באוצר אופטימיים: תחזית הצמיחה במשק תוקפץ ל-3.5% - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוצר אופטימיים: תחזית הצמיחה במשק תוקפץ ל-3.5%

ההשתתפות בעבודה של גברים חרדים ונשים ערביות עדיין נמוכה ■ הנגידה פלוג: קצב גידול הפריון בישראל נמוך מדי, ואינו מספיק לסגירת הפער מול המדינות המפותחות

8תגובות

את הגרסה הראשונה לתקציב 2015 הכינו במשרד האוצר בקיץ שעבר, בזמן מבצע צוק איתן ואחריו. אחת מהנחות העבודה היתה אז שהצמיחה תהיה נמוכה — 2.8% בלבד. ואולם, מאז השתנתה האווירה בעקבות נתונים חדשים על מצב המשק, ואגף התקציבים, שמגבש בימים אלה את הגרסה המעודכנת לתקציב 2015, אופטימי הרבה יותר. האוצר עדיין לא חשף את תחזית הצמיחה המעודכנת שלו ל–2015, אך ממידע לא רשמי עולה כי הנחת הבסיס לתקציב 2015 החדש היא צמיחה של כ–3.5%.

העדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל–2015 מבוסס על הערכות מעודכנות ומעודדות ל–2014: הצמיחה השנתית היתה 2.9%, לאחר שברבעון האחרון לבדו נרשמה צמיחת שיא של 7.2% — הגבוהה ביותר ברבעון בודד מאז הרבעון הראשון של 2008; האבטלה ירדה ל–5.9% בלבד ב-2014, לאחר 6.2% ב–2013, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה גבוה מאוד, 64.2%. כעת מסתמן כי ייקבע יעד גירעון נמוך יותר ל–2015, כ–2.5% תוצר, לעומת 3.4% בגרסה הקודמת של התקציב.

בימים אלה דנים בצמרת האוצר על יעד הצמיחה בתקציב החדש — נתון שישפיע על הנחות העבודה בתקציב החדש, ובהן גובה הכנסות המדינה ממסים. שתיים מהסיבות המרכזיות לעלייה הצפויה ביעד הצמיחה הן סוף ההשפעה של מבצע צוק איתן והעלייה ביצוא הישראלי, בעיקר לצפון אמריקה למזרח הרחוק.

דיונים והערכות על מצב המשק ועל הצמיחה העתידית, כמו גם על נתוני בסיס אחרים של המשק, מתקיימים בין האוצר לבנק ישראל, ובעיקר בין אגף התקציבים באוצר לחטיבת המחקר בבנק. שני הגופים מחשבים את יעד הצמיחה לשנה הבאה באמצעות מודלים שונים. בסוף 2014 דיברו באוצר על יעד צמיחה של 3.0% תוצר — גבוה מהיעד שעליו נבנה תקציב 2015 הישן, 2.8%, אך רחוק מהיעד המדובר עתה. גם בנק ישראל עידכן את היעד שלו ל–2014, ל–3.2%. בסוף מארס צפוי הבנק לעדכן שוב את תחזית הצמיחה שלו ל–2015, וכן את שאר התחזיות לשנה זו ול–2016, ולפי כל הסימנים העדכון יהיה שוב כלפי מעלה.

רויטרס

באוצר ובקרב הכלכלנים קיימות שתי אסכולות: האחת טוענת כי פוטנציאל הצמיחה של המשק גבוה מ–5%, בהתבסס על השנים הטובות; והאחרת קובעת כי פוטנציאל הצמיחה של המשק הוא 3%–4%, בהתבסס על ממוצע רב־שנתי של הצמיחה בכלכלת ישראל. יעד צמיחה של 3.5% תואם את האסכולה השנייה. הוא גם נחשב לגבוה יחסית בקרב המדינות המפותחות בשנים האחרונות.

שיעור ההשתתפות בעבודה כבר לא נמוך

אחד הביטויים לצמיחת המשק הישראלי בשנים האחרונות הוא העלייה המרשימה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה והירידה באבטלה. בכל אחת מהשנים האחרונות הזהירו החזאים באוצר, בבנק ישראל ובגופים אחרים כי בשנה הקרובה האבטלה תעלה ותהיה גבוהה מ–7%, ובהמשך אולי אף 8%.

בפועל האבטלה יורדת, ובמקביל שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה. בשני המדדים אף נרשמו בשנים האחרונות שיאים חדשים. נפסקו התלונות של האוצר, שאיפיינו את העשור הקודם, על שיעור השתתפות נמוך של הציבור הישראלי בכוח העבודה, שפוגע בתוצר המשק. כיום ישראל ניצבת בחלק העליון של רשימת המדינות המפותחות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ובעיקר בשיעור ההשתתפות של נשים. עם זאת, יש עדיין מקום רב לשיפור בשני מגזרים —  גברים חרדים ונשים ערביות.

כיום התלונות של משרד האוצר ושל בנק ישראל מופנות לתחום אחר -  פריון העבודה במשק הישראלי. לדברי הנגידה, קרנית פלוג, קצב גידול הפריון בישראל נמוך מדי ואינו מספיק לסגירת הפער מול המדינות המפותחות. לדבריה, בכל הקשור לתעשיות היצוא, ובעיקר ההיי־טק, הפריון של המשק הישראלי גבוה, אך בתעשיות המייצרות לשוק המקומי הפריון נמוך.

העובדים מצדם מתלוננים כי בשנים האחרונות שכרם כמעט לא עלה, או לא עלה כלל, חרף צמיחת המשק. ב–2014 עלה השכר בכ–2% בחישוב ריאלי, וההערכה היא כי ב–2015 הוא יוסיף לעלות עקב ביצוע הפעימה הראשונה של העלאת שכר המינימום. ואולם, אין כל ודאות שהשכר הבינוני והבינוני־גבוה יעלו גם הם.

הערכות: כוח הקנייה של הציבור יגדל

ב–2014 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, היה 64.2% בקרב בני 15 ויותר, ושיעור האבטלה הממוצע היה 5.9%. ביוני 2014 נרשם שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בישראל בכל הזמנים, 64.7%. בינואר 2015 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה 64.2% — עלייה של 0.1% לעומת דצמבר 2014, ושיעור האבטלה ירד ל–5.6% מכוח העבודה, לעומת 5.7% בדצמבר, שפירושו ירידה של 4,000 במספר המובטלים. האבטלה ברבעון הרביעי של 2014 היתה 5.7% בלבד, לעומת 6.2% ברבעון השלישי.

5.6%  הוא שיעור האבטלה הנמוך ביותר בישראל זה עשרות שנים (קשה לעשות השוואות לעבר הרחוק יותר, שכן שיטות המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השתנו כמה פעמים במשך השנים). נתוני ההשתתפות בכוח העבודה והאבטלה מעידים על האצה בפעילות הכלכלית במשק. בנק ישראל העריך בסוף דצמבר כי האבטלה במשק תהיה השנה 5.7%.

כאשר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה ומספר המובטלים נמוך, ניתן לצפות — והמספרים אכן מאששים זאת — כי כוח הקנייה של הציבור יגדל, ובמקביל יגדלו גם תקבולי המסים. כאשר קופת המדינה מתנפחת, לממשלה יש יותר כסף לביטחון, לחינוך, לתשתיות ועוד.

למעשה, כיום אין בישראל אבטלה. בעגה המקצועית מכנים זאת אבטלה חיכוכית. המובטלים הם בעיקר מי שסיימו לעבוד במקום עבודה אחד ונמצאים בדרך למקום עבודה אחר, או מי שסיימו לימודים או צבא ומחפשים עבודה. במצב כזה היו אמורים לכאורה להיווצר לחצים לעליות בשכר, שכן היצע העובדים הפנוי קטן והמשכורות תקועות כבר זמן רב. למרבה הפלא, לא נוצרים לחצים כאלה, גם לא בענפים המבוקשים ואטרקטיביים יותר, כגון היי־טק.

לפי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ויותר הגיע בינואר האחרון ל–3.82 מיליון נפש, מהם 3.60 מיליון מועסקים ו–215 אלף מובטלים. בקרב המועסקים, 1.9 מיליון היו גברים ו–1.7 מיליון היו נשים. מדובר במספרים גבוהים לעומת השנים הקודמות.

בנובמבר נרשם שיא בשיעור המועסקים במשרה מלאה ושפל במספר המועסקים במשרה חלקית. שיעור המשתתפים בכוח העבודה עלה בינואר ל–64.2%. בקרב הגברים שיעור זה ירד מ–69.8% בדצמבר ל–69.3% בינואר, ובקרב הנשים הוא עלה מ–58.8% בדצמבר ל-59.3% בינואר. מגמה זו של עלייה בכוח העבודה הנשי וירידה בכוח העבודה הגברי אופיינית לשנים האחרונות.

רק רבע מהערביות - בשוק העבודה

שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 25–64 שנה, הנחשבים לגילי העבודה העיקריים, עלה מ–79.6% בדצמבר ל–79.7% בינואר. בקרב הגברים בגילים אלה נרשמה ירידה מ–85.2% בדצמבר ל-84.5% בינואר, ואילו בקרב הנשים נרשמה עלייה מ–74.3% ל–75.1%. האבטלה בקרב בני 25–64 ירדה מ–4.9% בדצמבר ל-4.8% בינואר. בקרב הגברים שיעור האבטלה היה 4.9% ובקרב הנשים 4.7%.

לפי נתוני בנק ישראל, בין הרבעון הראשון של 2009 לרבעון השלישי של 2014, שיעור ההשתתפות של נשים בנות 25–64 בכוח העבודה עלה מ–73.7% ל–79.6%. בקרב הנשים החרדיות עלה שיעור ההשתתפות מ–57.9% ל–69.9%, ובקרב הנשים הערביות מ–25.1% ל–32.7%. בקרב הגברים בני אותם גילים עלה שיעור ההשתתפות מ–80.2% ל–85.4%. בקרב הגברים החרדים העלייה היתה מזערית, מ–42.4% ל–44.5%, וכך גם בקרב הגברים הערבים, מ–72.8% ל–75.0%.

שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב הערבים היה 46.0% — 64.3% בקרב הגברים ו–27.6% בלבד בקרב הנשים. שיעור האבטלה באוכלוסייה זו ירד מ-9.4% ב–2013 ל–7.8% ב–2014. שיעור הגברים המובטלים היה 7.0% ושיעור הנשים המובטלות היה 9.6%. מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב הערבים בני 15 ויותר היה ב–2014 כ–498 אלף, מהם כ–459 אלף מועסקים וכ–39 אלף מובטלים. בקרב המועסקים, כ–325 אלף היו גברים וכ–134 אלף נשים. בקרב הערבים המובטלים, כ–25 אלף היו גברים וכ–14 אלף נשים.

לפי נתוני הלמ"ס, ב–2014 היו בישראל 23.6 אלף איש שהתייאשו מחיפוש עבודה, לעומת 21 אלף ב–2013. 51.9% מהם היו גברים ו–48.1% נשים. חלקם של היהודים מכלל המתייאשים הגיע ל–51.0%. 46.3% מהם טענו כי "אין עבודה מתאימה במקצוע". סיבות נוספות היו "גיל צעיר מדי", "גיל מבוגר מדי" ו"אין עבודה מתאימה באזור המגורים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#