כחלון יצטרך להסביר לאנשי האוצר מהיכן יגיע הכסף - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון יצטרך להסביר לאנשי האוצר מהיכן יגיע הכסף

באוצר מודעים לכך שלקואליציה החדשה יש מחיר, וכי היענות לדרישות החרדים ברווחה ובחינוך עשויה להגיע ל-3 מיליארד שקל בשנה ■ בכירים באוצר יבקשו לבטל פטורים ממס ולהימנע מתוספת לתקציב הביטחון - אך ספק אם השר הטרי ירצה או יוכל לשתף עמם פעולה

11תגובות

פגישתם המוצלחת של משה כחלון ובנימין נתניהו ביום שלישי, שבה סיכמו השניים כי כחלון יתמנה לשר האוצר, יכולה ללמד משהו על הקדנציה שמצפה לשר החדש.

בכירים באוצר אמרו אתמול כי ראוי לשים לב לכך שמינוי כחלון הוא הראשון שביצע נתניהו, וכי הדבר מוכיח כי ראש הממשלה רוצה בו כשר האוצר בממשלתו החדשה וכי לא יחזור על הטעות שעשה עם שר האוצר הקודם, יאיר לפיד. לדבריהם, במערכת הבחירות נתניהו הבין היטב עד כמה הכלכלה חשובה, ובקדנציה הקרובה הוא מתכוון להיות מעורב בה הרבה יותר.

בנימין נתניהו ומשה כחלון
רויטרס

בפגישה העלה כחלון שורה של דרישות, שלגבי בחלקן טרם הושג סיכום. בין השאר דרש כחלון לקבל לידי מפלגתו, כולנו, את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואת האחריות על מינהל התכנון (כיום במשרד הפנים), שבהם תלויה הצלחתו באחד היעדים המרכזיים שהציב לעצמו - פתרון סוגיית הדיור. כחלון קורא לדרישות הללו "קבלת אחריות על כלי העבודה ההכרחיים להצלחתי".

אווירה אופטימית במשרד אוצר

שלא כקודמו בתפקיד, יאיר לפיד, שעמד בראש סיעה של 19 ח"כים, מאחורי כחלון עומדים 10 ח"כים בלבד, ולפיכך הצלחתו תלויה במידה רבה ביכולתו לשתף פעולה עם נתניהו ועם הסיעה הגדולה בקואליציה, הליכוד.

כחלון, 55, הוא פוליטיקאי עתיר ניסיון. הוא היה חבר בשלוש כנסות (16–18) ומכיר את נתניהו היטב, לאחר ששימש שר התקשורת והרווחה בממשלתו והיה פעיל בליכוד במשך שנים. הוא יודע כי מה שלא יסכם עם נתניהו לפני הקמת הממשלה, קרוב לוודאי שלא יקבל לאחר מכן. לכן הוא צפוי להיפגש עם נתניהו עוד כמה פעמים בימים הקרובים כדי לשמוע אם דרישותיו נענות וכדי לסכם נושאים אוצריים חשובים.

במשרד האוצר ממתינים לשר החדש באווירה מתוחה - אך גם ברוח אופטימית. אף שעדיין לא התקיימה פגישת עבודה בין כחלון לבין בכירי האוצר, במשרד אומרים כי "ממה שאנחנו רואים וקוראים בעיתונים, קיימת הלימה רבה בין תוכניותיו של השר המיועד לבין תוכניות משרד האוצר, בוודאי בשלושת הנושאים המרכזיים - דיור, רמת החיים והבנקים. אנו מבינים שכחלון מתכוון לבצע שורה של רפורמות חשובות במשק, ואנו אוהבים שרים שבאים לבצע שינויים מבניים ורפורמות שיקדמו את המשק".

ממשלה נוחה 
לשכבות החלשות?

אוליבייה פיטוסי

בארבעת החודשים האחרונים טרחו באגף התקציבים באוצר על הכנת תקציב המדינה המעודכן ל–2015. התקציב יוצג לכחלון זמן קצר לאחר שייכנס לתפקיד בידי ראש אגף התקציבים, אמיר לוי. לפי החוק, הממשלה החדשה תצטרך לאשר את תקציב המדינה בכנסת לא יאוחר מ–100 ימים מיום הקמתה. התקציב ל–2015 חייב להיות מאושר בממשלה לא יאוחר מ–55 יום מיום הקמתה, ובכנסת לא יאוחר מ–45 יום מהגשתו. כך, המשימה הראשונה של כחלון כשר אוצר, לנוכח לוחות הזמנים הצפופים, תהיה אישור התקציב.

הקואליציה החדשה, שתכלול כנראה את כולנו, יהדות התורה וש"ס, נוחה לכאורה לשכבות החלשות. גם שאר הסיעות בקואליציה, במידה זו או אחרת, מצהירות על זיקה לשכבות החלשות. אפילו מינוי משה גפני מיהדות התורה לראשות ועדת הכספים נוח לכאורה לשכבות החלשות. אך כיצד ישפיע הדבר על החלטות הממשלה והכנסת החדשה - ימים יגידו.

כחלון רואה את עצמו נציג המעמד הבינוני־הנמוך, זה ששכרו החודשי ברוטו הוא עד 10,000 שקל. לפיכך אין ספק שנראה אותו פועל במסגרת תקציב המדינה להגדלת תקציבים חברתיים, לסבסוד צהרונים לבני 3–9, להגדלת קצבאות הביטוח הלאומי (כולל קצבאות הילדים) ולהורדת יוקר המחיה - בין השאר באמצעות הורדת מחירים לשירותים שמספקת המדינה. כחלון גם הצהיר במסע הבחירות שלו כי יילחם במונופולים הגדולים במסגרת מאמציו להוריד את יוקר המחיה וכי בכוונתו גם לפעול להענקת דמי אבטלה לעצמאים - בראשונה בישראל.

באגף התקציבים מודעים לכך שלקואליציה החדשה יש מחיר, וכי היענות לדרישות המפלגות החרדיות לבדן בתחום הרווחה (העלאת קצבאות), החינוך (חיזוק זרמי החינוך של ש"ס ויהדות התורה) והבריאות עשויה להגיע ל–2–3 מיליארד שקל בשנה.

מהפכה בהסדרים 
- רק ב-2016

שר האוצר היוצא, לפיד, דגל בחוק הסדרים רזה, וכך הרפורמות שהופיעו בחוק ההסדרים ל–2015 שהונח על שולחן הכנסת היו מעטות, לא מהותיות ולא מחוללות צמיחה. באוצר מחכים לשמוע את עמדת כחלון בנושא זה, שכן במערכת הבחירות הוא הצטייר כמי שבא לחולל שינויים. קשה יהיה לשנות את חוק ההסדרים ל–2015, אבל ניתן לצפות כי השר החדש יטביע את חותמו על חוק ההסדרים ל–2016.

להילחם בריכוזיות 
של מערכת הבנקאות

איש מפגין עם שלטים נגד הבנקים
דודו בכר

חלק ניכר מהאנרגיה של כחלון באוצר יוקדש, קרוב לוודאי, לבעיית הדיור ולמערכת הבנקאות. בתחום הדיור הבטיח כחלון לבנות 250 אלף יחידות דירות בשנים הקרובות, להוריד את מחירי הדירות ולקצר במידה ניכרת את הליכי התכנון והבנייה.

בתחום הבנקאות בכוונתו להילחם ברווחים הגדולים ובריכוזיות הגבוהה של הבנקים, בין השאר באמצעות הסרת חסמי כניסה שיגדילו את מספר הבנקים הפעילים בישראל (כולל בנקים אינטרנטיים), והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי ליצור עוד מסלולים לקבלת אשראי.

עוד מתכוון כחלון לפעול להפחתת עמלות הבנקים ולהפעיל ביטוח פיקדונות. לדבריו, "יש פה כשל שוק שלוקח אלפי שקלים ממשפחה בשנה. המסכנים משלמים לבנקים בעבור החזקים, ואף אחד לא מדבר על זה".

כחלון הבטיח עוד כי יפעל להגברת התחרות בשוק המזון ולביטול מונופול הגז הטבעי, יבצע רפורמה במשק החשמל, שתכלול הגברת התחרות בקטעי הייצור והאספקה, ויטיל מס ירושה של 20%–25% על ירושות בסך של יותר מ–10 מיליון שקל.

בתחום החיסכון הפנסיוני הבטיח שר האוצר המיועד לנתק את הקשר בין עמלות הסוכנים לדמי הניהול, ליצור חופש בבחירת סוכן פנסיוני לשכירים במקומות העבודה ולפעול להגברת השקיפות בדו"חות הנשלחים לחוסכים.

בחזרה לתקציב 
דו־שנתי?

השאלה הראשונה שכחלון יצטרך להשיב עליה היא אם התקציב החדש יהיה חד־שנתי - ל–2015 בלבד, או דו שנתי - ל–2015–2016, כפי שהיה לפני שנתיים. יש יתרונות וחסרונות לכל סוג של תקציב. באגף התקציבים מעדיפים את התקציב הדו־שנתי, בטענה כי זהו התקציב הנכון ללוח הזמנים הצפוף שבו אנו נמצאים כעת.

בכירים בממשלה ובבנק ישראל אומרים כי יש להיצמד לשני תקציבים, ל–2015 ול–2016, שיוגשו לאישור הכנסת בפער של חודשיים־שלושה, כאשר בתקציב ל–2016 כבר יבואו לידי ביטוי מלא סדרי העדיפויות החדשים של הממשלה החדשה ושל שר האוצר החדש. כחלון מסרב לפי שעה לומר איזה תקציב הוא מעדיף.

אפרופו שר האוצר החדש, מי שקרא את המצע הכלכלי המפורט של כולנו לפני הבחירות, ובאגף התקציבים קראו אותו רבים, ישאל בוודאי מהיכן יגיע הכסף לכל התוכניות. כחלון יצטרך כמובן לקבוע סדרי עדיפויות ולוחות זמנים. מצע הוא דבר טוב לימי בחירות, אך לאוצר המדינה יש יכולות מוגבלות יותר.

תקציב המדינה ל–2015 שלוי יציג לכחלון מבוסס על הצעת תקציב המדינה לשנה זו שהאוצר הציג בממשלה בקיץ 2014 ושאושר על ידה, ובהמשך גם על ידי הכנסת היוצאת בקריאה ראשונה בלבד - אך יכלול כמה שינויים שהכניס אגף התקציבים.

הביטחון יבקש - הביטחון יקבל

קרוב לוודאי שהנושא הראשון שיעלה בשיחות של כחלון עם לוי ובכירי אגף התקציבים יהיה גובה תקציב הביטחון. בתקציב 2015 הישן, תקציב הביטחון היה 64.8 מיליארד שקל, והוא כלל שתי תוספות - 1.7 מיליארד שקל לבסיס התקציב (סכום שייתוסף לכל התקציבים בשנים הבאות החל ב–2016), ותוספת חד־פעמית של 4.3 מיליארד שקל ("הקופסה").

באוצר סבורים כי תוספת של 6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון אינה מוצדקת, ופוגעת בכוונות הממשלה והאוצר לחזק את התקציבים החברתיים ותקציבי התשתיות.

באוצר צפויים להדגיש בשיחות עם כחלון כי מערכת הביטחון דורשת 5.6 מיליארד שקל נוספים, מעבר ל–64.8 מיליארד שקל. לדעתם, יש לדחות דרישה זו על הסף. לא ברור אם עמדת פקידות האוצר תתקבל, שכן דרישות מערכת הביטחון נהנות מרוח גבית בלשכת נתניהו.

משרד האוצר תומך בביטול פטורים

באוצר ינסו לשכנע את כחלון לבטל פטורים ממס בתקציב החדש. ביטול פטורים ישחרר כספים לתחומים שונים, ובהם כאלה הכלולים בתוכנית הכלכלית של כחלון. כיום סך הפטורים ממס בתקציב 2015 מסתכם ב–50.6 מיליארד שקל, כ–4.5% תוצר. ביטול פטורים יבטל את הצורך בהעלאת מסים ב–2016 (בנק ישראל סבור כי בשנים הקרובות יהיה צורך בהעלאת מסים בהיקף של 8 מיליארד שקל, מרביתם כבר ב–2016).

אלא שמאחורי כל פטור עומד היגיון כלכלי, חברתי או פוליטי, וכל שרי האוצר בשנים האחרונות נמנעו, או לא הצליחו, לבטל פטורים. קשה להניח כי כחלון, שיבקש להצטייר כשר אוצר חברתי, יבטל פטורים כבר בחודשים הראשונים לכהונתו.

במסגרת הדיון על פטורים יספרו ראשי אגף התקציבים לכחלון כי מצב המשק טוב, וכי הכנסות הממשלה ממסים ב–2015 צפויות להיות גדולות ב–10 מיליארד שקל מהתכנון המקורי, מה שמעמיד לרשותו כספים, לפי סדרי העדיפויות של המדינה והאוצר, לפרויקטים חדשים. הם יציינו כי הכנסות המדינה יגדלו השנה ב–2 מיליארד שקל, לאחר שהתוכנית של לפיד למע"מ 0% על דירות חדשות לזוגות צעירים ירדה מהפרק.

בכירי האוצר ידברו עם כחלון גם על הצורך ברפורמה במערכת הבריאות (כחלון תומך ביישום המלצות ועדת גרמן) על רקע מצב המערכת וכניסת סגן שר חדש למשרד הבריאות (יעקב ליצמן, שמתנגד ליישום המלצות ועדת גרמן ותומך ברפורמה אחרת). הם צפויים להציע לכחלון להפנות את הכספים שנוספו לתקציב המדינה (בהשוואה לתקציב הקודם ל–2015) בעיקר לחינוך ולתשתיות.

מי יחליף את יעל אנדורן באוצר?

כחלון עדיין לא הודיע את מי מאנשיו ימנה לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר, לאחר שהמנכ"לית יעל אנדורן הודיעה כי תעזוב את המשרד עם הקמת הממשלה החדשה. מינוי המנכ"ל קריטי להצלחתו של כחלון באוצר. בחירה נכונה - שתתחשב בנתוני המועמד לתפקיד, אבל גם בצורך בעבודה הרמונית עם ראשי האגפים במשרד, ובעיקר אגפי התקציבים והחשבת הכללית - תסייע מאוד לכחלון ולמשרד כולו.

עם זאת, מקורות פוליטיים בכירים מאוד בירושלים אמרו אתמול כי חשוב ביותר שהבכירים באוצר יבינו ויפנימו שהם יעבדו אצל שר האוצר החדש, ולא הוא אצלם. לדברי אותם בכירים, לא כל בכירי האוצר הבינו את זה בעידן לפיד.

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#