אנשי קרן המטבע העולמית ראו כיצד עובדת ממשלת ישראל - ונכנסו להלם - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

אנשי קרן המטבע העולמית ראו כיצד עובדת ממשלת ישראל - ונכנסו להלם

נציגי קרן המטבע, שבאו לייעץ למשרד האוצר, לא האמינו שהממשלה קובעת מהלכים בלי למצוא להם מקור מימון

159תגובות

שני בריטים, אוסטרי ודרום אפריקאי סיירו בארץ הקודש בשבוע שעבר. לא, זו לא התחלה של בדיחה, אלא אם כן רמת האחריות התקציבית של ממשלת ישראל עוד מצחיקה כאן מישהו. הארבעה, מתברר, באמת צחקו על הממשלה שלנו, מאחר שפשוט לא הצליחו להבין איך לכל הרוחות היא עובדת.

הארבעה הם נציגי קרן המטבע הבינלאומית, שבאו לייעץ למשרד האוצר לגבי ניהול תקציב המדינה. כל הארבעה עסקו בעבר במדינותיהם בניהול התקציב שלהם. הדרום אפריקאי היה אפילו ראש אגף התקציבים, אבל גם הוא, שמגיע ממדינת עולם שלישי, וקל וחומר שלושת האירופאים, פשוט לא האמינו למשמע אוזניהם כשנציגי אגף התקציבים בישראל תיארו להם את תהליך קבלת ההחלטות התקציביות במדינה. "מה זאת אומרת שמדי יום ראשון הממשלה מקבלת החלטות בעלות השלכות תקציביות?" תהו הארבעה, "איך אפשר לעבוד ככה?"

כתבות  נוספות ב-TheMarker

המיליארדר הנעלם והמסמכים הסודיים שהודלפו

חמש עצות איך להפוך את העובדים שלך למאושרים

מתברר שבעולם זה פשוט לא קורה. ממשלות מקבלות החלטות על תקציב המדינה פעם אחת בלבד בשנה - עם אישור התקציב השנתי. בהמשך השנה אין שינויים בתקציב, אלא אם פורץ מצב חירום - מלחמה, מגיפה או שמא מפולת.

אורן נחשון

כל ההחלטות התקציביות שמצטברות במהלך השנה - נניח שיש מחאה חברתית וועדה ממשלתית מחליטה להמליץ על חינוך חינם לבני 3 - מחכות במקרה הטוב לתקציב של השנה הבאה. במקרה היותר נפוץ, הן יאלצו לחכות גם שנתיים או שלוש, כי סדר העדיפויות של משרדי הממשלה נקבע לשלוש־ארבע שנים מראש, והמשרד הממשלתי צריך לבחור אם מוצדק לשנות את סדר העדיפות שלו רק משום שהממשלה פתאום הגיעה עם גחמה חדשה.

במשרד האוצר הבינו שאיבדו שליטה

סיור בן שבועיים של נציגי קרן המטבע במשרד האוצר המחישו עד כמה גדול הפיגור התכנוני והתקצובי של ישראל. התפישה שלפיה הממשלה יכולה לקבל החלטת תקציב כלשהי - הקמת חברה למיחזור פלסטיק, אזורי עדיפות לאומיים, הקמת יישוב חדש, תגבור לימודי הצרפתית - זהו מבחר מקרי מהחלטות ממשלה אחרונות - גדולה כקטנה כאחד, אינה מובנת לאוזן הזרה.

עוד יותר לא מובן לזרים כיצד הממשלה מקבלת החלטות כלכליות מבלי להתייחס להשלכות שלהן על תקציבי המדינה הבאים ועל עמידתה של ישראל בכללי התקציב שקבעה לעצמה. "הממשלה היא זו שקובעת כמה כסף יהיה בתקציב, אז איך היא יכולה להתעלם מכך ולהוציא יותר כסף ממה שיש לה?" תהו הארבעה.

בעולם, כלומר, לא מקובל להוציא כסף שאין לך. בעולם, הממשלה קובעת כמה כסף יש לה (כללי גודל ההוצאה והגירעון בתקציב), ואחר כך היא עוסקת בהקצאת הכסף הזה. בישראל, לעומת זאת, הקביעה של הממשלה לגבי גובה התקציב שלה עצמה היא בגדר המלצה עמומה, שהממשלה היא הראשונה לסטות ממנה.

כך, התברר כי לאורך שנים הממשלה קובעת לעצמה יעדים תקציביים, אך אינה טורחת לעמוד בהם. מאז 1991, במשך 24 שנה, שונה יעד הגירעון הממשלתי 13 פעמים - בממוצע, לפחות פעם בשנתיים. יותר מכך, הגירעון בפועל לא מזכיר כלל את אף אחד מ–13 היעדים שנקבעו לו. בשל כך, ארבעת הכלכלנים מצביעים על החולשה הפיסקלית הקשה של ישראל: אף ששיעור הצמיחה שלה גבוה במידה רבה מזה של מרבית המדינות המפותחות, ואף שישראל צלחה את המשבר העולמי בהצלחה מסחררת, הגירעון המקומי הוא אחד הגבוהים בעולם.

מדובר על הגירעון מנוכה המחזור, כלומר הגירעון בהתחשב במצבנו הכלכלי המצוין, שמעמיד אותנו באותה רמה של אירלנד וספרד מוכות המשבר (אבל עדיין נמוך מזה של ארה"ב). משמעת תקציבית היא מאתנו והלאה. גרוע עוד יותר, ההצלחה המסחררת של ישראל בצליחת המשבר העולמי בוזבזה לריק. במקום לנצל זאת לצבירת יתרון יחסי על מדינות מוכות המשבר, באמצעות ריסון הגירעון וצמצום החוב הממשלתי, ישראל השתוללה עם החלטות תקציביות נטולות סדר - וצברה גירעונות לחינם.

את מחירה של ההשתוללות שלנו שילמנו בתקציב 2012–2013, אז הגירעון המתבדר איים להגיע לשיא של 4.5% אף שישראל נהנתה מצמיחה סבירה, ולא היתה כל סיבה שתשקע כך לפתע בחובות כבדים. קיצוצים חדים, לצד הטלת מסים גבוהים - מע"מ של 18% הוא אחד הגבוהים בעולם, וללא ספק גורם מכריע ביוקר המחיה הישראלי - הצליחו להציל את המדינה ממשבר תקציבי, אבל הצלקות נותרו. במשרד האוצר הבינו שאיבדו שליטה על תכנון התקציב לטווח הבינוני, ושככה אי אפשר להמשיך עוד.

המשרד יקבל תקציב, ויקבע סדר עדיפויות

התגובה המהפכנית של האוצר עד כה לאובדן השליטה מופיע בעמוד 244 של חוברת התקציב ל-2015. מי שהצליח לעצור את נשימתו ולהגיע עד לעמוד זה גילה בו את "התקציב הרב־שנתי". לראשונה מעולם, אגף התקציבים פירסם את תחזיותיו לגבי גובה ההתחייבויות הצפויות של המדינה בשנים הקרובות, על סמך החלטות ממשלה שכבר התקבלו.

לפי נתוני עמוד 244, ההתחייבויות ל-2019-2016 עולות ב–5.6–25.3 מיליארד שקל על ההוצאה המתוכננת בתקציב. כלומר, עד 2019 מחכה לנו בור של קיצוץ תקציבי בסך 25 מיליארד שקל.

אם משרד האוצר ציפה לקבל מחיאות כפיים ממשלחת קרן המטבע על הפרסום של עמוד 244, הרי שהוא טעה. במשלחת ראו בכך התחלה מזערית בלבד. הם מצפים לראות את האוצר מרחיב את העמוד לפרק שלם, שבו יפורטו כל ההנחות שעמדו בבסיס החישובים. לאחר מכן הם מצפים לראות שמשהו מיושם לפי הפרק הזה, כלומר שבשלב כלשהו תתחיל הממשלה להתייחס להתחייבויות שהיא צוברת לעתיד ולהשלכות שלהן.

התקווה היא להפוך את עמוד 244, הידוע גם בכינויו הנומרטור, למחייב - שהממשלה תהיה חייבת, בכל החלטה תקציבית, להצביע על מקור תקציבי לה. כך שאם הממשלה רוצה לתת חינוך חינם לבני 3, היא תצטרך להחליט במקביל מהיכן זה ממומן: קיצוץ עתידי בתקציב, או שמא העלאות מסים.

אם הממשלה תסכים לקחת על עצמה מחויבות כזאת, תהיה זו מהפכה בניהול התקציב. אלא שגם המהפכה הזאת עדיין מפגרת במונחים עולמיים. ההמלצה העיקרית של משלחת קרן המטבע היא להעביר את התקציב כולו לתכנון רב־שנתי - כל משרדי הממשלה יידעו מראש מהו התקציב שלהם לשלוש־ארבע השנים הבאות, והוא לא יהיה בר שינוי (שוב, אלא אם פורצת מלחמה, מגיפה או מפולת).

כך, אם הממשלה מחליטה על חינוך חינם לבני 3, יהיה זה משרד החינוך שיצטרך לממן זאת מתוך המסגרות המתוכננות שלו. לשם כך יצטרך משרד החינוך לבחון את סדר העדיפויות שלו, ולקבל החלטה אם כדי לממן חינוך חינם לבני 3 הוא מוותר על תוכניות אחרות. הסמכות על התקציב, כמו האחריות עליו, תהיה בידי משרד החינוך, ולא משרד האוצר. משרד האוצר קובע רק את המסגרות הרב־שנתיות עם משרדי הממשלה האחרים.

כדי לעמוד בכך, עם זאת, יצטרכו משרדי הממשלה לעבור מהפכה ניהולית. בבריטניה, למשל, כל משרד ממשלתי מחויב מדי שנה לבחון את כל תוכניותיו, כדי לוודא אם הן עומדות ביעדים ובמטרות שהוקצו להם, ואם יש צורך להמשיך בתוכנית או לשנות אותה. בישראל, לעומת זאת, משרדי הממשלה מריצים את אותן תוכניות עשרות שנים, מבלי לקבוע להן מטרות ומבלי לבדוק שהתוכניות אכן משיגות את המטרות (שלא קיימות). כך אי אפשר להיות אחראי על ניהול מסגרת תקציב.

בסוף, הביקור של ארבעת הג'נטלמנים הנכבדים מקרן המטבע חשף עד כמה ממשלת ישראל מפגרת, ועד כמה ישראל מתנהלת בשיטת החפיף. הממשלה מחפפת את התקציב שלה עצמה, ואחרי זה מתפלאת שהפריון ירוד, הביורוקרטיה חונקת, הצמיחה נמוכה בהרבה מהפוטנציאל ותל אביב לא מצליחה להתחרות בברלין. רק שסגירת חלק גדול מהפערים הללו אינה בבחינת חציית ים סוף. כל מה שצריך זה לעבוד מסודר ולהתייחס ברצינות להחלטות של עצמנו. אנשי האוצר עשו צעד אמיץ וחשוב כשיזמו את הבאת היועצים של קרן המטבע, כעת מה שחשוב הוא שהממשלה תצטרף ליישום ההמלצות.

מה דעתכם על הדרך שבה מתנהלת הממשלה? האם בקרן המטבע צודקים? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#