האם באמת קיבלנו רשות חדשה, או שזה עדיין אותו המינהל הישן? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם באמת קיבלנו רשות חדשה, או שזה עדיין אותו המינהל הישן?

המדינה השקיעה מאות מיליוני שקלים ברפורמה שהפכה את מינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל - ובעקבותיה עלה מספר הדירות המשווקות ■ אך בגוף החדש, שעבר שינויים מבניים שכללו החלפה של שליש מהעובדים, אין עדיין נוהל הערכה ותגמול לכל עובד לפי ביצועיו - על אף שכך נקבע בהסכם ■ בלי התגייסות ממשלתית לא יחול שינוי

4תגובות

בנקודה כלשהי בדו"ח מבקר המדינה, בעמוד 140 ליתר דיוק, המבקר נשבר. שם הוא נאלץ להודות כי הוא טועה, וכי לפחות חלק מהביקורת שמובאת בדו"ח משבר הדיור כבר עבר זמנה. "יצוין לטובה כי מ–2012 גיבש מינהל התכנון תוכניות עבודה מפורטות כדי לעמוד ביעדי הממשלה", כתב המבקר, במשפט ששומט את הקרקע מתחת לביקורת שהוא עצמו מטיח בגופי התכנון על היעדר קיומן של תוכניות עבודה בהם.

לפחות בחמישה מקרים נוספים לאורך הדו"ח מתבררים הנתונים ההיסטוריים שמביא המבקר כלא רלוונטיים, לאור השיפור שחל בתפקוד המדינה בשנתיים האחרונות. כך, המבקר תוקף את גופי התכנון על פיגור עמוק במספר יחידות הדיור שאושרו ושנבנו מאז 2007 ביחס לגידול השנתי במספר משקי הבית, אבל הנתונים שהוא עצמו מביא בדו"ח מלמדים כי החל ב–2012 מספר השיווקים עולה על יעדי המדינה, ומספר התחלות הבנייה גבוה מהגידול במשקי הבית. כלומר, 2012 היתה שנת תפנית שבה המדינה אישרה ובנתה יותר דירות מהביקוש השנתי. בהמשך הדו"ח מדווח המבקר כי גם ב–2013 מספר הדירות הנבנות היה גבוה ב–20% מיעדי הממשלה.

ב–2012, שנה לאחר המחאה החברתית וארבע שנים לאחר שמחירי הדיור בישראל החלו לזנק, האסימון נפל. ממשלת ישראל החלה להפנים את גודלו של המשבר החברתי הניצב מולה, ואת הצורך בהתגייסות לאומית כדי להתמודד עם המשבר הזה. מבקר המדינה מפרט מאמצים ניהוליים ניכרים שעשתה המדינה כדי לנסות ולזהות את הכשלים שמונעים ממנה להגדיל את מספר הדירות המאושרות ונבנות. כך, ב–2012 ערך מינהל התכנון במשרד הפנים ניתוח עצמאי של הגורמים להתמשכות תהליכי התכנון, ובעקבות כך לבחון שינויים ארגוניים במערך התכנון כדי להביא לייעולו. בין השאר, מדברים שם על שכר עידוד למתכננים, קביעת תוכניות עבודה, מיסוד תהליכי מעקב אחר התפוקות של ועדות התכנון ועוד.

נקודת התורפה: 
מינהל מקרקעי ישראל

את עיקר המאמץ הניהולי מיקדה המדינה במה שנתפש כל השנים כנקודת התורפה הקשה ביותר של תכנון הדיור בישראל - מינהל מקרקעי ישראל. הגוף העבש הזה, ששמו נקשר בעיקר בביורוקרטיה מנוונת, מאכערים המוכרים שירותי קיצור ביורוקרטיה תמורת ממון רב וחקירות שחיתות, מזוהה כצוואר הבקבוק של הבנייה בישראל. על פי הניתוח של מבקר המדינה, לפחות שש שנים חלפו בטרם יוצאות תוכניות לבנייה מתחת ידיו של המינהל, ובדרך כלל מדובר במספר תוכניות קטן בהרבה מהיעדים או מהנדרש. המבקר חשף כי במשך שנים ארוכות המינהל פעל ללא תוכניות עבודה, ואם היו תוכניות עבודה הרי שהן זכו להתעלמות גמורה.

מיכל פתאל

הבעייתיות הקשה בתפקודו של המינהל הביאה את המדינה לקבל החלטה על ביצוע רפורמה. ההחלטה התקבלה ב–2009, אבל רק ב–2013 הפכה הרפורמה לעובדה מוגמרת. מינהל מקרקעי ישראל נהפך לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מתוך 740 עובדי הרשות, קרוב ל–200 עובדים ותיקים פרשו והוחלפו ב–140 עובדים צעירים ומשכילים מהם. שאר העובדים עברו תהליך ייחודי של שינוי תפקידים - כל עובדי רמ"י שובצו מחדש בתפקידים חדשים בתוך הארגון, על פי סולמות שכר חדשים המנותקים מסולמות השכר של המדינה. שינוי ארגוני מקיף זה לווה גם בהסכמה יוצאת דופן של ההסתדרות לשינוי במבנה הניהול והשכר של רמ"י: כל היחידות ברמ"י עברו להימדד לפי תפוקות קבוצתיות ותפוקות אישיות. הוסכם על כך שכ–5% מתקציב השכר השנתי של רמ"י מיועד לבונוסים לעובדים, שישולמו בהתאם למדד ביצועים. להסכמה זו אין אח ורע במגזר הציבורי בישראל.

השירות השתפר, שיווק הדירות הואץ

בחלוף שנתיים מתחילת הרפורמה, הנהלת רמ"י גאה להציג את השיפור שחל בחלק גדול ממדדי הפעילות של הארגון. כאמור, מספר יחידות הדיור המתוכננות והמשווקות זינק. השיווקים גדלו מ–38 אלף דירות ב–2013 ל–50 אלף ב–2014. במטרה להפסיק לטרטר בעלי דירות חכורות ולאפשר לרמ"י להתמקד בשיווק דירות חדשות, הועברו כ–100 אלף דירות חכורות לבעליהן בשנתיים 
האחרונות.

יעדי השירות השתפרו פלאים גם הם: משך הזמן לבירור זכויות בדירות צומצם מכמה חודשים לחמישה ימים. בחלק מהתחומים מסוגלת רמ"י כבר להתחייב בפני הציבור לזמן תגובה מינימלי במוקדי השירות שלה — 93% מפניות הציבור נענות כיום בפרק זמן של עד חודש. זה קרה, אגב, לאחר שרמ"י הוציאה כמחצית מיחידות השירות למיקור חוץ.

הממצאים המביכים מדו"ח המבקר, שלפיהם לרמ"י אין כלל מסד נתונים על דירות הנמצאות בשלבי תכנון, אמורים גם הם לבוא על פתרונם בקרוב. במסגרת הרפורמה, משקיעה המדינה 350 מיליון שקל בשדרוג מערכות המחשב של רמ"י, אחרי עשרות שנים של הזנחה. זו גם אינה ההשקעה הגדולה ביותר מצד המדינה — ההשקעה העיקרית היתה בשדרוג כוח האדם של רמ"י, לרבות העלאת שכר לכל עובדי רמ"י הקיימים ובמיוחד לעובדים החדשים שגיוסו מבחוץ. תקציב השכר של רמ"י זינק ב–30% בעקבות הרפורמה, על אף ירידה של 80 עובדים ממצבת כוח האדם בחברה. "המדינה הבינה שאם מצפים מרמ"י להתמודד היטב עם המגזר הפרטי — לא ניתן להמשיך ולהעסיק עובדים בשכר של 4,500 שקל". אומרת ליאורה טושינסקי, סגנית מנכ"ל רמ"י. לדבריה, השיפור בביצועים בתחום שיווקי הדירות וכן קיצור ההמתנה לשירות נובעים מהרפורמה, משחרור רמ"י מהטיפול המעיק בדירות חכורות וממיקוד הארגון בהגדלת תפוקות בתחום התכנון, שיפור כוח האדם והצבת המדדים לעובדים.

רמי שלוש

בונוסים לכל עובד - בלי קשר לביצועים

למרות כל זאת, גם טושינסקי מודה כי עוד מוקדם לשפוט מאחר שהחלק העיקרי והקשה ביותר ברפורמה טרם בוצע: התאמת השכר לביצועים על ידי קביעת יעדים אישיים לעובדי רמ"י, ותשלום בונוס משתנה בהתאם לעמידתו של כל עובד ביעדים אלה.

במהלך המשא ומתן המקדים לרפורמה ברמ"י ההסתדרות התעקשה על תשלום בונוסים למרבית עובדי רמ"י — 95% מהעובדים יקבלו בונוס, ברמה משתנה, ורק 5%, שיפגינו ביצועים חלשים, ישארו ללא בונוס. הצעה חלופית, שלפיה רק 10% העובדים המצטיינים יזכו לבונוס, נדחתה.

בדיעבד, ההסתדרות ידעה היטב מה היא עושה. המנהלים גילו שמיעוט שנותר ללא בונוס בעוד רוב העובדים כן זוכים לבונוס גורר את הארגון כולו לסכסוכים פנימיים. במיעוט המקופח התעוררה מרירות, שהשפיעה לרעה על הארגון כולו. לכן, המנהלים ברמ"י שוקלים לוותר מראש על מדידת הביצועים האישית לכל עובד — ולהסתפק בבונוסים 
קבוצתיים בלבד.

עם זאת, גם בונוסים קבוצתיים אלה מעוררים בעיות: הוסכם עם ההסתדרות על תשלום בונוס מדי שנה בכל מקרה, דבר שמאיין את משמעות הבונוס — וכי מה יקרה אם רמ"י ייכשל בהשגת מטרותיו? האם גם אז ישולם הבונוס לעובדים? כמו כן, המעבר לסולמות שכר אחידים ונפרדים יצר קשיים וקנאה בין העובדים ברמ"י.

שינוי דרכי ניהול כוח האדם ברמ"י, שהוא כמובן לב־לבה של הרפורמה, התברר כמורכב משניתן היה לצפות. למרות מאות מיליוני השקלים שהשקיעה בה המדינה, וחרף הזינוק של 30% והחלפת שליש מכוח האדם — עדיין לא ברור אם קיבלנו רמ"י חדשה, או רק ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) ישן בלבוש חדש. לאור המאמצים הכבירים שהושקעו ברפורמה, שנתפסה כרפורמת דגל, תוצאה זו מעוררת דאגה.

כל אלה מוכיחים עד כמה קשה לשנות את שיטת הניהול הממשלתי וכמה קטן הסיכוי לממשלה יעילה וטובה בלא התגייסות של ראש ממשלה למשימה. אך ממצעי המפלגות, שבוע בלבד לפני הבחירות, עולה שאין אפילו מפלגה אחת שעוסקת בכך. כולם מבטיחים גדולות ונצורות, אבל בלא ממשלה שתספק את התוצאות בפועל — אף אחד כנראה לא מבטיח לקיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#