קרנית פלוג: "האינפלציה תתחדש ברבעון השני. משבר הדיור ייפתר רק באמצעות הגדלת ההיצע" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרנית פלוג: "האינפלציה תתחדש ברבעון השני. משבר הדיור ייפתר רק באמצעות הגדלת ההיצע"

נגידת בנק ישראל, בראיון לאיגוד הבנקים: "ההוצאה הציבורית בישראל מאוד נמוכה. ההשוואה של מחירים בסופר בישראל לעומת בחו"ל - לא נותנת את כל התמונה"

תגובות

"ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל, ללא ריבית, נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. אנחנו כמעט בקצה. השאלה היא האם רמת הוצאה זו יכולה לתת מענה לאתגרים שהמשק ניצב בפניהם בתחום מתן השירותים הציבוריים, והאם רמת הוצאה זו מאפשרת גם השקעה במנועי הצמיחה – בתשתיות, במחקר ופיתוח ובהון אנושי. השקעה שתבטיח לנו את היכולת להמשיך ולצמוח". כך אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים.

לדברי פלוג, "אם הממשלה החדשה תרצה לתת מענה לנושאים האלה, היא תצטרך להרחיב את ההוצאה הציבורית האזרחית מעבר לגידול על פי כלל ההוצאה, 2.6% בשנה. בנוסף, היכולת לתת מענה לצרכים האזרחיים תלויה גם בתוואי ההוצאה הביטחונית - ככל שהוא יהיה גבוה יותר, יהיה קשה יותר לתת מענים לצרכים אלו. בהינתן התמונה הזו, צריך יהיה להגדיל את גביית המיסים, וככל שנוכל לצמצם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית מובהקת, תידרש פחות העלאת שיעורי המס".

פלוג קראה לממשלה החדשה להקים ועדה ליציבות פיננסית, שתעסוק בנושא יציבות המערכת הפיננסית, העברת מידע בין הרגולטורים, ותיאום הדוק יותר בתחום השמירה על יציבות הפיננסית. לדעתה, הוועדה צריכה לכלול נציגים של משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך.

אמיל סלמן

הנגידה סבורה כי הממשלה החדשה תצטרך לחתור ליעד של צמיחה בת קיימא ומכלילה, צמיחה שתביא להשתלבות של אוכלוסיות ומגזרים שונים בתהליך הכלכלי, תוך צמצום פערים וצמצום ממדי העוני. לדבריה, מדיניות הריבית של בנק ישראל פועלת לשמירה על יציבות מחירים לצד תמיכה בצמיחה ובתעסוקה.

בהתייחסה לנושא ההרחבה הכמותית, הנגידה אמרה כי "מאז המשבר הגלובלי ראינו שמדינות שונות נוקטות בצעדי מדיניות מרחיבים גם כשהן מגיעות לריבית ברמה אפסית. אם יידרשו צעדים נוספים, הבחירה איזה מהצעדים האלה יהיו מתאימים תהיה קשורה לנסיבות הספציפיות. אנחנו בוחנים אותן ומסתכלים על צעדים שננקטו במדינות אחרות, אבל ההחלטה איזה מהצעדים יתאימו תתקבל בהתאם לנסיבות".

פלוג הסבירה כי בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בשוק הדיור. לדבריה, "לא ניתן באמצעות כלי המדיניות המוניטארית בלבד לטפל בכל היעדים. בסופו של דבר הטיפול בסוגיית מחירי הדירות צריך להתבצע באמצעות הגדלה משמעותית בהיצע. אין דרך אחרת. יש לשחרר חסמים ולדאוג לכך שיהיה מלאי תכנוני, שישווקו קרקעות בהיקפים המתאימים ושהתחלות הבנייה יהיו בהיקפים שעונים על הביקושים בשוק ובאזורים שכוללים את אזורי הביקוש. כל זאת, בהינתן שאנחנו גם בסביבת ריבית נמוכה. רק זו הדרך לטפל בשוק הדיור".

להערכת הנגידה, "אחרי אחרי הרבעון הראשון של 2015 תתחדש העלייה באינפלציה לרמות יותר עקביות עם החלק התחתון של יעד האינפלציה, והמדיניות של בנק ישראל בהחלט תומכת בתהליך הזה". בנק ישראל ימשיך לתמוך בהקטנת משקל החוב הציבורי ביחס לתוצר. לדבריה, "לממשלה יש יעדי גירעון שאם תדבק בהם משקל החוב הציבורי ירד ל-60 אחוזי תוצר בסוף העשור. זהו יעד רצוי מבחינת ישראל שחשופה לזעזועים".

ביחס ליוקר המחייה, הנגידה טוענת כי "הסוגיה מורכבת ורב-ממדית. ההשוואה של מוצרים כאלה או אחרים בסופרמרקט בישראל ובמדינות אחרות לא נותנת את כל התמונה. חלק מהתמונה הוא הסתכלות על העלות של סל מוצרים ושירותים אצלנו ביחס למדינות אחרות, בהתחשב ברמת החיים שלנו, בתוצר לנפש. כאשר עושים את ההשוואה הזו, רואים שהסל אצלנו יקר במעט ממה שהיה מצופה מסל השירותים והמוצרים, בהינתן התוצר לנפש בישראל. זה כמובן רק מימד אחד. מעניינת אותנו לא רק רמת המחירים, אלא גם רמת ההכנסה שיש לציבור כדי לרכוש את סל המוצרים. כאשר בוחנים את ההתפתחות בשכר, רואים שבעשור האחרון ההכנסה הפנויה למשק בית גדלה בדומה לתוצר לנפש. כאשר עושים פילוח של הנתון הזה לפי חמישונים, רואים שההכנסה למשק בית בחמישונים השונים עלתה באחוזים די דומים. הדיון מורכב ולכן גם הפתרונות מורכבים. הם כוללים קידום תחרות בענפים לא תחרותיים, הפחתת מכסים, וגם פתרונות שקשורים לשאלה איך מעלים את כושר ההשתכרות ופריון העבודה באופן שהשכר יעלה".

ביחס לניסיונות להקמת אגודות אשראי או בנקים אינטרנטים, הנגידה ציינה כי "המטרה היא מצד אחד לאפשר הקמה של גופים כאלה ומצד שני להבטיח שהם יהיו יציבים ויוכלו להוות תחרות ולתפקד. אם יקום גוף כזה שלא יוכל לעמוד על הרגליים, זה עלול לגרום לכך שלמשך זמן רב לא יהיו ניסיונות נוספים. לכן אי אפשר לעשות הנחות, כי הנזק עלול להיות גדול לא רק בטווח הקצר אלא גם בטווח הארוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#