עשו היום את הדבר הלא רציונלי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשו היום את הדבר הלא רציונלי

זאת הדרך היחידה לשנות את הכיוון שאליו צועדת ישראל

26תגובות

צאו להצביע היום.

הצבעה היא אקט לא רציונלי מכל היבט אפשרי. ההשפעה של כל בוחר על תוצאות הבחירות היא אפסית, ולרוב הבוחרים אין באמת ידע, כלים, זמן ויכולת להבין את הסוגיות המורכבות המונחות בפנינו. רוב הכלים העומדים לרשותנו - ואמורים לתווך לנו את המציאות, לפרש אותה ולעזור לנו לקבל החלטות - התבררו במערכת הבחירות הזאת, באופן ברור וחד מאי פעם, כשבורים, מוטים ומושחתים.

טלי מאייר

מה שקרה לעיתונות הישראלית בחודשים האחרונים מעציב, אבל לא מפתיע. ככל שמצב העיתונים הידרדר, ככל שהתלות של ערוצי הטלוויזיה בפוליטיקאים גדלה - כך נאלצו רובם להוריד מסיכות ולחשוף לציבור את הסוד הגדול: אין כאן שמאל וימין, אין כאן "הטיה אידיאולוגית" או "אג'נדה", ובטח לא תפישת עולם. ברוב המקרים, מדובר באינטרסים כלכליים, מועדונים, חברויות וקליקות.

עיתון אחד תומך בראש הממשלה בכל מזג אוויר ומתעלם מכל כישלונותיו; ועיתון שני, שלכאורה רוצה להפיל את ראש הממשלה, מאמץ לחיקו לפי הצורך מועמדים קיצוניים, כמעט פשיסטים, כשהדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים שלו.

הציבור נשאר כמעט לבדו: עומד מול מערכת פוליטית מורכבת, צינית ומניפוליטיבית, ומול חגורת ההון־שלטון שמקיפה אותה, יונקת ממנה ולוחצת עליה; בלי עזרה של ממש מרוב כלי התקשורת, שאותם הוא צורך ישירות או דרך הרשתות החברתיות. הציבור עומד נבוך, וברוב המקרים מגיע לקלפי ומצביע, כמו פעם, לפי תחושות הבטן, או לפי המסורת המשפחתית, המגזר, הצבע או מיטב הבנתו.

עמוס בן גרשום / לע"

אז מדוע להצביע?

ראשית, חלק מהמצביעים הם ערניים, ממוקדים, מחויבים ולומדים. שנית, הצבעה היא נורמה חברתית חשובה מאין כמוה, ואחת הדרכים החשובות ביותר שבה הציבור יכול לשלוח מסרים לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות.

לכל אחד מאתנו, כפרט בודד, אין סיבה להצביע. כמו שאין לנו סיבה לעמוד בתור ולא לחתוך אותו, להחזיק את הדלת פתוחה לבא אחרינו, לחייך לשכן במעלית או להרים את הלכלוך שמסביבנו ברחוב. אבל אם לא נכבד נורמות, אם לא נניח שיש איזה צופה דמיוני שעומד, מציץ מעלינו ובוחן את מעשינו - נחיה בג'ונגל, ונמשיך להידרדר בדיוק בתוואי שבו רבים מאתנו כה חוששים 
שישראל צועדת.

רוב הפוליטיקאים שנצביע להם היום לא הרימו את הדגל של שיקום ההון החברתי בישראל, תיקון הנורמות החברתיות הקלוקלות שהתפתחו כאן, השחיתות, האלימות, הכוחניות. לצערנו, גם הפוליטיקאים "החדשים" הסתפקו בסיסמאות על יוקר המחיה.

אבל הדרך לטיפול ביוקר המחיה, במערכת הבריאות, במערכת החינוך ובמבנה המשק אינה יכולה לעבור רק דרך פקידים שיידעו לעשות "רפורמות". ישראל אינה דיקטטורה. המערכת הפוליטית והכלכלית בישראל אינה "שבורה" - אלא משקפת את שיווי המשקל של האינטרסים, הנורמות והנוחות של חלק גדול מהציבור.

השינוי מגיע רק כאשר נוצרת קבוצה גדולה מספיק, שמרגישה שהמערכת הפוליטית הזאת אינה משרתת אותה. בקיץ 2011 התחילה הקבוצה הזאת להרים את ראשה - אבל איש אינו יודע מתי תהפוך למסה קריטית מספיק כדי ליצור שיווי משקל חדש.

הצבעה בבחירות היא נורמה חשובה לא מפני שאנחנו משפיעים - לכל אחד מאתנו יש קול אחד ממיליונים - אלא דווקא משום שכל אחד מאתנו אינו משפיע, אבל בכל זאת חשוב לו לעשות את הדבר הנכון.

את ההתנהגות האחראית, הנורמטיבית הזאת אנחנו צריכים לשמור אתנו כל יום, כל שעה, ולא מדי ארבע שנים או שנתיים כאשר הולכים לקלפי. זאת הדרך היחידה לשנות את הכיוון שאליו צועדת המדינה הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#