ליברמן מוסר את השלטון לשמאל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שמחה מוקדמת

ליברמן מוסר את השלטון לשמאל

ליברמן רב עם ביבי על "ישראל היום", העלה את אחוז החסימה באורח מוזר וקיצוני ונקלע למצוקה פוליטית חריפה

6תגובות

מדוע פשט גל שמחה קולני אצל תומכי המחנה הציוני בסוף השבוע האחרון שלפני הבחירות? מדוע הם כבר התחילו לחגוג ניצחון?

לפרץ האופוריה (המוקדם מדי) הביאו כמובן הסקרים, שהראו פער של שלושה־ארבעה מנדטים בין ביבי לבוז'י, לטובת האחרון. באופן מפתיע, האחראי לסקרים המחמיאים ולמחולות הווירטואליים של תומכי השמאל הוא דווקא אביגדור ליברמן.

רגע, תשאלו, אבל על מה השמחה? הרי את הקואליציה מרכיב בסופו של דבר מי שעומד בראש הגוש הגדול יותר, ולא בראש המפלגה הגדולה יותר. כולנו היינו כאן ב–2009 כשציפי לבני זכתה ביותר מנדטים מבנימין נתניהו (28:27), ובכל זאת הטיל נשיא המדינה דאז, שמעון פרס, את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, מאחר שעמד בראש גוש גדול יותר. והרי גם לפי הסקרים המחמיאים ביותר ליצחק הרצוג, גוש הימין־חרדים הוא כ–52 מנדטים, מול גוש השמאל־ערבים המונה כ–43 מנדטים בלבד.

רויטרס

התשובה היא שגוש הימין נחלש בגלל גוש המרכז ובגלל המפלגות הערביות - או במלה אחת: ליברמן. נתחיל מהמפלגות הערביות. סוד גלוי הוא שאת העלייה בכוחן מ–11 ל–14 מנדטים (לפי הסקרים) הן חייבות לליברמן, שהעביר את חוק המשילות, העלה את אחוז החסימה ואילץ אותן להתאחד - מה שיביא כנראה לעלייה בהשתתפות הערבים בבחירות ולירידה בכוחו של המגזר היהודי.

אך לא פחות מכריעה היא הצטרפותו של ליברמן למרכז הפוליטי. לראשונה מונה גוש המרכז - גוש המפלגות ה"לא מזדהות", שיכולות להמליץ על ראש ממשלה מהשמאל כמעט באותה מידה כמו מהימין - כ–25 מנדטים. זהו גודל תקדימי היכול להביא לעלייתו של ראש ממשלה משמאל, על אף שהגוש עצמו לא גדל משמעותית. זו לא כניסתו של כחלון לתמונה שהגדילה את המרכז. לפחות על פי הסקרים, לפיד וכחלון יושבים יחד על מאגר מנדטים דומה ל–19 המנדטים של לפיד בכנסת היוצאת. גוש המרכז גדל כי ליברמן עבר למרכז.

לא מדובר במהלך אידיאולוגי כמובן - עד כמה שאידיאולוגיה משחקת תפקיד בשיקוליו של האיש האניגמטי הזה. הרי "התוכנית המדינית" שלו נמצאת כבר שנים רבות הרחק משמאל למפלגת העבודה - אלא מבחינה פוליטית גרידא. הרומן עם נתניהו נגמר סופית (ליברמן החזיק מעמד יותר מהרבה אחרים), המשטרה נושפת בעורפו (שוב), ובעיקר, כוחו הפוליטי בדעיכה והוא זקוק לתיק בממשלה כאוויר לנשימה.

מוקדם כמובן לדבר על תוצאות הבחירות. אבל מה שצריך להיות ברור למצביעי השמאל הוא האופק הפוליטי העגום שלהם. גם אם הפעם "יגנבו" ניצחון דחוק בבחירות, הרי זה בגלל קפריזה של איש ימין. ליברמן רב עם ביבי על "ישראל היום", העלה את אחוז החסימה באורח מוזר וקיצוני ונקלע למצוקה פוליטית חריפה. עם ניצחונות כאלה לא בונים חזון ולא מנהיגים עַם.

קוניונקטורה פוליטית מסוימת עלולה אפילו להביא אל לשכת ראש הממשלה את מנהיג השמאל, אך תהיה זו טעות לראות בהצלחה הזאת עדות לניצחון דרכו. אין דרך כזאת, ואם יש היא ודאי אינה מנצחת. בתודעה הישראלית השמאל מזוהה עם הסכם אוסלו, כלומר עם פיגועים, דם ואימה בחוצות העיר.

בשנים האחרונות מנסה השמאל להמציא את עצמו מחדש כמגן השכבות החלשות או מעמד הביניים, או כנביא הורדת יוקר המחיה. זה כמובן אבסורדי, כי הכלכלה שהוא מציע היא לרוב רגרסיה לכלכלת המקורבים שאיפיינה את ראשית ימי המדינה ונהפכה לא רלוונטית כבר לפני 40 שנה.

אבל עזבו אבסורדי, זה פשוט לא עבד. כל עוד אין לשמאל בשורה חדשה ביחס לסכסוך, אין לו מה לחפש אצל הבוחר. למנהיג הימין די להצהיר שהוא לא שמאלני ולא ימסור שטחים נוספים לערבים (מה שהוכח כאיוולת מסוכנת עד מוות, וכדאי מאוד להכיר בכך, גם לשמאלנים מושבעים) - ואהדת הקהל מובטחת לו. תראו, זה עובד אפילו בשביל נתניהו, מנהיג שאין לו שום בשורה חיובית והמאיס עצמו כמעט על כל מגזר במדינה.

הכותב הוא עיתונאי ותסריטאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#