מה לא מספרים לכם על המסים שתשלמו אחרי הבחירות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה לא מספרים לכם על המסים שתשלמו אחרי הבחירות

במערכת הבחירות לא דיברו על העלאות מסים - אף שלדעת בנק ישראל ובכירי האוצר, יהיה צורך בכך השנה וב-2016 ■ אלה המסים שעומדים על הפרק כדי לממן את הגדלת ההוצאה הממשלתית

31תגובות

ב-28 שנותיה הראשונות לא היה בישראל מס ערך מוסף (מע"מ). המס הוטל רק ב-1 ביולי 1976, בעקבות המלצות ועדת אשר, ושיעורו היה אז 8%. מאז שונה שיעור המע"מ 15 פעמים. בפעמיים האחרונות הוא טיפס ל–17% (ב–1 בספטמבר 2012), ותשעה חודשים לאחר מכן ל–18% (ב–2 ביוני 2013). שרי האוצר אז - יובל שטייניץ ויאיר לפיד - הבטיחו שכשמצב קופת המדינה ישתפר, המע"מ יירד. המצב השתפר — והמע"מ נותר ברמת השיא, 18%.

כל העלאה של המע"מ ב–1% מוסיפה 4.4 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה. שרי אוצר ממהרים להעלות את המע"מ מכיוון שזהו צעד קל שמניב הרבה כסף. שינוי בשיעור המע"מ הוא הליך פשוט: שר האוצר חותם על צו, מדווח על כך לוועדת הכספים של הכנסת - וזהו. אין צורך בחקיקה בכנסת כמו בשינוי במס הכנסה, למשל.

עמוס בן גרשום / לע"

מע"מ הוא מס רגרסיבי — הוא פוגע במיוחד בשכבות החלשות, שמקדישות חלק גדול מהכנסותיהן לצריכה ואינן משלמות מס הכנסה מפני שאינן מגיעות לסף המס. אף ששיעור המע"מ בישראל גבוה, אף לא אחת מהמפלגות, גם לא אלה שרואות את עצמן חברתיות, לא הכריזה במערכת הבחירות הנוכחית כי תילחם על הפחתת המע"מ.

האם הורדת המע"מ ב–1% או ב–2%, שתחסוך לציבור 4–9 מיליארד שקל בשנה, חשובה פחות מהוזלת הקוטג' בשקל או שניים? הורדת שיעור המע"מ יכולה להיעשות, אם קופת המדינה מאפשרת זאת, בלי כל העלאת מסים מקבילה — או לצד העלאת מסים אחרים (מס הכנסה או מס חברות, למשל) - אם הפוליטיקאים סבורים שיש צורך בכך.

במערכת הבחירות הנוכחית החליטו כל המפלגות לא לדבר על העלאות מסים — אף שלדעת בנק ישראל, וכנראה גם לדעת בכירי האוצר, יהיה צורך בהעלאות מסים השנה וב–2016. כל המפלגות גם אינן מדברות על שינויים הכרחיים במערכת המס או על הפחתות מסים - אף שיש מקום לשקול שינויים והפחתות, למשל במע"מ. ממה הן מפחדות?

כשיאיר לפיד כיהן כשר האוצר, הוא יזם את תוכנית מע"מ 0% לרוכשי דירות חדשות בעלות של 2 מיליארד שקל בשנה. יש מי שסבורים, ורצוי שהממשלה החדשה תדון בכך, שיהיה נכון יותר להטיל מע"מ 0% דווקא על מזון ותרופות.

אם הממשלה החדשה תחשוב שזהו מהלך קיצוני מדי, אפשר להנהיג מדרגת מע"מ חדשה למזון ותרופות - למשל, במחצית שיעור המע"מ הרגיל (9% כיום, או 8.5% אם המע"מ יופחת ל–17%). כיום מוטל מע"מ 0% על ירקות ופירות. למה ירקות ופירות כן, ומזון ותרופות לא?

נטל המס העקיף - מהגבוהים בעולם

נטל המס הכולל בישראל, כלומר היחס בין סך כל המסים לתוצר המשק, נמוך בהשוואה בינלאומית. בשנות ה-80 הנטל בישראל היה גבוה מהממוצע במדינות המפותחות בכמעט 10 נקודות אחוז, והיה גבוה מ-40%. ב-2000 היה נטל המס בישראל 35.3%, כמו במדינות OECD. מאז חל מהפך וכיום נטל המס בישראל הוא כ–30.6% -נמוך מברוב המדינות המפותחות. ואולם, בעוד בישראל נטל המס הישיר (מס הכנסה, מס חברות, מסי מקרקעין, וגם ביטוח לאומי ומס בריאות) נמוך בהשוואה בינלאומית, נטל המס העקיף (מע"מ, מס קנייה ומכס) הוא מהגבוהים בעולם.

מצב זה נוצר בעקבות שינויים במבנה מערכת המס שחלו בישראל ב–15 השנים האחרונות. בעוד ב–2000 סך המסים הישירים שנגבו היה גדול פי 1.5 בערך מסך המסים העקיפים, בשנים האחרונות גביית המסים העקיפים דומה לגביית המסים הישירים, ולעתים אף גבוהה ממנה. זהו מצב חריג בהשוואה בינלאומית - ויש לזכור כי מסים עקיפים הם רגרסיביים, כלומר פוגעים בשכבות החלשות. מאחורי השינוי במבנה מערכת המס עומד שינוי בתפישה הכלכלית־חברתית של שרי האוצר בעשור וחצי האחרונים, שקיבל גיבוי מלא מבכירי האוצר בתקופה זו. אחרי הבחירות, הממשלה, ומשרד האוצר בהרכבו החדש, יצטרכו להידרש לנושא זה.

מאבק בין שתי
 תפישות עולם

ההחלטה בדבר נטל המס הרצוי מבחינה בין מי שתפישת עולמם רכושנית, קפיטליסטית, למי שתפישת עולמם חברתית, סוציאל־דמוקרטית. הקפיטליסט אומר: "אני רוצה ממשלה קטנה. אשלם מעט מסים, ואקבל מהממשלה מינימום שירותים. זה בסדר. את מה שאני צריך, לפי סדר העדיפויות שלי, אצרוך מהכסף שלי. כך לא אצטרך לסבסד אחרים". הסוציאל־דמוקרט אומר: "אני בעד ממשלה רחבה, ואני מוכן לשלם את המחיר, כלומר יותר מסים, ובתנאי שאקבל יותר שירותים, ושירותים טובים יותר". אם תרצו, זהו ההבדל בין החלום האמריקאי למציאות הסקנדינווית.

בישראל, כאמור, נטל המס ירד בשנים האחרונות. התוצאה הבלתי־נמנעת היא שמשקל ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר ירד. זאת הסיבה למחאה החברתית של קיץ 2011. הירידה החדה בגודל הממשלה (כלומר במידת המעורבות שלה בכלכלה) היתה ב–2003–2007, וירידה מתונה יותר היתה ב–2008–2012. ב–2013–2014, בשל המחאה החברתית והגדלת הוצאות הביטחון, הירידה בגודל הממשלה נבלמה במידה רבה.

ב–2013, לפי נתוני OECD, ממוצע ההוצאה הציבורית במדינות המפותחות היה כ–47% מהתוצר. בישראל, הנמצאת קרוב לתחתית הרשימה מבחינת ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, ההוצאה היתה מעט יותר מ–40%. בקוריאה הדרומית, שבתחתית טבלת המדינות, ההוצאה היתה כ–34%. בסלובניה, בצמרת הטבלה, ההוצאה הציבורית היתה כ–60% מהתוצר. ביוון ובפינלנד היחס היה 59%.

מ–1977: הממשלה בישראל קטנה יותר

כאשר מדברים על ההוצאה הציבורית הנמוכה בישראל ביחס לתוצר, יש לזכור כי בישראל ההוצאה הציבורית כוללת שני סעיפים גדולים מאוד שאינם קיימים בהיקף כזה במדינות רבות אחרות: ביטחון והחזר חובות (קרן וריבית). בשל סעיפים אלה, סך הוצאות הממשלה בישראל לנושאים אזרחיים נמוך במיוחד בהשוואה בינלאומית.

ישראל של עשרות השנים הראשונות לקיומה היתה מדינה חברתית יותר, עם יותר אמפתיה לזולת, עם סולידריות, עזרה הדדית, ויותר רשתות הגנה, כלומר עם ממשלה רחבה יותר. בעקבות המהפך של 1977, התוכנית לייצוב המשק של 1985, ובעיקר אחרי המינוי של נתניהו לראש ממשלה ואחרי כן לשר אוצר, הממשלות בישראל נהפכו לקטנות יותר.

הנושא הזה עולה במערכת הבחירות הנוכחית בצורה זו או אחרת, ובעיקר בדרישה להגדלת תקציבים אזרחיים, אך לא בצורה חדה, מפורשת וחד־משמעית. אין ספק שהממשלה הבאה, ויהיה הרכבה אשר יהיה, תדון בו — וההכרעות שיתקבלו קשורות להרכב הממשלה ולזהות ראש הממשלה, שר האוצר והצוות הבכיר של משרד האוצר. הכיוון כעת נוטה להגדלת הממשלה. גם בנק ישראל תומך בכיוון הזה. השאלה היא בעיקר כיצד ובאיזו מידה היא תגדל.

ביטול פטורים ממס והטלת מס ירושה

ממשלה חדשה תדון, כמובן, גם בהמלצות משרד האוצר להקטין את סך כל הפטורים ממס ושאר הטבות המס בתקציב המדינה. זו הפרקטיקה בכל תקציבי המדינה האחרונים: בכירי האוצר ממליצים לבטל פטורים — והממשלה דוחה אותם על הסף.

ביטול פטורים ממס הוא הגדלת נטל המס. סך כל הפטורים ממס בתקציב 2015, לפי הצעת האוצר שאושרה בכנסת רק בקריאה ראשונה, הסתכם ב-52.6 מיליארד שקל, כולל 2 מיליארד שקל במע"מ 0% לדירות חדשות. ביטול פטורים הוא מלאכה מורכבת, לא פחות קשה ומסובכת מכל רפורמת מס אחרת.

תפישה כלכלית־חברתית מסוימת מאוד עומדת לא רק מאחורי המינון הגבוה של המסים העקיפים בישראל, אלא גם מאחורי המציאות, הייחודית למדי לישראל בעולם המפותח, שבה אין מס ירושה — שמטרתו להקטין את האי־שוויון בחברה הנוצר מריכוז ההון בידי מעטים.

מס ירושה הונהג בישראל באפריל 1949 ובוטל ב–1981, לאחר עליית הימין לשלטון. הניסיון הרציני האחרון להנהיג מס ירושה בישראל נעשה ב–2000, כששר האוצר היה אברהם (בייגה) שוחט, באמצעות ועדה בראשות אבי בן בסט. המלצות הוועדה לא הגיעו לשלב היישומי. הממשלה הבאה עשויה לדון גם בנושא הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#