דוד ברודט: "יש תחרות בין הבנקים - תשאל כל מי שלוקח משכנתא" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הפיננסים

דוד ברודט: "יש תחרות בין הבנקים - תשאל כל מי שלוקח משכנתא"

יו"ד לאומי: "יש משבר דיור כי אין מספיק היצע. זו לא בועה. המדינה צריכה לפתור את הבעיה הזאת"

תגובות

דוד ברודט מכהן מאז שנת 2010 כיו"ר דירקטוריון בנק לאומי. הוא כיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון בנק מזרחי ושימש במשך חמש שנים יו"ר yes. אתמול הודיע לאומי, שיפרסם את דו"חותיו הכספיים בסוף מארס, כי הבנק מנהל באחרונה דיונים בהנהלה ובדירקטוריון על קידום הקמת "בנק דיגיטלי", שיפעל תחת מותג נפרד מבנק לאומי. בצהריים (ד') הגיע ברודט לוועידת הפיננסים של TheMarker, המתקיימת מאז שעות הבוקר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, לשיחה עם עורך העיתון, סמי פרץ.

גם אצלך בבנק ובבנקים אחרים מספרים שמזמן לא נכנס לקוח גדול וביקש הלוואה להקמת עסק.

"זה מצער מאוד שאין הקמת מפעילים גדולים. הפעילות הגדולה שאנחנו בעיקר נמצאים בה זה היי-טק והיא מסתיימת באקזיטים די מוקדמים. התוצר עלה רק ב-0.7% במונחים של תוצר לנפש.

"לכאורה, ריבית אפס, הרציונל הוא לעודד השקעות וליצור פעילות כלכלית אבל גם בעולם וגם בארץ זה לא מצליח. אין השקעות וזו עובדה. ההשקעות הן מעטות. יש אווירה לא נעימה כלפי המערכת העסקית ויזמים שכבר רוצים להשקיע, משקיעים בחו"ל. בחו"ל האווירה יותר טובה.

עופר וקנין

"בישראל יש אווירה שלא מייצרת עסקים והשקעות. דבר שני שאנחנו רואים, ונראה אותו גם בהיי-טק הוא שהכשרת כוח אדם מקצועי וטכנולוגי נמצאת בירדה. כמות בוגרי בגרות במקצועות מתמטיקה בירידה וזה ישפיע על איכות הצמיחה במדינת ישראל. היסטורית קיבלנו מלאי גדול מאד של עולים מרוסיה שסייעו לביסוס ההיי-טק. אלה הולכים ולפרוש ובהיעדר עלייה גדולה בעתיד, אנו במצב שבו יהיה לנו מחסור בהיצע. אני מסתכל על זה בדאגה. זו תופעה איטית שפתאום תציף אותנו בבעיה קשה".

כשהיית באוצר דיברו על כך שפוטנציאל הצמיחה במשק הוא כ-5%. מה הסיכוי לממש את הפוטנציאל, או שנצריך להתרגל ל3%?

"יש לנו פוטנציאל לגדול. בפינלנד אין. הפוטנציאל שלנו טמון בחרדים והערבים שלא משתתפים במעגל העבודה באופן מלא. היות והם לא בתחומים הטכנולוגיים, כשהם כן משתתפים הם במקצועות של שכר מינימום".

אז איפה הם יעבדו אם לא מוקמים מפעלים חדשים?

"נקווה שהעולם קצת יתאושש ואנחנו ניצור את היוזמות שלנו אם האווירה הציבורית תשתפר. בשנות ה-90 היה לנו היצע טוב של כוח אדם, התהליכים הגדולים תמכו מאד וזה יצר מציאות שהמשק עבר ממשק מקומי למשק גלובל".

אנחנו נמצאים שבוע לפני בחירות, על אילו רפורמות תמליץ לממשלה?

"יש לממשלה שתקום אתגרים לא פשוטים בחודשים הקרובים. צריך ליצור תקציב שיהיה מוטה צמיחה. חוץ משאלת הדיור שהיא מרכזית. התשתיות צריכות להיות בהיקפים הרבה יותר גדולים מהיום. ההשקעה בתשתיות מייעלות את תהליכי העבודה. יש לחבר את הגז הטבעי לתעשייה. אנחנו נהנים היום מהגז הטבעי רק דרך ההפקה של חברת החשמל ולא דרך המערכת העסקית כולה. זה היה מוזיל את עלויות האנרגיה ומגביר את הפיריון של התעשיות, וכתוצאה מכך התעשיות היו יכולות להתחרות בשווקים הבינלאומיים".

דיברת על האווירה הציבורית, אבל יש פה ציבור שלא מרוצה מיוקר המחיה ולא מהשירותים שהוא מקבל מהגזר הציבורי. איך יוצאים מזה?

"צמיחה היתה משפרת גם את יוקר המחייה וגם יותר סקטורים היו נהנים ממנה. כשלא מגדילים את העוגה מתווכחים על העוגה הקיימת. המתחים בכלכלה יותר חזקים כתוצאה מכך. צמיחה היא סוד קיומה של מדינת ישראל. קצב צמיחה של 5%-6%, שהיינו בו בעבר, איפשר את הגדלת העוגה ואיפשר להקצות את הצמיחה לנושאים חברתיים, תשתיתיים או לנושאי הבטחון ונושאים אחרים.

הטענה שהצמיחה שתחלחל מטה לא תמיד עומדת במבחן המציאות. הפערים בין עשירים לעניים התרחבו וכך גם שיעורי העוני. איך מתמודדים עם זה?

"בעשר השנים האחרונות שבו הצמיחה הואטה - אי השוויון גדל. קבוצות שאינן משתתפות בכוח העבודה אינן מקבלות את מלוא תוספת הצמיחה ולכן מרגישים את המצב של משק דואלי. החלקים הגלובליים מקבלים תגמול גדול יותר מהמשק המסורתי, עם כל מה שקשור בזה.

"נקודה נוספת היא שהלכנו רחוק מדי בצמצום המערכת הציבורית. פעם המשקל הסקטור הציבורי בכלכלה עמד על 70%. היום משקל הסקטור הציבורי הוא 40%. פחות מזה זה כבר לא בריא. אני חושב שצריך לפתור את בעיית העוני באמצעות שירותים ולא באמצעות תשלומי העברה. תשלומי העברה ניתנו כי זה משפר את מדדי גינ'י, בעוד שמתן שירותים ציבוריים לא נמדד בתשלומי העברה. מתן שירותים, כמו חינוך ובריאות ייתן תוספת הרבה יותר גדולה לאזרח. הייתי מרחיב שירותים על חשבון תשלומי. בתחום החינוך והבריאות הגענו למצב של מצוקה".

במסגרת הוועדה שעמדת בראשה המלצת להגדיל את תקציב הביטחון ב-100 מיליארד שקל תוך התייעלות. הכסף הועבר אבל ההתייעלות לא קרתה. איך אפשר לתכנן תקציב ביטחון כשבכל שנה יש מבצע ששואב 10 מיליארד שקל או יותר?

"אנחנו לא הצענו תוספת של 100 מיליארד שקל מתקציב המדינה אלא רק 46 מיליארד שקל, 30 מיליארד צריך היה להגיע מהתייעלות פנימית והיתר מתקציב אמריקאי. המשמעות היא גידול של  1.3% בשנה על פני עשור. הרעיון היה שבמציאות הגיאופוליטית אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו אי כיסוי של המערכות הביטחוניות. אבל חלקה של המערכת הביטחון היה צריך לרדת. גידול זה נועד להביא שמשקל מערכת הביטחון בתוצר ירד מ-10% ל-5%. 5% זה עדיין שיעור סביר.

"הפרופורציה בין ההוצאה האזרחית לביטחונית צריכה להשתנות. בסופו של דבר לא האסטרטגיה הבטחונית, אלא תבונת המדינאים היא שתקבע את כגובה תקציב הבטחון לטווח ארוך. בשנתיים האחרונות רואים תחילה של התייעלות במערכת הביטחון".

במערכת הבנקאות יש לכם חיים די נוחים. המפקח על הבנקים שומר עליכם וגם ועדי העובדים. אין מי שיכול לערער את המודל העסקי שלכם.

"יש תחרות במערכת הבנקאות. תשאל כל מי שלוקח משכנתא, איך הוא עושה שופינג בין הבנקים. יש תחרות על מגזר העסקים הקטנים. יש תחרות במגזר העסקי בין הבנקים לבין המוסדיים.

"האמירה שאין תחרות היא אמירה לא נכונה. יש תחרות וכתוצאה ממנה אנחנו מתייעלים. השלמנו התייעלות שבעקבותיה ירדו 1,000 עובדים ממצבת הבנק. 700 פרישה מרצון עוד 300 פרישה טבעית. יפרשו בשנים הקרובות עוד מאות עובדים בפרישה טבעית. לגבי הסכמי השכר, אם יש דבר שעשינו בתחילת השנה זה השכם שכר שיש בו שינוי מהותי. במקום תוספת שכר של 5%  תהיה 3.5%".

אתה מכיר עוד תעשיות שהשכר עולה אוטומטית בשיעורים כאלו?

"יש מגזרים שבהן יש תוספות. אם התחרות והמציאות הכללית לא תהיה מתאימה אז יהיו שינויים בעתיד בגובה התוספת. מחירי שירותי הבנקאות העמלות ירדו בשש השנים האחרונות ב-28%, כך על פי המפקח על הבנקים. המרווחים של הבנקים לא שונים מהעולם. זה נכתב בדו"ח של דוח זקן. כלומר, יש התייעלות ומציאות של ירידה במחירי הבנקאות.

"אנחנו מציעים היום מערכת דיגיטלית שתאפשר לצרכנים לקבל שירותים בנקאיים ללא עמלות. בסביבת ריבית אפס זה גם אומר שגם הריביות מאד נמוכות".

אין עליכם איומים של ממש. אולי נראה איומים מהעולם הדיגיטלי מצד שחקנים חדשים. האם אתם נערכים לזה וצופים כניסה של ענקים לתחום?

"נערכים לזה. ברור. ההתייעלות שלנו היא כי אנחנו רואים איום. לאומי מפורסם בכך שהוא משקיע מאד בתחום ה-IT. אנחנו בשלבים מתקדמים איך ליצור מודל עסקי בנושא בנק דיגיטלי. הוא יקום גם אם לא הגיע להבשלה ברגע זה. כל בנק בעולם שמכבד את עצמו, מקימים או יוצרים לידם מערכת של בנקאות דיגיטלית. הציבור רוצה את זה. אנשים רוצים את זה. לכן המודל המסורתי יהיה משולב עם מודל דיגיטלי במיוחד בתחום הקמעוני.

"לכן, האמירה שאין תחרות, אין רגולציה ואין איומים טכנולוגיים אין בה אמת. בסופו של דבר נראה הרבה יוצר פרישה. למזלנו יש לנו שיעורי פרישה טבעיים גדולים בחמש - עשר שנים הקרובות, שישפרו לנו לעשות את זה בצורה נעימה יותר".

שילמתם קנס בהיקף של 400 מיליון דולר לסיוע ללקוחות אמריקיים להתחמק ממס. איך הגעתם למצב הזה שמבנק שמתיימר להיות מכובד עושה פעולות מכוערות?

"הסטנדרטים הנוכחיים של בנק לאומי הם המחמירים ביותר במערכת הישראלית. למדנו כל מה שצריך ללמוד מהסטנדרטים הקודמים. אני לא יכול, נוכח ההסכמים שחתמנו,  לדון על הנושא, אבל יכול להבטיח לך שהיום אנחנו מקיימים את עקרונות הציות המודרניים. אני באופן אישי שמח שאנשים משלמים מס, אנחנו עומדים בסטנדרטים בארץ ובעולם".

הקנס יגולגל על הציבור. נושאי המשרה לשעבר שקיבלו בונוסים צריכים להחזיר את הבונוסים ולפצות את הבנק על הקנס שהוטל עליו?

"היקף הפעילות, הרווח של הבנק בעשר השנים המדוברות שנבע מהלקוחות האמריקאיים היה 30 מיליון דולר. זה על פי דלויט שביצע את החישוב עבור משרד המשפטים האמריקאי ומתוך תקופה שבה הבנק הרוויח 4 מיליארד דולר. היות שיש אלמנטים ציבוריים ומשפטיים, הדירקטוריון החליט להקים ועדה בלתי תלויה, בראשות השופט לשעבר אורי גורן, כדי לבחון את הדבר בצורה האובייקטיבית ביותר. התחייבנו שנאמץ כל החלטה של הוועדה הזו".

אתה למשעה עושה אאוטסורסינג של הדילמה. תאמר לי מה אתה חושב על הנושא?

"זו סוגייה מאד מורכבת. אני לא רוצה לומר את דעתי כדי לא להשפיע על הוועדה".

התחום היחידי שראינו צומח בבנקים הוא המשכנתאות. אנחנו רואים שמלאי הדירות והתחלות בנייה נמוך וחוסר היכולת של הממשלה באמת להגדיל את ההיצע ולפתור את הפלונתר. האם זה יסתיים בהתפוצצות בועה?

"יש משבר כי אין מספיק היצע. זו לא בועה. זו מדינת ישראל שיש בה ביקוש טבעי. אנחנו גדלים ב-40 אלף משקי בית שצריכים דיור. ההיצע לא הדביק את הביקושים האלו. המחסור לא יוצר את בעיית המחירים. ההיצע תלוי במינהל מקרקעי ישראל, ועדות התכנון הארציות, המקומיות, מחסור בכוח עבודה ולפעמים גם במימון של הבנקים. ללא טיפול בכל הגורמים יחד לא תפתר הבעיה.

"אנחנו מאוד זהירים במתן משכנתאות. המציאות של משבר תחריף. המדינה צריכה לפתור את בעיית ההיצע".

למה אתם לא לקוחים את הנכסים של פישמן שחייב לבנק מיליארדים ואין לו יכולת פירעון. יש תחושה קשה של אפליה.

"זה מאד מפתה לענות לך תשובה מפורטת. זה לא הפורום. הבנק נוקט וינקוט את כל הצעדים הרלוונטיים לגביית החוב. אם תבדוק כמה בנק לאומי מפריש עבור הלוואות צרכניות תראה שאין אפליה לעומת הגדולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#