הגדלת תקציב הביטחון - רק דרך העלאת מסים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח בנק ישראל

הגדלת תקציב הביטחון - רק דרך העלאת מסים

כדי להגדיל את התמיכה בשכבות החלשות יש להעלות את מס ההכנסה החל מרמת השכר הממוצע במשק ולהפחית את המע"מ. השכר כמעט לא עלה בשנים האחרונות. המזון, כלי הרכב והמסעדות והמלונות בישראל יקרים יחסית לרמת התוצר לנפש

2תגובות

בקביעה חסרת תקדים, נכתב בדו"ח בנק ישראל בנושא תקציב הביטחון כי אם ועדת לוקר שדנה בגודל תקציב הביטחון בשנים הקרובות תחליט שקיים צורך להגדילו - יש "לממן את ההעלאה על ידי העלאת הכנסות המדינה ממסים".

ביחס למדיניות המסים במשק, בנק ישראל סבור כי אם הממשלה רוצה להגדיל את תמיכתה בשכבות החלשות, עליה להעלות את מס ההכנסה החל ברמת השכר הממוצע במשק, ובמקביל להפחית את המע"מ. כיום, רק בחמישון האוכלוסייה העליון רמת המס הישיר בישראל דומה לממוצע ב–OECD, ובשאר ארבעת החמישונים - היא נמוכה בהשוואה בינלאומית. בבנק ישראל אומרים כי דרך אחרת להגדיל את התמיכה בשכבות החלשות היא הגדלת הסיוע הישיר להן.

בבנק ישראל מעריכים כי הירידה של כ-50% במחירי הנפט, שנרשמה בחודשים האחרונים של 2014, צפויה לחסוך למשק כ–5 מיליארד דולר בשנה ולתרום ישירות לגידול ההכנסה הפנויה של משקי הבית ולירידות בעלויות המגזר העסקי.

אריאל חרמוני / משר

מוצרי ההלבשה וההנעלה זולים יחסית

בנק ישראל סבור כי בכמה תחומים רמת המחירים בישראל גבוהה מהמקובל בעולם, אך מציין כי ככל שהמשק עשיר יותר, רמת המחירים בו גבוהה יותר. לפי בנק ישראל, המחירים של מזון, כלי רכב לשימוש אישי, שירותי מלונות ומסעדות ותרבות פנאי — גבוהים יחסית בישראל. לעומת זאת, במוצרי הלבשה והנעלה, ריהוט, ציוד ואחזקת דירה, המחירים בישראל תואמים את רמת התוצר לנפש.

לדעת הבנק, מבנה מערכת המס בישראל, המוטה כלפי הצריכה הפרטית, תורם לרמת מחירים גבוהה. תרומה זו בולטת למשל במחירי המזון, שהמע"מ עליו גבוה בהשוואה בינלאומית. כך גם בענף הרכב, שמס הקנייה עליו גבוה. לדעת הבנק, הצורך לממן את הוצאות הביטחון דוחף לרמת מסים גבוהה ביחס לרמת השירותים האזרחיים שהציבור מקבל, ותורם גם הוא ליוקר המחיה.

דו"ח בנק ישראל מציין כי מחירי הדירות בישראל עלו נומינלית מראשית 2008 ב–90% (65% ריאלית) — הרבה יותר מהעלייה במחירי האג"ח, 50%. מחירי המניות עלו באותן שנים ב–20%. 2014 היתה השנה השביעית ברציפות שבה מחירי הדירות עלו (ב–4.7% ריאלית).

השכר, לעומת זאת, כמעט שאינו עולה בשנים האחרונות. ב–2014 עלה השכר הנומינלי ב–1.9%, וב–2013 — ב–2.6%. האבטלה ב–2014 היתה הנמוכה ביותר מאז התוכנית לייצוב המשק ב–1985 — 5.9%.

נפילה בצמיחה לנפש

החל ב–2009 הצמיחה לנפש בישראל נמצאת בירידה בהשוואה למדינות OECD. ירידה זו החריפה ב–2013–2014. אם ב–2009 ישראל ניצבה במקום הרביעי המכובד בין 34 מדינות OECD בכל הקשור לצמיחה לנפש, הרי שב–2014 היא הידרדרה למקום 23. ב–2014, בראשונה מזה עשור, הצמיחה לנפש בישראל היתה נמוכה מהצמיחה החציונית במדינות OECD.

בנק ישראל מציין כי המשק צמח ב–2014 ב–2.5%, ובשלוש השנים האחרונות צמח ברמה של 2.5% עד 3.0%, צמיחה נמוכה יחסית. הסיבה לכך היא צמיחה נמוכה במרבית המשקים המפותחים בעולם. משקים אלה קונים פחות מישראל ומשקיעים בה פחות. הצמיחה בישראל בשנים האחרונות התבססה על עלייה בצריכה הפרטית והציבורית. היצוא גדל ב–2014 יותר מאשר ב–2013, אבל ב–2.5% בלבד.

לדעת בנק ישראל, האתגרים המרכזיים למשק הם החזרת האינפלציה ליעדה, 1.0%–3.0% בשנה, תמיכה בפעילות הריאלית במשק והחלשת הכוחות הפועלים לייסוף השקל. ב–2014, היתה האינפלציה ב–26 ממדינות OECD נמוכה מ–1.0%. ב–13 מדינות, ובהן ישראל, היתה האינפלציה שלילית (בישראל — 2%—).

גידול חריג ברכישת כלי רכב

קצב הגידול בצריכה הפרטית האיץ ב–2014 ל–4.0%, בעיקר בשל עלייה מהירה, 12%, ברכישת מוצרים בני קיימא. הסיבות לכך הן סביבת הריבית הנמוכה והייסוף בשקל. מוצרים עתירי יבוא הגדילו את משקלם בצריכה על חשבון מוצרים שייצורם נשען על תשומות מקומיות (כגון שירותים ומזון). משקי הבית הגדילו ב–2014 במיוחד את היקף הרכישות של כלי רכב, בשיעור חריג של 24%. רכישות שאר המוצרים בניי קיימא עלו ב–5.5%.

כוח העבודה של ישראלים גדל ב–2014 ב–2.7%, 100 אלף איש, בדומה לקצב הגידול הממוצע בעשור הקודם (2.6%). הפריון הכולל עלה ב–0.3% בלבד, בין השאר בשל קיפאון בתעשייה. נרשמה ירידה בניצולת של גורמי היצור, בשל התמתנות בביקושים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#