כמה קולות צריך כדי להיות ראש ממשלת ישראל? ממש מעט - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה קולות צריך כדי להיות ראש ממשלת ישראל? ממש מעט

הדמוקרטיה הישראלית היא מהמשוסעות במערב: למפלגת השלטון, הליכוד, יש כיום רק 15% מהמושבים בכנסת, שיעור תמיכה נמוך אפילו אם סופרים את הקולות המשותפים לליכוד-ביתנו ■ אז מה עושים?

10תגובות

כמה תמיכה צריך לגייס ראש ממשלה במדינה דמוקרטית כדי להיבחר לשלטון? האם הרוב קובע מי ימשול בו? והאם הישראלים יכולים להרגיש שראש ממשלתם מייצג אותם, כאשר מפלגתו זוכה לשיעור תמיכה נמוך יחסית למפלגות שלטון במדינות אחרות בעולם?

כתבות נוספות ב-TheMarker:

פריצת דרך טכנולוגית: אישה משותקת מטיסה מטוס קרב בכח המחשבה בלבד

"מעלימי המס מעצבנים - לנו מורידים משכורות כשהמוסכניק שואל אותך עם או בלי קבלה"

טור של שר האוצר היווני: "למה נהפכתי למרקסיסט ומדוע אצא להציל את הקפיטליזם האירופי"

התשובה המדויקת לשאלות המהותיות האלה קצת מסובכת. בבחירות האחרונות בישראל רצו הליכוד וישראל ביתנו ברשימה משותפת, שזכתה ב–31 מושבים בכנסת (כ–26% מסך המושבים). לאחר מכן, הסיעות התפצלו. כיום יש למפלגת הליכוד, שמנהיגה, בנימין נתניהו, הוא ראש ממשלת ישראל, רק 18 מושבים בכנסת - 15% מכלל הנציגים לבית המחוקקים הישראלי.

בדקנו 10 מדינות, רובן באירופה, שבהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית, כדי לגלות באיזה שיעור מהפרלמנט מחזיקה מפלגת השלטון. הנתונים מתייחסים למפלגות בודדות ולא לקואליציות. עם 15% מהמושבים למפלגת השלטון, ישראל נמצאה בתחתית הרשימה, ואחריה דנמרק, עם 25% מהמושבים ו–25% מכלל הקולות. מפלגתה הסוציאל דמוקרטית של ראש הממשלה, הלה תורנינג שמידט, הגיעה שנייה בשיעור התמיכה העממי, אבל הצליחה להרכיב קואליציה. גם אם ניקח את שיעור המצביעים שבחרו בליכוד ביתנו, עדיין נגיע לתמיכה הנמוכה ביותר ברשימה לצד דנמרק, כ–25%.

לפי הסקרים הנוכחיים לקראת הבחירות הקרובות, המפלגה המובילה - הליכוד או המחנה הציוני - תקבל לכל היותר 25–26 מנדטים, מה שמעניק לה 21% מהמושבים בכנסת - עדיין שיעור נמוך בהשוואה למדינות שנבדקו.

אמיל סלמן

בכל המדינות שנבדקו נדרשו לפחות 32% מהקולות כדי למנות ראש ממשלה. הנתונים שנאספו מתייחסים למפלגות בודדות, ולא לקואליציות. בחלק מהמדינות נהוגה שיטות בחירות אזוריות או רוביות - סבבים שבהם נדרש רוב של 50% בבחירות אזוריות כדי להתקדם לשלב הבא. במקומות אלה, המפלגות המובילות זוכות באופן טבעי לתמיכה גדולה יותר ולנתח גדול יותר בפרלמנט. עוד חריגה בולטת היא יוון, שבה המפלגה המנצחת מקבלת בונוס של 50 מושבים בפרלמנט. עם זאת, סיריזה זכתה לתמיכה של 36% מהבוחרים גם ללא הבונוס - שהעלה את שליטתה בפרלמנט לכמעט 50%.

הנתונים כוללים גם את שיעור ההצבעה, שדומה בישראל למדינות מערביות רבות. באוסטרליה יש חובת הצבעה, ושיעור ההשתתפות הוא 93%, אבל באיטליה, אירלנד וגרמניה שיעור ההצבעה הוא יותר מ–70%. בדנמרק, שאת הסוציאל־דמוקרטיה שלה אנו נוטים להלל תכופות, יש שיעור הצבעה של 88%.

נתונים נוספים שנבדקו הם מספר המפלגות ואחוז החסימה. ברוב המדינות יש אחוז חסימה של 2%–4%. גרמניה חורגת עם 5%, ואכן, מספר המפלגות שנכנסו לפרלמנט הוא נמוך יחסית - חמש, מתוך 25 מפלגות שהתמודדו.

מספר המפלגות בישראל, 12, לא מתבלט, אלא כאשר משווים אותו לגודל האוכלוסייה: בבריטניה, שבה 64 מיליון תושבים, יש את אותו מספר של מפלגות נבחרות בפרלמנט, מתוך 58 שהתמודדו.

מוטי מילרוד

"מצב לא בריא"

"לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה", אומר פרופ' יוסי שיין, ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "היינו רוצים שלמפלגת השלטון יהיה מנדט רחב יותר, מכיוון שאנחנו לא רוצים שהיא תהיה תלויה. בישראל יש מצב לא בריא שהמפלגה שמרכיבה את הקואליציה מקבלת פחות מרבע מקולות הבוחרים".

לדברי שיין, "בבריטניה יש רוב למפלגת השלטון, והשיטה היא לא קואליציונית בהווייתה. זה לא אומר שבממשל פרלמנטרי אתה לא יכול להגיע ליציבות פוליטית, להפך, זאת שיטה עדיפה. יש בלי סוף דוגמאות לכך. כל המחקרים המובילים מראים שדווקא מערכות נשיאותיות הן מסוכנות יותר, וסובלות מבעיות חמורות, כמו למשל הקונגרס הלעומתי שקיים בארה"ב כיום".

"ברוב המשטרים הפרלמנטריים למפלגת השלטון אין רוב", טוען פרופ' אברהם דיסקין מהאוניברסיטה העברית. "ברוב המדינות מרכיבים קואליציה, ולפעמים השלטון נשען אפילו על קולות מיעוט. בכמה משטרים פרלמנטריים היה מצב כזה, שנמשך עשרות שנים. הדוגמה הכי קיצונית זה בשוודיה, שם הממשלה נשענה על מפלגה אחת מאז שנות ה–50 והצליחה להחזיק מעמד. אבל גם שם מפלגת השלטון קיבלה שיעור קולות גבוה יותר לעומת מפלגת השלטון בישראל".

רויטרס

לדבריו, דווקא בבריטניה, שבה יש בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה משטר קואליציוני במקום מפלגה אחת שקיבלה רוב מוחלט בבחירות, הפרלמנט ישלים את הקדנציה, ו"זה לא קורה הרבה". דיסקין מציין את התיאוריה של חוקר מדע המדינה ארנד ליפהארט, שלפיה דווקא בחברות שסועות, המשטר שמתאים הוא בחירות יחסיות, "כי אז המערכת נדחפת לצורך להרכיב קואליציה ולהשיג קונצנזוס".

"הבעיה היא כוחו 
של בית המשפט"

המערכת הפוליטית המשוסעת ביותר היא הבלגית, "אבל אנחנו קרובים לשיא", אומר דיסקין. בבלגיה יש הכי הרבה מפלגות ביחס לגודל המדינה, ומפלגת השלטון קיבלה 20% מהקולות בבחירות ויש לה 22% מהמושבים בפרלמנט. גם דיסקין טוען שהעלאת אחוז החסימה בישראל אינה הפתרון הנכון, מכיוון שהיא יכולה לפגוע דווקא במפלגה שמרכיבה את הקואליציה.

מבחן חשוב, לדבריו, הוא לבדוק "אם המפלגה עם הכי הרבה קולות שולטת במרכז המפה. הליכוד לא רחוק מזה. עד 1977 זה היה המצב, שהמפלגה הכי גדולה שלטה במרכז המפה והיא היתה מפלגה דומיננטית עם שליטה חזקה". מיתוס נוסף שמנפץ דיסקין הוא ש"נהוג להגיד שיש כל שנתיים בחירות. זה קשקוש. הפעם האחרונה שבה קרה מצב כזה היתה ב–1961. אורך הכהונה הממוצע של כנסת הוא 3.5 שנים".

למעשה, מאז הבחירות ב–1996 היו שבע כהונות כנסת, עם ממוצע של שנתיים ושמונה חודשים. אם סופרים מאז הקמת האספה המכוננת ב–1949 ועד היום, מתקבל ממוצע של שלוש שנים וארבעה חודשים בממוצע לכהונה של כנסת.

"המצב בישראל לא כל כך נורא לפי דעתי. יש בעיות אחרות. בעיני הבעיה הכי רצינית לא קשורה לבחירות, אלא להסדרת היחסים בין הרשות השופטת לרשויות האחרות. תמיד יש סימן שאלה שאולי יבוא בג"ץ ויתערב. זאת בעיני הבעיה הכי אקוטית, והיא אינה קשורה למספר מפלגות", אומר דיסקין.

לדבריו, שיטת הבחירות שהכי דומה לישראל היא בהולנד, שבה יש אחוז חסימה של 0.66%. "יש שם הרבה מפלגות, גם דתיות, ולפעמים ראש הממשלה בא מהן - אבל לא שמענו על מהומות מיוחדות. לבית המשפט שם ובאף מדינה אחרת אין כוח כמו בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#