עפר שלח על מלחמת "צוק איתן": הדברים שצריכים להטריד כל אזרח ישראלי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עפר שלח על מלחמת "צוק איתן": הדברים שצריכים להטריד כל אזרח ישראלי

בראיון ל"הארץ" על ניהול המלחמה ותוצאותיה, מתאר חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת חידלון: אין חשיבה, אין ניהול כלכלי ואין תכנון

50תגובות

כתשעה חודשים לאחר שהחלה, המלחמה שניהלה ישראל ברצועת עזה בקיץ שעבר כמעט נמחקה מהתודעה הציבורית כאן. באופן מפתיע, העימות הצבאי האחרון עם חמאס — שבו נהרגו יותר ישראלים מכל מלחמה אחרת מאז 2006 ושבמהלכו שובשו לחלוטין החיים בדרום הארץ, שוגרו רקטות לתל אביב ונמל התעופה בן־גוריון שותק למשך יותר מיממה — כלל לא עמד על סדר היום במערכת הבחירות שהסתיימה ב–17 במרץ. לכל היותר, שימשו תוצאותיה הלא מכריעות של המלחמה כדי לנגח את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצד יריביו מימין ומשמאל.

בראיון ל"הארץ" על ניהול מלחמת "צוק איתן" ותוצאותיה, מתאר חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ עפר שלח (יש עתיד) חידלון. מה שהסיק מהעדויות ששמע והמידע שצבר צריך להטריד כל אזרח ישראלי: הנהגה מדינית שראשה שקוע בתוכניות שאפתניות לטיפול באיום הגרעין האיראני, בעוד רגלי הצבא נטועות בביצת השיטור היומיומי בגדה המערבית. אף על פי שהקברניטים רואים בסבב לחימה תקופתי ברצועת עזה כמעט גזירת גורל, הם אינם מכינים את המדינה ואת צה"ל לעימות הזה — ומה שחמור יותר כנראה, אינם מסיקים את המסקנות הדרושות ממה שאירע לקראת עימות חמור יותר העלול לפרוץ בעתיד מול חיזבאללה בלבנון.

לראיון המלא ב"הארץ"

הכישלון החריף ביותר של המלחמה, אומר שלח, "הוא היעדר המהלך המדיני המשלים, שבלעדיו הפעולה הצבאית נשארת תמיד ללא הקשר והישגים של ממש. סירובו של נתניהו ליזום מהלך אזורי, שבמסגרתו היה האינטרס של ישראל בריסון חמאס ובפירוז עזה במקביל לשיקומה, יצר מצב שבו חזרנו להתחלה: שוב חמאס מתעצם, ושוב הוא חנוק על ידי ישראל ומצרים. אם לא יהיה שינוי, הסיבוב הבא הוא עניין של זמן, והוא יהיה קשה יותר מצוק איתן.

מכל מה ששמענו על הקבינט במלחמה, הוא מצטייר כגוף נטול השפעה, שרק מאשר את תוכניות צה"ל ועמדות נתניהו, כשכמה מהשרים מרשים אחר כך לעצמם להשתלח בהחלטות בחוץ.

"לכאורה זה הגוף שמנהל את המלחמה. בפועל, הוא ריק מתוכן. זו קליפה ששום דבר חשוב לא עובר דרכה. גם במלחמת לבנון השנייה זה היה נכון, אבל נתניהו מביא את זה לשיא. זה מהלך שנעשה בכוונת מכוון על ידי ראש ממשלה חשדן שאין לו אמון בשרים שלו — וחלק מחברי הפורום (שלח מכוון לשרים נפתלי בנט ולאביגדור ליברמן. ע"ה) עשו הכל כדי להצדיק את חשדותיו. נתניהו הקפיד מאוד לכנס את הקבינט כל יומיים־שלושה בהתאם לנהלים. אלה היו דיונים ארוכים ומתישים בנושאים הכי פחות רלוונטיים לקבינט במלחמה. הדברים הגיעו לשיא בהפסקת האש האחרונה שהוכרזה ב–26 באוגוסט, כשהוא בכלל לא מכנס את הקבינט לדון בה, וכמובן גם לא דן במהלך מדיני שיבטיח הישגים למבצע בסיומו".

מוטי מילרוד

במלחמה בעזה, כפי שדווח ב"הארץ", ניכר שימוש אדיר, מופרז בחלקו, באמצעי לחימה ובחימוש. הנתונים המלאים אסורים בפרסום. שלח מציג פרפראזה עליהם. "זו השוואה לא הוגנת, אבל היא הכי טובה שיש לי. בשלושת השבועות הראשונים של כיבוש עיראק ב–2003, הצבא האמריקאי כבש ערים והשמיד 1,600 כלי רכב משוריינים של צבא עיראק, מחציתם טנקים. צה"ל לחם בעזה נגד אויב בלי כלים משוריינים, ספק אם חייליו ראו בעיניהם יותר מכמה מאות חמושים של חמאס. בממוצע טנק של צה"ל ירה פי שבעה פגזים ליום מטנק אמריקאי בעיראק. ירינו יותר טילים נגד טנקים מהקרקע מכפי שהאמריקאים ירו ופי שניים טילי הלפייר ממסוקים. וכשישראל רצתה עוד בזמן המלחמה, האמריקאים עיכבו את האספקה שלהם. אין שום ניהול כלכלי של המלחמה ולכן היא מנוהלת תוך בזבוז עצום וחוסר אפקטיביות. צה"ל מדבר כל העת על צורך בקיצור משך הלחימה. בפועל, אני בספק אם זה יקרה כשיפרוץ העימות הבא".

חוסר המוכנות של צה"ל מתסכל במיוחד על רקע חמש השנים השמנות שמהן נהנה הצבא בתחום התקציב בין 2008 ל–2012, בעקבות האכזבה וההלם של המלחמה בלבנון. "אלה היו שנים של יציבות תקציבית, שפע יחסי, מעט עימותים ביטחוניים גדולים. אבל השנים הללו לא נוצלו להתכוננות לאתגרים שהיה ברור שניתקל בהם. זה פער חמור ביותר ושני האשמים המובילים בו הם נתניהו ושר הביטחון שלו באותן שנים, אהוד ברק. הכסף הרב שעמד לרשות צה"ל באותן שנים לא הוצא לקראת מלחמה בעזה או בלבנון, אלא על הוצאות לכוח אדם ועל התכוננות לאיומים רחוקים", אומר שלח.

לראיון המלא ב"הארץ"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#