"יש לחצים יום-יומיים, במפורש ובמשתמע. הרבה פעמים לאמירת 'לא' יש מחיר" - כללי - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שיחת פנים

"יש לחצים יום-יומיים, במפורש ובמשתמע. הרבה פעמים לאמירת 'לא' יש מחיר"

יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, מספר על המאבקים שניהל בתפקידו ■ "יש החלטות שמשפיעות כלכלית על אנשים. כאשר יש שיקול דעת רחב ואינטרסים כלכליים כבדים זאת פרצה שקוראת לגנב", הוא אומר. "כל זאת בנוסף לכך שגורמי הבקרה לא מספיק חזקים"

4תגובות

יוסי חביליו, ספר על עצמך.

אני עורך דין בן 55, מתגורר במושב אורה שצמוד לירושלים. נשוי לליאורה, פרקליטת מחוז ירושלים אזרחי, ואבא לאיתי (27, קצין בצבא), דנה (22, בטיול בדרום אמריקה) וגיא (17, תלמיד תיכון). אני חובב ספורט וטיולים, הייתי שחקן כדורסל בהפועל ירושלים ואלוף הארץ ב-400 מטר משוכות. אני בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ובעל תואר מוסמך בתוכנית למדיניות ציבורית במשפטים ומדעי החברה בהצטיינות. ב-2010 קיבלתי את תואר אביר איכות השלטון במגזר הרשויות המקומיות.

על מה האבירות?

הוועדה בראשות מישאל חשין, לשעבר שופט בית המשפט העליון, כתבה: "נכונותו של חביליו להיאבק נגד פוליטיקאים רבי כוח, ואפילו לסכן את משרתו כדי למנוע פגיעה במינהל התקין, ראויה לשמש דוגמה ומופת לכל משרתי הציבור".

אוליבייה פיטוסי

נגד מי נאבקת?

הם התכוונו למאבקים שניהלתי בתפקיד שמילאתי עשר שנים - היועץ המשפטי של עיריית ירושלים. שבועיים לפני קבלת התואר התפטרתי.

איך מגיעים לתפקיד הזה?

אחרי 15 שנה כבעלים של משרד עורכי דין פרטי חיפשתי שינוי וגם רציתי להשפיע בתחום הציבורי. אהוד אולמרט, שהיה אז בשלהי הקדנציה שלו כראש העירייה, מינה אותי ליועץ המשפטי. עוד לפני כן הייתי מגיש עתירות או התנגדויות בנושאים של בנייה ואיכות סביבה והתנדבתי בכמה עמותות, אך זה לא היה משמעותי מספיק עבורי.

באינטרנט כתוב שבינך לראש העירייה ניר ברקת היה סכסוך, ושהוא העיף אותך.

זה לא נכון. התפטרתי. חשתי תחושת מיצוי ובכל מקרה באתי לתקופה מוגבלת, כך שאחרי עשר שנים בתפקיד וכאשר יש מחלוקת עם ראש העירייה בנושא מהות התפקיד, סף העזיבה נמוך יותר.

אוליבייה פיטוסי

על מה רבתם?

זה לא אישי. היו בינינו מחלוקות משפטיות עקרוניות לגבי תפישת תפקיד היועץ המשפטי לעירייה, למשל, לגבי מתן כספים למוסדות החינוך של מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי של ש"ס ואגודת ישראל.

הוא רצה לתת להם ואתה מנעת זאת?

כשברקת ישב באופוזיציה, הוא וחברי מועצה נוספים ביקשו ממני חוות דעת בעקבות פסק דין תקדימי שניתן. חוות דעתי קבעה כי על העברת הכספים להיעשות באמצעות נוהל תמיכות, שמשמעותה היא קביעת קריטריונים, שקיפות, שוויון, והתוצאה המעשית היא שייתכן שיש לתקצב גם מוסדות של חרדיים מזרמים אחרים או ערבים. בעקבות חוות הדעת תוקן החוק ונקבע כי כספים מסוימים יועברו בתקצוב לכל מוסדות החינוך במעמד מוכר שאינו רשמי.

אז מה השתנה כשהוא החליף את אורי לופוליאנסקי ונהפך לראש העירייה?

הוא הביא לאישור המועצה בקשה דומה להעברת כספים, רק למוסדות החינוך של אגודת ישראל וש"ס, בקשה שמנוגדת למעשה לחוות הדעת שניתנה לו כאשר היה באופוזיציה. לי לא היתה ברירה אלא לתת חוות דעת משפטית שהדבר אינו כדין. בניגוד למה שהטיף כאשר היה באופוזיציה, ברקת הביא לאישור המועצה חוות דעת של עורך דין חיצוני שקובע כי הדבר אפשרי וזה גם מה שאושר במועצה. המרכז לפלורליזם הגיש עתירה נגד ההחלטה, היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הצטרף ותמך בעתירה, ובית המשפט קיבל את העתירה וביטל את ההחלטה.

היו לך הרבה עימותים עם ראשי העירייה?

כאשר העמדות המשפטיות שלי היו לא לרוחו של ראש העירייה - בעיקר לופוליאנסקי אך גם ברקת - הם ניסו לפעול נגדי בכל מיני מישורים. לופוליאנסקי ניסה להדיח אותי, ואני פניתי לבית הדין לעבודה שביטל את הפיטורים. גם בנושא זה מזוז הצטרף להליך ותמך בו, וכך גם ברקת ולשכת עורכי הדין. הנימוק המרכזי בפסק הדין היה שהתברר שהמניע האמיתי לפיטורים היה חוות דעת משפטיות מקצועיות, שכולן הוכחו כנכונות. כשברקת היה באופוזיציה הוא התייצב בבית המשפט כדי לתמוך בי, ואמר שצריך יועץ משפטי חזק ושראש העירייה צריך להכפיף את עצמו לייעוץ המשפטי. כאשר הוא היה בשלטון והעמדות המשפטיות לא היו לרוחו, הוא אמר: "אנחנו נביא יועץ שמאמין בדרך שלי".

דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

כן, אבל יועץ משפטי עדיין צריך לשמור על החוק. מדיניות מותר לשנות, אבל החוק לא משתנה. חוות הדעת לא משתנות.

אז מה עכשיו, יש לו יועץ בובה?

השקט שהשתרר לאחר התפטרותי מהעירייה בהקשר של חוות הדעת המשפטיות חשוד. העובדה שבשנים האחרונות התקבלו עתירות רבות נגד העירייה ונגד ראש העירייה עלולה ללמד שהעירייה וראש העירייה לא שיפרו או שינו את דרכיהם אלא ששומרי הסף אינם מבצעים כהלכה את תפקידם.

ירושלים היא לא במקרה העיר שהביאה לעולם את פרשת הולילנד?

רוב פרשת הולילנד התרחשה לפני שהתחלתי לעבוד בעירייה, ב-2001. עוד כאזרח הגשתי התנגדות לתוכנית הולילנד. גרתי אז בשכונת מלחה בעיר וחשבתי שהתוכנית היא אסון. הופעתי בפני ועדות התכנון ואפילו הפגנתי נגדה בישיבת מועצה. לכן בספיחי התוכנית שנותרו לטיפול בזמני לא יכולתי לטפל. לאחר מכן נחקרתי במשטרה כחלק מהמעגל השלישי שהיה בעירייה.

כשהגעת לעירייה החקירה עדיין לא החלה. שמת לב למשהו חריג בעניין הזה?

לא.

בדיעבד התברר שקשרי העבודה בין אולמרט לשולה זקן, שהיתה מנהלת לשכתו בעירייה, נוצלו גם למעשים אסורים. האם אפשר היה לחוש בכך בעבודה?

העבודה שלי בעירייה היתה בעיקר מול אולמרט, עוזרו עובד יחזקאל ומנכ"ל העירייה רענן דינור, ופחות מול זקן, שעסקה בנושאים אחרים.

שני ראשי עירייה שעבדת עמם, אולמרט ולופוליאנסקי, הורשעו בפרשה. האם תהליכים מושחתים שנולדו בעירייה באותה תקופה לא השתרשו?

אני חושב שיש בעיה מובנית בנושא טוהר המידות בתחום התכנון והבנייה בישראל.

גם היום, ארבע שנים לאחר שנפרדת מהעירייה, יש ביניכם חיכוכים משפטיים.

חשוב לי להדגיש שאין לי שום דבר נגד העירייה ובוודאי לא משהו אישי נגד ברקת, וכאשר הם עושים דברים טובים אנחנו תומכים בהם. לדוגמה, הקמת אולם הארנה היה דבר נכון, מצד שני ההתנהגות שלהם בנושא חנייה מסביב לאולם היא שערורייה, וכרגע אנחנו שוקלים להגיש תביעה ייצוגית.

מי זה אנחנו?

אחרי שעזבתי את העירייה יזמתי את הקמת עמותת "צחור" - צדק, חופש, חינוך, רווחה בירושלים. אנחנו מטפלים בסוגיות של שוויון, מינהל תקין וזכויות אדם. במסגרת זו אנחנו מגישים עתירות בנושאים עקרוניים וכן נותנים ייעוץ משפטי בהתנדבות לכל מי שרוצה. לעתים אנחנו מגישים עתירות נגד העירייה בנושאים עקרוניים. לעתים קרובות לעירייה קל לטעון שאני רודף אותם במקום לדבר על הנושאים העקרוניים. אני גם מנהל נגדם תביעת דיבה על כך שפירסמו שאני מגיש עתירות משום שפוטרתי ומפסיד בכולן, בעוד שהאמת הפוכה - אני התפטרתי ואני מגיש עתירות כשאני סבור שהעירייה פועלת שלא כדין ושלא בצדק, וזוכה ברובן.

על מה אתם נאבקים מול העירייה?

לפני כמה שבועות זכינו בבית משפט המחוזי בירושלים בעתירה בנוגע לייצוג הולם לאופוזיציה לנשים ולערבים. טענו שלא ניתן ייצוג יחסי לפי החלק במועצה, ושראש העירייה מינה מקורבים - חברי סיעה שלא נבחרו. הטענה השנייה היתה שלא היה ייצוג הולם לנשים, והשלישית שאין ייצוג הולם לערבים, שמהווים 37% מתושבי ירושלים והייצוג שלהם הוא רק 3%. בית המשפט קיבל את העתירה ברובה, ולמעשה ביטל את כל 161 המינויים שלהם מאז הבחירות. לגבי ערבים קבע בית המשפט שאכן יש מקום לתת להם ייצוג, אבל לא נתן סעד אופרטיבי כי אין סעיף מפורש בחוק.

אנחנו מנהלים עתירה בעניין כספי חברת פרזות, שאחראית על דיור ציבורי בירושלים. יחד עם משפחה הזכאית כבר שנים רבות לדיור ציבורי ולא מקבלת דירה בגלל מחסור בדירות, אנחנו טוענים שבקופת פרזות יש 130 מיליון שקל לצורך רכישת דירות. המדינה ועיריית ירושלים החליטו לפרק את החברה ולחלק את הכסף לשימושים אחרים, ואנחנו טוענים שזו פעולה בניגוד לחוק ובניגוד לצדק חברתי, ושעם הכסף הזה היה אפשר לפתור הרבה בעיות. מבקר המדינה טוען שאנחנו צודקים והיועץ המשפטי לממשלה כתב מכתב הפוך — שאפשר להשתמש בכסף לשימושים אחרים. לפני כמה ימים נתן בית המשפט העליון צו על תנאי כנגד המדינה והעירייה בעניין.

אתה טוען שסדר העדיפויות של ברקת שגוי?

כן. עוד לפני הקמת צחור, הגשתי עתירה נגד העברה של 500 אלף שקל לתוכנית למניעת חזרה בשאלה, והעברת הכספים בוטלה. ובכלל, לאירועי ראווה מהסוג של מרוץ פורמולה 1 שעולה מיליונים יש לעירייה כסף, אבל אין להם כמה מאות אלפי שקלים למרכז גמילה לבני נוער.

למה הכוונה?

הגשנו עתירה נגד העירייה בגלל כוונתה לסגור את המרכז לגמילה מסמים לבני נוער בליפתא. לעתירה הצטרפו מייסד המרכז, אמא לילד שקיבל בו טיפול והסופר דוד גרוסמן, שכתב על המרכז ב"מישהו לרוץ אתו". הצלחנו באופן חלקי, כי בעקבות העתירה הוחלט במשרד הבריאות להקים מרכז חלופי בבית שמש. בנוסף, הגשנו תביעה ייצוגית נגד סיטיפס, המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים, ודרשנו לבטל את כל הדו"חות שנתנו לנוסעים, כי הם הפעילו מדיניות אכיפה ברוטלית של מתן דו"חות ללא שיקול דעת, רק כדי להרתיע את הנוסעים. לצורך העתירה ביקשנו מהם פירוט של הדו"חות, והם סירבו. בית המשפט המחוזי אישר את הסירוב שלהם, אבל העליון קיבל את הערעור שלנו.

מה ראיתם בנתונים?

את מה שניחשנו - שזה היה מכוון. באוקטובר 2012 חלה ירידה של 90% במספר הדו"חות שהם נתנו לציבור. זה מלמד שהיה שינוי במדיניות: בהתחלה הם אמרו לפקחים שלהם לתת דו"חות בכל מחיר, כנראה בלי שיקול דעת. הלקוחה שלי עוד לא הספיקה להתיישב וכבר קיבלה דו"ח. קודם לכן סיטיפס הכחישה שהיה שינוי במדיניות מתן הדו"חות, אבל ירידה כל כך דרמטית באופן פתאומי לא יכולה לנבוע מחינוך ומשינוי התנהגות.

גם בנושא השבת יש לנו מה לומר. אני מטפל עכשיו בעתירה של חברי תנועת התעוררות לפתיחת מתחם הסינמה סיטי בשבתות ובחגים, ובמסגרת זו הגשתי באחרונה בקשה לביזיון בית משפט על כך שעיריית ירושלים, ברקת ומשרד האוצר לא מקיימים את פסק הדין שנתן העליון, שבו קבע שיש להגיע להסכם שיכלול את פתיחת המתחם בשבתות ובחגים. בנוסף, הגשתי עתירה לביטול הקצאת מקרקעין לשלוש עמותות חרדיות בשכונת רמת שרת בירושלים, בתפר בין שכונת רמת שרת החילונית לשכונת בית וגן החרדית. אם ההקצאה היתה מתבצעת, היינו רואים זליגה של המגזר החרדי לשכונה חילונית. בית המשפט המחוזי ביטל את ההקצאה משום שהיא לא נעשתה על פי נוהל ההקצאות ונזף בברקת. אבל המגזר הכי מקופח כאן הוא הערבים. הגשנו עתירה בנושא קיפוח המנהלים הקהילתיים במזרח העיר. עכשיו אנחנו עובדים על עתירה נגד היעדר גינות ציבוריות בשכונות הערביות.

בקיצור, אתה סוג של נודניק שמאלני חילוני שמטריד את ברקת.

זה לא נכון. אין לנו כיוון פוליטי. גמילה מסמים ודיור ציבורי הם לא סוגיות פוליטיות. אנחנו סוג של גורם בקרה, שפועל גם כדי לפקח על פעולות הרשויות. לצערי, אין מספיק שעושים את מה שאנחנו עושים, ולכן נהפכנו לגורם מרכזי בעיר. לעתירה שהגשנו לגבי ייצוג ערבים ונשים הצטרפו מצד אחד מרצ והעבודה, ומצד שני הליכוד ביתנו ומשה ליאון, שהתחרה מול ברקת על ראשות העירייה.

אז יש שחיתות ברשויות המקומיות.

בחודש האחרון לבדו הורשעו שלושה ראשי עיריות. ברור שיש שחיתות ברשויות ושאי אפשר להשלים עם המצב. חייבים שינויים משמעותיים.

למה התופעה הזאת רחבה כל כך?

ברשויות המקומיות יש בעיה, כי מרחב שיקול הדעת של גורמים כמו ראש העירייה וחברי ועדות התכנון הוא גדול, ולהחלטות שלהם יש השלכות כלכליות משמעותיות ביותר. החלטות כמו רישיון בנייה, היתר בנייה, רישיון עסק, פתיחה בהליך פלילי וגם נושאים תקציביים - כל אלה משפיעים כלכלית על אנשים. כאשר יש שיקול דעת רחב ואינטרסים כלכליים כבדים זאת פרצה שקוראת לגנב. כל זאת בנוסף לכך שגורמי הבקרה לא מספיק חזקים.

ממך ביקשו להגן על החלטות לא ראויות?

יש לחצים יום-יומיים, לפעמים במפורש ובדרך כלל במשתמע. פעמים רבות אומרים לבעלי תפקידים: "הכי קל להגיד לא. תמצא לי פתרון יצירתי כדי להכשיר את הפעילות". אני חייב להגיד שהכי קשה להגיד לא. יועץ משפטי יעשה בדרך כלל מאמץ למצוא פתרון שיסייע לראש העירייה ולעירייה, ולא להפך. כל אחד רוצה להיות חלק מהצוות, אבל יש פעמים שבהן צריך להגיד לא. הרבה פעמים לאמירת "לא" יש מחיר.

אולי הבעיה היא שאחרת כלום לא זז במדינה, ושהכל תלוי ביועצים משפטיים ובכיסוי תחת?

אני מסכים שצריך איזון בנושא רישוי ותכנון ושצריך לפשט תהליכים. זה יקטין את הצורך בשחיתות. מצד שני, המציאות מוכיחה שאי אפשר לוותר על גורמי הבקרה. כל מקרי השחיתות שהיו באחרונה בכותרות לא הומצאו על ידי משפטנים. הם קרו. לצערי, פעמים רבות מערכת המשפט היא הבלם האחרון לפני פגיעה בזכויות חלשים ומיעוטים. לפחות כרגע אי אפשר להרפות את הבקרה.

אז מה צריך לעשות?

לצמצם את הסמכויות של הוועדה לתכנון ובנייה ולהגביר את הפיקוח. בנוסף, יש להוציא מהרשות את תחומי האכיפה והפיקוח ולהעבירם למשרד המשפטים או למשרד הפנים. כיום גורמי האכיפה הפלילית, גורמי הפיקוח והתביעה הם עובדי הרשות המקומית ויושבים בתוכה, מה שחושף אותם ללחצים של גורמים פוליטיים. הם נמצאים במצב בלתי אפשרי. זאת גם היתה אחת ההמלצות של ועדת זיילר אחרי אסון וורסאי, המלצה שלא יושמה, כמו גם המלצות אחרות שלה.

כלומר, אתה מציע שהיועץ המשפטי של העירייה לא יהיה עובד עירייה?

כן, וזו הצעה מהפכנית, שהוא יהיה עובד משרד המשפטים, בדיוק כמו חשבים של משרדי הממשלה, שהמדינה חשבה שצריך לתת להם הגנה מיוחדת. לחלופין, צריך לחזק באופן משמעותי את תפקיד היועץ המשפטי לאורך כל הדרך, החל מהליך הבחירה. כיום, למשל, הוועדה שבוחרת אותו נשלטת על ידי ראש העירייה. הופעתי כבר בשתי ישיבות בוועדה לחיזוק שלטון החוק וטהר המידות ברשויות המקומיות, שהקים היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, ואגיש להם גם את נייר העבודה שכתבתי.

נניח שראש העירייה מינה יועץ משפטי שאמנם מקורב אליו אך יש לו אתיקה ואחריות. מה רע בזה?

הטענה שלי אינה משפטית. צריך לאפשר ליועץ לעמוד נגד הממונים עליו, וזה מתחיל מהליך הבחירה - האם ממונה אדם מספיק חזק ואסרטיבי לצאת נגדם? לכן מי שצריך לבחור הוא ועדה בראשות שופט בדימוס או אדם נייטרלי, ולא ועדה בראשות ראש העירייה. כך גם פיטורים צריכים להיות באישור היועץ המשפטי לממשלה. ליועץ משפטי שני תפקידים: יועץ לעירייה, להנהלתה ולעובדיה, כמו עורך דין פרטי, ושומר סף. רוב הזמן אין סתירה בין השניים, אבל לעתים אתה סבור שפעולה מסוימת של העירייה לא עולה בקנה אחד עם החוק, עם הפסיקה או עם מינהל תקין. במקרה כזה התפקיד של שומר סף גובר, אסור לך לפעול כעורך דין פרטי וחובתך להתריע ולעמוד בפרץ. אני טוען שבהינתן שזה סדר העדיפויות שמים את היועצים המשפטיים במצב בלתי אפשרי, כי מצפים שתצא נגד הבוס שלך, ואם כך חייבים לתת לך את ההגנות והכלים המתאימים. יועץ משפטי יכול לחסוך משפטים וחקירות אבל חייבים לתת לו כלים, אחרת הוא חשוף להתנכלות ולפיטורים.

מה לגבי האופוזיציה? היא לא יכולה לאזן את פעולות העירייה?

האופוזיציה ברשויות המקומיות חלשה מאוד. חברי המועצה לא מקבלים שכר, בניגוד לראש העירייה ולסגניו. איך אפשר לצפות מאדם שצריך להתפרנס להשקיע את זמנו ומרצו בפיקוח? נניח שבכנסת היה נקבע שרק שרים יקבלו משכורת ולא הח"כים - ברור שהפיקוח היה נפגע. צריך לתגמל את חברי המועצה, ויש לזה חשיבות חברתית, כי כיום השכבות החלשות ומעמד הביניים סובלים מתת־ייצוג במועצות, כי הם צריכים להתפרנס ולא יכולים להרשות לעצמם לשמש כחברי מועצה. אז אנחנו מקבלים בעלי הון עם חשש לניגודי עניינים או ראשי מוסדות וארגונים. לפחות שראש האופוזיציה יקבל שכר, לפחות שאדם אחד במשרה מלאה יהיה אופוזיציונר, אפילו במקום סגן ראש עירייה אחד בערים גדולות.

איך מתמודדים עם מינוי מקורבים?

אנחנו רואים שקיימת שיטה: אחרי הבחירות מכניסים לעירייה אנשים שעבדו בשביל ראש העירייה, או שהיו חברי המפלגה שלו. זה יוצר חשש למתן שוחד, שהתגמול עבורו בא מכספי ציבור. יש כאן שיקולים לא ענייניים, ולפעמים נתפרים תפקידים במיוחד. ההצעה שלי פשוטה: מספר מוגבל של משרות אמון שראש העירייה יכול להביא. כל מי שעבד אתו וסייע לו בבחירות או היה חבר ברשימה שלו לא יוכל להתמנות לתפקיד בעירייה או למכור לה שירותים במשך שנתיים לפחות אחרי הבחירות.

ואיך מתמודדים עם תרומות וכסף זר?

צריך להגביר את השקיפות לגבי תרומות שראש העירייה או העירייה מגייסים. כרגע אני מייצג את חבר המועצה פפה אללו, שהגיש בקשה לחשוף את התרומות שגויסו על ידי ברקת בכלל ובאופן ספציפי למרוץ פורמולה 1 שמתקיים כל שנה ועולה 20 מיליון שקל (2.5 מיליון שקל מתוכם על חשבון העירייה). ברקת לא רצה לתת את הפרטים והמחוזי קיבל את הטענה שלו. הגשנו ערעור לעליון.

אז מה אתה אומר, העירייה בראשותו של ברקת נגועה בשחיתות?

השאלה איך אתה מגדיר שחיתות. רוב הציבור מגדיר שחיתות כפעולה לא חוקית או לא תקינה שנועדה להשיג כסף או רווח כלכלי, אני מניח שזה גם המניע מאחורי רוב מעשי השחיתות בכלל. אני לא חושב שברקת לוקח כסף או שיש מניעים כלכליים מאחורי פעולותיו.

לא הבנתי את התשובה.

האם מי שלא מקיים את החוק על מתן ייצוג הולם - זו שחיתות? האם מי שפועל לא לקיים צו בית משפט בנושא פלילי - זו שחיתות? האם מי שממנה חברי סיעה או מי שסייעו לו בבחירות לתפקידים בעירייה או קונה מהם שירות - זו שחיתות? האם מי שמנחה לא לגבות היטלי סלילה חצי שנה לפני הבחירות - זו שחיתות? האם הקצאת מקרקעין משיקולים פוליטיים, בניגוד לנוהל הקצאות הקצאה, שנפסלת אחר כך על ידי בית המשפט - זו שחיתות? האם הכשרת עבירות בנייה בוטות והפרת הסכם חכירה על ידי עמותה שבנתה ישיבה במקום בית כנסת וביצעה עבירת בנייה של מאות מטרים, אך מקורבת לחסידות גור שתמכה בברקת בבחירות - זו שחיתות? האם ביקורת חמורה וקנס גבוה ממבקר המדינה על חריגה במימון בחירות פעם אחר פעם - זו שחיתות?

תגיד לי אתה.

התשובה תלויה באופן שבו מגדירים שחיתות. אני חושב שבמקרים רבים ברקת או העירייה אינם פועלים על פי הדין או כללי המינהל התקין משיקולים פוליטיים או אחרים.

ברקת העניק את תואר יקיר ירושלים לשלדון אדלסון, ו"ישראל היום" מממן חלק ממרוץ פורמולה 1.

ההצעה שלנו היא שהכל צריך להיות חשוף בפני הציבור. כשאין שקיפות עולה החשש שהתורם מצפה לקבל תמורה בפעילות העירייה. המקרה הספציפי הזה הוא סוגיה ציבורית, ואני מעדיף לא להתייחס אליה.

שרה נתניהו היא עובדת עיריית ירושלים. האם יש אתה הסדרים מיוחדים?

לא היה לי כל קשר לעבודתה או לתנאי העסקתה, אז אני לא יודע.

מה לגבי המחלף על שמו של בנציון נתניהו, שניתן בהליך מקוצר שלא זכור כמוהו, בדיוק שנה אחרי מותו וחצי שנה לפני הבחירות לראשות העירייה? זה מריח מקומבינות. נתניהו הרי תמך בברקת, או לפחות לא הביע תמיכה במועמד הליכוד ביתנו לראשות העירייה.

אני מעדיף לא להתייחס לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#