כוננות כחלון: "העשירים בלחץ ממס הירושה - בוחנים העברת נכסים לילדיהם" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כוננות כחלון: "העשירים בלחץ ממס הירושה - בוחנים העברת נכסים לילדיהם"

עורכי דין שמתמחים במסים מציינים כי הלקוחות העשירים חוששים ששר האוצר החדש יעמוד מאחורי הצהרותיו - ונשאר להם חלון הזדמנויות קטן להוציא את הנכסים שלהם מרשת מס הירושה

144תגובות

משה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו ושר האוצר המיועד של ישראל, הצהיר במהלך מערכת הבחירות שהוא בעד מס ירושה. "אנחנו נגד העלאת מסים באופן גורף, למעט מס ירושה", אמר כחלון בפברואר בראיון ל–TheMarker. "לדעתי, מ–10 מיליון שקל אפשר לקחת מס ירושה, כי זה מס צודק. צריך לשקול באיזה שיעור, אבל זה יכול להיות 20%–25%. זה מס צודק, סולידרי. אני חושב שהוא טוב גם לנותן וגם למקבל".

עשירי ישראל ובני משפחתם הקרובים, שכבר ראו בעיני רוחם איך הירושה מתכווצת לה ברבע, לא נשארו אדישים. עם בחירתו מחדש של בנימין נתניהו לראשות הממשלה והמינוי הצפוי של כחלון לשר האוצר, חלקם לפחות התחילו לחשוב על מהלכים מתאימים - ופנו לעורכי דין ורואי חשבון, כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם כל עוד יש להם חלון הזדמנויות.

"יש הרבה שמועות ורעש מסביב למס ירושה. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה ומתי, ומכאן הלחץ", אומר עו"ד יאיר בנימיני, בעל משרד העוסק בתחום המיסוי. "אנשים רוצים להתחיל להעביר לילדים נכסים כבר כיום, בהנחה שזאת תהיה הדרך הכי טובה לא לשלם מס בעת הפטירה".

עופר וקנין

לדברי בנימיני, "העברת נכסים היא לא דבר פשוט. צריך לעשות סביב זה פעולות, כמו הסכמי ממון עם בני הזוג של הילדים, והשארת זכויות מסוימות לפירות כמו דמי שכירות ודיווידנדים. אפשר להעביר את הנכסים לנאמן שיפעל לפי הוראות לטובת הילדים, אבל גם כאן יש אי־ודאות - כי המחוקק יכול לקבוע שהעיזבון כולל נכסים שעברו לנאמנות".

בשלב זה עוד רב הנסתר על הגלוי. גם אם יעבור בסופו של דבר חוק מס ירושה, לא ברור מה יהיה רף הנכסים שממנו הוא יחול, מה יהיה שיעור המס, האם יוטל על העיזבון או על היורשים, מה תהיה התחולה המדויקת שלו, למשל אם הוא יחול על נכס בחו"ל של תושב ישראל - אם הוא יחול רטרואקטיבית מתאריך מסוים (עניין שנחשב חריג וכרוך בקושי חוקתי, אך כבר הוצע בעבר), ואולי השאלה החשובה מכולן: אם הוא ילווה במס מתנות.

ההנחה היא כי לצדו של מס ירושה או עיזבון יוטל גם מס על מתנות - שאם לא כן, ניתן יהיה לעקוף את מס הירושה באמצעות העברת נכסים כמתנות לפני הפטירה. בעבר מס מתנות זכה להתנגדות דווקא מצדם של החרדים.

מבחינתו של עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', המתנגד למס ירושה, שילוב כזה של מס מתנות וירושה ייצר לא פחות ממפלצת מיסויית. "מס מתנות הוא בעל משמעות חברתית, כי הוא משנה את דפוסי החברה והמשק לבלי הכר", אומר רובין.

לדבריו, "מס מתנות זו דרמה, ולכן השילוב בינו לבין מס ירושה הוא מפלצת - והוא יביא לשינוי בדפוסי חיים. בעבר, כשהיה בישראל מס עיזבון לא היה מס מתנות, וסגרו את זה דרך חזקה שאם הפטירה היא בתוך שלוש שנים מיום המתנה - יתעלמו מהמתנה. כך מנעו התחמקויות של העברת מתנה לפני המוות".

רובין מציין כי גם במשרדו הרגישו לקראת הבחירות בתכונה מיוחדת בעניין מס הירושה, כפי שקרה גם בבחירות קודמות ובפעמים נוספות שההצעה עלתה ונבחנה. בכל מקרה, הוא מסביר כי "מודל של מס עיזבון מצריך ישיבה על המדוכה של כמה חודשים, ועדת מומחים. זאת משימה כבדה, וודאי אם היא משיקה למס מתנות, שיפגע בכל אחד מאתנו. אני מוכן להמליץ לכחלון שיעסוק קודם בדברים יותר דחופים".

מס אפקטיבי?

התומכים במס ירושה רואים בו מס צודק, שמצמצם את האי־שוויון. אם כחלון יעמוד מאחורי הצהרותיו ויבקש לקדם מס ירושה, יופעל עליו מכבש לחצים כבד, גם בהשוואה למתקפה שעמד בה בעבר מצד חברות הסלולר, כשהוביל להוזלת השירותים בענף.

איור: שרונה גונן

ההתעוררות שמתרחשת כבר בשלב מקדמי זה, ממחישה את אחת הטענות של מבקרי מס העיזבון: לטענתם מדובר במס לא אפקטיבי, כי העשירים הגדולים באמת, אלה שיש להם עשרות ומאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים, כבר ימצאו את הדרך לעקוף אותו - כך שהנטל ייפול על ה"קטנים" יותר, שהם מתוחכמים פחות. טענות נוספות נוגעות לכך שהוא מהווה כפל מס, שכן הרכוש והנכסים כבר מוסו פעם אחת; לעלות הגבוהה של הערכת שוויים של נכסים, הדורשת מערכת ביורוקרטית אדירה; ולכך שמס עיזבון יביא לבריחת הון מישראל.

בהקשר זה ראוי לצין כי ברוב מדינות המערב - ובהן ארה"ב, גרמניה, בריטניה וספרד - קיים מס עיזבון או ירושה, כך שאפשר לטעון כי אי־הנהגתו בישראל דווקא הופכת אותה למקלט מס. עם זאת, יש גם מדינות במערב שמס כזה אינו מוטל בהן - כמו שוודיה, אוסטריה, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד.

מס ירושה כבר הונהג בישראל בעבר, אך בוטל ב–1981. "כיום יש שקיפות בנקאית משמעותית הרבה יותר מאשר בעבר, ולכן גם יש לזה יותר פוטנציאל להצליח", אומר בנימיני. "אנחנו חיים בעולם אחר מאשר בשנות ה–80. אי־אפשר להסתיר את העובדה שאדם נפטר, ואחרי שברשות המסים יעמידו מנגנון, זאת לא תהיה גבייה קשה. יהיה לחץ פוליטי אדיר, אבל אני לא אתפלא אם זה יקרה".

גם אם כחלון יתגבר על הלחצים, וגם אם מתעלמים משאלת התמיכה בחוק של נתניהו, איש אמיד מאוד בעצמו, הטלת המס תדרוש קביעה של מנגנון אכיפה אפקטיבי והיערכות מתאימה מצד רשות המסים. מצד רשות המסים, זה יהיה מהלך אסטרטגי, שדורש כוח אדם מתאים והטמעה נכונה.

"תעשיית הנאמנות"

לפני שלוש שנים, אחרי שוועדת טרכטנברג הורידה מהפרק את האפשרות של מס ירושה, הגישה ח"כ שלי יחימוביץ' הצעת חוק שלפיה המדינה תגבה מס עיזבון בשיעור של 5%–12.5% על ירושות של יותר מ–15 מיליון שקל - אבל אז האיום (שהוסר בהמשך) נתפש כפחות רציני. "לקחו את זה פחות ברצינות לעומת עכשיו, שמרגישים בדריכות ועירנות גבוהות בהרבה. לקוחות מתייעצים ומתלבטים", אומר עו"ד ירון מהולל, שותף בכיר במשרד איתן מהולל שדות.

מהולל מעריך כי לא יהיה פשוט להעביר בישראל את מס המתנות הנלווה - וגם אם מס ירושה יחול, זה יהיה להערכתו על סכומים הגבוהים מ–10 מיליון שקל (בארה"ב, למשל, הרף הוא 5.5 מיליון דולר). "לעשירים יהיה הכי קל להעביר כסף, אבל זה לא הפתרון המקובל", הוא אומר. "הכי מקובל זה הקמת נאמנויות - בארה"ב יש תעשייה שלמה סביב זה. קשה לתכנן מול חוק שאינו קיים, אבל ברוב המדינות נכסים בנאמנות משפחתית אינם נחשבים חלק מהעיזבון. ברגע שמעבירים לנאמנות בלתי־חוזרת ושיש לנאמנים שיקול דעת וכושר החלטה - הנכסים אינם נחשבים חלק מהעיזבון. לאור האי־בהירות, הייתי ממליץ ללקוחות שמתעניינים להיערך, אבל לא לבצע. להקים נאמנות מתוחכמת זה פרויקט".

גם עו"ד זיו נויפלד, שותף וראש מחלקת המיסוי במשרד נשיץ ברנדס אמיר, מדבר על תכונה מיוחדת במשרד סביב מס הירושה. "אחת לכמה זמן הנושא עולה, ובכל פעם אנחנו מרגישים במשרד התעניינות הולכת וגוברת של אלה שצפויים להיות כפופים למס הזה. עכשיו אנחנו נמצאים בגל הזה - אנשים מתקשרים, מתעניינים ושוקלים את הצעדים.

"חלק מהאנשים לא יעשו דבר גם אם יבינו שזה הולך לקרות, אבל זאת לא המגמה הכללית: הרוב רוצים לדעת מה אפשר לעשות בפרק הזמן שעוד נשאר. מהלכים להוצאת נכסים מרשת מס הירושה יכולים לקחת ימים או חודשים. אחרי שהחוק יחול, אם אכן זה יקרה, כבר יהיה קשה לחמוק ממנו".

נויפלד סבור כי גם אם מס הירושה יעבור, יש לחוקק אותו "בתבונה וברגישות. למשל לשים את הרף מספיק גבוה כדי שלא ייפול על כאלה שאינם עשירים, ולהביא בחשבון שעודדו עולים חדשים לבוא לישראל על סמך המצב הקיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#