בגלל צוק איתן: המשק הפסיד תוצר בשווי של 3.5 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגלל צוק איתן: המשק הפסיד תוצר בשווי של 3.5 מיליארד שקל

מדו"ח בנק ישראל עולה הייצור התעשייתי ובעיקר יצור ההיי טק אינו רגיש למלחמות בעוד ענף התיירות הוא הנפג ביותר

תגובות

המשק הפסיד בגין מבצע צוק איתן תוצר בשווי כולל של כ-3.5 מיליארד שקל, 0.3% מסך כל תוצר המשק ב-2014, לעומת הפסד תוצר שנתי של 0.5%-0.35% במלחמת לבנון השנייה. כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2014 שיתפרסם בקרוב.

לפי הדו"ח, צד ההיצע שמר בצוק איתן על יציבות יחסית. הנזק נבע מצד הביקוש. התכווצות הביקוש פגעה ביצוא שירותי התיירות ובצריכה הפרטית השוטפת. הפגיעה בתיירות אופיינית לתקופות של עימותים צבאיים.

לעומת זאת, הירידה בצריכה השוטפת היתה חריגה בעוצמתה. הדו"ח קובע כי בצד ההיצע הפגין המשק עמידות בהשוואה לעימותים קודמים. מעידים על כך היציבות בנתוני היצוא ובמדד הייצור התעשייתי.

איי־פי

לדברי בנק ישראל עימותים צבאיים מגדילים את ההוצאה הציבורית הביטחונית, אך קשה לכמת את השפעת הגידול בהוצאה על התוצר שכן אין זה ברור באיזו מידה הגידול בא על חשבון ההוצאה הציבורית האזרחית.

הדו"ח מציין כי 50 ימי הלחימה של צוק איתן מצטרפים לעימותים צבאיים אחרים שהתנהלו בשנים האחרונות, בהם המבצעים עמוד ענן (2012), עופרת יצוקה (2008) ומלחמת לבנון השנייה (2006) שנמשכה 34 יום ונערכה, כמו צוק איתן, בחודשים יולי-אוגוסט.

התיירות נפגעה - ההיי טק חסין מפגיעה

מסך כל הענפים הכלכליים במשק, התיירות ניזוקה באופן החמור ביותר בכל העימותים הצבאיים. הפגיעה התבטאה בירידה בשלל מדדים, לרבות מספר כניסות התיירים והמבקרים לארץ, מספר לינות התיירים במלונות, הפדיון בענף שירותי האירוח והאוכל, והכנסותיהן של חברות התעופה הישראליות. עיקר הפגיעה מקורה בתיירות החוץ, היות שתיירים מהעולם מגיבים במהירות ובחדות להרעה במצב הביטחוני, בשעה שהישראלים רגישים לכך הרבה פחות.

הנזק ליצוא שירותי התיירות אינו נגרם רק במהלך ימי הלחימה עצמם. התיירות שבה לרמתה בתקופה שקדמה ללחימה רק לאחר כשנה. בעתות לחימה ניכרת ירידה גם בתיירות היוצאת, אולם זו מתאוששת במהירות ושבה לרמתה בתקופה שקדמה ללחימה כבר ברבעון העוקב.

להערכת בנק ישראל, ההפסד ליצוא שירותי התיירות בצוק איתן הגיע ב-2014 לכ-2 מיליארד שקל, כ-0.2% מהתוצר השנתי של המשק כולו. לדעת הבנק, לתיירות בישראל חשיבות גדולה מחלקה בתוצר, שכן משקלה בסך המשרות במשק גדול יותר, והיא מעסיקה בעיקר עובדים שמשתכרים שכר נמוך ואין להם חלופות תעסוקה רבות.

לחיוב מציין דו"ח בנק ישראל כי למרות הלחימה הממושכת וההפסקה הזמנית בפעילות של חלק מחברות התעופה הזרות, התיירות לא נפגעה בצוק איתן קשה יותר מכפי שהיא נפגעה במלחמת לבנון השנייה.

פגיעה בצריכה הפרטית

הדו"ח מציין כי עימותים צבאיים פוגעים גם בצריכה הפרטית השוטפת ובעיקר בצריכת השירותים, סעיף שמהווה כ-40% מהצריכה השוטפת ו-20% מהתוצר. הצריכה הפרטית של שירותים צומחת בקצב ממוצע של 1% ברבעון. בעופרת יצוקה ועמוד ענן היא צמחה בשיעור נמוך יותר, במלחמת לבנון השנייה היא דרכה במקום, ובצוק איתן היא התכווצה.

תופעה זו נובעת ככל הנראה מירידה בשני המרכיבים הגדולים של צריכת השירותים, שירותי תחבורה ומסעדות ובתי מלון. כך, בקיץ 2006 ירדה צריכת הדלק באופן משמעותי ובקיץ 2014 היא ירדה באופן חד אף יותר.

בצוק איתן ניכרה גם ירידה במספר הלינות של תיירים ישראלים במלונות ופגיעה במסחר, תופעות שלא נצפו במלחמת לבנון השנייה. הערכת הדו"ח היא כי התגובה בקיץ האחרון הייתה חריפה יותר מפני שהלחימה התארכה וטווח הרקטות התרחב וכלל גם ריכוזי אוכלוסייה גדולים במרכז הארץ.

להערכת הבנק, הפסד התוצר שמקורו בצריכה השוטפת הגיע לכ-1.5 מיליארד שקל, רובו נבע מירידה בצריכת שירותים ומיעוטו מהאטה בקצב הצמיחה של צריכת המזון, המשקאות והטבק. הצריכה השוטפת התאוששה באופן מיידי, והנזק כולו נגרם ברבעון השלישי.

הדו"ח מציין כי הייצור התעשייתי הכולל אינו רגיש במיוחד לעימותים צבאיים, אולם כאשר בוחנים את מדד הייצור התעשייתי לפי העצימות הטכנולוגית, מוצאים פערים בין הענפים. מתברר כי ההייטק לא ניפגע כלל במהלך העימותים, בעוד בשאר ענפי התעשייה התמונה שונה. בענפים המעורבים הייטק נרשמה ירידה חדה במלחמת לבנון השנייה, בעיקר בשל פגיעה משמעותית בפעילות תעשיית הנפט והכימיקלים המרוכזת במפרץ חיפה. התעשיות המסורתית והמעורבת-מסורתית שמרו על יציבות בלבנון השנייה ונפגעו במידה מתונה בצוק איתן.

משקל התעשייה המסורתית בצפון הארץ גדול פי שניים ממשקלה בדרום, ולמרות זאת מדד הייצור התעשייתי מראה כי היא נפגעה דווקא בצוק איתן, בשל הירידה בפעילות בענף המזון, המשקאות והטבק. הפגיעה בקבוצה המעורבת-מסורתית נבעה בעיקר מפגיעה בשני ענפים – מתכות וייצור מוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים. בסך הכול שמר הייצור התעשייתי על יציבות יחסית בצוק איתן, וכתוצאה מכך תוצר המשק נפגע במידה שולית בלבד.

הפגיעה הכלכלית המשמעותית בענף התיירות באירועי לחימה באה לידי ביטוי ביצוא השירותים. בצוק איתן, שאר נתוני היצוא, היו יותר עמידים מאשר בעימותים הקודמים. במלחמת לבנון השנייה, ברבעון השלישי של 2006, התכווץ יצוא הסחורות ב-5.8%. ברבעון המקביל של 2014 יצוא הסחורות צמח ב-1.1% (בדומה למגמה הרב-שנתית). תרחיש דומה, אם כי מתון יותר, נצפה גם ביצוא הכולל סחורות ושירותים. כללית סבור בנק ישראל כי לעימותים הצבאיים הייתה השפעה שולית על יצוא הסחורות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#