיבה בעתיד, גם בדרך של חקיקה, היא חסרת סמכות. יועץ משפטי אינו יכול להורות לכנסת שלא לחוקק דבר מה, אינו יכול להורות לממשלה שלא ליזום חקיקה בתחום מסוים, ואף לא ראוי שיחווה דעה משפטית הנוגדת פעולת חקיקה בלא להצביע על סתירה לחוק יסודות התקציב או לחוק יסוד. היועמ"ש אינו גוף ביצועי, ואינו מוסמך לתת הוראות ביצועיות לגופי המדינה. פרק ההנחיות שבחוות הדעת נכתב בחוסר סמכות מובהק, באופן המעורר חשש כי ההיררכיה וחלוקת הסמכויות במנגנון הממשלתי אינן ברורות ותקינות".

פורום קהלת הוא גוף חשיבה על־מפלגתי, המקדם את העקרונות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הפרדת רשויות, חיזוק המשילות והגנה על חירויות הפרט, לרבות קידום עקרונות השוק החופשי. יו"ר הפורום הוא פרופ' משה קופל מאוניברסיטת בר־אילן. הפורום אינו מפרט באתר שלו את רשימת תורמיו. התורם העיקרי שלו, יהודי מארה"ב, ביקש להשאיר אנונימי, אולם ידוע כי קרן תקווה, העוסקת בקידום פרויקטים חינוכיים נמנית עם התורמים לפורום.

מאיר רובין, מנכ"ל הפורום ובעברו יועץ לסיעת הליכוד, מכחיש בתוקף כי הפורום מחזיק בעמדות פוליטיות ימניות. הוא מאשר כי הפורום מחזיק בעמדות ימניות כלכליות (השוק החופשי). בשנתיים האחרונות קהלת תופס נפח כפורום חשוב ומשפיע, בעיקר בשל תקציבי המחקר הגדולים שלו, ורשימת עמיתי הפורום כוללת שמות מוכרים וחשובים, ובהם ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר, צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה, מיכאל איתן, לשעבר ח"כ ושר מטעם הליכוד, ופרופ' אבי דיסקין, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית.

ממשרד המשפטים נמסר: "חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, שניתנה על דעת היועץ, היא חוות דעת משפטית מחייבת שרשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה, מחויבות לפעול על פיה, כל עוד לא נקבע אחרת על ידי בית המשפט העליון.

"מחובתו של היועץ להבטיח את פעולתה של הממשלה כדין. מקום שבו הסתבר כי זו אינה פועלת כדין, וכי במערך היחסים בין הממשלה לחטיבה להתיישבות חל שיבוש קשה, באופן שמעביר את מרכז הכובד בתחום קביעת המדיניות בנושא ההתיישבות, שהוא נושא ליבה שלטוני, מידי הממשלה לידי גוף פרטי - מחובתו להבטיח כי מצב זה ישתנה ובהקדם האפשרי. זאת, נוכח החריגות שהתקבעה במערך היחסים שייצרה שורה של תקלות ממשליות שהצטברותן מהווה לבטח אי־תקינות מבחינה משפטית. ההנחיות האופרטיביות המופיעות בחוות הדעת מתייחסות לשינויים המשפטים הנדרשים, כדי להבטיח את פעילותה כדין של הממשלה בענין זה מכאן ולהבא.

"יישום חוות הדעת - שבמרכזה איסור לכלול סעיף תקציבי לתקצוב ישיר של החטיבה להתיישבות - נעשה תוך כדי שצוות בין־משרדי בוחן בזהירות ובאחריות את הפתרונות המיידיים הנדרשים כדי למנוע פגיעה בהתיישבות, ביישובים ובביצוע החלטות ממשלה 
קיימות שביצוען הוטל בעבר על החטיבה להתיישבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם