חצי שנה של דפלציה לשר האוצר הבא - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חצי שנה של דפלציה לשר האוצר הבא

מתחילת 2015 מדד המחירים לצרכן ירד בצורה חסרת תקדים בתולדות כלכלת ישראל בשני חודשים רצופים, בהמשך לירידות מחירים שהתחילו בקיץ האחרון ■ המשך ירידות המחירים עלול להכניס את המדינה לסחרור שישתק את משק

תגובות

ישראל מתקיימת יותר מחצי שנה במשטר של דפלציה, מציאות מתמשכת של ירידות מחירים. איש לא הכין את המשק לכך. באוצר, בבנק ישראל או באוניברסיטאות לא צפו לפני שנה את הכיוון הזה.

באוגוסט 2014 ירד המדד ב–0.1%, ופרט למדד חיובי חריג באוקטובר - נשמר המדד השלילי עד דצמבר, אז התייצב על 0%. בינואר נרשם מדד נמוך בצורה חריגה, 0.9%–, הנמוך ביותר בחודש בודד מאז ספטמבר 2006. מדד פברואר, שפורסם שלשום, היה גבוה רק במעט, 0.7%–.

באוגוסט 2014, שמסמן את המעבר לדפלציה, האינפלציה בישראל במבט של 12 חודשים אחורה היתה 0.0%. מאז הדפלציה החריפה. בנובמבר היתה עלייה במבט של 12 חודשים אחורה, לדפלציה של "רק" 0.1%. בינואר נרשמה קפיצה דפלציונית ל–0.5% במבט של 12 חודשים אחורה, ובפברואר נרשם שיא: דפלציה שנתית של 1.0%.

ישראל לא זוכרת חיים במשטר של דפלציה, וכך גם הרוב המכריע של העולם המודרני. דפלציה קצרת טווח טובה לאזרחים, ובמידה רבה טובה גם למשק, שכן המחירים יורדים וכוח הקנייה של השקל גדל. התופעה חיובית למקבלי ההחלטות, שכן בהיעדר העלאות שכר במשק - הגדלת כוח הקנייה מרגיעה לפי שעה את ציבור העובדים.

דפלציה מתמשכת, לעומת זאת, הרסנית למשק ולמדינה. אם הדפלציה תהיה ממושכת, המאבק בה יהיה קשה הרבה יותר. גופים עסקיים ומשקי בית דוחים קניות מתוך הערכה שהמחירים יירדו, וכשהמחירים אכן יורדים - הם שוב דוחים קניות בהנחה שהמחירים ימשיכו לרדת, וחוזר חלילה. המשק נכנס לסחרור של ירידות מחירים, פשיטות רגל, פיטורים ושביתות - עד לשיתוק מוחלט.

אין לירידות המחירים בישראל את האפקט המדאיג של הדפלציה שתקפה למשל את יפן בעשורים האחרונים, שכן הדפלציה תהיה כנראה אורחת בארץ לכמה חודשים בלבד, ואחרי כן תיעלם. כך לפחות מקווים מקבלי ההחלטות.

בנק ישראל, כלכלני האוצר והאנליסטים מעריכים כי מדובר בדפלציה קצרת טווח, שנגרמה במידה רבה בעקבות ירידות מחירים מיובאות. להערכתם, המשק יחזור למסלול של אינפלציה, אמנם נמוכה, כבר בחודשים הקרובים.

במארס, מעריכים האנליסטים, תירשם אינפלציה של 0.4% שתגדל באפריל ל–0.5%. בהמשך צפויות עליות מחירים חודשיות מתונות יותר. ואולם במבט של 12 חודשים, הדפלציה בישראל תיהפך לאינפלציה רק לקראת סוף 2015 ואולי רק בתחילת 2016.

יעד האינפלציה השנתי של ישראל הוא 1.0%–3.0%. אפשר לומר כבר עכשיו, ברמה גבוהה מאוד של ודאות, כי כמו ב–2014 (אינפלציה של 0.2%–), גם ב–2015 ישראל לא תעמוד ביעד האינפלציה שלה. הערכה היא כי האינפלציה בישראל תיכנס לתחום טווח האינפלציה של בנק ישראל, כלומר תהיה גבוהה מ–1.0%, לכל המוקדם ברבעון ראשון של 2016.

הקונצנזוס בקרב החזאים ערב פרסום מדד פברואר היה מדד של 0.6%–. בפועל נרשם מדד נמוך מעט יותר. תופעה זו, של אינפלציה ששונה בפועל מהערכות החזאים, חוזרת על עצמה כמעט מדי חודש.

החשש הוא כי התחזית למדדים חיוביים ממארס יתבררו בחודשים הקרובים כמוטות כלפי מעלה. יש כוחות חזקים במשק המושכים את המדדים כלפי מטה: ירידות מחירים גדולות בעולם, ולא רק של הדלקים; תחרות גדולה יותר במשק המקומי בתחומי המזון, התקשורת ואחרים; וגם חולשה בכוח הקנייה של הצרכנים. על פי נתוני המגמה לנובמבר 2014־פברואר 2015, כפי שחישבו בלמ"ס, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הוא עתה 1.5% במונחים שנתיים.

האנליסטים בטוחים כי אינם טועים, כי כיוון המדד ברור - למעלה; וכי במבט של 12 חודשים לאחור נראה במארס את נקודת התפנית של המדד. אנליסטים גם מסבירים כי מדד פברואר ידוע כנמוך ביחס לקודמיו. מדד פברואר 2015 שבר את כל השיאים - אך לירידה הגדולה תרמה ירידת המחירים היזומה של החשמל לצריכה פרטית ב–9.9% - שאחראית לירידה של 0.3%– במדד שלא תחזור בחודשים הקרובים.

כאב הראש של שר האוצר החדש

העמקת הדפלציה בישראל תהיה אחת הבעיות הראשונות שהממשלה החדשה, ובעיקר שר האוצר הבא, יצטרכו להתמודד איתה. יחד עם ישראל מתמודדות עם התופעה של מחירים יורדים לא מעט מדינות מפותחות בעולם המפותח בחודשים האחרונים. אין הרבה ניסיון בעולם בהתמודדות עם דפלציה. לכן הפחד גדול כל כך. יפן מתמודדת עם התופעה בעשרות השנים האחרונות - ולא בהצלחה מרובה.

מי שלא יכול להרשות לעצמו להמתין עד להקמת הממשלה הבאה לפני שהוא נוקט צעדים מעשיים הוא בנק ישראל. בסוף החודש יפרסם הבנק את התחזיות המקרו־כלכליות המעודכנות שלו לשנה הקרובה, כולל תחזיות האינפלציה, שער המט"ח והצמיחה, ויודיע על הריבית במשק באפריל.

בהחלטה הקודמת שלו, בסוף פברואר, בעקבות מדד ינואר (0.9%–) הפתיע בנק ישראל והוריד את הריבית במשק מ–0.25% ל–0.10% - הריבית הנמוכה ביותר מאז קום המדינה. לא מעט אנליסטים צופים כיום כי גם בישיבה הקובעת הקרובה של הוועדה המוניטארית בבנק ישראל, בסוף החודש, יוחלט על הורדת ריבית, בשל מדד פברואר הנמוך, הפעם לרמה של 0.0%, ואולי אף, לראשונה בתולדות הבנק, לרמה הנמוכה מאפס. בשבועות האחרונים הודיעו לא פחות מ–24 בנקים מרכזים בעולם על הורדת ריבית, חלקם לתחום השלילי.

ארגז הכלים של בנק ישראל לא ריק

בנק ישראל בבעיה. הוא מיצה את מכשיר העבודה העיקרי שלו בימים רגילים, הריבית, כמעט עד תום. כעת, במסגרת מאמציו לשמור על יציבות מחירים במשק - תפקידו העיקרי לפי חוק בנק ישראל, יחד עם מאמציו לשמור על שער נמוך לשקל מול סל המטבעות - הוא צריך לארגן מכשירי עבודה אחרים.

בפברואר רכש הבנק דולרים בהיקף של יותר מיליארד דולר, מהם 800 מיליון דולר במסגרת מלחמתו הנמשכת להגן על שער נמוך של השקל מול סל המטבעות. עוד 200 מיליון שקל נועדו לקזז את השפעת הגז הטבעי על שער השקל. קרוב לוודאי שבחודשים הקרובים יגדל היקף קניות המט"ח של הבנק - אם כי רכישת דולרים יקרה מאוד לקופת המדינה.

לפני כשנה, בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, הציגה הנגידה קרנית פלוג את סל הכלים העומד לרשותה, לבד ממכשיר הריבית, והתברר כי הוא לא מבוטל. הבנק עשוי בהחלט להודיע בקרוב על הכוונות והצעדים העתידים שלו. בחו"ל היתה לעצם ההודעה השפעה של ממש על השווקים - וייתכן מאוד כי בקרוב נראה גם בישראל צעדים של הרחבה כמותית, מצד בנק ישראל, כפי שראינו מצד הבנק הפדרלי בארה"ב ולאחרונה באירופה מצדECB (הבנק המרכזי של אירופה). זאת למרות שלהקלה הכמותית יש גם הרבה צדדים שליליים. אבל נראה כי לפני שבנק ישראל ינקוט בצעדים מרחיקי לכת אלה, או צעדים דומים אחרים, הוא יחכה לתוצאות הבחירות.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#