מה קורה כשמנסים לקחת מהעשירים עוד כסף? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

מה קורה כשמנסים לקחת מהעשירים עוד כסף?

בישראל לפחות 20 אלף איש עם הכנסה שנתית של יותר מ-800 אלף שקל

50תגובות

האם הדרך לפתרון בעיותיה הכלכליות של ישראל עוברת דרך הטלת מס גבוה על עשיריה? ראש הממשלה בנימין נתניהו, כידוע, אינו מחזיק בדעה הזאת - והיא נכפתה עליו בעקבות מחאת קיץ 2011 ודו"ח ועדת טרכטנברג שבא בעקבותיה.

בשל אותו דו"ח הועלו מס ההכנסה המרבי, מס החברות ומס רווחי ההון, וכן הוטל מס עשירים. זהו מס יסף בשיעור של 2% על כל מי שהכנסתו השנתית משכר או מהון גבוהה מכ–800 אלף שקל בשנה (כ–66 אלף שקל בחודש). מס היסף מביא את מס ההכנסה המרבי על עשירי ישראל ל–50%, ואת מס רווחי ההון המרבי על בעלי שליטה עשירים ל–32%. בשני המקרים מדובר באחד משיעורי המס הגבוהים ביותר בעולם המפותח.

כאשר הוטל מס היסף - יותר מתוך רצון להעניק לציבור תחושה של "תראו איך אנחנו נלחמים בעשירים" מאשר מתוך רצון להביא הכנסות מס גדולות — העריכה רשות המסים כי המס יכניס כ–600 מיליון שקל בשנה. זאת, לפי ניתוחים של נתוני אלה שהכנסתם היתה גבוהה מ–800 אלף שקל ב–2011. מדובר בקבוצה של כ–18–20 אלף איש, שבלי שינוי התנהגות מצדם, הטלת מס נוסף של 2% עליהם אמור היה להכניס לכיס המדינה כ–700 מיליון שקל. ליתר ביטחון, רשות המסים הסתפקה בהערכה של 600 מיליון שקל. ליתר ביטחון, רשות המסים והמדינה הסתפקו בהטלת מס נוסף של 2% בלבד. היתה סיבה לזהירות הזאת, כי ניסיון העבר מלמד שהטלת מס גבוה במיוחד על עשירים עלולה לגרור שינויי התנהגות קיצוניים מצדם. במלים יותר פשוטות: העשירים מוצאים מיד דרך להתחמק ממס העשירים.

העשירים מצאו 
פרצה בחוק

עופר וקנין

הניסיון הזה הוא טרי יחסית. רק עשר שנים קודם לכן, ב–2002 - שיאה של האינתיפידה השנייה, שגררה את ישראל למיתון הכלכלי העמוק בתולדותיה - הטילה המדינה שני מסי עשירים בשנה אחת. האחד היה מס עשירים ישיר, כלומר העלאת מס הכנסה ב–0.5% לכל מי ששכרו היה גבוה מ–360 אלף שקל (המס היה פחות מתוחכם ממס היסף, ולכן הוטל רק על הכנסות משכר, בלי הכנסות מהון), וכן העלאת תקרת הביטוח הלאומי. שני הצעדים האלה היו הוראת שעה, כלומר היו קצובים בזמן, וההערכה היתה ששניהם אמורים היו להכניס לקופת המדינה ב–2002 כ–2.2 מיליארד שקל. ההכנסה בפועל היתה רק 700 מיליון שקל - שני שלישים פחות מהתחזיות.

גלית בן נאים, כלכלנית במינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, ערכה בדיעבד ניתוח של התבדות התחזיות. בן נאים זיהתה שינויי התנהגות ברורים אצל עשירי ישראל. מהלך אחד היה כאשר חלק גדול מהמנהלים הבכירים הפכו את עצמם לחברות יחידים (חברות ארנק) כדי לחמוק מהעלאת תקרת הביטוח הלאומי - העלאת התקרה חלה על יחידים ולא על חברות.

המחקר של בן נאים, עם זאת, גילה עוד כמה שינויי התנהגות ברורים. למשל, ההכנסה המדווחת בקבוצות שהכנסתן היתה גבוהה מ–360 אלף שקל ו–417 אלף שקל (ההכנסה הרלוונטית להעלאת תקרת הביטוח הלאומי) צנחה ב–2002 ב–7% ו–14%.

זה קרה בעיקר משום שלפתע מספר המשתכרים את רמות השכר האלה צנח פלאים - ואילו שיעור המשתכרים ברמת השכר של פחות מ–360 אלף שקל זינק ב–2002 ב–260% עד 360%. כל העשירים בעלי שכר של 360 אלף שקל ויותר נהפכו לפתע למי שהשתכרו בדיוק שקל אחד פחות מכך - וכך הבטיחו כי המס הנוסף, בשיעור של 0.5% בסך הכל, לא יחול עליהם. בן נאים בדקה וגילתה כי שינויי השכר הגדולים ביותר היו אצל מנהלים בענפי הביטוח, הפיננסים, השירותים העסקיים והבנייה.

שינויי ההתנהגות הקיצוניים של העשירים ב–2002 הוסברו על ידי בן נאים בכך שהמסים האמורים היו הוראת שעה — קל היה לעשירים לעשות את המאמץ של להרוויח פחות ב–2002, ביודעם כי בשנה שלאחר מכן הם כבר יוכלו לחזור לפצות את עצמם. על הטעות הזאת כבר לא חזרו עם המס יסף — ב–2013 המס הוטל כמס קבוע, עם ציפייה כאמור להכנסה של 600 מיליון שקל.

רק שהציפייה נכזבה. כבר ב–2012, כנראה ביודעם שמס היסף בדרך, החל שינוי התנהגות אצל קבוצת העשירים הרלוונטית — ופוטנציאל המס הצטמק ל–420 מיליון שקל בלבד. בסופו של דבר הממצאים של רשות המסים מעלים כי ב–2013, השנה הראשונה להפעלת מס היסף, כ–18 אלף אנשים עברו בהכנסה המדווחת שלהם את הרף הקובע. 18 אלף האנשים האלה צפויים להיות מחויבים במס של כ–340 מיליון שקל. זו הכנסה בסך כמחצית מזו שרשות המסים חזתה מלכתחילה (600 מיליון שקל). מהבחינה הזאת, מס היסף מצטייר בינתיים ככישלון בדיוק כמו מס העשירים שהוטל עשר שנים לפניו.

יסתפקו ב-66 אלף שקל בחודש?

ברשות המסים מעריכים כי העשירים שוב מנצלים את הפרצה של חברות הארנק כדי להתחמק מהמס - והעלו הצעת חוק לסגירתה. כעת מקווים ברשות שאם הכנסת החדשה תאשר את הצעת החוק, שיעור הגבייה ממס היסף יגדל. בנוסף, העובדה שמדובר בשנה ראשונה למס מאפשרת לעשירים להתחמק ביתר קלות - להוריד בינתיים שכר או להימנע מתשלום דיווידנדים. ספק אם במשך שנים הם יוכלו להמשיך ולהסתפק בשכר צנוע רק של 66 אלף שקל בחודש - וסביר להניח שלאורך זמן הם ייאלצו להעלות שכר או להגדיל חלוקת דיווידנדים.

דודו בכר

כלומר, התקווה היא כי שיעור הגבייה ממס היסף ישתפר בשנים הבאות, ועדיין התמונה נותרה כשהיתה - בין אם מדובר ב–0.5% או רק ב-2%, העשירים לא אוהבים שממסים אותם, ועושים הכל כדי להתחמק. מהבחינה הזאת, מס עשירים הוא כלי מפוקפק כמקור הכנסות משמעותי למדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#