בנק ישראל הפסיד 1.1 מיליארד שקל ב-2014

בשל הגירעון הענק בהון הבנק בנק ישראל לא יוכל להעביר כספים לאוצר בשנים בהן יהיו לו רווחים

מוטי בסוק
מוטי בסוק

הפסדי בנק ישראל ב-2014 הסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל, לעומת הפסדים גדולים בהרבה בשנה הקודמת, 8.6 מיליארד שקל. הגירעון בהון הבנק בסוף 2014 היה 48.3 מיליארד שקל, כך מעלה דו"ח השקעות השנתי של בנק ישראל.

בשל הגירעון הענק בהון הבנק בנק ישראל לא יוכל להעביר כספים לאוצר בשנים בהן יהיו לו רווחים, כפי שמורה חוק בנק ישראל. כל הרווחים יועברו לכיסוי הגירעון.

התוצאות נובעות מפעילות הבנק להשגת מטרותיו, כפי שהן מוגדרות בחוק בנק ישראל, יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית, ואינן מכוונות למטרת רווחים פיננסיים, כפי שמקובל בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

מאזן בנק ישראל מתאפיין בחוסר איזון מטבעי דבר המשפיע על התוצאות הכספיות של הבנק. הסיבה לכך היא כי החלק הארי של נכסי הבנק נקובים במט"ח ואילו עיקר התחייבויות הבנק הן בשקלים. המאזן הסתכם בסוף 2014 בכ-351  מיליארד שקל לעומת כ-301 מיליארד בסוף 2013, גידול של 16.5%.

צילום: רויטרס

עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מתיק יתרות מטבע החוץ שמנהל הבנק, שגדל השנה בכ-50 מיליארד שקל, על רקע רכישות המט"ח, השפעת הפיחות בשקל על השווי השקלי של היתרות, והתשואה בגין ניהול תיק יתרות המט"ח. בצד ההתחייבויות הגידול המשמעותי ביותר נובע מיתרת חשבונות השערוך, רובו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח.

בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות המט"ח, משויכים לחשבונות השערוך, ואינם נזקפים לזכות דו"ח רווח והפסד. בנוסף, גדלה יתרת פיקדונות התאגידים הבנקאיים במטבע מקומי, ויתרת שטרי כסף ומעות במחזור.

בשנת 2014 רשם בנק ישראל הכנסות מיתרות מטבע חוץ בסך כ-2.4 מיליארד שקל לעומת כ-1.9 מיליארד ב-2013, בנוסף לגידול ברווחים לא ממומשים מניירות ערך בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל  (בעיקר כתוצאה מעליית ערך תיק המניות בחו"ל), וגידול בהפרשי שער לא ממומשים בהיקף של כ-22 מיליארד שקל (כתוצאה מפיחות השקל), שניהם, כאמור באים לידי ביטוי בחשבונות השערוך במאזן. בגין הפרשי שערים ממומשים רשם הבנק הוצאות בסך כ-1.2 מיליארד שקל לעומת הוצאות בסך של כ-5.7 מיליון שקל ב-2013. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, ירדו מרמה של כ-3.4 מיליארדי שקל ב-2013 לכ-1.8 מיליארד ב-2014, כתוצאה מירידת הריבית השקלית.

הוצאות הנהלה וכלליות קטנו ב-2014 בכ-400 מיליון שקל והסתכמו בכ-0.7 מיליארדי שקל, לעומת כ-1.1 מיליארד ב-2013. עיקר הקיטון נבע מירידה בהוצאות על גמלאות הפנסיה והפרישה שהסתכמו בכ-256 מיליון שקל לעומת כ-676 מ' שקל ב-2013. הוצאות אלה גדלו ב-2013, בחלקן מבחינה אקטוארית, כתוצאה מהסכם הצמדת הגמלאות שנחתם ב-2014 (ואשר הוחל רטרואקטיבית), בהתאם להסכם שנחתם במגזר הציבורי ב-2008. מגמות אלו הביאו  לקיטון בהפסד שהוצג בדו"ח רווח והפסד של הבנק ל- ל-1.1 מיליארדי שקל לעומת הפסד של כ-8.6 מיליארד ב-2013.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ