הקטנות שמנסות לדלג מעל אחוז החסימה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקטנות שמנסות לדלג מעל אחוז החסימה

המאבק בין המפלגות הגדולות עומד במוקד מערכת הבחירות, אך למרות זאת, המפלגות הקטנות עוד לא אמרו את המלה האחרונה

6תגובות

ההד התקשורתי סביבן לא מתקרב לזה של המפלגות הגדולות. חלקן מנסות פעם אחר פעם להיבחר ללא הצלחה - אך המפלגות הקטנות לא מרימות ידיים. המתמודדים מלאי המוטיבציה מתרוצצים ברחבי הארץ בניסיון לגייס עוד קולות שיצליחו אולי לסייע  להם להגיע אל היעד הנכסף - כנסת ישראל.

הירוקים: בלי סלבריטאים ברשימה

את מפלגת הירוקים אין צורך להציג. מאז 1999 רצה המפלגה בבחירות לכנסת, ובין מערכת בחירות אחת לאחרת מקדמת סוגיות חשובות בתחום איכות הסביבה. פעם אחת, ב–2006, היא היתה קרובה מאוד - כשגרפה 48 אלף קולות, ועמדה אלפי קולות בלבד מאחוז החסימה (אז 2%). המפלגה נאלצה לחזות במפלגה קטנה אחרת, הגמלאים, שלוקחת את כל הקופה עם שבעה מנדטים. ובכל זאת, מנהיג הרשימה, עו"ד עמיר מלצר, אופטימי.

"בעבר הירוקים באירופה נחשבו רדיקליים מאוד. כיום, ב–90% מהמדינות הדמוקרטיות יש ייצוג לירוקים בפרלמנט", אומר מלצר. "בכל מדינה באיחוד האירופי יש ייצוג לירוקים, אך בישראל אין. לדעתי זה נובע מכך שהממשלה לא רוצה ייצוג ירוק בכנסת, כי היא מבינה שזה יעלה לה הרבה כסף. האסון של התפוצצות צינור הנפט של קצא"א בערבה הוא עוד הוכחה שצריך מפלגה ירוקה. קרה כזה אסון - היתה ועדת חקירה שקמה בעניין? זה עבר בשקט כי לירוקים אין כוח פוליטי בכנסת". 

יש חברי כנסת שעוסקים בסוגיות הירוקות במפלגות אחרות. 

מלצר: "מחוץ לכנסת הצלחנו במאבקים חשובים מאוד - למשל המאבק בנוגע לכפר הנופש בחוף פלמחים, או הפיכת רדינג בתל אביב מתחנה פחמית לתחנת גז. אנשים כבר לא זוכרים שפעם היתה הילה שחורה בתל אביב בגלל רדינג, וכיום זה לא כך. יש לנו גם כמה סגני ראשי עיר וחברי מועצה ברחבי המדינה שעושים עבודה חשובה. אם זה מה שאנחנו עושים מחוץ לכנסת - אפשר לתאר מה  נעשה מבפנים. מדי שנה מתים בישראל 2,500 איש מנזקי זיהום האוויר - זה פי שבעה ממספר המתים בתאונות דרכים. אז ברור שצריך להמשיך לרוץ לכנסת".

אולי אתם צריכים דמות מוכרת יותר שתעמוד בראשכם? 

תומר אפלבאום

"יכול להיות. אבל אני לא אוהב את התרבות הזאת של הסלבריטאים שנכנסים לרשימות. מצד שני, אולי באמת צריך לחשוב מחדש, לראות מה קורה. הבחירות ביום שלישי, אם פתאום יתפוצץ מתקן אמוניה ליד עיר גדולה - מספיק שייהרגו 20 איש - ניכנס בחמישה מנדטים לכנסת, כי אנשים יבינו את חשיבות העניין. זה מה שהמדינה רוצה? חס וחלילה שיקרה אסון כזה, אבל לדעתי ניכנס גם בלי התסריט הזה. אם הגמלאים נכנסו ב–2006, אין סיבה שלא ניכנס עכשיו".

עלה ירוק: המדינה תרוויח מקנאביס חוקי 

לגליזציה של קנאביס היא סוגיה שתפסה תאוצה בשנתיים האחרונות בישראל ובעולם - אם כי נדמה שבבחירות הנוכחיות היא נדחקה לשוליים. אחוז החסימה, שעלה לארבעה מנדטים (3.25%), יקשה על נושאת הדגל הוותיקה בתחום, עלה ירוק, להיכנס סוף סוף למגרש הפוליטי - דווקא בזמן שהמפלגה צירפה לכוחותיה שמות כמו ד"ר ברקת שיף־קרן, רופאה מרדימה ומטפלת בכאב, שנחשבת למומחית הבכירה בישראל לקנאביס רפואי. בנוסף, הפן הכלכלי של המצע נוסח בידי הכלכלן אלעד דאודי, ראש מדור תקציבים בצה"ל, שהיה אמור להיות משובץ במקום החמישי ברשימה. עקב הקדמת הבחירות, הוא לא הספיק לפרוש מצה"ל בזמן ולהצטרף לרשימה כמועמד.

לקראת הבחירות מציגה המפלגה החדשה מחקר מהעת האחרונה, שלפיו המדינה תרוויח קרוב ל–3 מיליארד שקל בשנה אם יותר השימוש בקנאביס - 2.2 מיליארד שקל מההכנסות הצפויות ממסים, ו–700 מיליון שקל בחיסכון של המדינה מהוצאות אכיפה: פחות מעצרים ופחות עבודה לבתי המשפט. ההערכה הזאת לא כוללת תחזית לתוספת של 10,000 מקומות עבודה חדשים במשק, ואת הכנסות המדינה הצפויות מיצוא קנאביס רפואי לחו"ל, הצפויות להגיע ל–2 מיליארד שקל בשנה. 

את המחקר ערך דאודי בהתבסס על נתונים שנאספו ב–2013 במכון ירושלים לחקר שווקים, ונתונים שהתחילו להתקבל ב–2014, מאז שהותר השימוש בקנאביס בקולורדו שבארה"ב. לפי המחקר, לאחר התרת השימוש, מחיר גרם קנאביס צפוי להיות כ–50 שקל, לעומת כ–100 שקל לגרם כיום. 

הערכה זו נעשתה לפי חישובים של עלות ייצור, הפצה, מסים גבוהים (בעיקר מס הבלו - 270%), שהמדינה תגבה כל שנה, והרווחים ליצרנים. בעלה ירוק מעריכים שהמסים יהיו גבוהים, בדומה למצב שמתקיים כיום בנוגע למסים על אלכוהול וסיגריות - מוצרים שהמדינה מאפשרת להשתמש בהם אבל רוצה לצמצם את השימוש. 

לפי המחקר, שוק הקנאביס בישראל מגלגל כיום כ–5.1 מיליארד שקל בשנה, כשההכנסות מגיעות בעיקר לארגוני טרור ופשע, והמדינה לא נהנית ממסים - אך יירד ל–3.3 מיליארד שקל לאחר שיוסדר בחוק. "צריך לחשוב על הקנאביס כעל עוד משאב טבעי של מדינת ישראל", אומר אורן לייבוביץ', עורך מגזין "קנאביס", וראש רשימת עלה ירוק. "בישראל, בזכות מזג האוויר, יש תנאים אידיאליים לגידול קנאביס, וגם אין מחסור בשטחים חקלאיים לשימוש. זאת, בשונה מהולנד הקרה, שם מותר להשתמש אבל אפשר לגדל רק במבנים סגורים, דבר שמייקר את העלויות פי שניים או שלושה". 

מה אפשר ללמוד עד כה מהניסיון בקולורדו?

"בשנה הראשונה היתה עלייה בצריכה של מריחואנה. זה בא לידי ביטוי בהכנסות מדינת קולורדו ממסים. בקולורדו יש חוק שקובע שברגע שהמדינה מגיעה לתקרה של הכנסות ממסים, היא מחזירה כסף לאזרחים - וזה באמת קרה, בשל ההכנסות החדשות. עם זאת, אחרי השנה הראשונה מתחילים לראות מגמה של ירידה בשימוש. זו תופעה של 'מים גנובים ימתקו' - משהו שמותר לעשות אותו כבר פחות מלהיב. בהולנד, למשל, יש פחות משתמשים מבישראל יחסית לאוכלוסייה - שם זה 8%–9% ואצלנו 14%. בקולורדו כבר יש דיווחים על כך שבני הנוער מעשנים פחות, כי זה כבר לא מגניב. זה נהיה משהו של מבוגרים". 

מה תהיה ההשפעה בנוגע לאלאלכוהול? המדינה אולי תרוויח ממסים על קנאביס, אבל בוודאי תפסיד מסים על אלכוהול, שהוא מוצר תחליפי?

"הדבר הזה נחקר בעבר. מצאו ששימוש בקנאביס מפחית משמעותית את השימוש באלכוהול, בסיגריות ובתרופות מרשם. נכון, יכול להיות שהכנסות המדינה מאלכוהול וגם מסיגריות יירדו - אבל צריך לקזז את זה עם ההוצאות הגדולות שהמדינה מוציאה כעת על ההשפעות החיצוניות השליליות הגדולות של העישון, שמביא לגידול בהוצאות הבריאות בגלל מחלות ועל ההשפעות השליליות של אלכוהול - תאונות דרכים, אלימות במשפחה ומחלות. אנשים אינם מודעים לכך, אבל אין שום תיעוד בהיסטוריה האנושית למקרה מוות כתוצאה משימוש בקנאביס, והוא אינו גורם לאלימות". 

לטענתכם לגליזציה תיצור דרישה ל–10,000 עובדים חדשים. באילו ענפים?

"חלק יעסקו בענף עצמו - אלה שבפועל יגדלו את הקנאביס בשדות והעובדים שלהם, בתי האריזה וכל מה שכרוך בקנאביס כענף חקלאי. יהיו כמובן מפיצים ומשווקים בחנויות מיוחדות. מלבד זאת, זה ענף שמייצר משרות שלא היו קיימות קודם לכן. למשל, בקולורדו מדברים על טרימינג (קיטום) - אנשים שמקצצים את העלים הקטנים והמיותרים שליד הפרח. מלבד זאת, יש ענפי משנה שיפרחו".

המחקר הזה מדבר על שוק הקנאביס בישראל. מה בנוגע ליצוא? 

"התחום הספציפי הזה לא נכלל במחקר, אבל להערכתי זה יכול להזניק באופן משמעותי את היצוא החקלאי מישראל. כבר כיום, ללא קשר ללגליזציה, אפשר לראות את התועלת האפשרית ביצוא קנאביס רפואי. כיום מותר לגדל בישראל קנאביס רפואי, וזה נעשה בשבע חוות ברחבי המדינה. אם יאפשרו יצוא, המדינה תרוויח 2 מיליארד שקל בשנה. כבר כיום מתנהל דיון חשוב על הנושא, שרי בריאות ממדינות אחרות מבקשים שנתיר זאת, אך המדינה לא מאפשרת, מנימוקים שונים. אגב, יש ביקוש אדיר מצד חקלאים - הם יודעים שזה העתיד".

נדמה שבשיח הציבורי על קנאביס נשכח אלמנט חשוב, שעשוי להיות משמעותי לכלכלה - צמח ההמפ (קנבוס), צמח ממשפחת הקנאביס שאין בו THC, החומר הפסיכואקטיבי שיוצר את תחושת ההנאה אצל משתמשי הקנאביס. זהו צמח עם סיבים חזקים מאוד, שאפשר להשתמש בו לתעשיות שונות כמו נייר, פלסטיק, ניילון, ובדים. בקיבוץ דפנה, בתחילת שנות ה–40, נהגו לגדל המפ. "ניסיון הקנבוס בדפנה הוכיח שהיבול עולה בישראל פי שניים מבמדינות אחרות, שבהן החומר איכותי לא פחות", נכתב בידיעה שפורסמה ב–1942 בעיתון "דבר", ועסקה בקציר של הצמח החדש. 

מה בנוגע לתועלות הכלכליות של ההמפ? 

"אני לא מכיר מחקר מקיף בנוגע להשפעה שלו על הכלכלה בישראל, אבל ההיגיון מלמד שיהיו לכך הרבה תועלות - אפשר לייצר ממנו פלסטיק חזק וטוב יותר מהפלסטיק שמקורו בנפט". 

שכירות בכבוד:  דיור בר־השגה לכל דורש

עו"ד סער עמית, 49, עומד בראש רשימת שכירות בכבוד. הוא מעיד על עצמו שהוא תושב תל אביב העוסק בפעילות ציבורית 25 שנה, ובמקביל גם ביזמות נדל"ן. בעבר היה חבר מפלגת העבודה. לדבריו, אם הדבר היה אפשרי מבחינה כלכלית, הוא היה מקדיש את כל זמנו לפעילות ציבורית.

ספר על הרשימה שלכם.

עמית: "אני יו"ר מפלגת חיים בכבוד, שנועדה לשפר את חיי האזרחים הוותיקים, בעיקר הקשישים, אבל אני גם מקדם רעיונות כיצד לשפר את כלל חיי אזרחי ישראל. אחד הנושאים החשובים הוא הורדת דמי השכירות, המשכנתא ומחירי הדירות. בבחירות האלה, בשל קוצר הזמן והאמצעים, החלטנו להתמקד בנושא הזה, והגשנו רשימה שנקראת שכירות בכבוד - אבל האג'נדה העיקרית היא עדיין האזרחים הוותיקים, נושא שאליו אחזור מיד לאחר הבחירות".

אבל כמעט כל המפלגות מדברות על דיור. 

"לנו יש תוכנית מסודרת להוריד את דמי השכירות, המשכנתא ומחירי הדירות. התוכנית כוללת עשרות פרקים עם רעיונות ישימים שנועדו לטפל בבעיה. מפלגות אחרות רק זורקות סיסמאות".

סתיו שפיר הגישה הצעת חוק בעניין השכירות.

"אבל לא היתה בה השפעה ממשית על השוכרים. אף אחד - אפילו שפיר או איציק שמולי - לא מתייחס ברצינות לעניין מחירי השכירות".

בתקופות שבין מערכות הבחירות ניסית להיפגש עם גורם רשמי ולהציג לו את התוכניות שלך?

"לא, מכיוון שמדינת ישראל מתנהלת לפי אידיאולוגיה קפיטליסטית קיצונית. האזרח הקטן לא ממש מעניין את האנשים שבשלטון. את נתניהו, בנט ולפיד, שהם אנשים עשירים, באמת מעניין להוריד את דמי השכירות בישראל?" 
כמה קיבלת בבחירות הקודמות? "3,600 קולות. עכשיו אני מעריך שנקבל עוד הרבה פחות".

אז למה אתה רץ?

"קיוויתי שייווצרו התנאים כדי לקדם את הרעיון ולצרף עוד תומכים. לצערי, בבחירות צריך ארגון, זמן וכסף, ולא הצלחנו בזמן הקצר שהיה לייצר את האמצעים הדרושים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#