"מס של 10% על ירושות גדולות יכניס למדינה 1.5 מיליארד שקל בשנה" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מס של 10% על ירושות גדולות יכניס למדינה 1.5 מיליארד שקל בשנה"

בועז סופר, הכלכלן הראשי לשעבר של רשות המסים מציע להטיל מס ירושה בישראל, אבל רק באופן מידתי: שיעור נמוך, ורק על ירושות גדולות במיוחד

93תגובות

מס ירושה עשוי להכניס לקופת המדינה כ–1.5 מיליארד שקל בשנה - כך מעריך בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, ואחד ממומחי המסים הבולטים בישראל. סופר, שכתב הצעה למיסוי אופטימלי עבור מרכז מאקרו, מציע להטיל מס של 10% על ירושות של יותר מ–10 מיליון שקל.

לדברי סופר, מסי ירושה, עיזבון ומתנות מקובלים בחלק גדול מהמדינות המופתחות. בממוצע, נטל המסים האלה הוא 0.15% מהתמ"ג, כך שבכל המדינות מדובר במסים מתונים בלבד, שההכנסה מהם קטנה בסך הכל. זוהי פשרה, שנובעת מצד אחד מהרצון למסות את הסופר־עשירים ולהקטין את האי־שוויון הבין־דורי — חוסר הצדק שבו נקודת הפתיחה של ילדים עשירים עדיפה פי כמה על זו של ילדים עניים, ללא קשר לכישורים והעדפות — ומצד שני החשש מפני תכנוני מס שמסים כאלה עלולים לגרור.

לדברי סופר, כבר כיום מיסוי העשירים בישראל הוא גבוה יחסית: מס ההכנסה המרבי (כולל מס יסף) הוא 50%, ומס רווחי הון בשיעור של עד 32%, אבל ל–1% העשיר ביותר באוכלוסייה יש גם יכולת לבצע תכנוני מס, שהם יקרים מדי לעשירונים נמוכים יותר. בפועל, לכן, שיעורי המס המעשיים שמשלמים לעתים הסופר־עשירים הם נמוכים יחסית.

לאור זאת, הוא סבור שיש מקום להטיל מס ירושה מתון. סופר ממליץ למסות ירושות של 10 מיליון שקל ויותר ב–10%. הוא מוסיף כי ב–2013 העריכו ברשות המסים שמס כזה עשוי להכניס 1–2 מיליארד שקל בשנה.

דניאל בר און

בהצעת המיסוי שכתב סופר עבור מרכז מאקרו, הוא תומך בהגדלה מתונה של נטל המס — של כ–1.5% תוצר, משמע כ–15 מיליארד שקל. לדבריו, הנתונים מאירופה מראים שבכמה מהמדינות המובילות בנתוני איכות החיים נטל המס גבוה מזה של ישראל, בכ–1.5% בממוצע.

סופר גם מתריע לגבי חוסר האיזון בין מסים ישירים לעקיפים בישראל — מקום שמיני ב–OECD בגובה היחס הזה, בעוד שמרבית המדינות שנמצאות מעליה בדירוג הן מדינות בעייתיות כמו מקסיקו, צ'ילה וטורקיה. סופר אמנם מפריך את התפישה העממית שלפיה המע"מ הוא מס רגרסיבי, אבל מסכים כי מע"מ של 18% הוא גבוה מדי, ולכן מציע להפחית את שיעורו ל–15%.

מתנגד למע"מ דיפרנציאלי

סופר ממשיך להתנגד בתוקף להצעות העולות, גם מכיוונו של שר האוצר המיועד משה כחלון, להטיל מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד. הוא חוזר ומזכיר כי כל גופי המחקר הכלכלי בעולם מאוחדים בדעתם כי המע"מ הלא־אחיד הוא הטבה זניחה, קצרת טווח ומזיקה, מאחר שהיא יוצרת כר נרחב להעלמות מס. בנוסף, זו הטבה רגרסיבית, כי בכל מוצר שייבחר — תמיד העשירים צורכים יותר ממנו.

ההצעה להעלות את נטל המס ביחס לתמ"ג בישראל מצד אחד, ולהפחית את המע"מ ב–3% מצד שני, מחייבת להעלות מסים אחרים כנגד זאת. סופר מציע כמה מהלכים כאלה, ובראשם להעלות את שיעורי המס על ההון: להעלות את מס החברות ל–30% (במקום 26.5%) ואת המס על דיווידנד ל–27.5% במקום 25%, מדרגת המס הרגילה. עוד הוא מציע למסות את ההכנסות משכר דירה בשיעור שמתחיל ב–10% על הכנסה של 2,500 שקל בחודש ומגיע עד 40% ליותר מ–10,000 שקל; להטיל מס ירושה; ולצמצם את הפטור ממס על קרנות השתלמות.

סופר מציע גם לצמצם את הפטור על חברות יצוא גדולות בחוק לעידוד השקעות הון, אבל באופן מתון בלבד. הצעה זו דומה להצעתה של ועדת אנדורן לבחינת ההטבות שבחוק לעידוד השקעות הון, ולפיה צריך להגביל את ההטבות בסכום, ולהציב להן תנאי תעסוקה. סופר מציין כי בהשוואה בינלאומית, הטבות המס שבחוק לעידוד השקעות הון הן מופלגות, וכנראה שניתן למתנן. פטור נוסף שסופר עוסק בו הוא זה של מע"מ על פירות וירקות, והוא מציע לבטל כליל את הפטור הזה, בהיותו פטור רגרסיבי (העשירים קונים יותר ירקות).

רק שאין די במיסוי ההון, ולכן סופר מציע למסות גם את ההכנסות מעבודה. הוא מציע להעלות את מס הבריאות ב–0.5%, ולשקול במקביל את העלאתו של מס ההכנסה, למשל באמצעות שחיקת נקודות הזיכוי, שלמעשה קובעות את סף המס. סופר קובע כי מערכת מס ההכנסה בישראל היא פרוגרסיבית מדי, משום שיותר ממחצית העובדים אינם מגיעים כלל לסף המס. זהו שיעור חריג מאוד — בעולם מקובל שרק רבע או שליש מהעובדים פטורים ממס.

תוספת הכנסות של עד 14 מיליארד שקל

לפי חישוביו של סופר, שהיה אחראי עד לפני שלוש שנים לעריכת חישובי המס של רשות המסים, הפחתת המע"מ תגרע מהמדינה הכנסות של 8–13 מיליארד שקל בשנה. מנגד, הוא מעריך, ביטול או צמצום הפטור ממס על קרנות השתלמות יכניס 2.5–6 מיליארד שקל (תלוי אם הפטור יבוטל או רק יצומצם), ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות יכניס 2.7 מיליארד שקל, וצמצום הפטור ממס על שכר דירה יכניס עד 0.8 מיליארד שקל. מס ירושה יכניס 1–2 מיליארד שקל, העלאת מס חברות תכניס 3 מיליארד שקל, העלאת מס על דיווידנד יכניס 0.5–1 מיליארד שקל, העלאת מס הכנסה על יחידים (סופר אינו מפרט את הצעתו בעניין זה) תכניס 2–3.5 מיליארד שקל, ומס בריאות יכניס עוד 2–3 מיליארד שקל.

הצעותיו של סופר מסתכמות לתוספת הכנסות ממסים של 7–11 מיליארד שקל, שעם ההכנסות הגדלות הצפויות ממיסוי משאבי הטבע יגיעו עד ל–9–14 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#