הליכוד כבש את מעמד הביניים והחלשים - העבודה נשארה עם החילונים והאשכנזים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הליכוד כבש את מעמד הביניים והחלשים - העבודה נשארה עם החילונים והאשכנזים

בקרב מעמד הביניים ומעמד הביניים הנמוך, התוצאה של שלי יחימוביץ' כיו"ר העבודה בבחירות 2013 טובה יותר מהתוצאה של הרצוג-לבני

19תגובות

1. ההפסד הגורף
 של המחנה הציוני

לכל אורך מערכת הבחירות, וגם אחרי שהתבררו ממדי ההפסד של המחנה הציוני, תמכו בכירי מפלגת העבודה בחיבור עם ציפי לבני. ובצדק. זה היה "גיים צ'יינג'ר" שנתן למפלגה דחיפה אדירה. מ–13 מנדטים (עם כיוון למטה) בסקרים לפני ארבעה חודשים (ו–21 מנדטים בכנסת היוצאת) זינק המחנה הציוני בסקרים ליותר מ–20 מנדטים, והוא לא ירד ממספר זה עד לתוצאות האמת (24 מנדטים). החיבור הזה גם הקפיץ את המחנה הציוני מעל לשאר המפלגות, לעמדת קרב ראש בראש מול הליכוד, והפך אותו לבעל פוטנציאל להחלפת שלטון הליכוד לראשונה זה שנים רבות.

אלא שזה לא הספיק. המחנה הציוני השיג הישג כלשהו, אבל הפסיד בבחירות. למרות המיאוס (גם בליכוד) מראש הממשלה, בנימין נתניהו, למרות כישלונו הכלכלי־חברתי, למרות הביקורת על התנהלותו והוויכוח על ניקיון כפיו, למרות התיקו המתמשך בסקרים והחלופה השלטונית שעמדה לנגד עיני המצביעים, כמעט מיליון איש שמו "מחל" בקלפי — 100 אלף יותר מבבחירות 2013, שבהן הליכוד רץ יחד עם ישראל ביתנו.

הליכוד, שהתמודד בבחירות הפעם לבד, זכה ב–30 מנדטים וקיבל את אותה תמיכה (23.4%) שקיבל בבחירות הקודמות. החיבור של המחנה הציוני (העבודה והתנועה) קיבל רק 165 אלף קולות (ושלושה מנדטים) יותר מבבחירות הקודמות, ועלה מתמיכה של 16.4% ל–18.7%.

ניתוח התוצאות מגלה עד כמה ההפסד של המחנה הציוני גורף ועד כמה החיבור בין הרצוג ולבני לא הצליח לחדור לשדרה המרכזית בציבור. ואולי אף יותר מזה — מפלגת העבודה נהפכה ב-2015 למזוהה עוד יותר עם עושר כלכלי, אשכנזיות, חילוניות וניתוק מהעם, ואיבדה קולות בפריפריה.

התופעה שבה הישראלים מצביעים לפי מדרג סוציו־אקונומי מוכרת מהעבר, אלא שהפעם התופעה הזאת התחזקה והתעצבה — המבוססים הצביעו בהמוניהם לשמאל, והשאר ברובם לימין. הליכוד, שאותו כבר כינו מפלגה עייפה, שחוקה ומיושנת, הצליח לכבוש את מעמד הביניים, לגייס מצביעים חדשים ולהשתלט על הגידול בשיעור ההצבעה. ישראל של 2015 היא עוד יותר שבטית, עוד יותר מפולגת — ועוד יותר ליכודית.

2. היכן הליכוד הפסיד?

אחד המבחנים הטובים הוא המבחן הגיאוגרפי. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את היישובים בישראל לעשרה אשכולות סוציו־אקונומיים. ככל שהיישוב מבוסס יותר הוא נמצא באשכול גבוה יותר. התוצאות מובהקות: רק בשלושה יישובים מיישובי האשכולות העליונים (היישובים המבוססים), אשכולות 8, 9 ו–10, נרשם ניצחון לליכוד — גבעת שמואל (עיר שמסורתית הליכוד והבית היהודי חזקים בה), מבשרת ציון (שבהרי ירושלים) ואלפי מנשה (יהודה ושומרון). לעומת זאת, בשאר 18 היישובים, המחנה הציוני ניצח.

הניצחון הגדול ביותר של המחנה הציוני הוא בתל אביב — הוא זכה בגידול של יותר מ–30 אלף קולות לעומת הבחירות הקודמות (89 אלף מצביעים לעומת 59 אלף ב–2013 — גידול של כ–50%) וניצח את הליכוד בפער של יותר מ–42 אלף קולות.

עופר וקנין

גם בחיפה עבר המחנה הציוני מהפסד לליכוד — פער שלילי של כ–5,000 קולות — ב-2013, לניצחון של כמעט 7,000 קולות הפעם. למחנה הציוני היו עוד כמה ניצחונות מוחצים באשכולות 8–10, אך בעיקר ביישובים קטנים. חלק גדול מהניצחונות האלה הושג בזכות ההיחלשות של יש עתיד.

באשכולות הנמוכים ביותר — ובייחוד ביישובים חרדיים, ערביים ובדואיים, שבהם המנצחים הגדולים הם הרשימה המשותפת והמפלגות החרדיות — השיג המחנה הציוני תיקו או ניצחון לא משמעותי על הליכוד. אשכול 7 מתחלק בערך שווה בשווה בין הליכוד למחנה הציוני. ואולם באשכולות 4, 5 ו–6 הניצחון לליכוד מוחץ: ב–51 יישובים באשכולות אלה ניצח הליכוד, ורק בחמישה ניצח המחנה הציוני.

3. איפה יחימוביץ' היתה מצליחה?

זאת ועוד: ב–35 מהיישובים באשכולות 4–6, הפער בין הליכוד למחנה הציוני גדול יותר מאשר היה ב–2013, לעומת 21 שבהם הפער קטן יותר. כלומר, התוצאה שהביאה שלי יחימוביץ' כיו"ר מפלגת העבודה בבחירות 2013 (יחד עם התוצאה של לבני בנפרד) טובה יותר באשכולות של מעמד הביניים ומעמד הביניים הנמוך. מי שהיתה יו"ר העבודה בבחירות 2013 והפסידה ליצחק (בוז'י) הרצוג בפריימריז על ראשות המפלגה זכתה בסך הכל באשכולות 1–7 בתוצאה טובה יותר ב–20 אלף קולות בהשוואה למחנה הציוני, ואילו באשכולות 8–10 בבחירות הצליחו הרצוג ולבני לגרוף 63 אלף קולות יותר ממנה (בהתחשב בגידול בשיעור ההצבעה, הפער אפילו גדול יותר לטובת יחימוביץ').

רשימת "אמת" קיבלה יותר קולות בבחירות לכנסת ה–20 מאשר ב–2013 ברמת גן, חיפה, הרצליה, כפר סבא, ראשון לציון, רמת השרון, רעננה, הוד השרון, פתח תקוה, ירושלים ומודיעין (בחלק מהיישובים האלה, למשל בירושלים ובפתח תקוה, ההפסד שלה דווקא העמיק בשל התוצאה הטובה של הליכוד).

אוליבייה פיטוסי

היישובים הבולטים שבהם קיבלה המחנה הציוני פחות קולות הפעם לעומת בחירות 2013 הם שדרות, אשדוד, לוד, בת ים, קרית גת, נצרת עלית, רמלה, בני ברק ואופקים, וכן יישובים ערביים — באקה אל־גרבייה, ביר אל־מכסור וג'לג'וליה. פער ההפסד מול "מחל" גדל משמעותית ברמלה, באר שבע, טבריה, אשקלון, בית שמש, קרית גת, דימונה, אור יהודה, אילת, מעלה אדומים, בית שאן, קרית מלאכי, עפולה, נתניה ושדרות. בבאר שבע, למשל, המחנה הציוני אמנם עלה בכ–300 קולות לעומת 2013, אלא שהליכוד זינק בכ–4,000 קולות.

4. יצאו מהבית — והצביעו ליכוד

עוד תופעה מעניינת בבחירות היא הגידול בשיעור ההצבעה. גם כאן בולט ההישג של הליכוד. מתוך 73 יישובים שבהם הניצחון של אחת הרשימות (הליכוד או המחנה הציוני) על רעותה היה מובהק — פער של יותר מ–1,000 קולות — ב–52 יישובים ניצח הליכוד, ורק ב–21 ניצח המחנה הציוני. כשמסדרים את היישובים שבהם יש ניצחון מובהק לאחד הצדדים לפי גובה שיעור הגידול באחוזי ההצבעה, 42 יישובים שבהם ניצח הליכוד ממוקמים ראשונים בטבלה, כלומר, הגידול בהם בשיעור ההצבעה היה משמעותי יותר. היישוב הראשון שבו יש ניצחון מובהק למחנה הציוני ממוקם במקום 43 בלבד (נס ציונה) מבחינת הגידול בשיעור ההצבעה.

המסקנה העולה מנתונים אלה היא שהחיבור בוז'י־ציפי עבד, אבל כמעט רק בקרב האוכלוסייה המבוססת, ומנגד הוא פגע במפלגה בקרב האוכלוסיות הפחות חזקות. לבני והרצוג (שמתגוררים בתל אביב), יחד עם יועציהם והעמותות שפעלו להחלפת השלטון, לא הצליחו לנהל קמפיין שסחף את ישראל, והם השפיעו בעיקר במגזר שממנו הם באים.

ניתוח התוצאות מגלה שלא רק ברשתות החברתיות תפישת הציבור את מפלגת העבודה נהפכה בבחירות האלה ללבנה, עשירה, תל אביבית ומתנשאת יותר. התוצאות מכתירות את הרצוג ולבני למנהיגי השבט הלבן, ואפשר לראות את זה גם כשבוחנים את היישובים שבהם שלט לפיד בבחירות הקודמות — למשל תל אביב, שבה ניצח לפיד ב–2013 עם 21%, והגיע רק רביעי בבחירות הנוכחיות, אחרי המחנה הציוני, הליכוד ומרצ. רבים מ–170 אלף הקולות שלפיד הפסיד בשנתיים שחלפו מאז בחירות 2013 הלכו למחנה הציוני, אבל מנגד, המחנה הציוני הפסיד את הקולות שמפלגת העבודה הצליחה לגייס בפריפריה.

המסקנה העולה מנתונים אלה היא שהחיבור בוז'י־ציפי עבד, אבל כמעט רק בקרב האוכלוסייה המבוססת, ומנגד הוא פגע במפלגה בקרב האוכלוסיות הפחות חזקות. לבני והרצוג (שמתגוררים בתל אביב), יחד עם יועציהם והעמותות שפעלו להחלפת השלטון, לא הצליחו לנהל קמפיין שסחף את ישראל, והם השפיעו בעיקר במגזר שממנו הם באים.

מה דעתכם על מה שקרה למחנה הציוני בבחירות? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#