תוצאות הבחירות במונופולים: תבוסה לנמלים - ניצחון לרשות שדות התעופה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוצאות הבחירות במונופולים: תבוסה לנמלים - ניצחון לרשות שדות התעופה

ועדי העובדים בנמלי הים קיוו למהפך שיסכל את הרפורמה - והתעוררו לממשלה ששריה יתחרו ביניהם על המלחמה בהם

8תגובות

לפני שבועיים איימו עובדי נמל חיפה לארגן נקמה פוליטית בליכוד. זה היה לאחר פרסום תשדיר הבחירות של המפלגה, שבו עובדי הנמלים ורשות השידור הושוו לכאורה למחבלי חמאס. "נארגן הסעות לקלפי, כל עובד יביא 6–10 אנשים שיצביעו למחנה הציוני. נתניהו גמר מבחינתנו", הבטיחו מקורבים לוועד העובדים.

איש לא התייחס ברצינות לאיומים. ודאי לא כשיו"ר הוועד, מאיר תורג'מן, הוא תומך ליכוד מוצהר. אך הרצון לראות מהפך פוליטי בסיום הבחירות האחרונות היה יותר מאיום סרק בקרב ועדי העובדים של נמלי הים הממשלתיים.

אחרי הכל, היו אלה בכירי מפלגת העבודה שהתייצבו בשנה האחרונה לצדם של עובדי הנמלים במאבק נגד תוכנית הממשלה להקים רציפים פרטיים מתחרים. הם אלה שביקרו בזה אחר זה בנמלי חיפה ואשדוד, כאורחי הוועד, כפי שעשו חברי הכנסת אבישי ברוורמן ואיציק שמולי; הם אלה ש"הציקו" בשאילתות לשר התחבורה, ישראל כ"ץ (הליכוד), בניסיון לעכב את יישום הרפורמה שתפקיע מידי הוועדים את השאלטר הבלעדי על שעריה הימיים של ישראל (ח"כ עומר בר לב); והם גם אלה שנמנעו באופן תמוה מלהתייחס מפורשות לכשלי הענף הנמלי, בדיוק כפי שהתעלמו ממעוז מצביעים פוטנציאלי אחר של המפלגה בענף המונופוליסטי המקביל — זה של החשמל.

לא בכדי עברה לפני שבועיים בשקט יחסי הגשת ההצעות במכרז הבינלאומי שפירסמה ישראל להפעלה הפרטית של נמלי המפרץ והדרום המתוכננים, בסמיכות לנמלים הממשלתיים. באופן מדהים, איש מקרב עובדי הנמלים (או המחנה הציוני) לא העז לפצות פה, או להשבית מנוף ולו לשעה, לנוכח "ההתגרות" לכאורה מצד הממשלה.

אוליביה פיטוסי

האם עלה על הדעת עד לפני חצי שנה שהסינים (SIPG) יגישו הצעה להפעלת רציף פרטי לצד נמל חיפה, ואילו הגרמנים (יורוגייט) והשווייצים (MSC) יתמודדו על הפעלת הרציף הפרטי המתוכנן באשדוד — וכל זאת בלי תגובה כלשהי מצד ועדי הנמלים הממשלתיים?

התשובה היא לא. אלא שבחודשים האחרונים, מאז שנודע על הקדמת מועד הבחירות לכנסת, מאבק ועדי הנמלים ברפורמה המתוכננת נכנס להקפאה מסוימת — בהוראת הסתדרות העובדים. זאת, לכאורה, מתוך מחשבה כי פתיחת חזית ציבורית מול הממשלה, מצד הנמלים, בעת הנוכחית, עשויה דווקא לשרת את כ"ץ ואת חבריו השרים, ולהלביש עליהם ארשת כלכלית־חברתית לוחמנית נדירה לאור תדמיתם הפומבית הרעועה של ועדי הנמלים.

התוכנית, לפיכך, היתה פשוטה: הורדת פרופיל זמנית לטובת גזירת דיווידנד עם השלמת המהפך הפוליטי. אך שוד ושבר, הגורל תיעתע בעובדי הנמלים ובהסתדרות המגוננת עליהם. לא רק שלא התעוררו למחרת הבחירות למהפך, אלא קיבלו ממשלה שבה יתקשו עוד יותר למצוא אוזן קשבת.

נכון לאתמול, הסיכוי שכ"ץ יישאר במשרד התחבורה (חרף רצונו להשתדרג) הם 50%. זאת בהנחה שנתניהו יותיר את אביגדור ליברמן במשרד החוץ, ויימנע מלהפקיד את תיק התחבורה בידי הבית היהודי. אם המשרד יישאר בידי הליכוד, המשך קידום הרפורמה בענף הנמלי מובטח. גם אם זה לא יהיה כ"ץ, ספק אם יימצא בשורות הליכוד מי שיבחר לפגוע במודע ב"מורשתו" של אחד האנשים החזקים במרכז המפלגה — ועוד להתנצח עמו כשהוא מתייצב מול ועדי הנמלים.

ניר קידר

גם מסירת התיק לאחת השותפות הקואליציוניות הרלוונטיות לא תהיה בשורה טובה מבחינתם של עובדי הנמלים. כזכור, יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הוא שהציע לפני שנתיים "להכניס צבא" לנמלים במקרה של שביתה, ו"להדבירם", כלשונו. בנט לא היה הראשון שהציע שימוש בכוח לאומי כדי לשבור את שורות ועדי המונופולים התשתיתיים. קדם לו, עשור לפני כן, שר התחבורה דאז, ליברמן.

פקידי האוצר 
יסנדלו את כחלון?

אם כך, פתח המילוט הפוליטי מהרפורמה המתוכננת בענף, שעליו בנו עובדי הנמלים — הכזיב. ממשלת נתניהו הרביעית צפויה להמשיך ברפורמה שבה החל נתניהו כשר אוצר עוד ב–2004, אך בשינוי מסוים. היא תקדם תחרות פנימית בענף הנמלים לפני שתפעל להפרטת חברות הנמלים הממשלתיות. זאת, תוך ניהול משא ומתן על השלכות התחרות העתידית על ביטחונם התעסוקתי עובדי הנמלים — ולא על עצם היציאה לרפורמה, או על פיצויים בגינה.

לעומת עובדי הנמלים, מי שזכו אולי בפתח מילוט ממצבם הפוליטי הקשה הם דווקא עובדי מונופול החשמל. חברת החשמל ידועה אמנם כמגרש המשחקים ההיסטורי של מפלגת העבודה, שעם פעיליה נמנה לא אחר מיו"ר ועד העובדים, דוד (מיקו) צרפתי. מצד שני, "רפורמת השקשוקה", שתיכננה לחלץ את החברה תוך תשלום אתנן במיליארדי שקלים לעובדי החברה, נטוותה בחשאי לפני שנה, בעת כהונת ממשלת נתניהו, וסוכלה ברגע האחרון רק בזכות שר האוצר המפוטר, יאיר לפיד, שצפוי למצוא את עצמו בקרוב בספסלי האופוזיציה.

מי שאמור היה לייצג בשנתיים האחרונות את עמדת הליכוד, שר האנרגיה, סילבן שלום, מצא לנכון להיפגש עם צרפתי מיד עם מינויו לתפקיד שר — ולקראת הקמפיין שניהל לנשיאות המדינה. לכן בחר שלום שלא להתערב ברפורמה הנכה, אך גם נמנע מלהילחם על אישורה כדי שלא להצטייר בפומבי כמי שמגונן על הוועד החזק, והלא בהכרח פופולרי, במדינה.

כעת, משהורחקה יש עתיד מהממשלה, וכשבפני הליכוד ניצבת הזדמנות לכבוש מעוז אדום נוסף, לא מן הנמנע כי עובדי מונופול החשמל ימצאו בממשלת הליכוד החדשה אוזן קשבת. זאת, בייחוד כששר האוצר המיועד, משה כחלון (כולנו), אולי רואה במונופולים סדין אדום — אך בה בעת שומר פינה חמה בלב לעובדיהם שבמגזר הציבורי.

"עדיף להיאבק בטייקונים, ולא בוועדי העובדים", צוטט כחלון במהלך קמפיין הבחירות. זאת, ארבע שנים לאחר שצולם, כשר תקשורת, בביתו הפרטי של חבר ועד העובדים בדואר. בנוכחות יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, הבטיח לכאורה כחלון לוועד העובדים השפעה בקביעת הרכב הוועדה המקצועית לרפורמה בתעריפי הדואר.

טלי מאייר

פקידיו לעתיד של כחלון, בכל אופן, לא מבזבזים זמן. לפני חודשיים נחשף ב–TheMarker כי באגף התקציבים באוצר וברשות החברות הממשלתיות ניצלו את פגרת הבחירות כדי לגבש מודל (נוסף) לשינוי המבני הנדרש במשק החשמל. לפי מודל זה, חברת החשמל תשמור על המונופול בהולכת החשמל ובחלוקתו, תנהל את ייצור החשמל במשק — אך תמשוך את ידיה מייצור בפועל, לאחר שתחנות הכוח שלה יופרטו.

הפרטת תחנות הכוח תדרוש מציאת פתרון מורכב לעתידם של 2,500 עובדי הייצור בחברת החשמל. במקביל, תידרש תוכנית התייעלות מקיפה גם במקטעי ההולכה והחלוקה של החברה. אלה המקטעים היעילים פחות של החברה, הסובלים מעודף כוח אדם ומהפסדים כבדים. בעידן שבו לא יתאפשר עוד סבסוד צולב והישענות על מקטע הייצור היעיל יחסית של החברה, יחויבו המקטעים השמנים יחסית בהתייעלות עמוקה יותר, שמשמעה אתגר גדול יותר לכל ממשלה, גם אם לא התברכה בזיקה ליו"ר ההסתדרות.

הליכוד הקפיא את הרפורמה במקורות

מי שמוצאים את עצמם כיום בעמדת המתנה דומה לזו של עובדי חברת החשמל הם עובדי מונופול חברת המים הלאומית מקורות. אלה ניצבו ערב הבחירות תחת חרב ממשלתית שאיימה לכפות עליהם התייעלות לא רצויה (מבחינתם). מדובר במסקנות ועדת בלינקוב לייעול משק המים, שבין השאר המליצו להפחית את התשואה המוכרת כיום למקורות מ–6.5% (צמוד) ל–4.5%, וכן להוציא את ביצוע הפרויקטים של מקורות מידי החברה הבת הקבלנית שלה, שח"מ. זאת מחשש לניפוח לכאורה של עלויות ביצוע המסובסדות ביתר על ידי הציבור.

מי שבולם בינתיים את העלאת ההמלצות לדיון הוא משרד האנרגיה והמים של השר שלום — חרף תמיכת הפקידות האוצרית ביישומן המיידי. גם כאן עשויים עובדי מקורות להתעודד אם תיק האנרגיה יישאר בידי שלום, ולנוכח אהדתו של שר האוצר המיועד לוועדים הגדולים.

מוטי מילרוד

מנגד, ולעומת העמדה המהוססת של עובדי חברת החשמל ומקורות כלפי הנסיבות הפוליטיות החדשות, יש מי שתוצאות הבחירות העניקו להם דווקא מנה גדושה של ביטחון. מדובר בעובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) שכבר בעת כהונת הממשלה היוצאת נהנו מחסינות שהעניק להם שר התחבורה כ"ץ. כעת צפויה החסינות לקבל שריון עבה יותר בזכות "אפקט חיים כץ" — כלומר התברגות יו"ר הוועד במוסדות מפלגת השלטון, תוך שהוא מנצל את גיבוי העובדים לצורך שכפ"ץ מגונן על חברתו הממשלתית.

היו"ר המיתולוגי של רש"ת, פנחס עידן, אמנם לא הצליח להיכנס לכנסת לאחר שנדחק למקום ה–36 ברשימת הליכוד בבחירות. ואולם, הפגישה המזורזת שאורגנה לו עם נתניהו, בעקבות מכתב מחאה ששיגר אליו עידן לאחר פרסום תשדיר הבחירות השערורייתי, רמזה במעט על מעמדו הפוליטי החדש של מי שימשיך לשלוט גאון בשעריה האוויריים של ישראל.

מונופול הגז נחלץ מידי יחימוביץ' 
- אך לא ילקק דבש אצל כחלון וגפני

 

את אנחת הרווחה שהשמיעו חברות הגז הטבעי עם היוודע כישלון המחנה הציוני בבחירות לכנסת תיעדה היטב הבורסה בתל אביב, שלמחרת הבחירות נסקו בה מניות החברות הקודחות בכ–8% בממוצע.

בקרב השותפות במאגרי הגז תמר ולווייתן, ובראשן חברות מונופול הגז: דלק ונובל אנרג'י, שרר בחודשים האחרונים חשש של ממש ממהפך פוליטי. מציאות שבה הקולות שביקרו את האדישות הממשלתית ביחס למונופול הגז עוברים אל שולחנות הקואליציה היתה גוררת מהלכים רגולטוריים אגרסיביים יותר בענף הגז, שגם כך שרוי באווירה רוויית מתח נפיץ. זאת בייחוד לנוכח הקמפיין הציבורי הנחרץ שהובילה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) להצרת צעדי המונופול ולהגברת האכיפה עליו.

אלא שגם אם נחלצו דלק ונובל מנחת זרוען של יחימוביץ', המחנה הציוני ומרצ, הן עדיין לא השאירו מאחוריהן את הטיפול הרגולטורי הנדרש בענף. נתניהו אמנם נותר על כיסאו, וגם שר האנרגיה המכהן, סילבן שלום, עשוי להמשיך לקדנציה נוספת. השניים דבקו במשך כהונתם האחרונה במדיניות אדישה - כזאת שלא מתערבת בעבודת הפקידים, אך גם לא מעניקה להם גיבוי מיניסטריאלי לקראת יציאה למהלכים בעלי השלכות אסטרטגיות לאומיות ומאקרו־כלכליות.

ואולם, אל הממשלה צפויות להצטרף כעת שתי דמויות מעניינות בעמדות מפתח. הראשונה היא יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, המתעתד לתפוס את כס שר האוצר. מצע מפלגתו קורא במפורש לביטול "הכוח המונופוליסטי" בשוק הגז הטבעי, לצד דאגה למחירים "סבירים והוגנים". במפלגתו של כחלון יישרו קו, פחות או יותר, עם הצעתה הסופית של הממשלה הנוכחית לחברות הגז, ערב הבחירות. זו שקראה לפירוק המונופול לשלושה משווקים מתחרים בתמורה לקביעת תקרה נוחה למחיר הגז במשק.

"יש ליצור מבנה שיבטיח שינוי בבעלויות ובהסדרים בתגליות הקיימות ויאפשר את פירוק המונופול הקיים", ניסחה כולנו את עמדתה בזהירות. באשר לפיקוח על המחירים, המפלגה טענה כי "תחרות עדיפה על פיקוח", אך הוסיפה כי "עד ליצירת התנאים לתחרות ויישומה, יש להבטיח מחירים סבירים והוגנים לציבור, שישקפו גם תשואה סבירה והוגנת למשקיעים". משכך, כולנו קוראת לקביעת מחיר מקסימום "הוגן" שיוצמד לשווקים תחרותיים בעולם.

עמדה נחרצת הרבה יותר הפגינה המפלגה המתחרה כיום בכולנו על ראשות ועדת הכספים - יהדות התורה. יו"ר המפלגה, ח"כ משה גפני, התייצב לצד יחימוביץ' במאבקה הפרלמנטרי והמשפטי נגד מונופול דלק־נובל, ואף הביע התנגדות להצעת הפשרה המתונה לדעתו שגיבשה הממשלה. לצד פירוק המונופול וקביעת מחיר מפוקח שייגזר מעלויות ההפקה, קראה יהדות התורה להוציא את נובל ממאגר לווייתן ולמנוע ממנה בעלות צולבת בענף. "הגז הוא מתנה של הקב"ה לכלל אזרחי המדינה, ולא למספר מצומצם של אזרחים עשירים", מסרה המפלגה.

מצפים בדאגה: התעשיינים מקווים 
לשר כלכלה נוח יותר מבנט

ממשלה בראשות בנימין נתניהו, עם נפתלי בנט וללא יאיר לפיד, היא בשורה רעה לתעשיינים. ממשלות נתניהו האחרונות חוקקו את חוק המזון, שהתאחדות התעשיינים לא אוהבת, ואת חוק הריכוזיות, שהחברות הגדולות במשק הן הנפגעות הישירות ממנו.

ואולם יותר מכל תשפיע על התעשיינים זהותו של שר הכלכלה הבא, ולפיכך הם מקווים שיהיה זה שר שניתן לשכנעו בחשיבותה ובתרומתה של התעשייה למשק. בין השמות שעולים: צחי הנגבי, גלעד ארדן ומירי רגב.

היחסים בין שר הכלכלה בנט לתעשיינים עלו על שרטון מיומו הראשון של השר במשרד. בנט חשף את התמרונים שביצעו התעשיינים בניסיון לטרפד את הרפורמות ביבוא ואת רפורמת מכון התקנים שהוביל, ובין הצדדים נוצר קרע. בצר להם מצאו התעשיינים בשר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, בעל ברית. כעת, בהנחה שלא יהיה חלק מהממשלה הצרה, הם יצטרכו למצוא תומך אחר.

גם מינויו המסתמן של משה כחלון לשר האוצר הוא מבחינתם חדשות רעות, לאחר שכחלון חרת על דגלו את המאבק בטייקונים ובקבוצות הריכוז במשק. כפי שפירק את הריכוזיות בשוק התקשורת, כך הוא עשוי לצדד בפירוק הריכוזיות בענפים נוספים בתעשייה, כמו שוק המזון.

גם ישראל כ"ץ, ששמו עלה כמועמד לשר הכלכלה, מעורר אי־נוחות בקרב התעשיינים. מאז שקידם את התחרות בענף התעופה ואישר יבוא אוטובוסים מסין הוא נחשב לשר שאינו סופר את התעשייה הישראלית.

בראש סדר העדיפויות של התעשיינים עומד קידום התוכנית לחיזוק התעשייה — השנויה במחלוקת בגלל התקציבים הדרושים להפעלתה. נושא אחד, שחשיבותו לתעשייה ולמשק אינה שנויה במחלוקת, הוא חיבור מפעלי התעשייה לגז טבעי.

היעד הבא של נתניהו: החלשת חברות החדשות - באמצעות הרחבת התחרות בטלוויזיה

עוד לפני הבחירות הבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי שינוי מפת התקשורת עשוי לבצר את כוחו בלשכת ראש הממשלה, וכעת הוא מסמן את התקשורת כאחד מיעדי הממשלה הבאה. בין אם יהיה זה יריב לוין, זאב אלקין או יובל שטייניץ — נתניהו צפוי למנות לתפקיד שר התקשורת את אחד ממקורביו, שיוביל במשרד מדיניות הנוחה לו.

ערוץ 10 הוא הפגיע מבין הערוצים. אתמול הגיש הערוץ בקשה לרישיון, לקראת סיום זיכיונו בסוף יוני. הישרדותו של הערוץ, שמוביל קו מערכתי נחרץ נגד נתניהו, תלויה בהחלטת השר הבא. אך למרות השנאה שרוחש נתניהו לערוץ, הסיכוי שייסגר קטן. לרשות השנייה ולמועצה הציבורית שלה יהיה קשה מאוד לנפק הסבר משפטי מדוע אין לתת רישיון לערוץ 10 כל עוד הוא ממשיך לעמוד בתנאים שנקבעו לו. בכיר בערוץ העריך בסוף השבוע כי נתניהו לא יסגור את הערוץ.

עם זאת, לנתניהו ולממשלת הימין שיקים יש דרכים אפקטיביות אחרות להחליש את כוחם של הערוצים 2 ו–10 — והם צפויים לייבא את אפקט "ישראל היום" מהעיתונות הכתובה לעיתונות המשודרת. היוזמה לפיצול ערוץ 2 וחברת החדשות שלו נעצרה בידי נתניהו רגע לפני הבחירות, אך

כמה ימים לפני הבחירות קיים נתניהו שיחת רקע עם בכירים מחברת החדשות של ערוץ 2, שבה הסביר כי פיצול הערוץ לא ירד מהפרק, וכי בכוונתו לבחון דרכים להרחבת התחרות בין הערוצים. לצד הפיצול, נתניהו שוקל צעדים נוספים שעשויים להפחית מאוד את כוחן של שלוש חברות החדשות הפועלות בטלוויזיה הישראלית.

שר התקשורת הבא עשוי לאשר ל–HOT ול–yes להקים ערוצי חדשות משל עצמן. שתי חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית מנסות כבר שנים לקדם שינוי חקיקה שיאפשר להן לחדור לתחום החדשות. HOT תאמץ את ערוץ החדשות i24news, שבבעלות בעל השליטה בה, פטריק דרהי, ו–yes צפויה לחבור לאתר וואלה ולהקים עמו ערוץ חדשות.

במקרה או שלא במקרה, שני גופי חדשות אלה נוקטים קו ימני יחסית, כך שסביר שיעמידו אלטרנטיבה נוחה יותר לנתניהו מהערוצים 2 ו–10. תחרות שוקקת בתחום ערוצי החדשות תחליש מאוד את הערוצים הקיימים, שאינם חזקים פיננסית גם כך.

ממשלה בלי חקלאים: שוב אין מועמד מהמגזר לתפקיד השר

החקלאים שוב מאוכזבים: במפלגות שצפויות להרכיב את הממשלה אין ולו מועמד אחד מהמגזר לתפקיד שר החקלאות. עם זאת, גם בממשלה היוצאת לא היה שר מהמגזר החקלאי, ובכל זאת האינטרסים שלהם נשמרו היטב.

שר החקלאות, יאיר שמיר (ישראל ביתנו), היה נוח לחקלאים. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, נקלע לעימות עמם על מינויים — בעיקר במועצות ייצור חקלאיות — וסיים את תפקידו כחשוד בפרשת השוחד לכאורה בישראל ביתנו.

שמיר וכהן שמרו על מעמדן של מועצות הייצור החקלאיות, חרף ניסיונות של משרד האוצר לפגוע בו. שמיר תמך בעמדות החקלאים גם בעניין רפורמות אחרות, ואף דרש תג מחיר גבוה של 2.5 מיליארד שקל לרפורמה של מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים — במקום שמירה על מחירי התוצרת לצרכנים באמצעות הגנות מכס ומכסות ייצור.

אם כך, העובדה שאין מועמד לשר מהמגזר החקלאי אין פירושה בהכרח שהאינטרסים של החקלאים לא יישמרו — אלא אם השר או השרה שימונו יחשבו על קידום המשק כולו. בשלב זה מוזכרת ח"כ גילה גמליאל (הליכוד) כמועמדת לתפקיד שרת החקלאות. גמליאל כיהנה כסגנית שר החקלאות ב–2005–2006, במשך פחות משנה.

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#