ישראל בוחרת במנהיג חלש - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל בוחרת במנהיג חלש

אם אף אחד לא מבטיח תקווה, לפחות שהאיזונים בין פוליטיקאים חלשים ישמרו מפני כישלון

2תגובות

הבחירות אולי יביאו הפתעה או שתיים או שלוש, איזה זינוק מרשים או קריסה מהדהדת. אבל גם אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ימשיך לקדנציה רביעית או יוחלף על ידי יצחק הרצוג, אם תיקבע רוטציה או תורכב כל קואליציה אחרת - נראה כי ההצבעה בבחירות תחשוף מכנה משותף אחד רחב, המשקף את עמדתם של מרבית האזרחים: אין כיום אף פוליטיקאי עם יכולת, חזון או לגיטימציה להוביל את המדינה.

הפרגמנטציה של הכנסת החלה כבר במערכות בחירות קודמות, והפעם צפויה להגיע לשיא. מפלגתו של ראש הממשלה הבא תקבל כנראה רק כ–20% מהקולות, ואולי פחות. באזור דומה ידשדשו מרבית הרשימות הגדולות, והפער בינן לרשימות הקטנות יהיה מצומצם מתמיד.

תמונת הניצחון של הבחירות האלה אינה צפויה הערב, או אפילו עד סוף השבוע. סבבי ההכרעה יחלו במשא ומתן המתיש אצל הנשיא ריבלין, ואולי יימשכו לאורך כל הקדנציה של הקואליציה הבאה, שעשויה להיות קצרה במיוחד.

איור: ערן וולקובסקי

זו אינה תופעה שעמה ראוי להתמודד בהעלאת אחוז החסימה, בחוקי משילות או ברגולציה. כי זהו דבר הבוחר: אנ־דנ־דינו בין 3–4–5 מפלגות, שכולן דומות מדי או לא מלהיבות מספיק. השורה התחתונה היא: לא רוצים ראש ממשלה עם יותר מדי כוח.

את הסיבות לכך אפשר לחפש באי־הוודאות המדינית של העשורים האחרונים, בדאגה מפני העתיד הכלכלי או במשבר הדיור, שרשם שיא בינלאומי של עלייה במחירי הדירות ופתרונו אינו נראה באופק. אולי גם אדי המחאה שהתפוגגה הותירו תחושה שיכול היה לצמוח כאן משהו חדש ואחר - אבל לאף אחד אין מושג מהו או איך להגיע אליו.

בתנאים האלה, הישראלים בוחרים לחלק בין כל ראשי המפלגות - הסימפטיים, האמינים או המושחתים, יותר או פחות - כוח שווה, פחות או יותר. מסתמן שהבוחרים צפויים לומר היום כי עד למערכת בחירות משמעותית - שבה יהיה ניתן להכריע בין אלטרנטיבות חדות ובנות מימוש - צריך לשמור על משחק פוליטי מרוסן, להבטיח מנגנון שבו שום מהלך גדול אינו אפשרי.

אפשר לטעון בצדק שזהו מצב של שיתוק. אבל אין ברירה אלא להקשיב לקול שיעלה מבחירה מפוצלת, ואולי אף שבטית כזו: אם אף אחד לא מבטיח תקווה של ממש, אז לפחות שהבלמים והאיזונים בין פוליטיקאים חלשים יחסית ישמרו מפני כישלון גדול מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#