השר ליברמן, ידידו מימי הלימודים, הנשיא מהבלקן - ועסקת הענק במכרות הברזל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר

השר ליברמן, ידידו מימי הלימודים, הנשיא מהבלקן - ועסקת הענק במכרות הברזל

מיהו החבר הוותיק של ליברמן, שעומד מאחורי חברה שזכתה בעסקה בשווי עשרות מיליוני דולרים ברפובליקה קטנה בבלקן?

25תגובות

חבר ותיק של שר החוץ, אביגדור ליברמן, עומד מאחורי חברה ישראלית שזכתה בעסקה בבוסניה בשווי של עשרות מיליוני דולרים, אשר קודמה על ידי נשיא רפובליקת סרפסקה, מילוראד דודיק, הידוע בקשריו ההדוקים עם השר - כך עולה מתחקיר TheMarker.

רפובליקת סרפסקה שבמדינת בוסניה־הרצגובינה נוסדה בינואר 1992 - חודשיים לפני שפרצה בבלקן המלחמה הקטלנית ביותר שהתרחשה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. רוב 1.4 מיליון תושביה של סרפסקה הם ממוצא סרבי, והנשיא דודיק, לאומן סרבי המקדם אג׳נדה פרו־רוסית, מנהיג אותה מאז נובמבר 2010. דודיק מוגדר בתקשורת המקומית בסרפסקה כ״שליט בלתי־מעורער של הרפובליקה״ - כזה שכמעט אין דבר שיכול להתקדם ללא ידיעתו ואישורו.

ב–2009 הואשם דודיק על ידי צוות תביעות בינלאומי שיושב בסרייבו, בירת בוסניה, במעורבות בפרשת שחיתות גדולה. דודיק הוזכר כחלק מקבוצה שגרפה לכיסה בצורה בלתי־חוקית לכאורה כ–74 מיליון דולר, במסגרת פרויקטים לבניית כבישים מהירים ובנייני ממשל בבאניה לוקה, עיר הבירה של סרפסקה. בסופו של דבר, הועבר התיק לבאניה לוקה - ושם נסגר. במסמכים של משרד החוץ האמריקאי מ–2009, שנחשפו על ידי אתר ויקיליקס, מוזכרים לחצים ואיומים של דודיק בהקשר לתביעה הזאת.

SRNA

בשש השנים האחרונות ביקר שר החוץ ליברמן ארבע פעמים בסרפסקה. פעמיים הגיע אליה בביקור רשמי, ופעמיים לצורך חופשות פרטיות. ליברמן יצא לטיולי רפטינג, אכל במסעדות בבאניה לוקה ובילה בחברתו של במאי הקולנוע אמיר קוסטוריצה. ואולם בלא קשר לאופי הביקור, הקפיד ליברמן תמיד לפגוש את האיש החזק במדינה - הנשיא דודיק. השניים נפגשו גם מחוץ לגבולות בוסניה, ופגישתם האחרונה, בספטמבר אשתקד, התקיימה בווינה, בירת אוסטריה.

מכיוון שהחשיבות הדיפלומטית של סרפסקה מוגבלת למדי, היחסים החמים בין נשיאה לבין ליברמן גרמו להרמת גבות במשרד החוץ. ״אני לא יודע מה ליברמן עושה שם", אמר לנו גורם בכיר במשרד החוץ הבקיא מאוד בפעילות באזור.

כעת מתברר שדודיק קידם עסקה בשווי של עשרות מיליוני דולרים, של חברה שמאחוריה עומד תושב חיפה בשם אנטולי סגל. סגל הוגדר בעבר ״יד ימינו״ של השר, והצטרף אל ליברמן באחד מביקוריו ברפובליקה.

החברה הוקמה במקלט מס

אין זה מפתיע שדודיק, כאיש החזק בסרפסקה, היה מעורב בתהליך ההפרטה של מערך מכרות עפרות ברזל בשם ליובייה (Ljubija), ליד העיר פריידור (Prijedor) שבצפון־מערב בוסניה. מערך המכרות היה ספק הברזל העיקרי ליוגוסלביה עד למלחמת האזרחים שפרצה בה, ובאחד מהם אף התגלה לפני כשנתיים קבר אחים ובו 360 גופות.

עד לפני כעשור המכרות היו בשליטת ממשלת סרפסקה באמצעות חברה בשם RZR Ljubija, שבה היא מחזיקה 65% מהמניות. אלא שבשנים שאחרי המלחמה, אף שעתודות הברזל במכרות מוערכות ב–347 מיליון טונה, הם לא היו פעילים. ב–2004, כחלק מהניסיון להחיות את הפעילות במכרות, הוקמה בסרפסקה חברת ArcelorMittal Prijedor - שותפות בין RZR שבבעלות ממשלת סרפסקה לבין ארסלור־מיטאל - חברת מכרות בינלאומית מהגדולות בעולם. החברה המשותפת התחילה לפעול באחד המכרות במתחם, וקיבלה זכויות לפעול גם בשני המכרות האחרים בו.

רויטרס

לפני כמה שנים החליטה ממשלת סרפסקה לנסות לחדש את הפעילות גם במכרה הראשון, ולשם כך ביקשה למכור את חלקה ב–RZR. לפני כשלוש שנים הציעה ארסלור־מיטאל 23.9 מיליון דולר בעבור המניות האלה. אלא ש–18 חודשים אחר כך, בעוד ההצעה הזאת מונחת על השולחן, החלה החברה לסבול מדיווחים לא מחמיאים בתקשורת המקומית. דודיק עצמו האשים אותה בכך שהיא פועלת בצורה שפוגעת בתקציב המדינה, ורשויות המס המקומיות התחילו לבחון את פעילותה.

שבוע לאחר גל הפרסומים השליליים, הגישה חברה לא מוכרת עד אז הצעה מתחרה לזו של ארסלור־מיטאל, באותו סכום בדיוק. לחברה הזו קוראים Israeli Investment Group Balkan, או בקיצור IIGB.

בפברואר 2014 דווח בפרלמנט הסרפסקי על קבוצת Israeli Investment Group, הכוללת חברות השקעה הפועלת בישראל, באפריקה ובחבר המדינות בתחומי המחצבים, התשתיות והנדל״ן. לצורך הרחבת פעילות הקבוצה בבלקן, נאמר לפרלמנט, נרשמה ב–2011 בבאניה לוקה החברה הבת IIGB, שהיא בעלת הון עצמי של 660 אלף דולר. הכסף הזה, כך נאמר, הושקע בפרויקט הזה ובפרויקטים נוספים בסרפסקה (מהדו"חות הכספיים של החברה עולה כי ב–2012 היא הוציאה 274 אלף דולר, ובשנה שאחריה 40 אלף דולר).

במסגרת מאמצי החברה לזכות בהפרטת המכרה, היא פירסמה בסרפסקה ״מכתב פתוח״, שבו ביקשה שישונה ההסכם שנחתם בזמנו בין ממשלת סרפסקה לבין ארסלור־מיטאל, והציעה שהממשלה תבחר את החברה הזוכה בהליך מעורר מחלוקת, הידוע כ״בחירה ישירה של הרוכש״. משמעות ההליך היא שבמקום לבצע מכרז, נבחר הרוכש ישירות על ידי הממשלה. החברה גם הבטיחה להשקיע עשרות מיליוני דולרים בפרויקט, וציינה כי הוא יספק 300 מקומות עבודה חדשים.

IIGB נשלטת על ידי Israel Investment Group Overseas - חברה שהוקמה במקלט מס ידוע בקצה השני של העולם, באי הקריבי דומיניקה. במשרד רשם החברות בדומיניקה הסבירו בשיחת טלפון עם TheMarker כי הם אינם יודעים מי עומד מאחורי החברה, וברשותם נמצא רק מידע על זהותו של מי שרשם את החברה - פירמת עורכי דין מקומית בשם CCP. הפירמה הזו מציעה ללקוחותיה מערכים פיננסיים מיוחדים למקלטי מס והתאגדויות במחירים נמוכים, ומבטיחה ״מדיניות פרטיות נוקשה״.

חברת Israel Investment Group Overseas נרשמה על ידי CCP ב–6 באוקטובר 2011. שלושה אנשים נרשמו כקשורים אליה: ייבגני זוטוב, איש השטח של החברה, הרשום גם כדירקטור בכמה חברות בעולם, כולל בישראל, הפועלות תחת השם Genesis; דוברבקה קרמנוביץ׳, העוזרת שלו; וחברו של ליברמן, אנטולי סגל.

אי־אף־פי

טיול אבות ובנים בבלקנים

סגל, רופא שיניים בהכשרתו, הוא כיום איש עסקים. את ליברמן הוא מכיר מאז סוף שנות ה–70, כששניהם היו סטודנטים צעירים באוניברסיטה העברית בירושלים. ״הוא חבר, ואני אוהב אותו״, אמר השבוע סגל ל–TheMarker בשיחת טלפון.

בספטמבר 2012 הצטרפו סגל ובנו טל לביקור שקיים ליברמן בסרפסקה עם חברים אחרים של השר, שרובם אנשי עסקים. בשיחה קודמת עמו, כשנשאל מה הביא אותו לעבוד בסרפסקה, ציין סגל את הביקור ההוא עם ליברמן, אך הבהיר שהשר לא היה מעורב בתוכניות שלו. ״זה עסקים, לא פוליטיקה״, הסביר. ״הוא שר החוץ, ורחוק מזה״. כשנשאל מדוע פתח את החברה שלו דווקא בדומיניקה, אמר סגל: ״זו העצה שקיבלתי״.

ליברמן עצמו הזכיר את הטיול ההוא, אם כי לא ציין את שמות משתתפיו, בפוסט שהעלה לפייסבוק בזמנו: ״בספטמבר נסעתי עם קבוצת חברים לטיול 'אבות ובנים' בבלקנים. רוב בנינו הם לאחר שירות צבאי, וזו היתה הזדמנות נהדרת לצאת לטיול, שברובו הוקדש למסלול בעקבות סיפוריו של הסופר הנערץ איבו אנדריץ'. בקטעים מסוימים, מי שהדריך אותנו היה הבמאי הנודע אמיר קוסטוריצה, שגם הוא מחסידיו המושבעים של אנדריץ'".

ליברמן הוסיף כי "הטיול השתרע על פני שלוש מדינות: מונטנגרו, סרביה ובוסניה־הרצגובינה. רפובליקת סרפסקה היא חלק אוטונומי מבוסניה־הרצגוביה. זה לא סוד שאזור הבלקנים הוא אחד האזורים האהובים עלי לתיור".

היחסים בין ליברמן לסגל קשורים לא רק בימיהם המשותפים באוניברסיטה העברית, כי אם גם בחדרי חקירות של המשטרה. ב–2005 היה סגל דמות מרכזית בחקירת משטרה, שבה עלה בין היתר שמו של ליברמן - חקירה שהביאה בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד עמוס רון, שהיה אז מנכ״ל רשות הנמלים. המשטרה חשדה אז שרון מסר עבודה בשווי מיליוני שקלים לחברה שנשלטה בין השאר על ידי סגל. רון, על פי כתב האישום שהוגש בזמנו, נתן את העבודה לחברה בשל קשריו הקרובים של סגל עם ליברמן, שהיה אז שר התחבורה והאחראי עליו. ב–2009, במהלך משפטו של רון, התייחס אחד העדים אל סגל כאל ״יד ימינו״ של ליברמן. בסופו של דבר, חזרה בה המדינה מכתב האישום נגד רון, והמשפט הסתיים.

בלומברג

הבחירה הישירה מעלה סיכון לשחיתות

ב–2008 הזהיר ארגון שקיפות בינלאומית בוסניה והרצגובינה כי העובדה שתהליכי הפרטה במדינה מאפשרים לבחור ברוכש בצורה ישירה ולא במכרז, מעלה את הסיכון לשחיתות. בחינה שערך הארגון על תוצאות ההפרטות מ–2009 חיזקה את המסקנה הזאת.

אלא שלמרות החששות האלה, הבחירה הישירה עדיין קיימת ברפובליקה, והיה לה תפקיד מרכזי בנוגע למכרה ליובייה. ב–14 בפברואר 2014 החליטה ממשלת סרפסקה על בחירה ישירה של זוכה במניות RZR Ljubija. החברה שנבחרה היתה זו שהציעה לקיים את הבחירה בצורה הזו, Israeli Investment Group Overseas.

ההחלטה למכור את המניות לחברה מסתורית הרשומה במקלט מס עוררה עניין ציבורי, וגם מחאה על שהיא לא שקופה מספיק. שמות העומדים מאחורי החברה לא ידועים בסרפסקה, ונחשפים כאן בראשונה.

באותה תקופה התפטר מתפקידו מרקו פאוויץ׳, ראש עיריית פריידור שבקרבת המכרה, שישב בוועדה המפקחת של RZR Ljubija. בתגובה, דודיק החליט למשוך מהאסיפה הכללית של הפרלמנט את ההחלטה על המכירה, והודיע כי בחירת הזוכה בהפרטת המכרה תתחיל מחדש. ״אנחנו עובדים על הנושא, וחייבים להשיג קונצנזוס״, אמר במארס אשתקד.

חודשיים לאחר מכן הודיע שר התעשייה, האנרגיה והמכרות של סרפסקה כי ההצעות נבחנות מחדש, וכי תוקם ועדה שתבחן אותן ותמליץ על הזוכה. הוועדה הזאת עדיין לא קיבלה החלטה כלשהי - אך בחודש שעבר דווח בסרפסקה כי בינתיים התקבלה הצעה שלישית, מגורם לא ידוע, לרכישת המכרה.

Zlatan Jovanovic

בשיחה עם TheMarker ביום שישי האחרון אישר סגל כי עדיין לא התקבלה החלטה לגבי המכרה. בשיחה קודמת הוא סירב לומר מיהם המשקיעים בחברה שלו, אך אישר שחברה רוסית בשם Bryansk Machine Building Plant JSC תסייע לו במימון אם יזכה. הוא הסביר גם שזהו זמן רגיש מבחינת ההחלטה, וביקש שלא נפרסם דבר בנושא, שכן החלטה אמורה להתקבל ״בשבועות הקרובים״.

זוטוב ודוברובקה סירבו להשיב לשאלות TheMarker על פעילותם, ואילו חברת Bryansk לא השיבה לפניותינו אליה. דובר ארסלור־מיטאל סירב להשיב על שאלות לגבי ההפרטה, ומסר בתגובה כי החברה מודעת להחלטתה של הממשלה למכור את מניות RZR Ljubija ומברכת על תהליכים פתוחים ושקופים. מלשכת שר התעשייה, האנרגיה והמכרות של סרפסקה נמסר כי הליך ההפרטה נמשך, והציבור יקבל דיווח על תוצאותיו.

ראש העירייה פאוויץ׳, שלאחר הבחירות האחרונות נהפך לשותפו של דודיק בממשלה, סירב להגיב. גם נשיא סרפסקה, דודיק, לא השיב לשאלות שהופנו אליו דרך דוברו, באמצעות מיילים, הודעות SMS ושיחות טלפון.

בלאז זגאגה הוא עיתונאי חוקר מסלובניה, חבר בארגון התחקירנים הבינלאומי

מדוע משלמת ישראל לנשיא סרפסקה 4,500 יורו בחודש על וילה בבלגרד?

במאי 2007 רכש מילוראד דודיק, נשיא סרפסקה, וילה בשטח של 342 מ״ר ברחוב Vaska Pope 16B ב–Dedinje - אזור יוקרתי של בלגרד, בירת סרביה. התקשורת המקומית דיווחה כי הוא שילם על הווילה 850 אלף יורו. הווילה הזאת מושכרת למשרד החוץ הישראלי ומשמשת למגוריו של שגריר ישראל בסרביה, יוסי לוי. בתגובה לשאלה שעלתה על הנושא באסיפה הלאומית של סרפסקה, אמר דודיק כי הווילה מושכרת בעבור 55 אלף יורו בשנה - כלומר, 4,583 יורו בחודש.

בחינה של מחירי השכירות של וילות אחרות המושכרות באותו אזור בבלגרד, מעלה כי מדובר בסכום גבוה משמעותית מהמקובל באזור. באזור נמצאו 11 וילות שהועמדו להשכרה, בשטח ממוצע של 324 מ״ר, ושכר הדירה הממוצע עבורן היה 2,454 יורו בחודש. הווילות היקרות ביותר, שבהן בריכות שחייה פרטיות, הוצעו להשכרה ב–4,000 יורו בחודש - וזאת עוד לפני התמקחות על מחירן.

בתשובה לשאלות TheMarker נמסר ממשרד החוץ כי ״ההחלטה על שכירת ביתו של שגריר ישראל בסרביה התקבלה ונחתמה ב–2007 (כלומר, בעת ששרת החוץ היתה ציפי לבני, וליברמן שימש שר לעניינים אסטרטגיים; א"ב). הטיפול בשכירת הבית נעשה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד החוץ העוסקים בנושא, כנהוג, כמקובל ובהתאם לכל הכללים, ומבלי כל היכרות מוקדמת עם בעל הבית. החוזה נחתם לעשר שנים״. דובר משרד החוץ לא השיב לשאלות מהם דמי השכירות שמשלמת המדינה ומתי נכנס השגריר לבית.

משרד החוץ: לליברמן אין כל קשר לחברה שזכתה בעסקת המכרות

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "מאז כניסתו לתפקיד שר החוץ ב–2009, ביקר שר החוץ אביגדור ליברמן בסרפסקה פעמיים בביקורים רשמיים ופעמיים במסגרת חופשות פרטיות. עם נשיא סרפסקה, מילוראד דודיק, נפגש השר ליברמן בסך הכל שש פעמים - בסרפסקה, בישראל ובפגישות במסגרת ביקורים במדינות אחרות. מעולם לא נפגשו השר ליברמן והנשיא דודיק בארבע עיניים, וזאת גם משום שהנשיא דודיק אינו דובר אנגלית, רוסית או עברית, והשר ליברמן אינו דובר סרבית.

"בפגישותיהם דנו השר ליברמן והנשיא דודיק בחיזוק הקשרים בין ישראל לסרפסקה, על נושאים מדיניים ועל שיתוף פעולה בנושא של מורשת השואה ומלחמת העולם השנייה. מעולם לא נדון בין השניים נושא קומפלקס מכרות עפרות הברזל Ljubija.

"אנטולי סגל הוא חבר אישי של השר ליברמן מאז 1979. השניים מעולם לא נסעו לסרפסקה לביקור פרטי של שניהם, וביקרו בה יחד רק פעם אחת, במסגרת טיול חברים של אבות ובנים לבלקן, כחלק מקבוצה של עשרה מבוגרים וילדיהם, שביקרו באותו טיול גם בקרואטיה, במונטנגרו ובסרביה. לשר ליברמן אין כל קשר, ישיר או עקיף, לחברות Israeli Investment Group Overseas או Israeli Investment Group Balkan".

העסקה של חברת המים מקורות ברפובליקת סרפסקה / אבי בר-אלי

היחסים המיוחדים בין ישראל לרפובליקה סרפסקה באו לידי ביטוי לא רק בביקוריו של אביגדור ליברמן ברפובליקה, אלא גם ביחסים עסקיים שנטוו בין ממשלת סרפסקה לבין חברת המים הממשלתית מקורות, שבראש הדירקטוריון שלה עמד באותה תקופה מקורבו של ליברמן, אלכס ויז'ניצר, מעצורי פרשת ישראל ביתנו.

ב–2012 דיווח TheMarker על עסקה שמגבשת מקורות בסרפסקה. באמצעות החברה הבת מקורות ייזום, חתמה מקורות על הסכם משולש עם ממשלת סרפסקה ועם חברת התשתיות הסינית Sinohydro לביצוע שלושה פרויקטים בתחומי המים. לפי מתווה העסקה, הסינים יממנו ויבצעו את הפרויקטים ב–83 מיליון יורו, בעוד מקורות תתרום את הידע המקצועי שלה לסינים. ויז'ניצר טס במיוחד לבאניה לוקה, בירת חבל סרפסקה, כדי לשאת דברי ברכה במעמד החתימה על ההסכם.

בתחקיר שפורסם באחרונה ב–TheMarker נחשף כי כמה חודשים לפני חתימת ההסכם אירח ויז'ניצר באתר אשכול של מקורות, ליד הכנרת, משלחת של בכירי ממשל מסרפסקה, בראשות הנשיא מילוארד דודיק. הפמליה הוטסה למקום במסוק וזכתה באירוח שכלל ארוחה שבישל שף פרטי.

בתגובה מסרה מקורות כי "בחנה בעבר שיתוף פעולה עם סרפסקה בתחום הטיפול בשפכים, אך הפרויקט הוקפא בשל החלטות הקשורות בממשלת סרפסקה ולא נמצא על הפרק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#