בנק ישראל מודה: שקלנו ב-2014 שימוש במכשירים בלתי־שגרתיים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל מודה: שקלנו ב-2014 שימוש במכשירים בלתי־שגרתיים

על רקע הריבית הנמוכה בחודשים האחרונים של השנה שעברה, בחנה הוועדה המוניטרית של הבנק כלי מדיניות שחלקם יושמו במדינות אחרות - אך בסופו של דבר הוחלט שלא להשתמש בהם

3תגובות

לנוכח רמת הריבית הנמוכה בחודשים האחרונים של 2014, בחנה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כלי מדיניות בלתי שגרתיים, שחלקם יושמו במדינות אחרות. בסופו של דבר, החליטה הוועדה שלא להשתמש בכלים אלה — כך נכתב בדו"ח בנק ישראל.

הדו"ח לא מציין באיזה כלים מדובר, אך קרוב לוודאי שאחד מהם היה הרחבה כמותית, שהופעלה בשנים האחרונות, בזמנים שונים, ביפן, ארה"ב והאיחוד האירופי. הדו"ח מציין כי החלטות הריבית החודשיות של הבנק שיקפו את התפישה שכלי הריבית נועד לתמוך בפעילות המשק וביציבות המחירים, בשעה שכלי פיקוח מקרו־יציבותיים פועלים לצמצם את הסיכונים הנשקפים ליציבות הפיננסית מהתפתחויות בשוק הדיור.

ב–2014 נרשמה בישראל אינפלציה שלילית, 0.2%-. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל פועלת להחזיר את האינפלציה לתוך תחום יעד הממשלה, אינפלציה שנתית של 1.0%–3.0%, ובד בבד לתמוך בצמיחת המשק וביצוא.

חטיבת המחקר של הבנק חוזה כי האינפלציה תחזור בסוף 2015 לתחום היעד. דו"ח בנק ישראל מציין כי החוק מחייב את הבנק לשמור על יציבות מחירים, כלומר אינפלציה שנתית של 1.0%–3.0%, אולם ירידה זמנית באינפלציה אינה מתנגשת עם החוק ועם משטר גמיש של יעד אינפלציה - המאפשר לבנק גמישות בטווח הקצר ודורש חזרה לקצב האינפלציה של יציבות מחירים.

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#