דפני ליף |

סימנים של שינוי

אנחנו האזרחים חייבים לדרוש תוצאות ועשייה. בלי אלה לא יקרה דבר מלבד משחקים פוליטיים בין הסיעות, שצפויים להיות קשים ואלימים בקדנציה הקרובה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אני מסתובבת עם רגשות אשם נוראיים כבר כמה חודשים, ומנסה בכוח להתחבר רגשית למערכת בחירות שאיש מאתנו לא באמת רצה בה. לא משנה כמה ניסו לדבר אלי בתקווה, אני יודעת היטב איך זו מרגישה. אני מחפשת אותה בכל פינה.

הרי רבים מדברים עליה במערכת הבחירות הזו. אולי זה העניין. כולם מדברים על התקווה, אבל משום מה אני לא באמת רואה אותה. היא הרי לא מסתובבת בפאנלים, בנאומי הבחירות, בהבטחות משוננות היטב ובדפי מסרים. התקווה נמצאת בכלל בעיניים של אנשים שרוצים שינוי, בהירתמות של מתנדבים למפלגות השונות, ברצון לרומם את הדבר שבו הם מאמינים - וגם בעיניהם של אלה שהפסיקו להביט לעבר המערכת הפוליטית באופן הזה, אבל שומרים על ניצוץ בתחומים אחרים בחייהם.

לפני כמה ימים הלכתי בשוק, אחרי שפורסמו התמונות של שלל המועמדים ההולכים וקונים דבר מה מהבסטות. עמדתי שם עם חבר ביום שישי בצהריים, והתחלנו לדבר עם אשה שמחזיקה דוכן בשוק כבר שנים. שאלתי אותה איך היא מרגישה מול כל המצטלמים שמגיעים בכל מערכת בחירות. האם זה עושה עליה רושם, האם היא מרגישה מנוצלת? האם יש כאלה שהעדיפה לתת להם להתקרב, וכאלה שדרשה שיתרחקו?

רגב ונתניהו בשוק מחנה יהודה, לפני שבועצילום: אוליבייה פיטוסי

התמונה האמיתית תמיד מורכבת מפרטים - לא ממה שאנחנו רואים בתצלום של מועמדים לראשות ממשלה שקונים משהו, אלא במה שקורה בשוליים של התמונה ומחוץ לה. אנשים שמחכים למישהו שיטיב עמם, שיקל עליהם, או שבתור התחלה יראה אותם. שמחכים למישהו שיבין שהם התקווה. אין לאף מועמד בעלות על התקווה, היא מגיחה בכל יום בהמון מקומות ברחבי ישראל, אצל ציבור רחב ומגוון שבסופו של דבר מצטמצם בתקופת הבחירות לסטטיסטים בתמונת קמפיין של חליפה כזו או אחרת.

אם זה לא היה ברור, אני לא האדם המתאים לדבר אתו בתקופת הבחירות הזו. אני לא מתבוננת לעבר מישהו מהרצים ומרגישה שהוא יביא לנו מזור. ברור לי שלא משנה מי ירכיב את הממשלה הבאה, אנחנו - האזרחים - חייבים לדרוש תוצאות ועשייה. בלי זה לא יקרה דבר חוץ ממשחקים פוליטיים בין הסיעות, שיהיו קשים ואלימים בקדנציה הקרובה.

ההישגים של הבחירות טמונים בעיני בניצנים ראשונים של שינוי בהתייחסות לבוחר. יש רוב של מפלגות שהציגו תוכנית עבודה עם התייחסות עניינית לנושאים שעל הפרק. זה כי אנחנו, הבוחרים, חכמים יותר. אנחנו רוצים ת'כלס.

אני לא יודעת כמה ת'כלס הבחירות האלה יביאו, וכמה תסכול יהיה ברחוב ביום שאחרי. לא ברור לי מה יהיה, אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שמחר יגיע. לכולנו. וגם אם יהיה מתסכל שבעתיים, אנחנו פשוט צריכים לשנס מתניים ולראות איך פותרים ומתקנים. גם מחר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker